לא יודעת מה לחשוב..מזועזעת
אחרי ריב עם בעלי על משהו שאני עדיין לא מעכלת...
לפני שאספר רק אומר שאנחנו נשואים 3 שנים ללא ילדים.

יצא לי לראות ולקרוא על כול הנושא של גננות/מטפלות מתעללות ואמרתי לבעלי שהוא חייב לקרוא איזושהי כתבה ושזה ממש הזוי וכול זה..הוא פתאום אומר לי- יאללה כולה נתנו לילד סתירה אז מה עושים סיפור מכול דבר, שיהיה גבר ולא "אשכנזי".. אני הייתי המומה... כעסתי עליו אמרתי לו שזה ממש לא רק סתירה ואם הוא היה קורא הוא היה מבין.. לא משנה שהוא אח"כ אמר סתם צחקתי (כאילו מה מצחיק בדבר הזה? זה הזוי ומזעזע...) ולטענתו הוא לא מסוגל בכלל לראות בטלויזיה את כול הכתבות כל ההתעללויות.. אבל אני לא מסוגלת להאמין לו, זה פשוט נחרט לי בראש ולא יוצא.
מה גם שהתגובה הזאת שלו מוכרת לי מסיטואציות אחרות בהן כשהייתי מספרת לו על אנשים שפגעו בי הוא היה אומר לי שאני עושה סיפור מכול דבר וביג דיל ושאני צריכה להגיב כמו "גבר".. בקיצור נפל לי האסימון שזה לא תקין..כאילו מה יהיה כשיהיו לנו ילדים ואחד מהם יחזור מהגן עם מכות, הוא לא יחשוש? ואם נגלה חס וחלילה שזו הגננת שהרביצה לו אז הוא יבליג ולא יעשה עניין? אני יודעת שאני הולכת רחוק..וזה נורא קיצוני מצידי אבל אני מותקפת בפחדים, כועסת עליו ממש ולא יודעת כבר מה לחשוב.
הוא כרגע כועס עליי, כי אני לא בסדר שהגבתי ככה (הגבתי בזעזוע עמוק)
מה אני אמורה לעשות עם זה?
חשוב שתעני לעצמך...לה' המלוכה
- האם את מרגישה לעיתים מאויימת, מפוחדת ממנו?
- יש לו יציאות מוזרות. תוקפניות כלפייך?
- הוא חסר סבלנות אלייך, שאת עושה/ אומרת דברים שלא נראים לו?
-חווית ממנו אלימות מילולית, פיסית מתישהו?

כל אלה יתנו לך אינדיקציה ראשונית, מול מי את עומדת.
זה לא המקרה..מזועזעת
הוא לא תוקפן, לא אלים פיזית.
הוא כן נאטם כשאני אומרת דברים שלא ניראים לו או שהוא עונה בעוקצנות. ובריבים מאוד קיצוניים של פעם ב.. אני מרגישה שהוא מחפש להחזיר לי ולפגוע בי מילולית (לא מרגיש לי משו חריג מידי)
בגלל זה אני מופתעת מכול היחס שלו לאלימות פיזית/מילולית.
הוא במריבותלה' המלוכה
כן פוגע בך מילולית? או מחפש לפגוע?
לא מובן.
כי לפעמים מרוב שאנו נמצאים עמוק שם, לא יודעים להבדיל. לא חד משמעית אצלך, חלילה.
את מתארת כאן משהו שלדעתי הוא המפתחבת 30
נאטם כשאת אומרת דברים שלא נראים לו.
זה שורש הענין, לדעתי.
הוא לא נאטם כי הוא רע, או כי לא אכפת לו, מן הסתם.
אם הוא בנאדם נורמטיבי באופן כללי, אז יש סיבה לזה. כנראה שבלי להיות מודעת לזה, את דורכת לו על איזו יבלת נפשית...אולי אפילו הוא בעצמו לא מודע לזה.
אולי זה קשור לחוסר בטחון עצמי פנימי, אולי לדברים אחרים.

ואגב. שימי לב. הסיטואציה שתיארת עם הכתבה, קצת משקפת מציאות הפוכה. הוא הביע דעה שלא נראית לך ואת הזדעזעת וכעסת. לא שאלת למה הוא התכוון, לא בררת למה הוא חושב כך, ישר פסלת על הסף את דבריו. לא נוצר דיון.
האם הוא אמר דבר כ''כ נורא? לא בטוחה. אני לא יודעת איזו כתבה קראתם. אבל אין ספק שבתקשורת אכן יודעים לעשות הר מעכבר אם יש להם אינטרס בזה.
מה שבטוח הוא- את, בדרכך, נאטמת כשהוא הביע דעה שונה.
למה לקחת את זה לשם?סתם 1...
איך הגעת לבעל מכה וכדו'? היא דיברה על הזדעזעות מאלימות נגד ילדים ותגובות שונות ביניהם. תגובת הבעל לדעתה לא לגיטימית ולכן שאלה.
בעל מכה?
אגב הוא אמר שהוא צחק, הכוונה לא היה רציני אלא מסכים איתה (לא באמת צוחק...)
ועוד אגב זה שאין להם ילדים עדיין, הכל תיאורטי ובדרך כלל משתנה עם המציאות הממשית.
סליחה- לא תמיד אלימות היא בידיים!!!לה' המלוכה
יש עוד סוגי אלימות. העלבה, זלזול, הסתכלות מגבוה וכו'.
כשאשה אומרת הרגשתי מותקפת חרדות, זה נשמע לי מעבר לתגובה נורמלית, לבעל שלא מתייחס לכתבה. ועוד ציינה שהרבה מתנהג ככה.
- בסהכ אמרתי שתענה על השאלות לעצמה, ואם הכל בסדר- ברוך השם. אין יותר שמחה ממני.
- וכתבתי שזה לא חד משמעית ויכול להיות מאוד!!! שזה בצחוק.



נכון, אלימות היא לא בידיים ולכן לפי הדברים כאן בשרשורסתם 1...
הגברים מוכים לא פחות ואולי יותר...
לא ראיתי, אפילו רמז למילים כמו תחושות חרדה, איומים וכדו'.
ההגזמה הזו והקפיצה לעבר להיות קרבן לאלימות היא מאוד מטרידה.
אין כאן יותר מסוגיה קלאסית של שלום בית.
כמובן שהיא צריכה לענות על השאלות לעצמה אך על אילו שאלות?
יישר כח
אני לא הייתי מגיבה ככה לדוגמא,לה' המלוכה
אם הגרוש שלי, היה מגיב כך לכתבה כזו.
אז אולי היא חרדתית מדי, ואולי זה מתחבר לה להרבה תגובות והתנהגויות שלו, והיא הסיקה מסרנות מזה, אולי באוויר יותר.
- בהתחלה רשמתי כמה שאלות. אם היא תענה בשלילה עליהן, אני שמחה.
- זה היה מתבקש לדעתי, לענות ככה.
משום מה, התגובה שלה הייתה מאוד נסערת ולא נורמטיבית.

לצערי, הרבה נשים שהבעלים שלהן מתעלל
בהן, הרבה פעמים לא מודעות לכך.
- ויש לי הרבה ניסיון עם הדברים האלה, לצערי.


את לא הולכת רחוקסוסה אדומה
וזה לא קיצוני מצידך.

ואל תתני לכעס שלו לקפל אותך.

מותר לך להגיב איך שבא לך (כל שכן שלא הגבת באלימות אלא תגובה רגשית הגיונית) בלי להרגיש עם זה רגשות אשמה.

האם הוא מרבה להאשים אותך?
למה הוא מחפש "להחזיר לך ולפגוע בך מילולית"?

לא יודעת מה את צריכה לעשות.
אבל היה לי חשוב להגיד לך שזה לא נכון שתשללי את תחושת הבטן שלך רק בגלל הכעס שלו.

מה שהוא אמר בעיניי, מצריך בדיקה.
שיכעס, אל תתרגשי.
אסור לו לכעוס ולה מותר להגיב איך שבא להסתם 1...
ללא התחשבות בכעס שלו?
מוזרה לי הדו פרצופיות הנשית, בדרך כלל. כשאישה כועסת, מתפרצת, לא נעימה, רגשנית וכו' אז זה מוצדק כי ישנם הורמונים, ילדים, חוסר שינה, בעל כעסני, בישולים וכו'
וכשבעל כועס אז הוא מכה בפוטנציה?
רק מפנה את תשומת ליבך להלך המחשבה הנשי כאן בשרשור, רוב הנשים מיד מזדעקות כנגד אלימות או חשש מאלימות. אפילו לא עלה על דעתי כגבר...
רוצות שהגבר יהיה דרוך 24/7 לכל גחמה ורגישות שלהןהתחברתי
ומתייחסות כאילו הגבר "נטול רגשות" ובאותה נשימה דורשות רגישות. מורידות לו את הכתר ורוצות להרגיש מלכות, בעל על תקן רובוט לא הולך ביחד.
אתה צודק!כלה נאה
לא יודעת על מי אתה מדבר, אני לא כתבתי שאסור לו לכעוס.סוסה אדומה
הכי הרבה אמרתי שלא תתרגש מזה.
שתברר את הדברים בקור רוח...

אני לא חושבת שלאישה מותר לכעוס, אבל אין ספק שמותר לה להזדעזע ממשהו שבעיני בהחלט יכול להיות מובן.

(אנחנו לא יודעים מה היה שם).
ניק שבחרה לעצמה 'מזועזעת' , מילה שלא מתפרשת לשני פירושיםהחלק הטוב
אצלנו בבית אני יותר הגבתי, דיברתי, שיתפתי... ואצלו זה הסתכם במילים בודדות שנזרקו לחלל תוך כדי שהוא ממשיך בעיסוקיו...
אבל יחד עם זאת מי שייגע בשיערה מראשם של הילדים או שיפגע בהם מילולית הוא מתהפך בין רגע ללביאה וזה במקרה הטוב ...
מאמינה שרוב הגברים פחות מגיבים ברגשנות לכל מיני חדשות ולו הקשות ביותר וטוב שכך.
חושבת לפי אופי נשים בפורום כאןאורח/ת
שיקחו אותך למקום של: אולי הוא בעל מכה, אולי לא יהיה אבא טוב וכו'..
אני פשוט חייבת להגיד לך שפשוט הזדהיתי בסיטואציה ואני יכולה לראות סיטואציה שאני הייתי מזועזעת מהתעללויות ובעלי היה מגיב בדיוק אותו דבר..
אבל דווקא בגלל שאני מכירה את בעלי, ואני חושבת שבבעלך דיי דומה לבעלי בקטע הזה, הייתי יודעת שזה סתם הערה בצחוק וצינית.. אני מכירה את בעלי יודעת שברגע האמת כשיהיו לנו ילדים, כל הערות הציניות שהיה אומר שמכות מחנכות ילדים וכו'( בצחוק) ישארו בגדר צחוק והוא יהיה אבא מושלם ומחנך!, ואת צריכה לחשוב בתוך תוכך באמת בלי קשר לסיטואציה..
לא צריך להגזים ולקחת את הבעלים ואת העולם לקיצוניות ולחשוב שיהיה בעיה בחינוך חס וחלילה..
וגם אסור לקחת סיכונים ולשלול דברים בלי לבדוק אותם...סוסה אדומה
כבדהו וחשדהו - את החשש, את תחושת הבטן.
לכבד את השאלה שעולה לה ולהשאיר מקום לכל תשובה שתהיה.
מרגיש לי שנקיות פהאורח/ת
יורות חשדות על כל בעל שני..
אני פשוט מכירה את הסוג זוגיות והאנשים האלה..
עודף חשדות על הבעל לא תמיד טוב..
מסכימה, מצד שני, גם השאננות לא תמיד נכונה.סוסה אדומה
אף אחד לא יכול לאבחן אותו לשום צד. (לפחות לא על פי מה שהיא סיפקה עד עכשיו) לא לצד זה שבהכרח הוא אבא אלים, ולא לצד השני.

הכי הרבה לעזור לה לשאול את השאלות הנכונות.

מה שכן, אסור שאישה תשתיק חשש רק בגלל שהגבר כועס עליה - שזה בעצמו לפעמים יכול להעיד על גבר אלים ואישה מוכה.

שוב, לא מתיימרת לדעת מה קורה שם, אבל השאלה בהחלט קיימת ויש לה זכות קיום.
אני באופן אישי לא ראיתי פה גילויים של אלימות מצידו.Orit39
ויכול להיות שהיה מזועזע רק שבחר לא להביע את זה כי הוא בתפקיד ה"גבר.
צריך להבין, כשאנחנו קוראות כתבה כזו אנחנו כבר רואות למול עינינו את הילד המוכה והמושפל יושב בפינה ובוכה... ואח"כ איך הוא המגיע בבוקר לאותו גן עם אותה גננת רשעה... אח"כ מה יהיה איתו כשיתבגר? איך יתחתן ואיך יגדל את ילדיו.....
כשגבר קורא את אותה כתבה (יתקנו אותי הגברים אם אני טועה) הוא מסתכל על הנתונים בעין יבשה. הייתה סטירה, אילו ריאיות היו? מה עשתה המשטרה? מה אומר העו"ד...... יש אולי גם גברים שיזדעזעו (אולי כי יש להם ילדים) אבל לא כמונו.... אני למשל עד היום לא מפסיקה לחשוב על הילדה בת השבע שנאנסה ולא על אורי אנסבכר... וטוב שיש את האיזון הזה בין גברים לנשים. מצד אחד צריך להזדעזע כדי שנדע לשמור על עצמנו ועל ילדינו ונהיה במודעות שהעולם שלנו מסוכן, מצד שני צריך להמשיך את החיים בשמחה ולא ליפול למרה שחורה. אני באופן אישי לא משוחחת עם בעלי על הדברים האלו כי אני יודעת שהוא לא מזועזע או לא מביע את הזעזוע כמוני. אומר משהו כמו "כן, זה נורא.....צריך להזהיר את הילדים...." וזהו, עובר הלאה.
גם אני אישית לא ראיתיסוסה אדומה
אבל זה לא אומר שאין...

יכול להיות שמה שאנחנו מכירות זה ככה, ואצלה זה משהו אחר.

מה שאני אומרת, אני צפיתי מראש שיבטלו אוטומטית את הפחדים שלה.
ואני פשוט לא בעד זה, ואני גם לא רואה איך זה עוזר.
לדעתי בן אדם צריך לגשת לכל תגובה רגשית שלו מצד אחד בכבוד - כי בטוח שיש לזה מקום (ולשאול את עצמו מה המקום שלו בדיוק) ומצד שני בחשד (כי יכול להיות שהוא פרנואיד).

גם היא, אני לא יודעת איך כאנשים בפורום אנחנו יכולים להיות וודאיים יותר ממנה ביחס למה שיש שם.
הכי הרבה לתת כיוונים של מחשבה מתוך החיים האישיים שלנו, או לשאול שאלוות נכונות.

אז זה שאני לא ראיתי משהו שאצלי היה מעלה חשד (הכל תלוי באיך הדברים נאמרו ובאיזה הקשר וכו'), לא אומר שאין מה לבדוק ליתר ביטחון.
יש לה פחד, היא צריכה להרגיע אותו ולבדוק את הדברים בקור רוח. אף אחד לא יפגע מבדיקה שקולה ועניינת.
רוב הסיכויים שהיא תבין שבאמת הוא לא היה רציני בכלל וסתם התחשק לו לעשות איזה קונץ, אבל כשהיא בעצמה תגלה את זה, הפחד באמת יתפוגג.
ואם מצד שני היא תגלה שזאת היתה נורה אדומה, היא לא תבוא למצב שהיא מתחרטת על "רשלנות"...
תראי, היא נשואה 3 שנים ללא ילדיםOrit39
וככזו אני חשבתי שאולי היא חושבת שהוא אמור להגיב כמו שחברות שלה מגיבות לכאלה דברים. ולכן ההיסטריה. כמו שהוא אמר "תתנהג כמו גבר" (לא חכם במיוחד. בשביל זה התחתן עם אישה ולא גבר ב"ה). גם היא חושבת שצריך להתנהג כאישה. אגב, ציניות במצבי לחץ זו אחת הדרכים שלהם להתמודד עם מציאות לא נעימה. חוץ מזה שהם מגיבים בקונטרה מתאימה לתגובות של הנשים שלהם כדי להוריד את מפלס הלחץ. אז אם היא נלחצה יתר על המידה הוא אולי הרגיש צורך להרגיע אותה בכיוון ההפוך.
צריך לתת לגיטימציה להכל, אבל גם לא כדאי להעלות חשדות שלא עולות מתוך הסיפור.
אני לא יודעתסוסה אדומה
האיש שלי לא משתמש בציניות כשאני במצבי לחץ.
קודם כל כי בחרתי גבר לא ציני, וגם כי הוא יודע שלא רק שזה לא יעזור, זה גם יביא התמודדות בשלום בית.

ואם הוא לא היה מזדעזע מזה, גם אצלי זה היה מעורר שאלה.
לא רואה שום דבר שלילי בזה שקיימת שאלה.

לגבי הזעזוע, לכי תדעי... או שהיא רגישה מידי, או שזה מתחבר לה לדברים נוספים.
אי אפשר לדעת בלי שנשאל.
אז הזעזוע צריך לחלוף, והשאלה, טוב שתתקיים ושתקבל מענה שירגיע אותה לחלוטין.

לא צריך לפחד משאלות. לא צריך לבטל אותן.
פשוט לבדוק בנחת ליתר ביטחון.
כמובן! אבל צריך לפרוש בפניה תמונה יותר רחבהOrit39
שתדע שיש דפוסים שונים ותגובות שונות של נשים וגברים לאותה סיטואציה. וברור שיש גם אופי שונה בין גבר לגבר. וזה שגבר לא מביע מילולית את הזעזוע שלו לא אומר שהוא אדיש.... עובדה שאם זה היה קורה לבן שלו הוא היה מרים את הגן ואת משרד החינוך על הרגליים.....
אני לא נגד זה שיפרסו אפשרויות. אני נגד זהסוסה אדומה
שיבטלו אוטומטית חלק מהן - לכאן ולכאן.

זהו, לא נראה לי שאנחנו חולקות.
👍Orit39
אבל למה למשוך לכיוון התחושה הקיצוני ביותר?סתם 1...
היא הזדעזעה, הוא לא. זה הכל. הוא כועס? אני בטוח שגם לה יוצא לכעוס...
גברים הם פרקטיים יותר ולא נוטים להזדעזויות אלא לפעולה מעשית.
יש רבים שמזדעזעים ולא רואים עליהם דבר.
לדעתי כיוון המחשבה הקיצוני שלך לא מועיל לשלום בית בלשון המעטה. כשחיים יחד עוברים יחד שלל חוויות מטלטלות זה לא חיים נטולי רגש.

רק אציין שהיא כלל לא העלתה, אף ברמז, את החששות שאת הצעת. כך שאלה חששותייך בלבד ללא קשר לפותחת השרשור.
אף אחד לא משך.סוסה אדומה
הכל יכול להיות, ויש סקאלה רחבה, מהכי גרוע לעד לא גרוע בכלל.
פשוט צריך לבדוק.

לאנשים יש נטיה לבטל פחדים בלי לבדוק אותם, זה בעצמו אסור כמו שלאנשים יש נטיה לאבחן ולהדביק תארים על אנשים.
גם יכול להיות מאוד...לה' המלוכה
עבר עריכה על ידי לה' המלוכה בתאריך י"א בתמוז תשע"ט 05:20
שזה ממש בצחוק גמור.
מרוב סיפורים, לצערנו, זה כבר "מצחיק".

אבל הכותבת כתבה, שזה מוכר לה מסיטואציות אחרות, והיא ממש מרגישה "מותקפת בפחדים"!!!
על מה? נשמע נורמלי?
בעיני, שווה התבוננות נוספת.
כמו שכתבתי, לענות על השאלות לעיל.
מותקפת בפחדים? המשפט הזה בלבד גרם לי להבין שהיא מגזימה.כלה נאה
על מה?
לא חסר דימיונות.

מותקפת בפחדים שבעלה יתנהג כמו הגננת היא?
או שהוא ירביץ לילדים??

היא סיפרה לו בכמה סיטואציות על דברים שהיא נפגעה, והוא עונה לה כמו כל גבר שונה לחבר שלו. רק שלאישה לא עונים כך
. תיהיי גבר.. מה את עושה סיפור..


לא הייתי נילחצת..את נכנסת סתם לחרדות מיותרות.כלה נאה
את אומרת שהוא לא רצה לקרוא או שלא מסוגל ליראות בטלויזיה את כל ההתעללות הזאת.

אז הוא עונה לך בלי לדעת באמת. אלא תשובה שמאוד מתאימה לגברים. יותר מהשכל ופחות מהרגש.
ואם הוא היה רואה ומזלזל הייתי יותר נלחצת. אבל פה ניראה שמעדיף לא לדעת וגם להרגיע אותך שאל תעשי סיפור..

ושיהיו לכם ילדים מבטיחה לך שהוא ידבר אחרת. פשוט הוא לא שם ולא מרגיש מה שאת מרגישה.

זה שהוא אומר לך שאת נפגעת. שאת עושה סיפור מכל דבר וצריכה להגיב... זאת תגובה אופיינית לגברים.
לתת פתרונות ולהמעיט את מה שקרה.
הוא צריך ללמוד איך תומכים באישה. ולא לתת עיצות.
הוא מדבר איתך כמו שהוא ידבר עם חבר. ופה הוא טועה.

לא ניראה לי שאת צריכה לדאוג ולעשות סיפור.


סליחה על הפתיחותלב נתיים
בהתחלה הגבתי אותו דבר
קראתי כותרת גננת מתעללת וזהו לא רציתי להכנס לפרטים ופשוט כל פעם שעלתה כותרת גלגלתי הלאה כדי לא להפגש עם הפרטים מכיוון שזה בטח סתם השמצות וניפוח פרטים

הלב לא רצה להחשף ועוד יותר לא רצה להאמין
והיום שאני יודעת יותר מה הפרטים אני לא מסוגלת לראות שום דבר בנוגע לזה יכולה לבכות רק מהמחשבה על הילדים חסרי הישע 😢

ובכללי אני בטבע שמי שרק יעז להסתכל על הילדים שלי בצורה לא נכונה לגמרי התעסק איתי

- כן עובדת על זה לשחרר אותם יותר (הם רק מתחילים לגדול ואין להם באמת אויבים..)
לי נשמע כמו בעל עם פשוט חוסר טאקט.Orit39
זה לא שהוא רע, הוא פשוט לא מזדהה עם כאב של אחרים כמונו....
לא חושבת שאם יכו את הילד שלו הוא יגיב כך. כשזה הילד שלך זה סיפור אחר...
נשמע שאתם פשוט מדברים בשפות שונותלצמוח ולהצמיח
לא נשמע שהוא טיפוס אלים או בעל לב רע חלילה,
אלא שאת נשמעת מאד רגשנית והוא טיפוס יותר אדיש או מחוספס. גם מתוך הדוגמאות הנוספות שהבאת בפתיחה זה נראה כך.
וכנראה כששיתפת אותו בכתבה זה היה במלל ובטון בעלי רגישות גבוהה וזעזוע ואולי קצת היסטרי כדרכן של נשים, וזה גרם לו להגיב כפי שהגיב...
יש אנשים (בעיקר גברים) שזהו דפוס תגובה שהם סיגלו לעצמם כהגנה לנפש או שהתחנכו אליו. לא להתבכיין, לא להיות היסטרי, להשאר יציב על מקומך, לא לקחת ללב דברים, לא להתרגש מכל דבר, או בלשונו "להיות גבר"...

לא נשמע בכלל שיש לך סיבות לחשוש לאבהות שלו. הוא יגן עליהם וידאג להם ולך בעז"ה.
ובאמת חבל לריב על זה ולהכנס לסרטים.

ואגב, אולי השוני וההשלמה באופי זה אחד הדברים שגרמו לכם להמשך זל"ז, לפחות בתת מודע, כדי לאזן את המידה הזו בכל אחד מכם.

לדעתימירבי34

יש דברים שלא מתבדחים עליהם או מתייחסים אליהם בקלות ראש.

אלימות כלפי ילדים היא אחת מהם.

זה לא כמו חינוך שניתן להתווכח על שיטות שונות

 

מתיאור הפותחת לא נשמע שהוא התבדח על אלימות כלפי ילדיםלצמוח ולהצמיח
הוא בכלל לא קרא את הכתבה וכנראה גם לא ממש הקשיב לתוכן הדברים, אלא נשמע שהתגובה שלו היתה כתוצאה מהטון הרגשני של דברי אישתו...
זה כנראה פער בעולם הרגשות ובביטוי שלהם שיש ביניהם ובא לידי ביטוי בעוד אירועים.
הוא גם הביע זעזוע מהנושא ושלא מסוגל לראות כתבות כאלו והתנצל, אבל היא סירבה להאמין לו.
אני בטוחה שאם הם ישוחחו בנחת על הנושא הם יראו שיש הסכמה מוחלטת ביניהם שאסור לנהוג באלימות כלפי ילדים ובכלל.
לכן נראה שמה שהקפיץ אותו להגיב כך זה התגובה הרגשנית שלה כנראה.
יתכןמירבי34

בכל מקרה זה לא דיון בפורום הפתוח, 

מה ואילו ואיך

אם היה רואה את הסירטון או קורא את הכתבה, את צודקת.כלה נאה
ולכן הוא לא בעלך..אורח/ת
יש אנשים צינים שכן צוחקים על דברים כאלה..
האם הם אנשים פחות טובים מאנשים לא צינים? לא..
האם זה יגרום להם בפועל לפעול כך? לא בטוח..
האם מי שלא מבין את הציניות הזאת יכול להיות בשוק? כן..
קודם כל אבהיר שאני מוטרד מהתגובות הנשיות שהגיעו לבעל מכהסתם 1...
וחשדות איכשהו.
כעס הוא טבעי, לגיטימי לעיתים וקיים. חילוקי דעות גם הם קיימים, טבעיים ולגיטימיים.
האיזון והמינון הוא החשוב. חשוב שתלמדו כיצד לחלוק בכבוד אחד על השני. פחות להזדעזע ויותר לנסות להבין ולעמת את השני מול דעתו.

למשל בדוגמה שהבאת. הוא סירב לראות את הכתבות אך טען שסטירה קטנה איננה התעללות.
את יכולה לענות לו בשוויון נפש שהוא לא ראה ושהיה שם הרבה יותר מסטירה. לאחר מכן תטעני שלדעתך סטירה לילד קטן היא השפלה והיא דבר חמור.

עוד דבר- הוא טען שהוא צחק. אין הכוונה שהוא צוחק...(נראה לי שאת יודעת את זה) אלא שהוא לא היה רציני. תוכלי לשאול אותו, אז אתה מסכים עם דעתי? כנראה שכן.
אין לכם עדיין ילדים. כמו שאמרה אורית כשיהיו ילדים המצב מן הסתם ישתנה וגם השקפותיו.

מה שכן לי נראה שהוא מתגונן. הוא מפחד לפגוע ולהיפגע ויש בו ציניות והתבטאויות לא רציניות. תראי לו שאת לא מאיימת עליו ועל דעתו ושביניכם השיח מכובד.
בשליפה- הוא אינו טועה.העני ממעש
וואו לא ציפיתי להר של תגובות..מזועזעת
אנסה לענות לרוב..
דבר ראשון, גם אם הוא לא קרא את מה שקראתי הוא בכול זאת שמע ויודע על מה מדובר..(הוא היה לידי כשהיתה על זה כתבה בטלויזיה ושמע על המעשים של הגננת..) ואם נגיד במקרה הכי קיצוני שלא ידע בכלל כלום, אז גם סטירה זה לא לגיטימי בכלל בעיני.. למה שבן אדם זר יחטיף לפעוט שעוד לא בן 3? למה לקבל את זה בכזו קלות ראש?

דבר שני, לגבי התגובה שלי, אני לא חושבת שהגבתי בצורה רגשנית מידי יחסית לדברים המזעזעים מאוד שקראתי. לא בכיתי, לא צעקתי בסך הכול אמרתי בטון רגוע כמו שמנהלים שיחה, את דעתי על הכתבה ועל איך שהגיב. הוא יכל להסביר את עצמו, הוא יכל לתקן את הניסוח שלו הוא יכל המון דברים. אבל להגיד סתם בצחוק ואחרי זה לכעוס עליי..זה ניראה לי כאילו הוא ניסה לצאת מזה ולא הלך לו אז זה כניראה באמת מה שהוא חושב.

אני לא חושבת שבעלי אלים או שאפשר להסיק מזה חלילה על ההתנהגות שלו, בסך הכול מה שמטריד אותי זה שבאיזשהו מקום זה לגיטימי בעיניו שתיהיה התנהגות אלימה כולשהי כלפי הסובבים אותו ואין לו אינסטינקט גברי של להגן על מי שקרוב אליו ברמה שציפיתי... (הייתי מצפה שיגיד שוואלה אף אחד לא יגע בילד שלי, יש המון דרכים לחנך אבל לא ככה ובטח לא בן אדם זר, אולי אני חיה בסרט שזאת הדרך...)

אני לא יודעת מה הוא עבר בילדות, ממה שכן זכור לי, בגן הוא לא ספג אלימות. אולי בבית הוריו כן נתנו לו סטירה וזה ניראה לו לגיטימי. בכול אופן, הריב היה על זה שמטפלת לא אמורה להכות בשביל לחנך, לא דיברתי על מה ההורה צריך לעשות כי וואלה אני עדיין לא שם ואלוהים גדול..
מבינה אותך...סוסה אדומה
כמו שאמרו פה, יתכן שכשיהיו לו ילדים, הדברים יראו אצלו אחרת.
(ויכול להיות שלא, ואז תדוני איתו על זה בקור רוח (בלי ה"מזועזעת" אם סטירה זו באמת שיטת חינוך שהוא מאמין בה או לא... וגם אם הוא מאמין בה, את תמיד יכולה לנסות לגרום לו לשנות את דעתו).
קודם כל אני חושבתאמא וגם
שגבר שלא היה לו ילד לא דומה בשום צורה למי שכבר אבא.
זה משנה אותם ברמות אחרות.
עם זה–לא הייתי מזלזלת וכן בודקת הזדמנויות לבחון את הנקודה הזאת לעומק, כי בכל זאת אם הוא אמר משהו ברצינות זה לא צחוק ולא דבר להקל בו ראש
בעלי בול כך! אחד כזה שלא מתרגש מכלום..אשת נעורים
אבל כשזה נוגע לו באמת הוא חלומה של כל אישה😋 הוא דואג לילדים שלנו כמו איזו סבתא דאגנית. וגם לסתם ילדים ברחוב, לא מסוגל לראות ילדים רבים בלי ללכת להפריד..
אבל על כתבות וסיפורים הוא תמיד ימציא בדיחות שחורות🙈
מעדכנת לאחר שיחה איתו..מזועזעת
האמת היא שאני שבורה.. וזה המקום היחיד שאני יכולה לפרוק..
הוא טוען שזה באמת נאמר בצחוק, אבל אם הגננת באמת היתה רק מחטיפה לו סטירה אולי הוא היה מתכוון לזה ברצינות.
הסברתי לו שגם אם זה בצחוק הוא צריך להבין שזה נושא שממש לא אמורים לצחוק עליו ובטח איתי שהוא יודע כמה אני רגישה ובטח בטיימינג הזה שבדיוק סיימתי לקרוא על זה כתבה קשה..
ואז הוא ענה שאני לא אסתום לו את הפה, ושהוא יגיד מה שהוא רוצה ושזה בעיה שלי שאני רגישה ושאני חופרת, ונפגעת מכול דבר ומה אני עושה מזה סיפור ושהוא מתעלם ממני כבר ...ועוד דברים נחמדים.
ניסיתי בהתחלה להסביר לו שזה לא קשור ללהיפגע..זה קשור לזה שזה היה חסר טאקט ורגישות ואני מצפה ממנו ליותר רגישות אבל הוא טוען שזה הוא והוא לא רגיש ובעיה שלי שאני כזאת ועוד ועוד... מה לעשות שאני לא רובוט ויש לי רגשות...
אני באמת גמורה נפשית מזה.
אני באמת חשבתי שזה הגיוני וסביר לשאול אותו על מה שאמר גם אם זה היה בצחוק אבל בעולם שלו עצם זה שאני שואלת זה אומר שאני חופרת, רגישה ומנסה להחליט לו מה להגיד.
הוא לא מבין שאיך שהוא מתנהג זה בדיוק איך שהוא אומר שאני מתנהגת- מחליט לי על מה להיפגע ועל מה להגיב. באמת שאני לא יודעת מה לעשות אני לא מפסיקה לבכות.. והוא הלך...
כמים הפנים לפניםלב נתיים
את מכתיבה לו איך להתנהג איתך הוא מכתיב לך..איך להתנהג איתו..

שחררו הכל בסדר היצר הרע רק מנסה לתכך ביניכם
לא לעודד ביטויי אלימות זה להגיד לו מה לעשות??מזועזעת
להיות עם טאקט ורגישות לאישתו זה להכתיב לו מה לעשות?? באמת??
מה נסגר...
שיעשה מה שהוא רוצה ושלא יתפלא שהדבר האחרון שאני רוצה זה לראות אותו או לדבר איתו.
וואי נשמהלב נתיים
לא מכירה אותכם אבל זה בעלך סה''כ אני בטוחה שאתם זוג אוהבים מידי פעם יש אי הבנות שחררי הכל עובר בחיים תדברו על זה כששתיכם רגועים

..את כנראה באמת יותר מידי רגישה תעבדי על זה מול עצמך
כואבת בשבילך, רק אומרתאיזה יום שמח

שתמיד בזוגיות כשאחד הצדדים מאשים את בן הזוג הוא יקבל התקפה חזרה ולא משנה מה נאמר,

שימי לב בשיחות איתו לא להאשים אותו אלא לספר איפה זה פגש אותך, איפה לך קשה עם זה לא איפה הוא לא בסדר

שאלת אותו איך היה מגיב לו היה מגלה שח"ו היכו את הילד שלו?

אולי זה נראה לו רחוק ולא מציאותי?

 

תראימופאסה
הסיפור הזה פוגש אותך כנראה במקום מאוד רגיש ועמוק.
יש הרבה רע בעולם, דברים הזויים לחלוטין. ב''ה שאנו מודעים רק למה שמתפרסם בתקשורת.
פשוט תני לזה לעבור. ברגע שתבקשי ממנו עוד הבהרות וכדו' תכניסי אותו למקום של הצטדקות ולעוד תגובות לא רצויות. תעברו את הסערה ותדברו על הדברים בנחת ובשלווה.
תראי, את מעלה פה משהו אחרOrit39
יש פה בעיה בתקשורת ביניכם.
אני במקומך הייתי מניחה לזה. לא הייתי מעלה את זה שוב. יש מספיק צרות ובעיות, לא צריך לחפש בעיתון.... אבל לאחר שהעלית את זה שוב, הוא באמת ענה לך לא יפה ובחוסר רגישות.
אם הוא היה כותב הייתי אומרת לו את זה, שהשפה שלו איתך צריכה להיות יותר עדינה ורגישה, אבל מכיוון שאת כותבת אני יכולה לייעץ לך שני דברים:
1. לא להפגע ממנו על הבוטות. בטח ידעת שזה הסגנון שלו כשהתחתנתי, קשה לי להאמין שזה חדש. בשביל לשנות את זה הוא צריך ללמוד הרבה מוסר ודרכי תקשורת בזוגיות.
2. לא ללחוץ עליו בדברים שאת יודעת מראש שלא יועילו. אם הוא לא הזדעזעו כמוך מהכתבה, לא קרה כלום, לכי תשתפי חברה או בת משפחה, זו הכתובת. צריך לעשות סינון גם בנושאים שכדאי לדבר עליהם עם הבעל ודברים שסתם גורמים לקצר.....
בהצלחה!
בקיצור, כל האופציות הדרמטיות שנכתבו בשירשוריהלומאחרונה
מסתיימות בקשר זוגי שדורש שיפוץ בחלק התקשורתי בינכם.
כמו של כולנו.

הכי סטנדרט בעולם עובדים על זה ומתקדמים כל החיים.
התייעצות מילואיםרק שואלת10

פתחתי משתמש חדש לצורך השאלה

בעלי במילואים והוא עושה שבוע שבוע

כל פעם שהוא חוזר יש לחץ בבית..

מרגישה שאני הולכת על ביצים

תוך רגע מגיעים למריבה

וזה ממש ממש מבאססס

ניסינו לעשות תאום ציפיות בתקווה שזה יעזור

אבל זה לא ממש שינה משהו

זה ממש מתסכל אותי

זה קשה להגיד ואני גם לא לגמרי מתכוונת לזה

אבל לפעמים כבר מעדיפה שהוא יסיים את הכול ברצף ולא יחזור באמצע הביתה..

לא יודע מה לייעץ, אבל כל הכבוד לכםהסטורי

תודה רבה על המסירות שלכם לעם ישראל

תודה רבהרק שואלת10

הוא על ביצים או את?משה

בהסתייגות - אני לא מכיר אותכם. רק תאור כללי של סיטואציה.

מרגיש כמו משהו של הוא מגיע עם אנרגיה אחרת ממה שאת רגילה אליו. התרגלתם להפעיל בית זוגי לפי כל מיני עקרונות. והיה לכם טוב.

עכשיו הוא חזר מהצבא עם דפוסים חדשים. הוא לא יכול להגיד לך שום דבר כי הוא יודע שככה הקמתם בית. מצד שני הוא כבר לא הגבר שהיה לפני חודשיים. הגוף השתנה, הנפש השתנתה.

ו"אסור" לו לבטא את זה כי את אישה גיבורה ומחזיקה הכל ו"צריך" להיות איתך/לעזור לך/ כל הדברים הקודמים.

אז זה מתבטא במריבה.

מריבה לפעמים זה "פיתרון" לא מודע. אם הוא רב איתך, אז הוא "כועס" ואז אתם לא צריכים להיות בקשר. אבל כמובן שזה לא פיתרון לשום דבר.

סביר. שישוחח עם הקבנ ויקבל כליםהעני ממעשאחרונה

מה זה זוגיות תקינה מבחינתכם?מישהי נשואה

ואני אענה ראשונה כי מן הסתם תצפו ממני לשתף גם.

אז לדעתי זוגיות תקינה:

  1. כבוד הדדי (מדברים הכבוד אחד לשני)

  2. ויתור הדדי. (לא רק צד אחד מוותר)

  3. מעוניינים לבלות זמן ביחד על בסיס רצון חופשי ולא שצריך להתחנן ליחס

יפה מאודאדם פרו+

אני מחלק דירוג

כי מן הסתם תרצי שמישהו

יתן לך דירוג

ואף אחד לא יתן כי את שאלת ומצפים

לפידבק ממך.

כזוoo

שמצמיחה ולא מכבה/ מוחקת

מכילה ומקבלת ולא שיפוטית

מבוססת על דעות/ אמונות/ רצונות משותפים ולא מלאה בקונפליקטים בלתי נגמרים

יפה מאודאדם פרו+

ראיתי תכונות, ראיתי יעדים בזוגיות.

החכמתם אותי.

תנו עוד.

לפרק הבא כבר אגיע מצוייד בע"ה.

בעזרת ה'מישהי נשואה

זה בהחלט הבסיסנפשי תערוג

אני חושב שגם צריך להיות אמון,תמיכה הדדית ותחושת ביטחון. ויחד עם זאת, שהזוגיות תעזור לכל אחד לפתח את עצמו בפני עצמו.

זה הבסיס לדעתי.

בלי זה קשה לנהל זוגיות תקינה

מכאן זה עולם ומלואו.

איך כל אחד/ת מסביר מה זו זוגיות4ne1

לפי תפיסת עולם שלו והמסגרת שבה הוא נמצא.

תכלס, מה שנכתב זה מאוד כללי. זה כמו לכתוב שיהיה החבר הכי טוב שלי

קודם כלמישהי נשואה

ברור שכל אחד מההשקעה שלו

וכן למרות שזה כללי

זה יכול לעזור למי ששואל את עצמו

מה זה זוגיות תקינה

מצד שני

עולה לי חשש עכשיו

שמי שיקרא את זה יתחיל לחשוב שלא תקין אצלו

בזמן שכן תקין אצלו

בקיצר אין בשרשור הזה לקיחת אחריות

לא קשור ללקיחת אחריות4ne1

כל אחד מחליט לעצמו מה ההגדרה שלו לזוגיות תקינה.

בדר"כ אלה שיש להם בעיות בבית נניח יגדירו את זה אחרת ממישהו אחר

אז יש שטועניםמישהי נשואה

בדור הזה אנחנו נוטים להגיד על זוגיות כלשהי שהיא לא תקינה כשבדורות קודמים זוגיות כדוגמה היתה נחשבת תקינה

או שאף אחד לא היה שואל את עצמו בכלל

אמרתי ואחזור שוב כל אחד מגדיר4ne1אחרונה

מה היא זוגיות תקינה לפי מה שהוא חש וחושב. אין משהו אובייקטיבי

עזרה בחיי נישואיןאורית595

יש לנו בעיה ביחסי אישות. אנחנו נשואים כבר 10 שנים בהתחלה הייתי מדברת על זה והלך לכמה בדיקות אבל הפסיק. מאוד מתוסכלת מה עושים?

אם את רוצה לשמוע תשובות מעוד נשיםיעל מהדרום

לק"י

מוזמנת לשאול גם בפורום הריון ולידה (אפשר לשאול שם גם דברים נשיים, לא רק שקשורים להריון ולידה).

לא בדיוק מובן על מה מדובר ולא בטוח שצריך שיהיה מובהסטוריאחרונה

מובן בפורום פתוח.

ממליץ:

  1. למצוא עזרה מאיש מקצוע בעולם האמיתי. אם צריך הכוונה לאיש מקצוע - אפשר להתייעץ באנונימיות עם הקו הנשי של מכון פוע"ה בשעות הערב.

  2. לך ולכולם - להזהר מאוד מכל מיני 'נשמות טובות', שהשאלה שלך תביא אותם לשיח בפרטי...

מה עושים כשאין מקום להיות חלשאריה ששכח לשאוג

כשכל חולשה מתקבלת בזלזול וביזוי, בירידות והקנטות, השפלה ועקיצה.

מול הילדים וגם לא מולם.

באמת שכואב לי שרק הג'יפיטי שומע אותי

תלך לטיפולסוסה אדומה

זה מקום מעולה, במובנים מסויימים הרבה יותר טוב מהצאט'.......

נשמע שבלי קשר טיפול יעשה טוב, אבל ככלל, בהרבה מקרים אישה זו לא הכתובת לפרוק אצלה חולשות.

בפרט כשהמצב בינכם הוא כזה.

טיפול.

נותנים גט.אדם פרו+

בן אדם שחי מהחולשות שלך

אתה לא רוצה להיות נשוי לו.

דרך אגב גם להיות גרוש ממנו זה לא הכי נחמד.

או מפציצים אותו באהבה ובחמלה

בתקווה שהוא יצליח להתיישר

כמו שיש לך ילדה שמתחילה להרביץ

ולהתנהג לא יפה

ואז אתה בבת אחת מתעלם מכל זה

ואומר איזה ילדה טובה

ומזכיר את כל הדברים הטובים שהיא עשתה

ואז מרוב הלם היא מוחמאת

וחוזרת לתלם.

אבל ללא ספק יש פה בעיה אצלה

שהיא רואה שלילי וחותרת לפירוד.

דייייייייי די למכונת הרעל הזו!!!חוזר תמיד לאשתי

שמישהו יעשה לזה סוף!!!!!!

^^כְּקֶדֶם

באמת חצה גבולות

אתה מגזים ממש מה קשור מכונת רעלאדם פרו+

הבן אדם בבעיה.

האשה משפילה אותו מול הילדים.

הוא סופג ניכור הורי.

וניכור אישי.

לא נשאר לו תמיכה מלבד הגיפיטי.

מה אתה מציע לו לעשות?

הכי קל להגיד טיפול טיפול טיפול

מבחינתי זו אמירה ריקה

כי אשה כזו ברור לה שהיא מעליו

וכל הבעיה אצלו, והיא משפילה אותו

השכם והערב

אשה כזו לא תלך לטיפול בשום אופן

והיא אולי אולי תשלח אותו לטיפול

לכן תרגיעו.

יש לבן אדם בעיה

תנסו לעזור לו עם עצות אמיתיות

לא עם דיקלומים.

ובטח לו להוציא את התסכול עלי.

בלי קשר. נכון יותר נעים לקרוא

דברים נחמדים על אנשים שטוב

להם בחיים

והם נהנים.

בשביל זה יש פורום גרושים גרושות

שם מכיייפים (:

בחרת להכנס לפורום הקשוח

של נישואין טריים.

אז מה ציפית לקרוא שם על פרחים

ופרפרים. בן אדם מספר לך על בעיה.

תביעה אמפתיה תעזור תייעץ מנסיונך.

מה קשור להתקומם נגדי?

מה אתה מחפש פה?חוזר תמיד לאשתי

נראלי זה פחות מתאים.

זה רק שובר אנשים, ולא מביא אותם לתיקון.

דווקא לדעתימישהי נשואה

אדם פרו

מגיב ממש טוב

(:

תודהאדם פרו+

אני מגיב סבבה

עיינו ב200 תגובות

אחרונות (:

תודה ממש הייתי צריך את העידוד

מידי פעם נוהגים לחבוט בי

בפורום זה או אחר.

הבעיה היחידה שיש בי,

שאני לא סוגד למילה "טיפול" ו"מקצועי"

אני חושב שחבר טוב

שנמצא ועבר דברים דומים,

אם כי לא זהים.

הוא הכתובת לתמיכה.

כי הוא יבין אותך

יודע לתת לך עצה מהזוית שלך

וזה שאין לו אינטרס כלכלי קצת מוסיף בעיני

אם כי לא איכפת לי שיהודים נוספים יתפרנסו

הבעיה עם כל הרבנים והמושלמים

שהם יכולים רק לעשות בכאילו אנחנו מבינים

אותך.

אופס, התחתנת בגיל 20 ואני 30

אבל לא נורא אני אתעודד ממך

אם אתה מתעקש

אני מסכימה איתךמישהי נשואה

אנשים כותבים בפורום

לא כדי שיגידו להם: טיפול.

אגב אני בטיפול רגשי

ועדיין

השיחה עם אנשים על בסיס חופשי

כמו בפורום או עם חברות

יש להם איכות אחרת

טיפול רגשי הוא חשוב מאוד

יחד עם זאת

זה לא הדבר היחיד שעוזר.

כי לא תמיד זלזול והקנטותכל היופי

הם חסרי תקנה והמוצא היחיד הוא גירושים.

אגב להתגרש מאדם שמזלזל ומקטין, אם יש ילדים, יהיה כואב ויתחום קצת את הפגיעה אבל לא יכחיד אותה.

ולפעמים הקטנות וזלזול נובעים מממרמור שנובע מתחושה דלא רואים אותי, מטינה הדדית, מדפוסים כאלה מהבית, דברים שהם ברי טיפול.

אם לא הולך מתגרשים, זו גם אופציה.

אבל כדאי להביא בחשבון שלפעמים יש עוד אופציות.

טיפול זוגי יכול להציל חיים, או לכל הפחות ליצור פרידה סבירה.

אני מכירה כל כך הרבה גרושים/תמישהי נשואה

והמסקנה שלי

באופן מכליל

ואני ממש לא מומחית

בהכללה גסה מאוד

אני משערת

שכמו שאנחנו מתאהבים ולא יודעים לתת הסבר

ככה גם מתרחקים

וקשה להסביר איך הריחוק התחיל

זה יושב על הרבה דברים

אם מתבוננים, בדיעבד יש הסברשבורת,לב

לדעתי לרוב זה לא נכוןכל היופי

זה נכון שאנחנו לא תמיד מודעים למה מישהו מוצא חן או מרתיע אותנו אבל זה בדרך כלל לא מיסטיקה אלא סיבות שניתן להתחקות אחריהן.

למשל זה אדם שנוהג בהתאם לדפוסים שאנחנו רגילים אליהם ומוכרים לנו. אדם שמשלים משהו שחסר לנו. אדם שדומה לנו מאוד בצורה מסוימת (מנטליות, אופי, הרגלים, צורת חשיבה וכו') ימצא חן בעינינו יותר.

יכול להיות שבהמשך נגלה שהוא עושה לנו רע בדיוק בגלל זה (לא כל הדפוסים חיוביים...)

בהרבה זוגותנהג ותיק

בטח כאלה שחיים בזוגיות טובה, יש לא מעט תכונות ואופי של הפכים זה מזה.

רק עצם העובדה שגבר ואישה מתאחדים לבית אחד זה כבר נס ענק כי מדובר על שני בני אדם שונים זה מזה במהות

מחקרים מראים אחרתכל היופי

אבל אני לא כאן כדי להתווכח

וכמובן אנחנו שונים מעצם היותנו גבר ואישה אבל לרוב הדומה רב על השונה.

גם אני לא כאן כדי להתווכחנהג ותיק

ולא עשיתי מחקר אז בהחלט יכול להיות שאני טועה.

מה שהתכוונתי שגם בזוגות שיש בהם הרבה דמיון יש בינהם לא מעט תכונות/תחומי התעניינות/דפוסי התנהגות ועוד שיהיו הפכים זה לזה.

ואחרי שאמרתי את זה אני מקבל את התיקון שלך

נכוןמישהי נשואהאחרונה

גבר ואישה לא אמורים להיות דומים

כתבת נכוןנהג ותיק

על כל האופציות שאפשר וצריך וגם על גירושין. לצערנו לא מעטים המקרים שהגירושין מאוד מכוערים. מתלווה להם, לפני, תוך כדי וגם אחרי משקעים גדולים, מריבות קשות מאוד, לא מעט על חשבון ועל גב הילדים וזה נורא ביותר.

וכמובן שיש גם מקרים של ניכור הורי/ילדים.

כאב עצום ממש

תודה על הארת העיניים

לדעתי להגיד גרושין גרושין גרושין זה לא יותר מועילאורין

מלהגיד טיפול טיפול טיפול

אפשר להחזיר את הגרושה ואז מזכים את כולם בברכותחתול זמני

כואב מאודהסטורי

קודם כל - תשים גבול, אין דבר כזה לדבר בצורה מזלזלת כלפיך, בוודאי שלא מול הילדים.

אחרי זה - תלך לטיפול אישי, שיעזור לך לעמוד על שלך ולזקוף את קומתך.

כדאי גם לקרוא חומרים על 'הקוטביות הבריאה' באתר של יהונתן ומרים קליין. גם הקורס האינטרנטי שלו - 'יצאת גבר', יכול לעזור לך.

בהצלחה רבה, תתאמץ ותצליח לחזור לשאוג

קודם כל אתה צריך ביטחון עצמימשה

יש לך מנגנון כנראה שמתכווץ מולה ומזמין עוד מהרעל הזה. תתעלם ממנה ותתמקד רק בעצמך. במנגנון שלך.

במה מפעיל אותך.

היא דורכת על משהו שהיה שם לפניה. כשהוא יעלם, אתה תהיה אחר.

להישבר זו חולשה - תחזיק מעמד זה חוזקה.שנונימי

תאמין, ותלך בצדקת דרכך.

האנשים הגדולים ביותר בעולם הלכו נגד כולם,

סללו דרך חדשה שהמציאו והאמינו שאפשר אחרת.

ואם הייתה לך אמונה בצדקת דרכך - לא היה לך שום בלבול.

תמשיך לחפש ולבקש את הדרך הישרה לך ללכת בה.

  • אישה וילדים הם בני אדם רגילים כמו כולם, לא שונים מאף אחד בעולם. ויכול להיות שאשתך גם פחות חכמה מהממוצע... האחריות היא עליך להוביל את משפחתך למקום טוב יותר. דאג למשפחתך לא רק בפרנסה אלא גם ברוח ללמד מה טוב ונכון.

ותזכור ש'טוב' אמיתי זה לב טוב נתינה חסד יושרה שמחה. גם להיות אדם טוב זה צדקת הדרך.

בטח בה' הכל ממנו והוא ינחילך למקום טוב.

רק את זה אני לא יכול לספר להחוזר תמיד לאשתי

אוף, קשה לי ממש שעל הכל אני יכול לדבר עם אשתי, לשתף אותה, חוץ מהאתגר של שמירת הברית, התמודדות מול נשים אחרות וכו'.

אני מרגיש בוגד שאני מסתיר ממנה את זה.

ברוך השם אני הולך בתלם, אולי קצת יותר מאותגר מהרבה אחרים, אבל ההתמודדות נשארת בגזרת ההתמודדות וברוך השם לא מעבר.

אבל זה קשה מאוד, כל היום להתמודד עם משהו חזק ממך, והכי קשה שאני לא מעיז לספר לה.

אף פעם לא ניסיתי אבל אני מרגיש עליה שהיא לא תוכל להכיל את זה.

אז אני מרגיש בוגד מעצם ההסתרה הזו.

מה אתם אומרים? אתם מספרים? יצא לכם לספר, ומה היו התגובות?

והנשים - מה אתם חושבות על הנושא הזה? זה אמור להיות שיח פתוח ביניכם או משהו שהבעל סוחב לבד?

מה אתם מצפות ממנו, לספר או לא, ומה נראה לכם יהיו התגובות שלכם כשהוא יספר.

אני תוהה איזה תגובות אתה מצפה לקבלאריק מהדרום

בפורום פתוח שקוראים בו נשים וגברים וניער גם כשחלק גם מכירים אחד את השני אישית.

לקחתי את זה בחשבוןחוזר תמיד לאשתי

פשוט אני קצת נואש, זה מציק לי כבר הרבה זמן.

אולי יהיה מישהו אנונימי שיוכל לשתף

אולי מישהו מכיר איזה רב שיוכל לייעץ לי מה לעשותחוזר תמיד לאשתי

הרב יהושע שפירא והרב שלמה אבינראריק מהדרום

שניהם כתבו ספרים בנושא.

הרבנית נעמי שפירא אשתו של הרב שפירא גם כתבה ספר מקביל לנשים בעניין זה.

מכיר אותם טוב. לא מתחבר לסגנוןחוזר תמיד לאשתי

ולצורת הסתכלות על הנושא.

מחפש רב עם רוח יותר צעירה

הרב חגי לונדין?אריק מהדרום

יש לו שיעור ביוטיוב עם עבודת סאונד לא מוצלחת אבל אפשר להתאמץ להקשיב.

זה כבר יותר בכיוון, אבל הוא מאוד פתוח.חוזר תמיד לאשתי

יותר מידי בשבילי

חחחחח הרב לונדין פתוח??כְּקֶדֶם

טוב

לא יודעת כמה המחשבה שלי בעניין רווחתהמקורית

אבל ביקשת תגובה נשית - לא מעניין אותי איך בעלי מתמודד ואני לא רוצה לדעת

זה שלו עם עצמו ועם בורא עולם ושיהיה לו בהצלחה

בעיניי לא נכון ולא צריך להכניס אותה להתמודדות הזו, זה יכול מאוד לאתגר אותה נפשית מולך ומול עצמה ובשביל מה בעצם? מה אתה מצפה שיקרה אחרי? שהיא תתמוך בך? לא יקרה. זה יחליש אותה

שהיא תהיה אוזן קשבת? היא לא המטםלת שלך ואל תיצור בה תלות כזו, זו ציפייה לא הוגנת

חוץ מזה שזה מאוד לא גברי בעיניי לשתף את אשתף בדבר כזה. שמור על פאסון גם אם זה רק כלפי חוץ

ואין פה בגידה בעיניי

אשתך נושאת אליך עיניים וסומכת עליך. אם היא מציאותית היא יודעת שיש לך התמודדות

אם לא - למה לפרק לה את האשליה?

גם בעלי לא יודע כל מה שאני חושבת ועובר עליי

לא על כל דבר צריך לדבר לדעתי

סתם מעלה שאלהצופה אנונימי

למה אם היא אוזן קשבת זה הופך אותה למטפלת?

כלומר האם אין איזה אלמנט של כנות בנישואין גם בלי מטרה לפתור את הבעיה בה משתפים?

האם אין חשיבות לשיתוף (גם בדברים קשים והתמודדויות בין השאר) בפני עצמו?

באמת שואל מתוך רצון לשמוע עוד דעות ולא מתכוון חס ושלום לתקוף אם זה נשמע ככה

תשובההמקורית
  1. כי זה לא שיתוף בעלמא, זה שיתוף על קושי שגם משפיע על ההסתכלות שלה עליו הרבה פעמים, וכמו שכתבתי יכול לגרום לה לסיבוכים עם עצמה. היית רוצה שאשתך תשתף אותך בזה שיש לה קושי דומה מול גברים אם היה לה כזה? היית מסתכל על זה כשיתוף בעלמא ולא היה פוגע לך בתחושת הבלעדיות מולה?

    אצל אישה זה קריטי להיות הכי חשובה בעולם לבעלה, הכי יפה, הכי טובה, הכי הכי בהכל. שיתוף כזה יכול להכניס אותה בעיניה לתחרות מול כל הנשים בחוץ על בעלה ובכנות - תמיד יש מישהי שהיא יותר. אז למה?

  2. כי בהרבה מערכות יחסים יש דינמיקת אמא ילד שגורמת לאישה לרצות לפתור לבעלה את הבעיות. אף גבר לא רוצה שאשתו תיזום לו פתרונות בעניין

  3. בטח שיש עניין של שיתוף.

    גם גברים נופלים בזה אגב, שאישה משתפת לשם השיתוף והפריקה והגבר רץ למצוא לה פתרונות במקום לתת לה אמפתיה ולהכיל

    תלוי מה משתפים ואיך.

    אולי אחרים יענו לך אחרת, שיתפתי את דעתי בעניין

לדעתי, תלוי מאד בסוג הקשר ובדינמיקה הזוגיתפינג פונג

לשאלתך אין תשובה אחת שמתאימה לכל אחד או ליתר דיוק לכל זוג,

זוג שלכל אחד מהם יש את החוסן, ההכלה, האמון והביטחון בקשר ומצליחים לשתף דברים כאלה בצורה טובה, זה נפלא, ויכול גם לעזור בהתמודדות.

אך אני מתאר לעצמי שאצל רוב הזוגות זה לא ככה.

וזה גם בסדר.

אם אתה מרגיש שהיא לא תוכל להכיל - מציע שלא תכניס אותה לזה. מדובר באתגרים שמטבע הדברים אמורים להתמודד איתם כעיקרון לבד.

אבל - זה לא אומר שאשתך לא יכולה לעזור לך בהתמודדות. היא יכולה לעזור גם מבלי לדעת כלום.

מבלי לעשות כלום.

עצם זה שאתה אוהב אותה ומרגיש שהיא היתה לוקחת מידע על כשלונות בצורה קשה - יכול להוות כלי נשק עוצמתי במלחמה זו.

בפרט לפי תיאורך שאתה מרגיש שיש בזה מימד של בגידה בה.

בכל התמודדות, תזכיר לעצמך שאתה אוהב את אשתך יותר מאת עצת היצר השפל הז:

נשים אחרות? מה לך להן שה' כבר נתן לך את האשה הנפלאה בתבל עבורך?

להסתכל על מישהי ברחוב? מה זה רלוונטי כשאשתך היא האחת והיחידה שבה אתה באמת חושק? כל השאר זה שקר והבל.

אי שמירת הברית? איך תכניס את הפולש הזה למרחב הזוגי - מיני המקודש שאמור להתקיים רק בינך ובין אשתך?

יש מצבי קיצון, (אף אם אולי לא כל כך נדירים למרבה הצער), שבהם צד אחד (לרוב הבעל) ממש נזקק לתמיכה לפחות רגשית מהצד השני (לרוב האשה) על מנת לצאת מבור שהוא לא מצליח להיחלץ ממנו לבד, למרות שניסה שוב ושוב ושוב. אך הכאב והפגיעה עלולים להיות משמעותיים מאד, ולא תמיד הצד הפגוע יצליח באמת להתגבר על הכאב ולסייע.

בכל אופן, נשמע שאתה כעיקרון מתגבר ומצליח, ואם כן אתה אתה ראוי להערצה!

תחשוב כמה אשתך היתה מעריצה אותך על כל ההצלחות, לו רק היית יודעת ומבינה.

אז נכון, אולי היא לעולם לא תקלוט, ואילו היית מספר לה היתה אולי נתפסת לכשלונות או נגעלת מעצם זה שקיימת התמודדות (מתוך חוסר הבנה), אך לכן במקום לספר לה - תתחזק על ידה!

בהצלחה גיבור!

אני חולק על התשובה שלךפשוט אני..

תתאר לך אדם שמן מאוד מאוד, שמגיע לדיאטנית.

נניח שהיא תגיד לו ''מה זה בורקס? סתם פחמימות ריקות עם שומן טראנס, פויה!

ומה זה שווארמה בלאפה? אתה לא צריך את זה! אתה יכול להיות שבע ומאושר גם עם אוכל בריא!'' וכיוצ''ב.

עובדתית, היא צודקת בכל מילה שהיא אומרת. אבל בפועל, זה יעזור לו אולי לכמה שעות, מקסימום ליומיים.

בסוף לגוף ולמוח יש רצונות, חשקים, מאוויים ויצרים, והם לא יושתקו על ידי החדרת משפטים מהסוג הזה.

אציין שגם אני עצמי חוויתי משפטים כאלה על נושא אחר כשהייתי נער, ולמעט תסכול, דיכאון והאשמה עצמית - הם לא הועילו בדבר.

בנוסף, יש לך כשלים שפשוט לא מסתדרים עם המציאות (להבדיל מהדיאטנית בדוגמה למעלה שאמרה אמת אבל זה לא מועיל ולא מוביל לשינוי התנהגות, אצלך חלק מהדברים פשוט לא מסתדרים עם המציאות):

''מה זה רלוונטי כשאשתך היא האחת והיחידה שבה אתה באמת חושק?'' - אשתו היא לא האחת והיחידה שבה הוא חושק, הוא בן אדם אנושי ולא רובוט, יצרים ומאויים לא נכבים ביום שבו אנחנו מתחתנים.

לתת לו הרגשה כאילו המצב הנורמלי זה להימשך רק לאשתך ואילו הוא יוצא דופן, זה רק מוריד ומשפיל ומכניס לעצב ולא מקדם כלום וגם לא אמת.

ברור לי ששום דבר ממה שכתבתיפינג פונג

לא מנטרל את ההתמודדות.

אך גישה כזאת לדעתי מסייעת למי שרוצה להצליח בהתמודדות יותר מאשר הגישה ההפכית - יצירת ניתוק בין ההתמודדות עם היצר ובין המרחב הזוגי, ובחירה לראות בכשלונות כמשהו אישי שלא נוגע לבת הזוג. התפיסה הנכונה היא שההתמודדויות הדתיות שלנו הן לא רק אישיות אלא כל אחד הוא חלק מכלל, וההצלחה בכל התמודדות מזכה את הכלל, ונפילה פוגעת בכלל.

והכלל מורכב ממעגלים מעגלים, הזוג, המשפחה, הקהילה, האומה, והעולם. זו תפיסה שמעבר לכך שהיא צודקת - היא גם מעצימה, ומסייעת מאד בהתמודדות.

כשכתבתי ''מה זה רלוונטי כשאשתך היא האחת והיחידה שבה אתה באמת חושק?''

הדגש הוא על באמת. חבל שלא הדגשתי במקור.

כשבוחרים בשכל שהחשק לאשה הוא נפלא, מקודש, ואמיתי - וחשקים אחרים הם רעים, רדודים, מתעתעים ושקריים - קל יותר להתגבר.

לא שהם לא קיימים - אך אפשר לבחור להתייחס אליהם בביטול, עם כל הקושי שבדבר.

ממש תשובה יפהאוריןאחרונה

הבגידהסוסה אדומה

היא לא בזה שאתה לא מספר.

בכל מצב אתה לא אשם בהתמודדויות שלך, אבל אם משהו בהתמודדות שלך פוגע גם בה גם בלי שהיא יודעת, אתה אחראי לטפל בזה אצל מטפל. מסכימה עם מי שאמרה שהיא לא המטפלת שלך. אל תצפה ממנה שתחבק אותך עם סכין קצבים ביד.

זה אומנם לא קשור אליה ולא באשמתה בשום צורה, אבל ההשלכות של זה ושל השיח איתה על זה בהכרח קשור אליה.

תודה לכולם על התגובותחוזר תמיד לאשתי

מעריך מאוד שנתתם מעצמכם בנושא רגיש כזה.

@פינג פונג

אהבתי מאוד את המשפט הזה: תחשוב כמה אשתך היתה מעריצה אותך על כל ההצלחות, לו רק היית יודעת ומבינה.

אז נכון, אולי היא לעולם לא תקלוט, ואילו היית מספר לה היתה אולי נתפסת לכשלונות או נגעלת מעצם זה שקיימת התמודדות (מתוך חוסר הבנה).

לצערי מסכים עם @פשוט אני..

בפרקטיקה של החיים מרגיש שיש פה משהו גדול יותר מהרוח החיובית והסיסמאות האלו.

יש פה קושי עמוק של תחושת הסתרה ובגידה. אני הכי בעולם רוצה שהיא תגיד לי שהיא אוהבת אותי גם אם היתה יודעת...

מטריף אותי לחיות בצילה של מחשבה מאיימת שאם באמת אשתי תדע מה עובר עליי היא לא תרצה להמשיך...

מרגיש שקרן, בוגד, ולא ממצה כלום מהקשר שלנו.

אני כל כך מנסה להיכנס לראש שלה, לנסות להבין מה היא תחשוב אם תדע.

אשתי יותר פתוחה, יותר משתפת, גם בנושאים האלו. היא צדיקת עולם לעומתי, הדברים שהיא משתפת וזה מה שעובר עליה באמת אני מרגיש שהיא לא מסתירה, זה דברים קטנים ממש ובכל זאת ממש קשה לי להכיל את זה. אז מה היא תגיד כשהיא תשמע מה עובר עליי???

תודה ל@המקורית

על הזווית הנשית בעניין. לימד אותנו הרבה מאוד.

רק אשמח לשאול את כולכם, בסוף כולנו מודים שהדבר הזה קיים, יש משיכות בין שתי המינים גם בקשר הזוגי. האם נכון לטאטא את זה, להטיל וטו על הנושא הזה כביכול על זה לא מדברים.

הרי בסוף הרבה זוגות מאותגרים בזה. אולי הגיע הזמן לפתוח הכל, לחשוף, לעבור כמה ימים/שבועות/חודשים קשים ואז, אחרי המבול נראו ראשי ההרים - אולי אז הקשר בינינו יהיה טוב יותר? עמוק יותר, מודע יותר מכיל יותר נאמן יותר?

לא הרבה זוגות מאותגרים בזההמקורית

הרבה גברים מאותגרים בזה

צריך לעשות הפרדה בין הקשר שלך איתה לניסיון שלך

ולא, זה לא משבר שעובר אחרי כמה חודשים

זה עלול ליצור פצע עמוק של אי אמון לטווח ארוך

לדעתי לא חכם אבל תעשה מה שאתה חושב

מה מטרת השיתוף?נעמי28

אתה או היא?

שאתה תרגיש יותר טוב עם עצמך ופחות בוגד (מילים שלך)

שהיא תנחם ותכיל למרות שהיא במצב הנבגד? (לדבריך)

אם אתה מחפש מקום לפרוק ולהתנחם, תתחיל במישהו שהוא לא ה"נפגע", תטפל במה שאתה רוצה לטפל, וכשאתה בתהליך של טיפול, אפשר לשתף.

אצלנו זה נושא שכן מדובר, אבל לא נחשב כבגידה אלא יותר התמודדות אישית, אבל אתה כן רואה את זה כבגידה, אז מה מטרת השיתוף?

תשובה בפניםחוזר תמיד לאשתי
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך ח' באב תשפ"ו 18:24

עצם המציאות שאני לא מספר מרגישה לי כבגידה.

זה מה שכתבתי

הבגידה היא לא בזה שאתה מסתירסוסה אדומה

אלא בזה שיש לך משהו להסתיר.

לא כל דבר נכון לומר לבן הזוג. יש דברים שהשתיקה יפה להם.

תפתור את ההתמודדות בדרך אחרת. היא צריכה להיפתר, אבל לא זו הדרך.

אישתך ממש לא צריכה לשמוע ממך שאתה נמשך לנשים אחרות. זה הדבר הגרוע ביותר שאתה יכול לעשות.

תשים אותה במרכז ולא אותךנעמי28

זה שיתוף שיכול לפגוע בה, אל תשתמש בה רק כדי להרגיש יותר טוב עם עצמך.

אני לא נגד שיתוף, אנחנו דווקא כן מדברים על זה ואני מאמינה שככל שיש פחות הסתרות בזוגיות הקשר יותר עמוק, אבל לא ממקום כזה שרואה יותר אותך ופחות אותה.

החלטתי לערוךעוד מעט פסח

אגיד רק שאחרי 20 שנה, וכשכבר יש לנו ביטחון מאוד עמוק בקשר, אנחנו בהחלט משתפים אחד את השני, וזה בעיקר עוזר להבין יותר איך השני עובד (למרות שלעולם לא נבין באמת), ויוצר אצלי יותר ויותר הערכה על המלחמה היומיומית שהוא נלחם בה עבורנו.

ושתי עצות בשבילך-

  1. לשתף בצורה כללית יותר (נגיד- 'איזה קשה זה ללכת ליד הים בקיץ'). גם יתן לך קצת אפשרות לפרוק, וגם לגלות איך היא מגיבה לשיתוף כזה כללי (אני מניחה שזה לא משהו שיפיל אותה מהכיסא).

  2. להבהיר בשיתוף שאתה נלחם. מתאמץ. בשבילה ובשבילכם. כי היא זו שבאמת באמת חשובה לך, וכל הפיתויים שמסביב הם רק רגעים חולפים- מול הטוב הנכון, הנצחי והאינסופי שיש ביניכם.

  3. להחמיא לה בלי סוף. להתפעל ממנה. לבנות אצלה את הביטחון שהיא שלך ולא משנה מה. זאת התשתית שבעזרתה תוכל יום אחד לשתף באמת ולקבל את התגובה שאתה רוצה.

תודה. מלמד מאודחוזר תמיד לאשתי

מסכימה מאוד, בעיקר לגבי 3שלומית.

אישה שיודעת ומרגישה שהיא ה דבר מבחינת בעלה, יש לה הרבה יותר כח וחוסן להתמודד עם דברים שקורים ושיתופים מורכבים

כי הרבה מהקושי הוא סביב הרגשה שאולי היא לא מספיק שווה או שיש מישהי יותר ממנה. ברגע שהיא רגועה מהבחינה הזו יכולה להיות לה הרבה יותר פניות להקשבה ותמיכה

אם אתה רוצה להיות צדיק...שנונימי

אז תלך בדרכי הצדיקים ותדבק בהם!

העיצה על הכל היא תפילה!

תקפיד מאוד על תפילות בזמנן זה מגן ומציל חיים.

השכמת הבוקר ותפילת שחרית בזמנה,

כי ללא זה אין טעם לתפילה, וזו ההתחלה ממש.

מקווה כל יום ותיקון הכללי מציל חיים, הטומאה נעלמת.

לגביי שיתוף עם האישה -

היא לא תבין כי אין לה!!!

תשתף את בורא עולם ואת הצדיקים,

רק הם יעזרו לך.

כל אדם הוא בבחינת רצוא ושוב עליות וירידות -

עד שזוכה לחזור בתשובה שלימה ואין לו נפילות.

גם אין יום ללא פגע אז זה מלחמת נצח.

אבל תמיד מנצחים.

יש פה משהו ומתלבט אם אתם רואים?Hakuna.Matata

כרגע, בלי קשר לשאלתך. בהמשך אולי אצליח להתייחס.

"

מטריף אותי לחיות בצילה של מחשבה מאיימת שאם באמת אשתי תדע מה עובר עליי היא לא תרצה להמשיך..

"

"

אצל אישה זה קריטי להיות הכי חשובה בעולם לבעלה, הכי יפה, הכי טובה, הכי הכי בהכל. שיתוף כזה יכול להכניס אותה בעיניה לתחרות מול כל הנשים בחוץ על בעלה ובכנות - תמיד יש מישהי שהיא יותר. אז למה?

"

זה דוגמאות מבחינתי לשני הצדדים. לשני הקצוות שאתה מעלה פה.

מניסיון שלי נשים אינן יכולות להבין את מורכבות ההתמודדות ואת האופי שלה. מצד שני, אנחנו הגברים לא מסוגלים להבין את המורכבות אצלן.

בין אם אנחנו מבינים ובין אם לא, יש משהו שצריך להיות לנגד עיננו תמיד. גם הגבר וגם האישה צריכים לדעת דבר אחד עקרוני. התתמודדות שלך היא לא ההתמודדות שלי.

על ההבנה הזו אפשר לבנות עוד קומה.

הקומה השניה היא - אסביר לאור דברים שלמדתי בספר התניא (אלו הדברים שלי ולא של בעל התניא - לכן אם יש שגיאה או חוסר דיוק זה לא מה שהמחבר התכוון). שאם יש לאדם הרהור עבירה והוא הסיח אותה - הוא צריך 1. לשמוח שהוא בינוני. כלומר, שהצליח בהתמודדות. 2. אם הוא עצוב זה גלל שהוא גס רוח (גאוותו) שהוא חושב שהוא צדיק ולא מגיע לו שייפלו לו מחשבות רעות. (פרק כז בליקוטי אמרים).

הקומה השלישית היא - אמון.

אם בעל בחר לאשתו על התמדדות שלו - היא צריכה לשמוח. שהוא לא מסתיר. שהיא העוגן שלו. הכי יפה בעולם היא לא תהיה - הכי יפה בעיניו - היא כן.

אישית -

כן אספר ואשתף הכל. הכל.

אם אני צריך עזרה. ואם הצלחתי. ואם נפלתי. וכשקמתי. ואני הייתי רוצה לשמוע ממנה באותה מטבע.

נכון - היא לא מבינה. ואני לא מבין. אבל אנחנו שם אחד בשביל השני.

כי

  1. אנחנו לא מבינים את התמודדות

  2. אם נפלה מחשבה רעה זה כי אני בינוני

  3. יש בנינו אמון .

אם באיזה אופן המחשבה שנפלה לא נשארה רק בגדר מחשבה. והיא התגלגלה - למעשה, מחשבה, דיבור.. יש פה משנו אחר.. חציו בגידה בה' חציו בגידה באישה.

.וגם אז יש לדון באופי וברמת השיתןף.

דילמה כלכליתאבי130

אני ואשתי נשואים 8 שנים

יחסינו עלו על עליות וגם ירדו מורדות,

לאחרונה אני מרגיש שלא איכפת לה מהמצב הכלכלי בכלל,

היא כמעט ולא הולכת לעבודה

ולעומת זאת אני מכניס את המשכורת העיקרית

כל חודש אנחנו מוצאים את עצמנו לוקחים הלוואה

וזה הגיע למצב שגם הבנק לא מוכן כבר לתת הלוואה

סיכמנו על תקציב מסוים שגם ממנו היא חרגה

ניסינו לתחום את התקציב לחן בנק שני ואז גיליתי שהיא פתחה אשראי נוסף

אני כבר שוקל להפריד חשבונות, עם כל החובות שהיא צברה אני מעדיף לעזות את זה עכשיו ולא שיהיה מאוחר מידי

כל פעם שאני אומר לה את זה היא עונה לי אם אתה מפריד חשבונות נתגרש וזהו,

לא הבנתי אנחנו נשואים רק כדי שאני אממן אותך?

זה עוד יותר דוחף אותי לעשות את הצעד הזה

מה אתם אומרים?

עוד אשה ששכחה שהיא שותפה בבניית הביתאדם פרו+
עבר עריכה על ידי אדם פרו+ בתאריך ז' באב תשפ"ו 8:50

והחליטה לשים רגל על רגל

ולתת לבעלה לג'נגל את החזקת הבית עליו.

החולשה של הדור.

המפרקת את רוב הבתים.

פינקו אותן, כל הזמן אמרו לה את יפה את שווה.

אני בתור גרוש שמחפש שידוך באתרים האלה

ולא מהיום אומר לך.

הפינוק הזה וההגזמות האלה מוביל אותם לחיי בדידות.

גרושה+6 מקצה הארץ, בת 40

בטוחה שיבוא כבר מבוגר שכבר לא רוצה

ילדים ויקבל אותה ואת ילדיה ויממן אותה.

ואני שואל

אם הוא לא מעוניין בילד משותף,

למה שהוא יעזוב את כל הרווקות 45

שאתרי ההיכרות מלאים מוצפים מהן.

ואת כל הרווקות חוזרות בתשובה 42

גם שמציפות את אתרי ההיכרות.

ויגיע לקצה הארץ בשביל לממן גרושה וילדיה

שכל מה שהיא עשתה זה לריב עם בעלה.

וכל זה בלי ציפייה שיהיה להם ילד משותף.

ואפילו אם תאמר שהיא תמצא את אותו

אדם שיממן בשביל בדל יופי שנותר בה

והולך להעלם בשנים האחרונות.

זה ממש דוחה אותי.

זהו כסף שקונה יופי.??

על זה את מתבססת?

הכל מבוסס על גאווה מטופשת שהביאה את החורבן

המביאה עוד הרבה חורבנות עד היום.

ומי שאחראי לזה הוא מי שנתן לה את התחושה

שהיא שווה והיא שווה, והוא לא שווה אותה.

הביא אותה לחיי בדידות נצחיים.

באלגנט.

חברה אמיתית

שרואה חברה שלה מתקרבת לגיל 36

גיל שממנו אפשר רק לרדת.

בגלל החוסר ביכולת לסיכויי לילדים משותפים.

נותנת לחברה שלה ניעור אמיתי

אומרת לה "תתחתני עם עמוד חשמל ברחוב

מבחינתי" את לא יפה, ולא שווה כלום,

המשפחה שאת עדיין יכולה להקים שווה יותר!!

כאילו שהיופי נועד למטרות מסחר ואגו.

זה נראה כניצול פרצה, בסוף היא תישאר לבד.

באחריות ומנסיון.

רק לידיעה...פשוט אני..

ברגע שאתם נשואים, אתה ערב אוטומטית לכל חוב שלה, וגם להפך כמובן.

כלומר אם היא תיכנס לחוב בחשבון בנק שהוא רק שלה, זה לא ימנע מהבנק לעקל חשבון בנק שהוא רק שלך.

זה לא מדויקנפשי תערוג

להבנתי זה מדויק למצב שלהםפשוט אני..

גרים באותו הבית, חיים מאותה המשכורת.

הפרדת חשבונות תיראה כצעד מלאכותי ולכן לא תמנע מהבנק או מכל נושה אחר לגעת בכל החשבונות.

אפילו זוגות פרודים עם בתים נפרדים מתקשים להוכיח שההפרדה לא מלאכותית, כדי שיהיה אסור לעקל להם נכסים בגלל החוב של השני

מחילה אבלשפוי

פה לא נראה לי המקום לפתור בעיות כלכליות ושלום בית

יש ברוך ה' כיום מלא גורמים מקצועיים שיטפלו בבעיות מהסוג הזה, מציע לך לגבי הנושא הכלכלי לפנות ל'פעמונים', זו עמותה, היא בחינם, ממש בחינם, תנסו! הם קצת (הרבה) יעזרו לכם לצאת מהברוך הזה (אולי גם אם אשתך לא עובדת)

לגבי שלום הבית כמובן שיועצים\מטפלים זוגיים הם המקום לנושא הזה, מאמין ששווה כל שקל.

מזועזע מתגובתו שלחוזר תמיד לאשתי

@אדם פרו+

אתה שופך את כל הלכלוך הזה על בן אדם שעוד יכול לעשות הרבה עבודה עם עצמו כי אתה מחפש חברים לצרה...

אני משתתף בצערך ובקושי, אבל אל תזיק לאנשים אחרים.

איך אני יודע את זה - זה שקוף! אתה מפיל עליו דברים שהוא לא אמר.. דברים שאתה פגשת בזוגיות שלך.. הוא לא דיבר בכלל על היופי של אשתו ועל כל השאר שכתבת.. כל כך לא יפה לדבר ככה... זה יכול ממש להזיק

אני הייתי מוחק את התגובה המזעזת הזו. באמת.

ועכשיו בקשר אליך,

דבר ראשון מצטער שהיית צריך לקרוא כזאת תגובה,

מקווה שלא נגרם לך נזק, ושתתקן אותו, כי זה באמת היה תגובה לא לעניין.

אני שואל אותך, למה אתה כל כך מהר מתייאש. אני במצב שלך בדיוק, הלכנו למקימי, באמצע תהליך, וזה מדהים. מכל מצב אפשר לצאת. בפרט שאתם לא נשמעים במצב הכי גרוע...

הרבה פעמים אנחנו מנסים לגלגל את כל האשמה על נשותנו, זה הכי קל בעולם. אבל תמיד תמיד אם תחשוב יותר טוב תראה איפה אתה גם קשור למצב הזה.

לפעמים הסיבה הכלכלית זה טריגר. יש דברים אחרים שמפריעים ואז גם זה.

תנסה רגע להתנתק, לחזור לרגעים הראשונים של הנישואין. כמה אתם אוהבים, כמה אתם באמת זוג משמיים. לפני שהחיים התחילו לבלוע אותכם.

בסוף האהבה הזאת זה הכי חשוב.

מכאן תתקדמו ביחד לליווי כלכלי. כי מלווה כלכלי הוא לא יועץ זוגי... ולא נעים שזה יתפרץ מולו.. גם לא יהיה לו יותר מידי מה לומר. לכן תיישבו את זה ביניכם SOS ותלכו מהר לייעוץ כלכלי.

כל יום שעובר זה הפסד.

תראה אבי היקרחוזר תמיד לאשתי

נשמע שאתה סוחב את זה הרבה זמן.

בהנחה שכל מה שאתה כותב פה לאורך השנים נכון ואמת, מדובר בסיפור שמתגלגל הרבה זמן.

קודם כל, זה ממש יפה שאתם עוד על זה, זה מראה שיש לך ולה הרבה מאוד כוחות, ואתם עושים עבודה ממש מדהימה.

קטונתי מלייעץ לך, אבל היה משפט אחד שתפס אותי, משהו שכתבת לפני כמה שנים טובות.

"אנחנו זוג נשוי כמה חודשים, אני מאד אוהב אותה"

אתה גם מתאר שם פער בסגנון ובכל זאת התחתנתם מאהבה.

תראה, כשאנחנו מתחתנים זה כי אהבנו, קליק של נשמות.

וזה האמת לעולם.

רק מה, החיים בולעים.

חיים אכזריים שכבר אין אוויר לנשימה.

כל נשוי, בהבטחה, לפעמים חושב - עדיף לי להתגרש, הרבה יותר קל...

כולם ככה.

הלוואי שנצליח להזכיר לעצמנו אהבה ישנה, איך אהבנו פעם עד השמיים, איך אמרנו על הכל עוד נתגבר ביחד, איך הבטחנו לעצמנו שביחד שום דבר לא ישבור אותנו, את אהבתנו.

לפעמים בגלל מה שעברנו הכל כבר מכוסה, הכל חסום. מה שעברנו כיסה את האהבה בתהומות של יאוש, ונדמה לנו שהיא איננה עוד. לא שייך לעורר אותה, להחזיר אותה.

בפרט אתה אחרי כל כך הרבה זמן של התמודדות...

הלוואי שהשם יתן לכם את הכח להאמין שבוודאי ישנו. שעוד לא מאוחר. שבוודאי ישנה אהבה, והיא בבית שלכם, ביניכם, מחכה להתגלות שוב מבין רסיסי הלילה.

הלוואי.

הדילמה אינה כלכלית אלא התנהלותיתהסטורי

בהרבה בתים הבעל הוא המפרנס העיקרי, בחלקם גם היחיד. בדורות קודמים זו היתה המציאות הנפוצה ברוב העולם, כשבמקביל כל או כמעט כל הטיפול בבית - הכנת אוכל, נקיון וכד' היו על האשה. כיום מכל מיני סיבות ונסיבות המציאות השתנתה, אבל כן, עד היום בהרבה בתים הבעל הוא המפרנס העיקרי.

יש סוגיא אחרת של התנהלות אחראית. לקחת הלוואה כשלא יודעים מאיפה מחזירים אותה, זה לא אחראי, להתנהל ככה באופן קבוע זו הפקרות.

צריך לשבת ביחד מול דף/טבלת אקסל, לעקוב אחרי ההכנסות ורק לפיהם להוציא הוצאות. זו א', ב' של התנהלות אחראית (ג' זה גם לחסוך, אבל זה שלב הבא).

אם יש מאזן שלילי - צריך לראות איפה מצמצמים הוצאות או מגדילים הכנסות.

בגדול, צריך ללמוד להתנהל בשיח ולא לעשות דברים מאחורי הגב.

היא לא דואגת מחובות?נעמי28

נשמע שאתם צריכים טיפול זוגי, לא רק כלכלי.

לראות את הצורך אחד של השני, לקחת אחריות, לתקשר.

לפן הכלכלי יש עצות פרקטיות, למשל כרטיס דביט או הגבלה של האשראי,

אבל נשמע שזה הרבה יותר עמוק מ"אישה בזבזנית"

להפריד חשבונות לא יתן לך כלום, גם שם היא יכולה להיכנס לבור שלא תהיה מודע עליו והחובות של שניכם.

היא לא דואגת שתתגרשו? היא תצטרך להתמודד עם חצי מהחובות בעצמה.

היא לא עובדת כי יש ילדים קטנים? היא מבזבזת או קונה צרכים בסיסיים?

אתה מצליח לראות את המקום שלה בתוך כל זה?

אם תרצה שיתוף פעולה, השלב הראשון הוא לראות ולהכיר בצורך שלה (לא בהכרח לספק אותו מידית).

איזו תגובה רגישהמשהאחרונה

לא יודע אם פרודוקטיבית, אבל אהבתי את השאלות פה.

דיכאוןחקלאי

האם יש פה מישהי שתחתנה עם אדם שסובל מדיכאון?

האם אני יכול להתייעץ איתה בפרטי?חקלאי

לא. אני לא מתכתבת בפרטי עם גבריםיעל מהדרום

לק"י

אם יש לך שאלות, מוזמן לכתוב כאן.

בהצלחה!!

אוקייחקלאי

אז ככה אני בתוך קשר עם מישהי, והולך ממש טוב ונעים.

אני סוכב איתי מגיל קטן דיכאון, בשנים האחרונות לוקח כדורים.

לאחרונה זה עלה הסיפור הזה של הדיכאון ומה זה אומר לחיות ליד אדם כזה.

ואני די עומד נבוך מול זה, איך אפשר לבקש ממנה לבחור במשהו שכזה? אני יודע בעיקר איך זה משפיע אלי, לא איך לחיות לידי.

בשנים האחרונות התחלת כדוריםאריק מהדרום
עבר עריכה על ידי אריק מהדרום בתאריך ז' באב תשפ"ו 9:28

בכללי איך אתה מתפקד מבחינת מטלות בית? מתפרנס? אושפזת כבר פעם? כל כמה זמן יש לך משבר אם בכלל? או שזה בכלל דכדוך מתמשך? מוכר בביטוח לאומי?

לאחקלאי

התיפקוד שלי די גבוה, שאני בטוב אני מתפקד כמו 3 אנשים ביחד.

לקחתי משהו כמו 4 שנים כדורים שלא היו נכונים לי, שם היה יותר נפילות, בשנה האחרונה אני לוקח כדורים שהרבה יותר טובים לי בפער. אפשר לספור על יד אחת את כמות הימים שפספסתי בגלל זה עבודה.

מעולם לא התשפזתי, הנפילה הרצינית האחרונה היית בין הכדורים, בדיוק במלחמה הראשונה עם אירן.

לדעתי זה מה שאתה צריך לענות לה.אריק מהדרום

היא יודעת את זה?חוזר תמיד לאשתי

מה היא אומרת על זה?חוזר תמיד לאשתי

יצאנו פעם ושם אמרתי להחקלאי

ועכשיו חזרנו וזה עלה עכשיו, בעיקר מצד המשפחה שלה, וזה מאוד הפחיד אותי ואז גם אותה.

כשהיא תהיה שלמה עם זה-סוף טוב

אני מאמינה שהיא תצליח לשדר את זה למשפחה שלה.

המלצה שאני מכירה היא לצאת תקופה, ולתת למשפחות של שניכם להכיר אתכם. שלא יחששו המילה 'דיכאון' אלא יכירו את האדם שמאחוריו.

נשמע שמצבך מצוין, אבל הדברים די טריים.

ממליצה גם לתת לבחורה תכנית גיבוי, למי היא פונה כשרואה שאתה לא בטוב, בהסכמתך כמובן.

תצליחו!!

המשפחה שלה יודעת?יעל מהדרום

לק"י

האמת שקשה לי לייעץ בנושא הזה.

אני רק חושבת שהיא לא חייבת לשתף את כל בני המשפחה שלה. אולי מישהו אחד ספציפי שיידע לכוון אותה.

ובנוסף אם אתה מטפל בעצמך, מאוזן, עובד/ לומד/ עושה משהו עם עצמך, זה מצב פחות מרתיע.

כן צריך לדעת, שלפעמים יש עליות וירידות במצב. אבל גם אדם שבריא לחלוטין לפני החתונה, עלול לחלות פתאום.

אני, אפשר לומרעשב לימון

כשהתחתנו הוא היה ממש בתחילת שנת אבל, וחלק ממנה הוא היה בסוג של דיכאון

אני אבל זה נודע לשנינו רק בדיעבד אחרי.על הנס

אני לא חושבת שאתה לא ראוי אני חושבת שכמו בכל נישואין צריך להכיר את הפלוסים והמינןסים של הבן זוג ולדעת שלפעמים היא תצטרך להתמודד עם ההשלכות של זה.

ושיהיה לשניכם נכונות לעבודה אישית וזוגית.

..ירושלם.

כן, הוא לא סבל מדיכאון כשהכרנו.

יש לה יתרון עצוםפשוט אני..

היא יודעת מראש חלק משמעותי מהמגבלות שלך, ויודעת שאתה מספיק אמיץ וחכם בשביל לטפל בזה.

לא כל אשה זוכה לדעת על זה מראש (וכמובן נכון גם בהיפוך המינים)

ההיסוס הזה לא נשמע טובHakuna.Matataאחרונה

סה משהו זצריך לבחור.

אם סה רק המשפחה שלה מהססת , זה אולי פחות גרוע..

אבל עדיין יכולה להיות לזה השפעה עליכם.

לצערי המושג הזה דיכאון הוא שקוף ולא מספיק במודעות

בהצלחה.

לכבוד הנשואים הטרייםאדם פרו+

נשואים טריים וותיקים אלופים

לפני כמה שנים נחרב הבית

כל בית שאתם בונים

הזוגיות שלכם המשפחה

היא כמו אבן,

כמו בנייה ושיקום של חורבה מחורבות ירושלים

תמשיכו לנסות ולהשתדל בבניין הבתים שלכם

אתם מביאים את הגאולה

אל תתיאשו

חיזקו ואימצו נשואים.

אני מעריך אתכם על כל העבודה שאתם עושים.

עבודה שאף אחד לא ידע מי עשה.

אבל היא העבודה האמיתית.

והבניין האמיתי של עם ישראל.

כידוע שהבניין הוא לא רק טכני אבנים

אלא הקשר והביחד הנעים שהיה בו

והקרבת אלוהים שהוא ייצג.

כשעם ישראל היה במדרגה טובה

עם דוד ושלמה שהיו מתאימים למצב העם

באותה תקופה.

לכן שימרו על עצמכם יחד.

ותרו זו לזה. תרעיפו באהבת חינם.

על הילדים (קל יותר) ועל בני הזוג (כנראה יש כאלה שמתקשים בכך) ועל עצמכם.

תהנו תשקיעו ותבנו בתים מלאים באהבה.

יפה מאודמתוך סקרנותאחרונה

אולי יעניין אותך