לה"ו

המאמר כן היה צריך להתפרסם, אבל היה צריך להציג בו גם את הנקודות הטובות כיום, לאחר החורבן.

אני חושב שהיו חסרים כמה פרטים, וכן הייתי מוריד כמה התבטאויות שלא ממש מתאימות.

לילה טוב..

בעז"ה

 

וקצת קשה לי להבין מה טוב מבחינתנו כבני אדם בחורבן..

 

ושוב, תומר - אני אחכה למאמר תג' שלך ואז.

 

 

בעזרתו יתברך.

תסלח לי, אבל זה ממש לא נחשב הצגת דעה.
איך אנחנו אמורים להשתכנע שהדעה הזאת כופרת בתורה?

בס"ד.

 

לענ"ד-

אין בעיה בלהביע דיעה.

אבל צריך לשים גבולות אדומים, על כל דיעה, מוצדקת ככל שתהיה.

לזכור שזה עלון שקוראים גם הורים של חניכות, שלא תמיד באות מבתים דתיים.

[אני לא אומרת להתחיל להתחשב בהם עכשיו ולשנות את התנועה, אבל כן צריך לקחת בחשבון. אם נתחשב רק בעצמנו, נמצא את עצמנו בלי חניכים.]

סתם לדוגמא- "הממשל הציוני יש"ו- זה קו אדום שנחצה.

 

וישר כח לכל העוסקים במלאכה.

ט"ש ממש התרחב ב"ה .

המאמר לא נפתח לי!

אפשר להביא לי דרך אחרת לראות אותו?

תודה!!

 

המאמר הסביר את זה בצורה טובה.

אני חושבת שאין בעיה בהצגת הדעה אם כי היה צריך לעדן אותו כל עוד הדעה היתה מנומקת ומוסברת.

אם כל הכבוד לחופש הביטוי יש גבולות שצריך לשים.

ויצחק, בתור עורך אתה אמור לדעת את זה. באמת אל תשכחו מי הקהל יעד שלנו

בס"ד

המאמר מתחיל בסיפור מקסים (אם כי השפה לא אחידה והגהה קלה הייתה משפרת את איכות הקריאה) שמתאר לנו את החיסרון של ביהמ"ק ומחבר אותנו לאסון הלאומי הכבד שפקד ובעצם ממשיך לפקוד אותנו כל פעם מחדש. עד כאן נהניתי.

הסיפור השני לעומתו מנסה לעשות הקבלה שע"פ דעתי היא מעוותת לחלוטין- חייליי צה"ל מושווים לחיילי רומא? בני דודים מושווים לאויבים? רבנים מושווים לרוצחים??? 

עד היכן הגענו? ההשוואה הזאת היא לא נכונה, לא מדוייקת ובעיקר לא במקום. יש מקום להשוות את הגירוש לחורבן הבית (אע"פ שגם על זה ניתן להתווכח) אך אין שום מצב בו חיילים, אחים שנשבו, יושוו לחייליי אויב אכזריים! חיילי צה"ל שימשו ככלי משחית בידי שלטון מושחת. אני לא מנסה להגן על אף מעשה שכל חייל באשר הוא עשה- גם חייל במעגל שביעי היה אחראי בדיוק כמו חייל שהוציא בפועל מהבתים ואני מאמינה שהם כבר היום נותנים על כך את הדין. אבל מכאן ועד לספר על בן דוד שהתנדב להוציא משפחה מביתה? התנדב??? אף חייל לא התנדב לגירוש המזוויע ההוא!

 

בנוסף, נראית לי קצת יומרנית העמדה החותכת (שבסיפור אמנם מובאת ע"י רב אך בפועל ע"י כותב המאמר...) שהגירוש נעשה כעונש על כך ששכחנו את ביהמ"ק. אפשר להביא זאת בתור סברא, וככזאת היא אף נשמעת הגיונית אך לבוא ולהגיד זאת כקביעה, אני לא מאמינה שמישהו מסוגל לעשות ולו מהסיבה שאין נביאים בתוכנו...

 

אבל הנקודה שהכי לא ברורה לי כאן היא זו- למה בכלל הובא הסיפור על הגירוש? הרי מטרת המאמר היא לעודד אותנו לזכור את ביהמ"ק ולפעול לכינונו במהרה בימינו. כמובן, ניתן להזכיר את הגירוש כדוגמא לכאב שחשו בזמן החורבן, אבל לא כך זה הוצג. נראה כאילו יש כאן שני מאמרים- החלק הראשון והשלישי המדברים על כמיהה וכיסופים אמיתיים לביהמ"ק, והחלק השני שמדבר על הגירוש כתוצאה של שכיחת ביהמ"ק. בחלק השלישי כלל לא מוזכר שוב הגירוש, ועל כן אני לא מצליחה להבין את נחיצותו להעברת המסר.

 

נקודה נוספת היא הנאמר על הכותל. עמ"י, העם הצדיק והטהור הזה, מנסה בכל כוחו לשמור על קשר עם אביו שבשמיים. חיי היומיום סוחפים אותו, והוא מתקשה להתאבל כראוי על חורבן שאירע לפני זמן רב כ"כ. עמ"י נדבק בשיניים ובציפורניים לשריד היחיד שנותר מבית ה' המפואר- הכותל. כמו אדם שנפטר לו בן משפחה אהוב והוא כל הזמן חוזר אל חפציו, כתביו, אל טביעות החיים שהוא השאיר, כך גם אנו מתדבקים בכותל באבל על שחרב ומחפשים ניחומים.

הקריאה להתעוררות היא רצויה ונצרכת, אך לא חייבים לרמוס את הדברים הטובים שיש. הכותל מסמל את הגעגוע שלנו אל המקדש. הוא שואב את קדושתו מקרבתו למקום המקדש.

 

יישר כוח למי שקרא עד כאן! שנזכה לראות "ויאתיו כל לעבדך... וישמעו רחוקים ויבואו ויתנו לך כתר מלוכה"

 

יצחק- לעניות דעתי ביטוי כמו "הממשל הציוני ימח שמו וזכרו" עלולה בהחלט לעורר למעשים שהם לא ע"פ דרך התורה, ודי לחכימא ברמיזא.

הבעיה בכותל שאני אישית מרגישה שמספיק לנו כותל ולא צריך בית מקדש.

אניאומרת לך את זה בתור מישהי שלמדה באולפנא ועד השביעית בכללל לא רצתה בית מקדשוכמוי אני בטוחה שעוד הרבה....

וכן... המציאות שעמ"י מסתפק בכותל ולא עושה ממצים ליותר מזה היא קטרוג גדול על עם ישראל! וזאת גם כוונת המחבר...

בתור התחלה- לא ממש קראתי ת'שרשור אז יש מצב שאני חוזרת על דברים של כמה אנשים פה..

 

אז ככה- אני  אישית ממש לא מסיכמה עם הכיוון של המאמר ונראה לי שכל ההשוואה של החורבן לגירוש, עם כל הכאב על הגירוש היתה ממש לא במקום, אבל בגלל שהוא נכתב במדור דעות אפשר עוד איכשהו להבין את זה (למרות שנראה לי שהמערכת היתה צריכה לשים גם מאמר עם דעה מנוגדת). א-ב-ל: גם כשכותבים מאמר מתוך כאב,צריך להקפיד על כמה קווים אדומים- אם בנאדם לא אוהב את צה"ל,סבבה לו, אבל מכאן ועד להשוואה לחיילים רומיים הדרך ארוכה מאדד. וזאת עוד היתה הבעיה הקטנה, במאמר היה ביוטי נורא ואיום: "מדינת ישראל-ראשית רמיסת גאולתנו" . לענ"ד תפקידה של המערכת הוא בין השאר לסנן ביטויים בוטים ונוראים שכאלה,אבל אם הם כבר התפרסמו, אז- אנ'לא מבינה איך אתה יכול בכלל לכתוב דבר כזה, מה נראה לך, שבלי המדינה הזאת היה יותר טוב? נכון יש פול דברים דפוקים שצריך לתקן בדחיפות אבל זה לא אומר שהמדינה היא דבר נורא כלכך. בלי המדינה הזאת,היינו היום בקרקעית הים,אתה יודע? אם לא כדאי שתלמד הסטוריה.תראה שם שכשהיינו בחו"ל, ואפילו בארץ ,בזמן המנדט, או התורכים, (אם נרחיק קצת), המצב שלנו היה נורא ואיום, וזה לא מתבטא רק בטיפונת חוסר נוחות. המשמעות של זה היא שאתה יכול גם סתם ככה ללכת ברחוב ופתאום איזה זאטוטון גרמני זב חוטם יגיד לך לעצור,ואתה רוצה לחיות. אז אתה עוצר, וכולך תקווה שהוא לא יקרא לאיזה חייל שיירה בך סתם לשם השעשוע, לחיות בלי מדינה זה אומר לשבת בבית בנחת ופתאום כמה חיילים בריטים (נחמדים, נכון? לפחות יותר מצה"ל, אה?!) יפרצו פנימה ויזרקו את כל הדברים על הרצפה, וישברו מה שבא להם ויגנבו מה שבא להם, כל זה סתם בגלל שיש סכיוי קלוש כלשהו שיש לך סליק בבית (או סתם כי הם שיכורים..) אין לי כוח לחפש עוד דוגמאות, וזה גם יהיה יותר מדי חופר. אבל תחשוב על זה. 

סליחה על התקיפה, השתדלתי להיות יחסית עניינית..