משהו שהוא יקר לליבי מאוד מאוד.
נראה ארוך, אבל שווה קריאה.
לקרוא בנחת.
מתוך 'פתחו שערי הלב'- שיחות הרב שלמה קרליבך זצ"ל.
~~~~~~~~~
"כולם חושבים שקמצן הוא אדם שיש לו את מה שיש לו בצורה מאוד חזקה
ולכן הוא לא נותן את זה לאחרים.
אבל המהר"ל מסביר, שקמצן הוא אדם שאין לו באמת מה שיש לו ולכן הוא לא נותן את זה לאחרים.
כי אם היה לו באמת את מה שהיה לו, לא היתה לו בעיה לתת את זה לאחרים.
אם אני אומר לך שאני לא יכול להסביר לך את ביאור ה'תוספות',
זה סימן שלא הבנתי את ה'תוספות'.
כלומר, אם יש לי משהו באמת, אז אני יכול להעביר את זה הלאה.
ואם אני לא יכול להעביר את זה הלאה- סימן שאין לי את זה.
ובכן המהר"ל אומר, שקמצן הוא אדם שאין לו כלים לקבל את מה שה' נותן לו.
זה נראה שיש לו, אבל באמת אין לו.
וכאן אני רוצה לאמר לכם תורה מרבנו הקדוש מאיז'ביצא, בעל ה'מי שילוח'.
ה'מי שילוח' אומר, שיש פעמים שה' נותן לי משהו, ובגלל שקיבלתי את זה בצורה עמוקה כ"כ
אני לא מסוגל לתת את זה לשום אדם אחר.
אם אתה קונה תפוח, אין לך בעיה לתת אותו למישהו אחר.
אם אתה מושך מיליון דולר מהבנק, אין לך בעיה לתת ממנו לאחרים.
אם מישהו נותן לי משהו עם הרבה לב, אם מישהו נותן לך משהו משמי שמים,
זה כל כך עמוק. כל כך קדוש, עד שאינך מסוגל לתת אותו לשום אדם אחר.
אישה לא נותנת את טבעת הנישואין שלה לאף אחת.
הקב"ה נתן לנו את ארץ ישראל, זה כל כך עמוק.
עד שאנחנו לא מסוגלים חס ושלום לתת אותה לאף אחד אחר"
~~~~~
הקטע הזה התחבר לי לכל כך הרבה מחשבות ורגשות.
הבנתי שרק כשיש בתוכנו משהו אמיתי, קניין אישי או מידה מבוססת
אנחנו יכולים להעביר אותה הלאה. מתוכנו.
זה תפס אותי במיוחד בנוגע לחום ואהבה.
רק כשאני אדם אוהב באמת, שאוהב את עצמו ואת נשמתו מתבונן על החיים באהבה-
רק כך אפשר להפיץ הלאה לסביבה את האהבה הזו,
אדם שלא אוהב את עצמו באמת ומאמין בכוחות חיו ונשמתו, כמובן בענווה ענקית
יתקשה לאהוב באמיתיות אנשים אחרים.
(איך תאהב את האחר אם בקושי אתה אוהב את עצמך, (שיר שם שם..) )
ויש אהבה שהיא עמוקה כל כך, פנימית כל כך,
שרק מפני עמקותה היא לא תינתן לכל אחד
והיא שמורה לאחד ויחיד בע"ה.
עד כאן גילוי לב ותובנות של רג"ש
הקטע הזה נפלא ואפשר לקחת אותו להרבה מקומות
אמן שבע"ה יצמיח תובנות טובות
ושיהיה טוב גדול!
לילה טוב יקרים.
- לקראת נישואין וזוגיות