בס"ד

הפרעות אישיות מקובצות בשלושה אשכולות על בסיס נקודות הדמיות שבין ההפרעות.
אשכול א' כולל הפרעת אישיות פרנואידית, סכיזואידית, וסכיזוטיפלית. בעלי הפרעות אלה נרים פעמים רבות מוזרים או יוצאי דופן, והתנהגותם הבלתי רגילה נעה בין חוסר אמון וחשדנות לניתוק חברתי.
אשכול ב' כולל הפרעת אישיות היסטריונית, נרקיסיסטית, אנטי-חברתית וגבולית. לבעלי הפרעות אלה משותפת הנטייה להיות דרמטיים, רגשניים והפכפכים. התנהגותם האימפולסיבית, הכרוכה פעמים רבות בפעילויות אנטי חברתית, היא צבעונית יותר, בעלת עוצמה רבה יותר, ונוטה להביאם במגע עם רשויות בריאות הנפש או החוק יותר מהתנהגויות המאפיינות הפרעות מן האשכול הראשון.
אשכול ג' כולל הפרעות אישיות נמנעת, תלותית, וטורדנית כפייתית. בניגוד לאשכולות האחים חרדה ופחדנות הם לעיתים קרובות חלק מהפרעות אלה, ובמקרים מסוימים קשה להבדיל בינן לבין הפרעות המבוססות על חרדה. בגלל חרדותיהם, בעלי הפרעות אלה נוטים יותר לפנות לסיוע מקצועי.

בס"ד

בני אדם בעלי הפרעת אישיות פרנואידית מראים תמיד חשדנות וחוסר-אמון כלפי אחרים. הם נוטים לראות את עצמם כחפים מכל אשמה, ותחת זאת מאשימים את זולתם בשגיאותיהם ובכישלונותיהם שלהם –אפילו עד כדי ייחוס מניעים מרושעים לאחרים. בני אדם אלה מצפים דרך קבע לתככים ולמזימות, מחפשים רמזים לאימות ציפיותיהם, ומתעלמים מכל ראיה הסותרת אותן. לעיתים קרובות הם טרודים בהטלת הפק בנאמנותם של חברים, מה שמביא אותם להירתע ממתן אמון באחרים. הם עשויים להיות רגישים מדי, כפי שמשתמע מנטייתם למצוא משמעויות מאיימות בהערות תמימות. כמו כן, הם בדרך כלל נוטרים טינה ומסרבים לסלוח על מה שנתפס בעיניהם כעלבונות וכפגישה בכבודם. חשוב לזכור כי בעלי אישיות פרנואידית אינם פסיכוטיים בדרך כלל, כלור רוב הזמן יש להם קשר ברור עם המציאות, אף שהם עלולים להתנסות בתסמינים פסיכוטיים חולפים.

בס"ד

1.   דפוס מתפשט של חוסר אמון וחשדנות באחרים, תוך פירוש המוטיבציות שלהם כחורשי-רע, אשר החל בתחילת הבגרות, ומופיע במגוון מצבים, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בלפחות 4 מהבאים:

1. חשד, ללא כל ביסוס סביר, שהאחרים מנצלים, פוגעים או מרמים אותו.
2. עסוק יתר על המידה בספקות בלתי מבוססים אודות חוסר נאמנותם של חבריו ועמיתיו.
3. מסרב למסור מידע לאחרים מאחר וחושש שהמידע ינוצל בזדון כנגדו.
4. מפרש הערות או אירועים תמימים כבעלי משמעות משפילה ומאיימת.
5. שומר טינה, כלומר מסרב לסלוח להעלבות, פגיעות ועלבונות.
6. מאמין כי פגעו באופיו או בשמו-הטוב גם כשאחרים לא מאמינים בכך, ומגיב במהירות בכעס או בפגיעה-נגדית.
7. בעל חשדות חוזרים ונשנים, ללא בסיס מוצדק, אודות הנאמנות של בת-הזוג או הפרטנר המיני.

2. ההתנהגות אינה מתרחשת באופן בלעדי במהלך סכיזופרניה, הפרעת מצב רוח עם מאפיינים פסיכוטיים או הפרעה פסיכוטית אחרת, ואיננה תוצאה פיזיולוגית ישירה של מצב רפואי כללי.

בס"ד

 בעלי הפרעת אישיות סכיזואידית אינם מסוגלים בדרך כלל לקשור קשרים חברתיים ואף אין להם עניין בכך. לכן אין להם על פי רוב חברים טובים, חוץ מבמקרים חריגים של קרובי משפחה. בני אדם כאלה אינם מסוגלים להביע את רגשותיהם ונתפסים בעיני זולתם כקרים ומרוחקים. לעיתים קרובות חסרונות להם מיומנויות חברתיות ואפשר לסווגם כמתבודדים וכבעלי תחומי עניין ועיסוקים המיועדים לאדם אחד בלבד. הם נוטים שלא להפיק הנאה מפעילויות רבות, לרבות פעילות מינית. פעמים רבות הם נראים אדישים אפילו לשבחים או לביקורת מצד זולתם. באופן כללי יותר, התגובתיות הרגשית שלהם נמוכה למדי, ורק לעיתים נדירות הם מתנסים ברגשות עזים, חיוביים או שליליים, מה שתורם לרושם הקר והמרוחק שהם יוצרים.

בס"ד

1. דפוס מתפשט של התנתקות מקשרים חברתיים, והפגנת טווח מצומצם של ביטויים רגשיים בסיטואציות חברתיות, אשר החל בתחילת הבגרות, ומופיע במגוון מצבים, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בלפחות 4 מהבאים:

1. לא שואף ולא נהנה מיחסים חברתיים קרובים, כולל להיות חלק מהמשפחה.
2. כמעט תמיד בוחר לעסוק בפעילויות מתבודדות.
3. בעל עניין מועט, אם בכלל, בקיום יחסי מין עם אדם אחר.
4. נהנה ממעט מאוד פעילויות, אם בכלל.
5. חסר בחברים קרובים או באמון באחרים, פרט לבעלי קרבה משפחתית מדרגה ראשונה.
6. מפגין אדישות לשבחים או לביקורת הניתנת על ידי אחרים.
7. מפגין קור-רגשי, ריחוק, או אפקט-שטוח.

2. ההתנהגות אינה מתרחשת באופן בלעדי במהלך סכיזופרניה, הפרעה ביפולרית או דיכאון עם מאפיינים פסיכוטיים, הפרעה פסיכוטית אחרת, או הפרעה מהספקטרום האוטיסטי, ואיננה תוצאה פיזיולוגית ישירה של מצב רפואי אחר.

בס"ד

 לבעלי הפרעת אישיות סכיזוטיפלית יש לא רק ליקויים חברתיים ובין אישיים מתמידים, אלא גם מוזרויות ועיוותים קוגניטיביים ותפיסתיים בתקשורת ובהתנהגות שלהם. אף שגם האישיות הסכיזוטיפלית וגם האישיות הסכיזואידית מאופיינות בבידוד חברתי ובהסתגרות, ההבדל ביניהן הוא שלאישיות הסכיזוטיפלית יש גם מוזרות בחשיבה, בתפיסה ובדיבור. אף שהקשר עם המציאות נשמר בדרך כלל, אופיינית מאוד לבעלי אישיות סכיזוטיפלית חשיבה אישית ייחודית מאוד ורוויה באמונות תפלות, ובתנאי דחק קיצוניים הם עלולים להתנסות בתסמינים פסיכוטיים חולפים. התכונה המבחינה של אדם סכיזוטיפלי היא דפוסי מחשבה מוזרים, הקשורים בהתרופפות הקשר עם המציאות, אם כי לא בניתוק מוחלט ממנה. נראה כי חסרה לאדם יכולת שילוב מרכזית כלשהי, מן הסוג המאפשר לרובנו "שלא להתפזר" ולהניע את חיינו לעבר יעדים אישיים מסוימים. עקב כך לא מושגת לעולם שליטה מלאה ביכולות בסיסיות רבות, כגון היכולת לתקשר בבהירות, והאדם נוטה לרחף ריחוף עקר וחסר מטרה כל שנות בגרותו.

בס"ד

הפרעת אישיות סכיזוטיפלית     Schizotypal Personality Disorder

A. דפוס מתפשט של לקות חברתית ובין-אישית, הבאה לידי ביטוי בחוסר נוחות אקוטית בעת קיום יחסים בין אישיים קרובים, וביכולת מופחתת לקיימם. כמו כן קיימים עיוותים בקוגניציה או בתפיסה, או התנהגויות מוזרות, אשר החלו בתחילת הבגרות, ומופיעות במגוון מצבים, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בלפחות 5 מהבאים:

1. מחשבות יחס.
2. מחשבות מוזרות או חשיבה מאגית, המשפיעות על ההתנהגות, ואינן מקובלות מבחינה חברתית ותרבותית (למשל מאמינים בטלפתיה, חוש שישי, ואמונות טפלות. אצל ילדים ומתבגרים פנטזיות ביזאריות).
3. חוויות תפיסתיות לא רגילות, כולל אילוזיות של הגוף.
4. חשיבה ודיבור מוזרים (למשל: דיבור מטושטש, נסיבתי, מטפורי, מורחב יתר על המידה, סטריאוטיפי).
5. המשגה חשדנית או פרנואידית.
6. אפקט לא תואם ולא מגוון.
7. התנהגות או הופעה מוזרה או ייחודית.
8. מחסור בחברים קרובים או חוסר אמון באנשים שאינם בעלי קרבה משפחתית מדרגה ראשונה.
9. חרדה חברתית מוגברת אשר איננה נעלמת כשהמצב מוכר, ונוטה להיות מקושרת לפחדים פרנואידיים יותר מאשר לשיפוט שלילי אודות העצמי.

 B. ההתנהגות אינה מתרחשת באופן בלעדי במהלך סכיזופרניה, הפרעה ביפולרית או דיכאון עם מאפיינים פסיכוטיים, הפרעה פסיכוטית אחרת, או הפרעה מהספקטרום האוטיסטי.

אבל זה לא עונה על השאלה

בס"ד

בעלי הפרעת אישיות היסטוריונית מראים בדרך כלל יותר מדי התנהגות ורגשיות החותרות להשגת תשומת לב. הם נוטים לחוש שלא מערכים אותם אם אינם עומדים במרכז תשומת הלב, וסגנונם מלא החיים והדרמטי בדרך כלל מבטיח להם שהם יכולים להקסים אחרים ובכך למשוך את תשומת לבם. אלא שתכונות אלה אינן מובילות למערכות יחסית יציבות ומספקות, משום שהאחים מתעייפים מהענקת מידה זו של תשומת לב. בחתירתם לתשומת לב, הופעתם והתנהגותם בדרך כלל תיאטרלית ורגשית ביותר, וכן מתגרה ומפתה מהבחינה המינית. סגנון הדיבור שלהם עשוי להיות דרמטי, אך גם "אימפרסיוניסטי" למדי וחסר פרטים. בדרך כלל הם קלים מאד להשאה ורואים את יחסיהם עם אחרים כקרובים מכפי שהם באמת. הסתגלותם המינית גרועה בדרך כלל ויחסיהם הבין אישיים סוערים משום שהם עשויים לנסות לשלוט בבן הזוג באמצעות התנהגות מפתה וסחיטה רגשית, אך גם מראים מידה רבה של תלות. בדרך כלל הם נחשים למרוכזים בעצמם, ליהירים, ולטרודים יתר על המידה בקבלת אישור מאחרים, הרואים אותם מצדם כבעלי תגובתיות מוגזמת, כרדודים וכבלתי-כנים. לסיכום, בעלי הפרעת אישיות היסטוריונית מאופיינים בדרמטיזציה עצמית, דאגת יתר להופעה החיצונית, נטייה לרגזנות ולהתפרצויות זעם במקרה של סיכול הניסיון להשיג תשומת לב

בס"ד

הפרעת אישיות היסטריונית    Histrionic Personality Disorder

דפוס התנהגותי מתפשט של אמוציונליות מוגברת וחיפוש אחר תשומת לב, המתחיל בתחילת הבגרות, ומופיע במגוון מצבים, כפי שבא לידי ביטוי בלפחות 5 מהבאים:

1. אי נוחות במצבים בהם האדם אינו נמצא במרכז תשומת הלב.
2. לעיתים קרובות האינטרקציות עם אחרים מאופיינות בהתנהגות מינית בלתי תואמת, מפתה ומתגרה.
3. תנודות מהירות ברגשות, וביטוי רגשי רדוד.
4. באופן תמידי משתמש בהופעתו החיצונית בכדי לעורר תשומת לב.
5. בעל סגנון דיבור אימפרסיוניסטי, החסר בפרטים.
6. מבטא את רגשותיו באופן דרמטי, תיאטרלי, ומוגזם.
7. סוגסטיבילי, כלומר מושפע בקלות על ידי אחרים או על ידי הנסיבות.
8. תופס את הקשרים הבין אישיים כאינטימיים יותר ממה שהם באמת.

בס"ד

 בני אדם הלוקים בהפרעת אישיות נרקיסיסטית מראים תחושה מוגזמת של חשיבות עצמית, התעסקות יתרה בניסיון לזכות בהערצה, והעדר אמפתיה לרגשות הזולת. מחקרים מעלים כי תחושת הגדלות (גרנדיוזיות) היא אמת המידה היציבה ביותר והנוחה ביותר להכללה לאבחון מטופלים נרקיסיסטיים. תחושת הגדלות שלהם מתבטאת הנטייה חזקה להעריך הערכת יתר את יכולותיהם והישגיהם, ובד בבד לזלזל פעמים רבות ביכולות ובהישגים של זולתם. תחושת הזכאות ("מגיע לי") שלהם מדהימה לעיתים תכופות את זולתם, אף שנראה כי הם עצמם אינם רואים בציפיותיהם הגבוהות אלא את מה שמגיע להם. הם מתנהגים בדרכים סטריאוטיפיות (למשל, בהתייחסות מתמידות לעצמם ובהתרברבות) כדי להשיג את התשבחות וההכרה המזינות את ציפיותיהם המנופחות ואת ההזיות שלהם על הצלחה, על עוצמה, על יופי או על גאונות חסרי גבולות. בשל אמונתם שהם מיוחדים כל כך, לעיתים קרובות הם חושבים שרק בני אדם נעלים כמותם מסוגלים להבין אותם, או שעליהם להתרועע עם בני אדם כאלה בלבד. בעיני הסובבים אותם נראים תכסיסים אלה כמאמצים מוגזמים ליצור לעצמם דימוי נאה. לבעלי אישיות נרקיסיסטית משותף עוד יסוד מרכזי –הם אינם מסוגלים לאמץ את נקודת המבט של זולתם, לראות דברים לא רק "דרך עיניהם שלהם". במונחים כלליים יותר, חסר להם יכולת אמפתיה, שהיא מרכיב חיוני ביחסים בשלים. במובן זה, כל הילדים מתחילים את חייהם כנרקיסיסטים, ורק בהדרגה רוכשים את היכולת לאמץ נקודת השקפה זרה. מסיבות שטרם הובנו במלואן, יש ילדים שאינם מראים התקדמות נורמלית מבחינה זו, ובמקרים קיצוניים מתקדמים מעט מאוד או אינם מתקדמים כלל. ילדים אלה עלולים להיות למבוגרים בעלי אישיות נרקיסיסטית. בצד העדר האמפתיה שלהם בני אדם נרקיסיסטיים מנצלים תכופות את זולתם כדי להשיג את מטרותיהם שלהם ומראים התנהגויות ועמדות גאוותניות, סנוביות או מתנשאות. ולבסוף, לעיתים קרובות הם מקנאים באחרים או מאמינים כי האחרים מקנאים בהם.

רוב החוקרים והקלינאים סבורים כי מתחת לכל אותה גדלות מסתתרת אצל בעלי הפרעת אישיות נרקיסיסטית תחושת הערכה עצמית שברירית ביותר. ייתכן שמשום כך הם עסוקים יתר על המידה במה שחושבים עליהם אחרים, מראים צורך כה עזר בהערצה, וטרודים כל כך בהזיות על הישגים יוצאי דופן. אין פלא שהם גם רגישים מאד לביקורת, העלולה לגרום להם תחושת השפלה או ריקנות.

ההיסטוריוני נוטה להיות רגשני ודרמטי יותר מן הנרקיסיסטי, ואף ששניהם עשויים להיות מתירניים בהתנהגותם, הנרקיסיסט נצלן ואדיש יותר, ואילו ההיסטוריוני מראה הזדקקות הגלוי. שניהם אקהיביציוניסטים, אך ההיסטוריוני מחפש תשומת לב, ואילו הנרקסיסט מחפש הערצה.

בס"ד

הפרעת אישיות נרקיסיסטית    Narcissistic Personality Disorder

דפוס מתפשט של גרנדיוזיות (בפנטזיה או בהתנהגות), צורך בהערכה, ומחסור באמפתיה, המתחיל בתחילת הבגרות, ומופיע במגוון מצבים, כפי שבא לידי ביטוי בלפחות 5 מהבאים:
(1)    בעל תפיסה עצמית גרנדיוזית (למשל הערכת יתר של הישגיו וכשרונותיו, מצפה לזכות בהכרה שהוא נעלה מכולם בלי פרופורציה להישגיו האמיתיים).
(2)    התעסקות יתר בפנטזיות של הצלחה בלתי מוגבלת, עוצמה, חוכמה, יופי, או אהבה אידיאלית. 
(3)    אמונה שהוא "מיוחד" ויוצא דופן, ויכול להיות מובן אך ורק על ידי אנשים מיוחדים או בעלי סטטוס גבוה, או שעליו להתרועע רק עם אנשים (או מוסדות) מיוחדים או בעלי סטטוס גבוה. 
(4)    דורש הערצה מוגזמת.
(5)    מאמין כי הוא בעל זכויות מועדפות, כלומר ציפיות לא מציאותיות לקבל טיפול מועדף, או דרישה להיענות אוטומטית לציפיותיו.
(6)    יחסים בין אישיים המושתתים על נצלנות, כלומר מנצל אחרים בכדי להשיג את יעדיו.
(7)    חוסר באמפטיה: חוסר נכונות להכיר או להזדהות עם התחושות והצרכים של האחר.
(8)    לעיתים קרובות מקנא באחרים, או מאמין כי האחרים מקנאים בו.
(9)    מפגין התנהגויות ועמדות של יהירות והתנשאות.
 

בס"ד

בעלי הפרעת אישיות אנטי-חברתית מפרים בהתמדה את זכויות הזולת ומזלזלים בהם באמצעות התנהגות מוליכות שולל, תוקפנית, או אנטי-חברתית, בדרך כלל בלא נקיפות מצפון או נאמנות לאיש. הם נוטים להיות אימפולסיביים, רגזניים ותוקפניים, ומראים דפוס של התנהגות חסרת אחריות בדרך כלל. יתר על כן, על פי הDSM, דפוס התנהגות זה צריך להופיע אצל בעלי אישיות אנטי-חברתית בגיל 15 ואילך, ולפני גיל 15 צריכים להיראות אצלם תסמינים של הפרעת התנהגות. לחלק מבעלי האישיות האנטי חברתית יש די תבונה וקסם חברתי לרקום ולשכלל מזימות מתוחכמות המפילות בפח בני אדם רבים. מתחזים רבים שייכים לקטגוריה זו.

אנשים הסובלים מהפרעת אישיות אנטי חברתית מאופיינים בחוסר התפתחות מוסרית או אתית, אי-יכולת לאמץ מודלים מוסכמים של התנהגות, אי-יושר, הונאה וניצול חסר בושה של אחרים, ובעלי היסטוריה של בעיות התנהגות בילדות

התנהגותו הנצלנית של הנרקיסיסט מיועדת יותר להראות שליטה, יוקרה ועליונות, ולאו דווקא למטרת רווח אישי וחומרי כמו אצל האישיות האנטי חברתיות.

בס"ד

הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית    Antisocial Personality Disorder

1.  דפוס התנהגותי מתפשט של התעלמות והפרת הזכויות של אחרים, מגיל 15, כפי שבא לידי ביטוי בלפחות 3 מהבאים:

1.   חוסר יכולת להסתגל לנורמות חברתיות ולקיום חוקים, הבא לידי ביטוי בביצוע חוזר ונשנה של פעולות הגוררות מאסר.
2.   מרמה הבא לידי ביטוי בשקרים חוזרים, שימוש בתירוצים, או הונאת אחרים לשם רווח והנאה אישיים.
3.    אימפולסיביות או חוסר יכולת לתכנן מראש.
4.   אי-שקט ואגרסיביות, כפי שבא לידי ביטוי בקרבות פיזיים או העלבות חוזרים ונשנים.
5.    התעלמות פזיזה מביטחונו שלו או של אחרים.
6.   חוסר אחריות מתמשך, הבא לידי ביטוי בחוסר יכולת להתמיד במקום עבודה, או לעמוד בהתחייבויות כלכליות.
7.   העדר מצפון, הבא לידי ביטוי בחוסר אכפתיות או שימוש ברציונליזציות לאחר פגיעה או גניבה מאחר.

2.  האדם לפחות בן 18.
3.  קיימת עדות להפרעת התנהגות לפני גיל 15.
4.  ההתנהגות האנטי-סוציאלית אינה מתרחשת באופן בלעדי במהלך סכיזופרניה או הפרעה ביפולרית.

בס"ד

 בעלי הפרעת אישיות גבולית מראים דפוס התנהגות המאופיין באימפולסיביות ובחוסר יציבות ביחסים בין אישיים, בדימוי העצמי ובמצבי הרוח. בני אדם בעלי אישיות גבולית מראים שיבושים חמורים בזהות הבסיסית או בתחושת העצמי, שהיא בלתי-יציבה ביותר. לאור חוסר היציבות הקיצונית של הדימוי העצמי, אין פלא שמערכות היחסים הבין- אישיים של בני אדם אלה הן בלתי יציבות ביותר. גם מצבי הרוח שלהם בלתי-יציב ביותר. הם נוטים לסיבולת נמוכה, לתסכולים ולתחושת ריקנות כרונית. לתחושת ריקנות זו קשור על פי רוב גם  חוסר יכולת להיות לבד. חוסר היציבות הרגשית הקיצוני שלהם משתקף בתנודות חדות במצב הרוח ובהתנהגות אימפולסיבית או משונה המכוונת להרס עצמי. ניסיונות התאבדות, לעיתים כוזבים בעליל, הם פעמים רבות חלק מן התמונה הקלינית, ופגיעה פיזית בעצמם היא אחד מתווי ההיכר האופייניים ביותר של אישיות גבולית.

תצפית קלינית בבני אדם בעלי הפרעת אישיות גבולית מצביעה בבירור על בעיה בהשגת תחושה עקבית של העצמי כגורם סיבתי מרכזי ביצירת נטייה מוקדמת להפרעה. בני אדם אלה אינם מצליחים משום מה להשלים את התהליך של השגת זהות מגובשת, וכשלון זה מוביל לסיבוכים ביחסים בין-אישיים.

אף שבעלי הפרעת אישיות גבולית מודעים בדרך כלל למצבם ולנסיבותיהם, עלולים לפקוד אותם גם אירועים קצרים יחסית או חולפים, שבהם נראה כי הם מנותקים מן המציאות ומתנסים בהרהורי-שווא או בתסמינים דמויי פסיכוזה אחרים, כגון הזיות, אמונות פרנואידית, עיוותים בדימוי הגוף או תסמיני הפרעת ניתוק.

הפרעת אישיות גבולית מופיעה פעמים רבות לצד שורה של הפרעות מציר 1, החל מהפרעות מצב רוח וחרדה, וכלה בהפרעות שימוש בחומרים והפרעות אכילה.

בס"ד

הפרעת אישיות גבולית    Borderline Personality Disorder

דפוס מתפשט של חוסר יציבות ביחסים בין אישיים, בדימוי העצמי ובאפקט, והתנהגות אימפולסיבית בולטת, המתחיל בתחילת הבגרות, ומופיע במגוון מצבים, כפי שבא לידי ביטוי בלפחות 5 מהבאים:

1. מאמצים נואשים למנוע נטישה אמיתית או מדומה. {הערה: לא כולל התנהגויות אובדניות ומעשים של פגיעה-עצמית המצוינים בקריטריון 5}.
2. דפוס של יחסים בין-אישיים בלתי יציבים ואינטנסיביים המאופיינים בתנודות של אידיאליזציה לדוואלואציה.
3. הפרעה בזהות: הדימוי העצמי ותחושת העצמי לא יציבים לאורך זמן.
4. אימפולסיביות בלפחות שני תחומים, שיש בהם פוטנציאל לנזק עצמי (למשל: בזבזנות, מין, שימוש בסמים, נהיגה מסוכנת, התקפי זלילה ועוד) {הערה: לא כולל התנהגויות אובדניות ומעשים של פגיעה-עצמית המצוינים בקריטריון 5}.
5. התנהגויות, מחוות או איומי אובדנות תכופים, או התנהגויות של פציעה עצמית מכוונת.
6. חוסר יציבות רגשית עם תנודות חריפות במצב הרוח (למשל: דיספוריה, רגזנות או חרדה, שנמשכות לרוב מספר שעות ולעיתים נדירות למשך מספר ימים).
7. תחושה מתמדת של ריקנות.
8. כעס מוגזם ולא מתאים, או קושי לשלוט בו (למשל: מצבי רוח, כעס תמידי, נטייה לקטטות פיזיות).
9. בתקופות לחץ יכולים להופיע באופן זמני מחשבות פרנואידיות, או סימפטומים של ניתוק.

בס"ד

A. דפוס מתמשך של חוויה פנימית או התנהגות, החורגת משמעותית מהמצופה, לפחות בשניים מהתחומים הבאים:

(1) קוגניציה

(2) רגש

(3) תפקוד בין אישי

(4) שליטה בדחפים.

B. דפוס מתמשך זה הוא בלתי גמיש ומקיף שורה ארוכה של מצבים אישיים וחברתיים.

C. הדפוס המתמשך מוביל למצוקה משמעותית מבחינה קלינית או לפגיעה בתפקוד בתחום החברתי, התעסוקתי או בתחומים משמעותיים אחרים.

D. הדפוס יציב ונמשך לאורך זמן, ומתחיל לרוב בגיל ההתבגרות או בבגרות המוקדמת.

E. דפוס זה אינו מוסבר טוב יותר על ידי הפרעה מנטלית אחרת.

F. דפוס זה אינו נובע מהשפעותיו הפיסיולוגיות הישירות של חומר כלשהו (כגון סם מסוכן או תרופה) או ממצב רפואי כללי.

ולא ממש כדאי לעשות אבחון עצמי

בס"ד

במילים פשוטות, אנשים הסובלים מהפרעת אישיות גבולית  חשים ומתנהגים כאילו אינם יכולים לחיות ללא נוכחותו המתמדת של אדם אהוב ואוהב בחייהם. זו כשלעצמה בעיה גדולה: בכל פעם שהם מאבדים אדם אהוב, או כשהוא מאיים נטישה, הם עוברים משבר נפשי קשה העלול להסתיים במוות... אנשים עם הפרעת אישיות גבולית סובלים מבעיות נוספות: קושיי שליטה עצמית ההופכים אותם לפעמים לפצצות זמן מהלכות, ביטחון עצמי השואף לאפס, חרדה בלתי פוסקת ונטייה לחוות כל רגש וכל מערכת יחסים בעוצמות בלתי אפשריות. הם כאילו רואים את עצמם, את זולתם ואת העולם כולו בשחור לבן בלבד, ללא כל גוני ביניים. אנשים הסובלים מהפרעת אישיות גבולית חיים את חייהם ללא כל יחיבות. עולמם מתנהל באינטנסיביות חדה. הם תמיד על סף תהום, נתונים בסערת רגשות שאינה נרגעת לעולם ומאיימת לגרוף גם את הסובבים אותם. עם זאת, מאחורי כל המהומה והרעש מסתתרות תחושות מפחידות של ריקנות ואובדן זהות.

אבל אין רע בלי טוב. יכולתם של אנשים הסובלים מהפרעת אישיות גבולית לחוות רגשות וקשרים בעוצמות לא שגרתיות מסייעת לחלקם להפוך לאמנים מחוננים, בייחוד באמנויות הבמה. יש בהם ספונטניות, כנות, אינטואציה חריפה, התלהבות וחום.

בס"ד

-סוף אשכול ב-

בס"ד

לבעלי הפרעת אישיות נמנעת יש דפוס של עכבה חברתית קיצונית, המוליך דפוסים של יחסים חברתיים מוגבלים ורתיעה מכניסה לפעילות גומלין חברתית במשך כל החיים. בגלל רגישותם היתרה לביקורת או לדחייה וחששם מפניהן, הם אינם מחפשים את חברתם של בני אדם אחרים. למרות זאת הם משתוקקים לחיבה ולעתים קרובות חשים בדידות ושעמום. שלא כבעלי אישיות סכיזואידית, הם אינם נהנים מבדידותם. אי-יכולתם לקיים קשר נינוח עם זולתם גורמת להם מצוקה קשה המלווה בהערכה עצמית נמוכה. בגלל רגישותם היתרה לכל סימן לדחייה או לנחיתות חברתית, הם נחפזים לחוש שלא בצדק כי לועגים להם או פוגעים בכבודם.

צורך קיצוני להימנע ממצבים העלולים לגרור מבוכה הוא תכונה מרכזית המאפיינת את בעלי האישיות הנמנעת. החיים מלאים סיכונים, אך בני אדם אלה אינם מסוגלים להתייצב אפילו מול סיכון הקלוש ביותר למבוכה או לביקורת. הם רוצים ערובה להצלחה לפני כניסתם למשחק- ואם אינם יכולים לקבלה, הם  פשוט לא ישתתפו במשחק.

הפרעת אישיות נמנעת מתאפיינת ברגישות יתר לדחייה או לנחיתות חברתית, ביישנות, חוסר ביטחון בפעילות גומלין חברתית וביזמת קשרים

בס"ד

הפרעת אישיות נמנעת    Avoidant Personality Disorder

דפוס מתפשט של עכבה חברתית, תחושה של חוסר מותאמות, ורגישות יתר להערכות שליליות, המתחיל בתחילת הבגרות, ומופיע במגוון מצבים, כפי שבא לידי ביטוי בלפחות 4 מהבאים:

1.  נמנע מפעילויות תעסוקתיות הכרוכות בקשר בין-אישי משמעותי, בשל החשש מביקורת, מורת רוח או דחייה.
2.  אינו מעוניין להתחבר עם האחר, אלא אם בטוח שהאחר מחבב אותו.
3.  מגלה איפוק ביחסים אינטימיים בשל הפחד שיהיה מבויש או מגוחך.
4.  עסוק יתר על המידה באפשרות שייחשף לביקורת או לדחייה בסיטואציות חברתיות.
5.  מעוכב בסיטואציות בין-אישיות חדשות בשל תחושת חוסר התואמות.
6.  מאמין כי הוא חסר התאמה חברתית, שאישיותו אינה מושכת, או כי הוא נחות מאחרים.

 מסרב באופן יוצא דופן לקחת סיכונים אישיים או להיות מעורב בפעילויות חדשות, בשל החשש שיובך.

בס"ד

בעלי הפרעת אישיות תלותית מראים  תלות קיצוני באחרים, במיוחד צורך שיטפלו בהם, מה שמוביל להתנהגות "נדבקת" וכנועה, הם גם מראים אי-נוחות חריפה –ואפילו פאניקה –מפני האפשרות של פרידה, ולפעמים אפילו מפני הכורח להיות לבד. בני אדם אלה בונים בדרך כלל את חייהם סביב בני אדם אחרים ומשעבדים אליהם את צורכיהם או השקפותיהם כדי לשמור על מעורבותם בקשר. פירוש הדבר שלעיתים קרובות הם נמנעים מלהביע כעס על זולתם, גם אם הכעס מוצדק, מפחד שמא יאבדו את תמיכתם. הם מתקשים מאוד להגיע להחלטות, אפילו פשוטות מיותר, בלא מידה רבה של עצות ועידוד. אפשר שהדבר נובע מחוסר בטחון עצמי ומתחושות חוסר ישע, גם אם למעשה הצליחו לפתח מיומנויות ביצוע טובות או כשירויות אחרות. הם מתפקדים היטב כל עוד אינם נדרשים לעמוד ברשות עצמם.

בגלל חוסר הביטחון שלהם, בעלי אישיות תלותית מאפשרים  לבני אדם אחרים להשתלט על ההחלטות העיקריות בחייהם בלא כל התנגדות. בני אדם אלה מצטיירים בדרך כלל כ "חסרי-עצמיות" ושקטים, שכן על פי רוב הם חשים שאין להם זכות אפילו לגילויים קלים של עצמיות. תכופות הם טרודים בחשש שמא יישארו לבדם וייאלצו לטפל בעצמם, ואם מערכת יחסים אחת מסתיימת, הם נוטים לחפש מערכת יחסים חדשה בבהילות רבה.

הפרעת אישיות תלותית מתאפיינת בקושי בפרידה ביחסים, קושי להיות לבד, שעבוד הצרכים לאחרים כדי להמשיך מעורכתם ביחסים עמו, חוסר החלטיות.

בס"ד

הפרעת אישיות תלותית    Dependent Personality Disorder

דפוס מתפשט של צורך שיטפלו בו, המוביל להתנהגויות של היכנעות והידבקות ולפחד מפרידה, המתחיל בתחילת הבגרות, ומופיע במגוון מצבים, כפי שבא לידי ביטוי בלפחות 5 מהבאים:

1.  מתקשה לקבל החלטות יומיומיות ללא בקשה מופרזת מאחרים לייעץ לו ולאשר את החלטתו.
2.  זקוק שאחרים ייקחו אחריות לרוב תחומי חייו העיקריים.
3.  מתקשה לבטא חוסר הסכמה עם אחרים, בשל הפחד שיאבד את תמיכתם ואישורם {הערה: לא כולל פחד ריאלי מנקמה}.
4.  מתקשה ליזום פרויקטים או לבצע דברים בעצמו (בשל חוסר הביטחון בהחלטותיו ולא בשל חוסר מוטיבציה או אנרגיה).
5.  מסוגל לנדב את עצמו למשימות בלתי נעימות רק בכדי לקבל מאחרים הזנה ותמיכה.
6.  מרגיש לא בנוח או חסר ישע כאשר נמצא לבד, מאחר וחושש באופן מוגזם שלא יהיה מסוגל לטפל בעצמו.
7.  מחפש באופן נואש יחסים חדשים כמקור תמיכה ודאגה, כאשר יחסים קרובים מסתיימים.
8.  עסוק באופן לא ריאלי ומוגזם בחשש שיישאר לטפל לבד בעצמו.

בס"ד

בעלי הפרעת אישיות טורדנית כפייתית מראים דאגה מופרזת לשמירה על הסדר וחתירה לשלמות הם גם טרודים יתר על המידה בשמירה על שליטה נפשית ובין-אישית באמצעות תשומת לב קפדנית לכללים וללוחות זמנים. הם זהירים מאד בפעולותיהם כדי להימנע משגיאות, ובדרך כלל מרבים לחזור ולוודא שלא נפלה טעות. במקרים רבים הם עסוקים בפרטים סתמיים, ולכן ניצול הזמן שלהם גרוע למדי. חתירה מוגזמת זו לשלמות היא לעיתים קרובות ליקוי בתפקוד, שכן היא עלולה להביא לכך שלעולם לא ישלמו משמימות. כמו כן, הם נוטים להתמסר לעבודתם עד כדי שלילת כל פעילות של פנאי, ועלולים להתקשות להירגע או לעשות משהו לשם ההנאה בלבד.

בני אדם הלוקים בהפרעת אישיות טורדנית כפייתית הם בדרך כלל מצפוניים במידה מופרזת ועשויים להיות נוקשים מאוד בכל הנוגע לסוגיית מוסר ואתיקה. כמו כן, הם עלולים להתקשות להיפטר מחפצים ישנים ובלויים, ולהיות חסכנים או אף קמצניים מאוד. במישור הבין אישי הם מתקשים להאציל סמכויות ומטלות על זולתם, והם נוקשים ועקשניים למדי. אין פלא שאחרים נוטים להתייחס לבעלי אישיות טורדנית כפייתית כאל בני אדם קפדניים, נוקשים וקרים.

בס"ד

הפרעת אישיות טורדנית כפייתית אינה הפרעת טורדנית כפייתית! בהפרעה טורדנית כפייתית  האדם סובל מפלישה עקשנית ומתמדת של הרהורים או מראות לא- רצויים מסוימים (דיבוקים), שהם מקור לחרדה או למצוקה קיצונית. את החרדה או המצוקה הוא מסוגל לשכך רק באמצעות ביצוע טקסים כפייתי, וחלק גדול מחייו עלול להתכלות עקב הזמן הדרוש לביצוע טקסים אלה שוב ושוב. לעומת זאת, סגנון החיים של בעלי הפרעת אישיות טורדנית כפייתית מאופיים בעקשנות ובסדר כפייתי, אך בלי הרהורים טורדניים או טקסים כפייתיים מובהקים. בני אדם אלה אמנם יכולים להיות חרדים לביצוע עבודתם על פי התקנים המחמירים שלהם, אך שלא כרוב בעלי הפרעת טורדנות כפייתיות, הם אינם חרדים באשר לעצם הכפייתיות שלהם.

בס"ד

הפרעת אישיות טורדנית-כפייתית   

Obsessive-Compulsive Personality Disorder

דפוס מתפשט של עיסוק יתר בסדר, פרפקציוניזם, ושליטה מנטלית ובין-אישית, על חשבון גמישות, פתיחות ויעילות, המתחיל בתחילת הבגרות, ומופיע במגוון מצבים, כפי שבא לידי ביטוי בלפחות 4 מהבאים:

1.  עסוק יתר על המידה בפרטים, חוקים, רשימות, סדר, ארגון או לוחות זמנים, כך שהנקודה העיקרית של הפעילות הולכת לאיבוד.
2.  מפגין פרפקציוניזם הפוגע ביכולתו להשלים את המשימה (לדוגמא: אינו מסוגל להשלים את הפרויקט בשל חוסר יכולתו לעמוד בסטנדרטים הגבוהים שהציב לעצמו).
3.  מסור באופן מוגזם לעבודה וליצרנות, על חשבון פעילויות מהנות וחברויות (ולא בשל צרכים כלכליים ברורים).
4.  מצפוני באופן מוגזם ואינו גמיש בנושאי מוסר, אתיקה וערכים (לא בעקבות זהות תרבותית או דתית).
5.  אינו מסוגל לזרוק חפצים בלויים או חסרי ערך, גם כאשר אין להם כל משמעות רגשית.
6.  מתקשה להאציל סמכויות או לעבוד עם אחרים, אלא אם הם מתחייבים לעבוד בדיוק באופן בו הוא רוצה.
7.  מאמץ דפוס של קמצנות כלפי עצמו וכלפי אחרים; כסף נחשב כדבר שיש לשמור אותו עבור קטסטרופות עתידיות.
8.  מפגין נוקשות ועקשנות.

בס"ד

עד כאן הפרעות אישיות

מקווה שבמוצש אוכל לכתוב קצת על דרכי טיפול ולהתחיל להתעסק בבעיות נפשיות