שוב להסיר את הריון ולידה מהמועדפים.
שוב להחליט שאת הפורום הזה אני לא מוסיפה לרשימה.
כי הוא לא מועדף.
הוא ברירת מחדל.
תוצר של כאב ושל אובדן.
שוב.
שוב לשים מסך על עצמי,
כי הכאב גדול מכדי להכיל.
שוב להרגיש רגעים שהוא מגיע כולו
ולהתפרק.
שוב.
כמעט אותו סרט.
שוב.
הפלה שניה.
ברוכה הבאה למועדון.
(ואולי בסוף אני אפסיק לכתוב פה מאנונימי, ואפתח ניק בשביל הפורום הזה.
לא רציתי ליצור שייכות למקום הזה. אבל אני פה).
מצטערת לתייג אותך מסיבות כאלו.
אבל את התענינת השבוע,
אז בסוף נגמר.
(זאת אני, מהדופק הקצת איטי שנהיה בסדר, מהגודל הקצת קטן של העובר, מהתמיכה של הפרוגסטרון. לא עזר. הגענו היום רגועים ושמחים לוודא שהייתה גדילה. ולא הייתה. והדופק נדם.)


כמה נורא
), אבל משהו שיעשה הסחת דעת כי להיות לבד עם המחשבות האלו זה נורא ❤️