סתם אנטר
עוד אנטר כי זה לא קשור לדיקלום שמופיע כאן
וסיימנו עם האנטר.
אח, מחיאת כף. איזה שידעך. איכות בידיים, עוד חיוך של ניצחון, טינינייניי חזק בלי המשך וריקודון.
ובמבה. ועוד במבה.
ו- . . . . . . . . . . !
~~~
פליי פליי
גואו גואו
טייק טייק
א ***** נאווווווווו
~~~
בידיים כף כף כף
ברגליים כף כף כף
לה לה לה, לה לה לה, לה לה לה, לה לה לה. לה לה לה, לה לה לה,
1-2-3!
חגגו לי היום יום הולדת!!! עברתי בגשר וקיבלתי איחולים וציורים וברכות שאהיה צדיקה ושאעלה בסולם המצוות וכמעט שאחצה את הכביש רק עם אמא. אפילו בברכת שהכל ברכו אותי! |משועשע|
אם כבר אז כבר, הכרטיס האישי לחש לי היום שבאמת עוד רגע יש לי פז"ם 5000 בניק הזה. זה סוג של מומולדת וימותו הקנאים. ממש נבואה מין השמים החגיגה הזו. 5000. אני כבר באמת מרגישה קטנה. (ה5000 זה סתם עיוות של האפלקציה, אמא אמרה לי שאני בת חמש, הודיה ספרה לבד בשבילי בת כמה אני ואם כבר מתחילים להשוויץ אז לאבא שלי בכלל גם יש רובה!)
אני צריכה בגדי יום חול ושלושת השבועות כבר כאן עוד יומיים, שברתי שיא לא ברור ופגשתי בשבוע האחרון יותר מדיי אנשים חשובים שהתגעגעתי אליהם ולא ראיתי אותם יותר מדיי זמן אם בכלל. המדהים הוא ששום דבר לא היה מתוכנן והכל הגיע בהפתעה. את רבקי כפרעליה ראיתי היום ולא זיהיתי. מהלם לא זכרתי מה השם שלה ומה השם של אמא שלה. שוק טוטאלי. בערך שנה עברה. מ' הפתיעה אותי פתאום באוטובוס, וכשירדנו הופיעה משום מקום אחת המורות שגרה בישוב אחר. היא עצרה את הרכב לידינו ושאלה איך מגיעים לכתובת של הבית שלי. "מה? אבל זה הבית שלי." "נכון, לשם אני נוסעת." "עא?" "עא." אה, כן. היא לקחה אותי טרמפ והגיעה לכאן. אמא הייתה בכלל עם חולצה זוהרת של ספורט והתפדחתי בשבילה.
שלשום ראיתי את הצפתיות בטעות בהיתקלות מקרית בסנטר. חישוב קצרצר העלה שככל הנראה לא נפגשנו מאז סיום החמישית. זה מלא כ"כ. המפגש היה מלהיב ומרגש. (באמת! עד עכשיו יש לי פיג'מה בשם ***** 
אימאלה, טאטע. מה קורה לי כאן.) וגם את אביגיל ראיתי במקרה ודבורה וחני (סוף סוף מישהי שזה היה בתכנון) וי' שזה בכלל היה הזוי בקנה מידה אחרר.
ובקיצור, שווה להסתובב בירושלים.
ועד כאן עוד שרשור מוזר שלא יאמן שיוצא לאור.
- לקראת נישואין וזוגיות