שוב.אנונימי (פותח)

שוב להסיר את הריון ולידה מהמועדפים.

שוב להחליט שאת הפורום הזה אני לא מוסיפה לרשימה.

כי הוא לא מועדף.

הוא ברירת מחדל.

תוצר של כאב ושל אובדן.

 

שוב.

 

שוב לשים מסך על עצמי,

כי הכאב גדול מכדי להכיל.

שוב להרגיש רגעים שהוא מגיע כולו

ולהתפרק.

 

שוב.

 

 

 

 

כמעט אותו סרט.

שוב.

 

 

הפלה שניה.

 

 

ברוכה הבאה למועדון.

 

 

 

 

 

 

(ואולי בסוף אני אפסיק לכתוב פה מאנונימי, ואפתח ניק בשביל הפורום הזה.

לא רציתי ליצור שייכות למקום הזה. אבל אני פה).

 

 

 

@אין ייאוש בעולם

מצטערת לתייג אותך מסיבות כאלו.

אבל את התענינת השבוע,

אז בסוף נגמר.

(זאת אני, מהדופק הקצת איטי שנהיה בסדר, מהגודל הקצת קטן של העובר, מהתמיכה של הפרוגסטרון. לא עזר. הגענו היום רגועים ושמחים לוודא שהייתה גדילה. ולא הייתה. והדופק נדם.)

 

 

חיבוק ענק לך יקרה!אמא_מאושרת
מצטערת לשמוע
שהשם ימלא חסרונכם!
לא לא לא! אוף!!אין ייאוש בעולם
הכאב עצום. עצום.
וואו כל כך עצום שאין לי כלים...
מסתובבת חצי רובוט. מחייכת, נושמת, אבל משהו מת בתוכי.

ואוף מבאס אותי שעוד מישו יסבול כמוני.

מחבקת אותך! כי זר לא יבין זאת...
וכאן בשבילך!!
כואב כואב. חצי רובוט... זה כמו להיות חצי משותקת,ציפי כהן
או חצי מתה, סליחה על האסוציאציה המעט פרועה...
כי זה חצי ממך שאינו מתפקד או יצא מכלל פעולה רגשית, ומהלך כמו אין בתוכו חיים...
זה נשמע קשה וכואב מאוד. מאוד.

(משהו מת בתוכי- זו האמירה הכי מציאותית שיש למה שחווית... זה ממש גופני. אבל בוודאי גם נפשי. כמה כאב על המוות הזה!!)

אני מאוד מקוה שאת מוצאת מקום וביטוי לקושי הפנימי הזה, גם כלפי חוץ. לאפשר לעצמך לדבר את הרגש שלך, לאוורר אותו, לבכות אותו או רק לומר כמה את שבורה- זה כבר עוזר.
לא להישאר לבד.
גם בחיים האמיתיים, במערכות היחסים שלך ביומיום. לא רק בפורום.

חיבוק חם לך.
מקוה שלאט לאט תרגישי שאת מוצאת כלים.
תודה ציפי. אני משתפת מאד גם בחיים האמיתייםאין ייאוש בעולם
אבל נמאס להרגיש כאילו אני איזה דיכאונית כזאת. ולדכא את בעלי.

כבר לא נעים לי לכאוב. מרגישה כאילו יש ציפיה שזהו היה עבר, להמשיך הלאה.

מצד שני מה הם מבינים בכלל?
יקרהאמא_מאושרת
ציפיה זה אחלה
אבל ציפיה של מי?
יש מישהי שעברה את זה כמוך?

ממה שאני ראיתי, אפילו אם מישהי חלילה עברה את אותו הדבר, כל אחת לוקחת את זה אחרת.
יש כאלה שזה עובר על ידן ויש כאלה שזה ילווה אותן לאורך זמן.
מה אפשר להבין מזה? שממש אי אפשר לצפות מאף אחת לשום דבר.
מההפלה השניה שלי עברה כבר יותר משנה וחצי.
ב"ה יש לי תינוק!
ואני עדיין לפעמים שם. זה חוזר.
נתתי להם שמות, אני מדברת איתם. אוהבת אותם. גם הם הילדים שלי.
החברה יכולה לצפות למה שהיא רוצה.
לדעתי, מי שלא יכול להכיל אותך- אל תפתחי את זה בפניו.
מי שכן- תיעזרי בו.

אגב, אצלי לקחתי יומיים ונסעתי כל בוקר לים. להתאבל.
עזר לי מאוד לתת לזה את המקום של זה.
חיבוק
חבל שאין אפשרות לעשות לייק... ציפי כהן
אהבתי את מילותייך ואני מצטרפת בכל לב.
ואוסיף נקודת מבט-
מי שמצפה אינו יודע מה את עוברת, ואולי אינו מסוגל להכיל את מה שעברת. לכן הציפיה היא מעין אמירה סמויה:
"קשה לי נורא עם מה שעברת.
זה כל כך כואב שקשה לי להכיל.
בבקשה תחזרי לשגרה כדי שגם לי יהיה קל יותר... וכמובן גם לך."

צריך מקום (רגשי, אולי גם פיזי) להביא אליו את כאבייך ולשהות בהם מספיק זמן עד שהנפש תירגע ותמשיך מעצמה.
פה אנחנו מבינות מאוד.
גם במרחב טיפולי שאינו וירטואלי יש הבנה ומרחב מספיק לכל כאבייך.

מחבקת.
שתפי ככל שתרצי, הדיכאון או הכאב אינם זרים פה ואינם מכבידים.
אנחנו איתך.

ציפי 💓כל כך דייקת בפסקה הראשונה.. קרה לי עםאין ייאוש בעולם
חברה.. הרגשתי אפילו בתנועות הגוף שלה שהיא לא רוצה לחשוב על זה אפילו. היא אמרה לי משפטים מפוצצים כמו 'כולנו עוברים התמודדיות בחיים' 'צריך להאמין שהכל לטובה'. זה נכון. אבל איפה המקום להכלה, לחיבוק..?
היא גם אמרה לי 'אני לא מבינה בזה, ולא רוצה להבין בזה'. וזה קצת פגע בי. כאילו שאני מדבקת באיזה מחלה.
כנראה שבאמת היה גדול עליה להכיל.
גם לי הייתה חברה כזאתאנונימי (3)
שהרגשתי כל כך רע אחרי שסיפרתי לה פשוט הצטערתי על השיתוף איתה
את לא מידבקת... אבל זה קשה לה לשים את עצמה במקומך.ציפי כהן
והיא אכן לא מאחלת לעצמה כזה דבר...
אף אחת לא מאחלת לעצמה או לחברתה. זה כואב מדי.

לעיתים, כשקשה לשאת את הכאב של זולתנו, אנחנו נוטים לומר אמירות מבטלות או מקטינות באיזושהי צורה. כי קשה כל כך להיות עם התוכן הזה. קשה לשהות עם כאב כזה... אז מנסים להקל על עצמינו ועל זולתינו , ואיכשהו לשפר את המצב או ההרגשה...

זה מובן ואנושי, ועלול לקרות לכולנו מול דברים קשים שמאיימים על שלומנו הפנימי.

ועדיין, זה מכאיב ומצער כל כך שזו ההתייחסות.
היינו רוצים שפשוט יהיו איתנו בכאבנו.
כי אין באמת נחמה.

חיבוק חם.
וואו. קלעת בול. תודה על המילים. חיזקת אותיאין ייאוש בעולם
💜ציפי כהןאחרונה
תודה ציפי! ולגמרי מסכימה עם התוספת...אמא_מאושרת


היי, את מהממת. חיממת את ליביאין ייאוש בעולם
עבר עריכה על ידי אין ייאוש בעולם בתאריך כ' בתמוז תשע"ט 16:33
באופן לא מפתיע, הציפיה הזאת מגיעה מאנשים שלא עברו את זה!
במקרה בודד שהיה לי, הציפיה הגיעה מאישה שעברה הפלה אחת בשבוע מוקדם אחרי מס' ילדים (אולי זה בגלל שאז יותר קל לומר לעצמך שזה קורה וזה סטטיסטיקה. לא שמפחיתה מהכאב, אבל אין ספק שזה שונה מכמה הפלות/הפלה בשבוע מתקדם).

מסכימה איתך שכל אחת לוקחת את זה אחרת. מצד שני, איך נקבל את זה תלוי גם בגורמים נוספים מלבד דרך התמודדות - כמו שבוע ההפלה, לפני ילדים/לא, מספר ההפלות ומשתני חיים נוספים שלא קשורים ישירות למקרה.

באופן אישי, מרגישה שלקושי שלי מצורף העניין שזה לפני לידות.
זה לא שחוויתי גם טוב מהריונות וגם כשלון. מבחינתי חוויתי רק כשלונות של הריונות. והאנשים האלה שמגיבים כך, כנראה לא מרוע, פשוט באמת לא מסוגלים להבין מזה שכל החוויות שלך מהריון הסתיימו באובדן. מזה לחזור הביתה עם תחושת 'אין' אחת גדולה.
יש לך פייסבוק?אורית13
יש שם קבוצה סגורה "הפלה לידה שקטה...ומה שביניהם", בדיוק היום ראיתי בה סיפור של מישהי שנעזרה בקבוצה הזאת בשתי ההפלות שלה, וחזרה לעדכן על לידת תינוק ראשון, והיא כתבה כל מיני תובנות שלה מהתהליך, ובכללי, נראה לי שתמצאי שם תמיכה ולא מעט נשים שמבינות אותך בדיוק
מבינה אותך לגמריאמא_מאושרת

אצלי ההפלות פשוט שינו את הראיה

גרמו לי לחשוב איך עד אז כשהייתי רואה שני פסים על בדיקת היריון הייתי בטוחה שעוד תשעה חודשים יהיה תינוק בבית.

חיבוק גדול לך. אין ספק שההתמודדות פה לא פשוטה בכלל.

תני לנפש זמן להתאבל, ופשוט מאוד שהסביבה תקפוץ לך!

בע"ה שהקב"ה ימלא את מחסורך בקרוב!

שולחת חיבוק🤗אנונימי (3)
בדיוק היום הלכתי לטיפול רגשי ולא יודעת איך הגעתי לנושא של ההפלה שעברתי אבל זה היה קשה חשבתי שתינוק חדש ינחם אבל הוא משמח אבל לא לגמרי משכיח נזכרתי בזה שוב והתחלתי לבכות כמו ילדה קטנה רק רוצה חיבוק ברוך ה עברתי רק הפלה אחת בשבוע מתקדם ומאחלת לעצמי שלא יהיו עוד הפלות, לא לי, לא לך ולא לשום אישה בעולם ויהיה לך זרע חיה בר קיימא והריון תקין בידיים מלאות,
בכתיבתך העלית לי דמעות כמה זה עצוב כמה ניסיונות אין באמת מילים לנחם ולעודד רק צריך לתת לזמן לעכל ולאט לאט להתאושש ולנסות שוב הקב"ה ירעיף עלייך רק טוב
שולחת חיבוק מרחוק🤗
אוי לא!!! כמה נורא, כמה כואב!!! שוב....ציפי כהן
חיבוק חיבוק חיבוק, יקרה,
כמה תקוות וכמה ניפוץ
וכמה כאב....
אני ממש. ממש. מצטערת.
וכואבת איתך מאוד.

חיבוק חם!!!
משתתפת בצערך..... בכאבך.... לא ניתן להכלהראשית אמונה
מתפללת שתזכי בקרוב לנחמה.
אני לא מאמינה כמה נוראנועה נועה

עקבתי בשקט וקיוויתי בשבילך כל כך... חיבוק חזק חזק. אין מילים. איתך.

כשמישהיאנונימי (פותח)

משתפת בשיא התמימות, על הריון

ביום שנתקלתי במלא בירוקרטיה שקשורה ללידה השקטה

בירוקרטיה שגזלה ממני את כל הכוחות, עד כדי כך שהייתי חייבת ללכת לישון

ואני מצד אחד רוצה לשמוח איתה

מצד שלי הלב צורח, שורף

😟אנונימי (3)אחרונה
אני בשבוע 8 עם דימומים של זירת רצחאנונימי (פותח)

עשינו אןחטרסאונד לפני יומיים והעה דופק ועובר מתאים לשבוע 6. אבל הדימום לא מפסיק ולא מתחלק כבר כמעט שבוע..


היו לי ק הפלות בעבר בשבוע 6 ושבוע 10


מה אומרות. זה דימום שלא מפסיק...

מחזור לפחות מסתיים

זה לא. 

תדברי עם המוקד, מניחה שיפנו אותך למיוןאנונימי (3)
שם יבדקו מה מקור הדימום ומה הוא אומר אם יודעים
לא אומר כלוםאנונימי (4)אחרונה

היו לי הריונות שב"ה הסתיימו בידיים מלאות עם דימומים שלא הפסיקו הרבה מאוד זמן...

וההריון שהפסיק היה בלי דימומים....

כדאי ללכת שוב להבדק

הי, כעשרה חודשים אחרי גרידה. היסטורקפיההשם איתי

ב"ה עד להפלה הריונות ספונטנים.

עברתי הפלה לפני כ10 חודשים בשבוע 7+6. עשו לי גרידה ומאז מתפללים ומנסים להיכנס להריון נוסף.

המחזורים שלי עם דימום חלש של יומיים שלושה, מה שהביא את ברופאה להביא לי הפניה להיסטוקופיה.

הבנתי שעושים את זה במרפאה ואפשר ללא הרדמה.  ממי שעברה דבר כזה. נסבל?

והאם זה יכול להיות סיבה לחוזר קליטה של הריון?? אשמח לשמוע מניסיון מה יש לכן להגיד על הבדיקה.

עברתיואילו פינו

בגדול מכניסים צינורית לרחם שממלאת את הרחם במים (להביא פדים לאחרי כי המים ממשיכים לצאת)

ויחד איתו מצלמה קטנה שבודקת מה יש הרחם.

לפעמים אחרי גרידה התערבות יש הידבקויות או כל מיני שאריות. ואז זה בודק את מצב הרחם. זה אבחנתי, לא טיפולי.


ואז אם יש תורך טיפולי אז בהיסטרוסקופיה ניתוחית מוציאים את מה שיש.

הבדיקה עצמה לא נעימה בכלל אבל לי היא הייתה סבירה.

מה שכאב לי זה שהוציאו את השארית שהייתה בלי הרדמה. אבל כאב מקומי שעבר..

בדרכ ניתוחית עושים בהרדמה. 

תודה, וזה עזר לך להיכנס להריון?השם איתי
עשיתי בגלל שארית שיליה אחרי לידהואילו פינו
אז זה לא קשור להריון.. סליחה.. 
הרדמה או לאהשם איתי

נתנו לי אופציה לעשות את התהליך בבית חולים, בהרדמה. זה בהרדמה מלאה?

או בקופת חולים, בלי הרדמה.

יש עוד נשים שעברו את זה ויכול להוריד לי לחץ מהכאב?

השאלה מה המטרה. לבדוק מה יש או לטפלואילו פינו

אם זה לבדוק אז לא צריך הרדמה. זה לא כואב, רק לא נעים.

אם צריך טיפול בגלל הידבקויות או שאריות אז זה בדרכ עושים בהרדמה.


יש בתי חולים שמתחילים בלי הרדמה אבחנתית ואז אם צריך לטפל מרדימים. 

זה לבדוק שהכל בסדרהשם איתי

ובמידה וחלילה יש הדבקות, יקבעו לי בבית חולים.

בגדול זה לבדוק אם זה הסיבה למחזורים קצרים ולחוסר כניסה להריון

לי עשו לצורך אחרמרגול

בשיטת see&treat

במרפאה. ללא משככי כאבים מאף סוג.

זה קצת כואב כשעוברים דרך צוואר הרחם, אבל אח"כ סביר ולא הרגשתי כאב. אולי אי נוחות

כלומר אצלי לא רק הסתכלו עם מצלמה אלא גם ממש עשו פרוצדורה קטנה.

וצוואר הרחם שלי רגיש ברמות (רפואית אני אומרת לך, כל מגע הכי מינורי שיש פוצע אותו)

בדיוק זה מה שבאתי לכתובנירה22

אם מדובר בשארית קטנה אז עושים בשיטה הזו, ואז ניתן להוציא את השארית ללא הרדמה.

לא זכור לי כאב בכלל. רק קצת אי נוחות.

עברתי בבי"ח ללא הרדמה, אחרי גרידה.אנונימית בהו"ל

מקווה שזה בסדר להשתמש פה באנונימי של הו"ל לא יודעת איך נכנסים דרך האנונימי שכאן והרבה שמעו את הסיפור אז אולי ייזהו.


 

חיבוק גדול גדול❤️ כ"כ כואב.


 

גם לי היה אחרי גרידה, ראו לי בוודאות שאריות. היו ממש גדולות אז אמרו שחייב לעשות בפרוצדורה ניתוחית עם הרדמה מלאה בבית חולים.


 

נאמר לי שגם אחרי הרדמה מלאה , משתחררים באותו יום. כמו אחרי גרידה.


 

בפועל,


 

בעלי היה באותה תקופה בעזה💔 וברגע האחרון הצליח להיות לצאת להיות איתי 24. היה לנו ליווי צמוד של מכון פועה לאורך התקופה (בכ"ז דימום לא מוסברים אחרי גרידה+מילואים זה שילוב זועה) והבנתי שיש הקלות ואפשר לא להאסר אחרי הפרוצדורה הזו, תלוי בגודל הצינורית ועוד גורם זה אם זה בהרדמה או לא, אז החלטתי לנסות בלי הרדמה. לקחתי רופאה פרטית, היא עשתה לי בבית חולים, בחדר ניתוח, אמרנו מראש שנתחיל בלי הרדמה ואם יהיה ממש בלתי נסבל נעבור להרדמה.


 

לקחתי את הסיכון עשו לי גם צילום וגם ניקיון של הרחם ללא הרדמה. היה כואב, היה לא נעים בכלל, אבל לפחות יכולתי לקבל ממנו עוד חיבוק לפני שהוא חזר לעזה. וגם ההתאוששות הייתה ממש מהירה, כי לא הייתה הרדמה. נגמר, קמתי והלכתי הביתה🤷🏽‍♀️


 

אז מוסיפה לך עוד משהו לשיקול (למרות שאין לי מושג אם ההיתר של הגודל/הרדמה שלא אוסר רלוונטי לכל מצב, או שיש הקלות בגלל המלחמה)


 

ואם באמת יש שאריות, בוודאי שזו סיבה לא להיכנס להריון.

ב"ה יחסית מהר (בהתחשב בבעל עם בקושי יציאת) אחרי ההיסטרוסקופיה נכנסתי להריון תקין ❤️


 

שיהיה בקלות, בבריאות ובעז"ה שתתבשרי בשורות טובות בהמשך.

מהממת אתהשם איתי

אז ב"ה אני אחרי, כאב מאוד אבל סביל

מסתבר שכל הרחם היתה דבוקה ממש, פתחו הכל ב"ה. ועכשיו חודש נתנו לי כדור לשקם את הרחם

בעז"ה בעוד חודש שוב בדיקת היסטרוסקופיה לראות שהחלל פתוח, ואז בעז"ה נתפלל לנס והריון תקין במהירות ,קלות וידיים מלאות

גיליתי איך כותבים פה באנונימי🫣אנונימי (2)

שמחה לשמוע שאת אחרי.

בעז"ה שיגיע גם הריון בזמן הכי טוב לך❤️


זוכרת את הקושי העצום אחרי הגרידה, לא הפסקתי לבכות. הכל היה ביחד, קושי נפשי עצום, בלאגן בגלל הדימום והבירוקרטיה המעצבנת להיסטרוסקופיה, והכל תוך כדי מילואים😵‍💫 היה באמת זוועה.


אבל היום, אני מחבקת את הקטנה שנולדה אחרי הגרידה ומרגישה שהכל היה שווה. היא מילאה לי את הלב מחדש.


מאחלת לך את התחושה הזו בקרוב מאוד❤️

אמן,חיזקתהשם איתיאחרונה
שאלה נוספת- שיתפתן במקום העבודה?אמאלה5
מצד אחד רוצה שיתחשבו בהיעדרויות מצד שני ממש לא רוצה לשתף.. מרגישה שזה מאוד אישי ולא רוצה שידעו..
לא יודעת אם עוזרתאנונימי (2)

הייתי חייבת. נעדרתי כמה ימים כדי לברר מה הכי נכון לעשות.

ואז היתה לידה לכל דבר ועניין

אני שיתפתימתיכון ועד מעוןאחרונה

אבל זה היה בשבוע 22 כבר הרבה אנשים ראו שאני בהריון ונעדרתי לתקופה של 9 שבועות.

אבל באופן כללי הגישה שלי היא שאני לא עשיתי שום דבר רע אז אין לי מה להסתיר 

ציטוטק וחוםאמאלה5
היי לקחתי ציטוטק בשבוע שעבר ביום רביעי.. שבוע סביב 8... הגעתי למיון אחרי שהעובר והשק יצאו ונשארה רק שארית קטנה שבשבילה הציטוטק. בשבת עלה לי החום ל39 עם רעידות. נסעתי למיון ושם לא היה נראה שיש חשד לזיהום ברחם או משהו שקשור להפלה או לציטוטק. קרה אולי למישהי משהו דומה? אני קצת תלויה באוויר... מאז לא עלה לי החום.. 
אחרי 3 הפלות בשבועות 17+ במשך כמעט שנתיים..מתלבטת123

יש לי ב"ה 4 ילדים חמודים ואני נמצאת בבירור מקיף. עשיתי עבודה עם עצמי. הפלה אחרונה הייתה בחודש יולי. לוקחת ציפרלקס שמאוד עוזר להתמודד. וממשיכה את הבירור. כרגע מונעת עד השלמת הבירור המקיף. (גם בקודמים עשיתי אבל כאן זה בירור של הפלות חוזרות... ) 

ו... עליתי 13 קילו בכל התקופה הזו. הזנתחתי את הגוף שלי. לפני כל הסרט הזה הייתי 3 שנים רזה אחרי תוכנית של סיוון אופירי. היום קיבלתי מזל טוב על ההריון... (השומני) אז החלטתי שלכבוד השנה החדשה אני נגמלת חזרה מסוכר ופחמימות ממכרות.  כרגע אין צפי להריון... צריכה להנות מימה שיש ולחזור לדאוג לעצמי. 

אגב, זה בכלל חלק מתהליך שהתחלתי אחרי ההפלה השלישית... לדאוג לעצמי... 

התחלתי סדרה של טיפולי שיניים. מסתבר שאני צריך לחדש 3 טיפול שורש, עוד טיפול שורש שהתגלה על הדרך... אז נו.. מקווה שעד ההריון הבא אהיה רזה, חזקה ובריאה. 

בהצלחה לי! 

מי מצטרפת? 

אין לנו שליטה על מה שקורה לנואפונה

אבל יש לנו שליטה מה אנחנו בוחרים לעשות בדרך.

בהצלחה!!!

חיבוקאנונימי (2)אחרונה

האמת היא שאני גם מנסה לטפל בעצמי אבל ממש לא מצליחה

לא עוזר שלפני ובמהלך ההריון האחרון עשיתי דיאטה שלא הורידה כלום, ושעכשיו אני אמנם מנסה לשמור אבל מדי פעם נופלת ואוכלת מלא מתוק (ועולה במשקל בלי שום פרופורציות)

ולא עוזר שנפלתי לדיכאון נוראי ממש אחרי ההפלה האחרונה

אני מטפלת רק כי אין לי ברירה, ההריון האחרון היה מלא החרדות שפחדתי שרק זה עצמו מזיק ועלול לגרום להפלה (כנראה שלא כי העוברית היתה פגועה מאד ואמרו לנו שאין הרבה סיכוי שתשרוד, אבל החשש תמיד עומד), ולכן כדאי אם רוצים עוד (רוצים מאד)

נראה לי שעשינו את כל הבירורים האפשריים להפלות חוזרות, לא רואה מה עוד אפשר לבדוק.

אחרי לידה שקטהאנונימי (פותח)

מוצפת הורמונים

בוכה מלא

מתעצבנת מכל דבר

משתגעת מהמרחק הפיזי

והשקט הזה... השקט של להיות לבד

ותוהה- מה עכשיו?

חיבוק יקירה, כואב כל כך😭Doughnut

שה’ ימלא חסרונך, לצערי מכירה מקרוב את הכאב ממישהי קרובה מאד.

ממליצה מאד לפנות לטיפול אחרי שתחלימי קצת, לא לוותר על זה. חווית אובדן וזה חשוב לעבד אותו.

בינתיים תעשי לך טוב בכל דרך אפשרית, תפנקי את עצמך, ותקיפי את עצמך רק במי שעושה לך טוב.

עוד חיבוק מרחוק💔

תודהאנונימי (3)

אמן!!!

כבר לא יודעת מה יעשה לי טוב עכשיו, אני מרגישה שבר כלי ובלי כוחות לעשות דברים

מתחילה ונתקפת סחרחורת

שרירים נתפסים

קשוח לי

משתתפת בצערך..מתלבטת123

מה עכשיו, לתת לעצמך זמן לעבד , להתאבל ולנוח. 

אני פניתי לחני גולד שעשתה איתי תהליך מדהים של עיבוד שעזר לי לקום. ממליצה. 

תודה!אנונימי (3)
מה היא עושה בעצם?
טיפולמתלבטת123אחרונה
לצערי מצטרפת למועדון בכאב רבאנונימי (פותח)

מישהי עשתה גרידה בשבוע 22?

הבנתי שיש באסף הרופא, תוהה אם בעוד מקום

רק גרידה?אנונימי (3)

השאלה אם זה נכון

אני עברתי בשבועות 17 ו18 גם ציטוטק להוציא את העובר וגם גרידה להוציא את השליה (לא יודעת אם חייבים בשבוע 22, אם לא חייבים גרידה אולי עדיף לוותר על זה? גרידה זה לא פיקניק לגוף, היו לי הידבקויות אחריה, זה היה רק גרידה של השליה אז עדינה למדי, וגרידה בשבוע כל כך מתקדם עלולה להרחיב את הצוואר גם ולעשות בעיות של אי ספיקת צוואר בהריונות הבאים)

לי אישית בשבוע מתקדם היה חשוב להיפרד מהבנות שלי, בסוף זה כבר ממש תינוק קטן. בגרידה אין אפשרות כזאת, זה גם שיקול. (אבל אם את עושה את זה תשקלי לקחת אפידורל כי ציטוטק זה כמו לידה שאין לגוף יכולת להפסיק את הצירים, כאבי תופת)

בכל מקרה אם את מחליטה שכן או שצריך לעשות גרידה בכל מקרה תעשי היסטרוסקופיה אחר כך לוודא שאין הידבקויות


חיבוק גדול מאד, תהיי קשובה לעצמך ממש ותעשי מה שטוב לך, זה אחד הדברים הכי כואבים שיש ❤️


מישהי המליצה ליאנונימי (פותח)

אני לא יודעת

לא יודעת

כואב לי

קשה לי

קשה לי גם המחשבה של לחוות לידה (ראשונה) כזו

חיבוק גדולאנונימי (3)

אני כל כך מבינה את הקושי ❤️

זה שובר שובר שובר, כל התמימות הזאת שהריון בהכרח נגמר עם ילד, כל החלומות שחלמנו, ועכשיו אינם, כל הנשים מסביב שכן מצליחות והכל אצלן חלק ולמה אצלי לא?

(אני מדברת מנסיון כואב, לצערי אצלי ההריונות באו מתוך טיפולים עם קושי רב ואחרי שנים של נסיונות, ועדין 3 מתוך 4 נפלו)

תדאגי להרבה תמיכה כדי לשרוד (לשרוד זו המילה) את זה, ולהרבה מעטפת אחר כך, יש לך כזאת?

לי היה נכון לקרוא את הספר כחלום יעוף, אולי תנסי


ואני לא יודעת מה לייעץ לך, במקרה שלי יש לי אי ספיקת צוואר ואמרו לי שגרידה בשבוע מתקדם (18) יכולה לגרום להפלות אחר כך כי הצוואר ניזוק, אבל אולי זה רק אצלי

אולי תתייעצי עם מכון פועה?

זה באמת נורא לחוות ככה לידה ראשונה, מצד שני לי היה חשוב להיפרד מהבנות שלי (ההריון הראשון גם נגמר אבל מוקדם יותר), כי בכל זאת הן הבנות שלי ורציתי לראות אותן ולהגיד להן שלום. תחשבי מה נכון לך, אם את לא מסוגלת כלום תלכי בכל זאת לגרידה לאסף הרופא (אולי גם סורוקה עושים את זה, אולי גם תל השומר? לא בטוחה, דווקא אמרו לי לפני ההפלה שעברתי אבל לא הייתי בראש לזכור את זה) ותקווי ותתפללי שלא יזיק


שוב חיבוק גדול!

מאחלת לך שתזכי לנחמה גדולה

תודה רבהאנונימי (פותח)

באסף הרופא ובשיבא אין תורים לגרידה עד ר"ה/יוכ

סורוקה לא אומרים מראש אם גרידה או לידה שקטה.

אני לא יודעת אם רוצה לראות. מפחדת שיהיה לי כואב מידי לזכור ככה

אז לאאנונימי (3)

לי זה היה כבר אחרי הפלה ואחרי מלא שנות צפייה, רציתי להרגיש אמא גם אם היא תלקח ממני עוד רגע, כל אחת ומה שנכון לה

זה באמת שבוע גבולי. האמת היא שבשבוע כזה למיטב ידיעתי אמורים ללכת למיון ואז לטפל כי זה מסכן אותך, את ממש לא אמורה לחכות לתור לגרידה. לא אמרו לך בקופה ללכת ישר לבית חולים?

תור זה במקרים מוקדמים יותר לפי מה שאני יודעת

בגלל שהצגת את הצד הזה מציגה את הצד השנימתיכון ועד מעון

אני הרגשתי שאני לא מסוגלת לראות, גם פחדתי שאראה מראה מעוות בגלל המום שהיה, ביקשתי לפני לא לראות ולגמרי כבדו את הרצון שלי.

אז לפותחת את לא חייבת כלום, את גם לא חייבת להחליט עכשיו מה את רוצה, אפשר להחליט באותו הרגע בהתאם למה שתרגישי 

ברור שלא חייביםאנונימי (3)
פשוט הצוות הרפואי לא מציעים מעצמם ואז מתחרטים אחר כך, רציתי שתדע שיש אופציה כזאת
שאני עברתי בבלינסוןמתיכון ועד מעון
היה להם ממש שאלון ארוך לבדוק מה אני רוצה 
יפה!אנונימי (3)
אני עברתי בשערי צדק, הם לא הציעו את האופציה בכלל, ביקשתי מעצמי (ככה הרגשתי לנכון), לכן כתבתי
לגבי גרידהמתיכון ועד מעון
ממה שהבנתי בהרבה מקרים בשלבים האלה של ההריון יש גרידה בסוף התהליך לנקות את הרחם כי השלייה מתפוררת לפעמים בגלל הפרוצדורה, אצלי ב''ה זה נחסך אבל לרוב צריך גם גרידה
כתבתי את זה (שיתכן ותהיה חייבת)אנונימי (3)
ועדין יש הבדל שמים וארץ לגוף בין גרידה של עובר בשבוע 22 לבין גרידה של שיליה, וחשוב לדעת את זה


עוד טיפ אם הפותחת מסוגלת לשמוע בכלל- לא ללחוץ! גם אם האחיות לוחצות, זה גומר את הגוף ועדין לא התאוששתי מזה 

אני עברתי בשבוע 19 בסורוקהאנונימי (4)

קודם כל הרבה כוחות ושה' ימלא חסרונכם במהרה!

בזמנו גם שמעתי שאסף הרופא עושים בשבועות האלה.. זה נראה לי כבר הקצה של האפשרות לכן לא רוצים להגיד לך מראש כנראה...

תקחי לך את  זמן והרבה כוחות הנפש והגוף!

ממה שאני בררתי זה המקום היחידמתיכון ועד מעון
בשלב הזה של ההריון, ובגלל שהם היחידים אז ממש פחדתי לקחת את הסיכון
אז באסף הרופא אין מנתחים בזמן הקרובאנונימי (פותח)

בשיבא בכלל עוד יותר מאוחר

בסורוקה לא אומרים מראש, רק אחרי אשפוז


אז נשארתי עם אופציה של לידה שקטה

לא יודעת אם עדיין רלוונטיאפונה

או שאת כבר אחרי.

בעיני לידה עדיפה עשרת מונים

נכון, זה לא פשוט, אבל זה מאפשר לעבור דרך התהליך ולהפרד מהתינוק, זה נותן קלוז'ר שאחריו תהליכי האבל והעיבוד של האובדן מחוברים יותר.

גם לגוף ובעיקר לרחם לידה עדיפה, פוטנציאל נמוך יותר לנזק.

בשורות טובות ונחמה לגוף ולנפש

אני אחריאנונימי (פותח)

עברתי לידה

זכיתי ובשלב הקריטי היו אחיות טובות

וה' חמל עליי והיא יצאה עם השיליה בשלמותה, ככה שנחסכה ממני גרידה


ואכן היה משהו בלהחזיק ולראות

נתנו לי להחליט באותו זמן, ובקצב שלי

ב"ה! לפחות זהאנונימי (3)

זה בהחלט מקל על הגוף שאין גרידה

ממש ממליצה לך לקרוא את הספר כחלום יעוף

חיבוק גדול, עכשיו מחכה לך תקופה לא קלה, בבקשה תעטפי את עצמך באנשים טובים שיעזרו לך להתמודד, לפחות עד אחרי התל"מ שהיה אמור להיות

חיבוק גדול ממש ❤️

תודהאנונימי (פותח)

וואי התל"מ

זה יהיה זמן קשוח

ה'!

מקווה שעד אז ניהיה במקום אחר

מצטרפת להמלצה על הספראפונהאחרונה

ולהיות כמה שאפשר נוכחת ברגע, יבואו בטח רגעים קשים, אבל גם זמנים טובים.

רגש הוא גל, בא ואחר כך הולך, תני לרגשות לשטוף אותך, אל תברחי מהם.

ממליצה גם לכתוב את סיפור ההריון והלידה.

אולי יעניין אותך