נסעתי לחבירה נסיעה של שעתיים

ישבה לידי אשה וכל דבר שעשיתי היא התחילה להסביר עליו

אכלתי מלפפון היא התחילה להסביר לי איך בוחרים מלפפון

הוצאתי סידור לברכת המזון היא התחילה להסביר איך צריך לברך

אכלתי פיתה היא סיפרה לי על כל ההפרשות חלה שהיא עשתה בחיים שלה

ככה במשך שעתיים זה היה נורא..

הזקנות האלה שעוצרות אותך כשאת רצה לאוטובוס

"ילדה ילדה, השרוכים שלך פתוחים!" ואת חייבת לעצור ולקשור ולראות את האוטובוס חולף מול העיניים שלך, מותיר עננה סמיכה של עשן..

כן נסחפתי קצת..

 

היא דווקא היתה בת 34

היא סיפרה לי את זה כשהכנתי דף עם פרטים אישיים שלי שהייתי צריכה להגיש לאיזו עבודה או משהו...

כאילו היא בראיון עבודה

את כל הקורות חיים שלה אני יכולה להכין עליה עבודה

ואני בת..

פתחת שרשור מלא סיפורים

יש לי המון בתור עירוניסטית

חזרתי מירושלים בדרכי לבית. אחרי יומיים של טיולים אצל חברות ובעיקר עייפות.

אוטובוס מפוצץ באנשים, כמעט 0 מקום

ראיתי מקום פנוי ליד מישהי.

היא הייתה מתוקה וגם הזיזה את החפצים שלה שיהיה לי מרחב

התיישבתי.

נוסעים וכולי, דרך ארוכה שהיא ארוכה. 

אני כרגיל נרדמת בתנוחות מוזרות

פתאום יד עדינה מעירה אותי

התעוררתי.

קלטתי שהבחורה שישבתי לידה הבחינה שאני עייפה והציעה לי כרית כדי שאוכל לישון

ולא רק כרית, אלא שאניח את הראש עליה ממש שיהיה לי נוח.

הבנתי שגם היא עייפה, שמנו את הכרית בין שני ראשינו וככה נרדמנו במשך כל הנסיעה

עכשיו זה היה פשוט מדהים לראות את זה

2 בנות זרות לגמרי, בלי שום קשר ובלי שום דמיון בסגנון

היא חילוניה עם מכנסיים וגלח בשיער

ואני איזה דוסית עם חצאית שמלטפת את הקרקע.

ובכל זאת, עמ"י זה עמ"י

ויש איזו דאגה הדדית כל הזמן בכל מקום.

הבנתי כמה שאנחנו מיוחדים. וכמה שהבחורה הזאת נפלאה ומתוקה ורגישה לכל.

שמחתי ממש

עם ישראל

מדהים

יאו...

הייתי צריכה לקרוא את זה

תודה

אני ועוד מישו חיכינו שעה ומשהו לאוטובוס, ודיברנו, והיה מעניין נורא.

נחמדה הספונטניות הזאת.

גם אנחנו פגשנו משהי כזו אולי זו את?

ביום שישי

זה היה מישו בודד, ממין זכר, ביום חמישי.

אז אנחנו פגשנו משהי ממש נחמדה

וממש זרמה אתנו

שנסעתי פעם באוטובוס ומאחורי ישב אדם חילוני

והוא קלט שיש לי נוקיה

פתאום הוא כזה: אני לא מאמין !

אנשים עוד מחזיקים במכשיר הזה!

 

מפה לשם הבן אדם במשך 20 דקות לא הפסיק לשאול אותי שאלות

נסעתי עם חברה באוטובוס ומחמת חוסר המקום עמדנו כל הנסיעה צפופות. 

בקיצור, נסיעה של שעתיים ומשעמם וחם ומעצבן, התחלנו לשחק אמת או חובה. מפה לשם מצאתי את עצמי מספרת סיפור על רבי זושא לתינוק בן כמה חודשים כשכל האנשים במושבים ליד מקשיבים לי.

 

או שגם יש לי תחביב לצייר אנשים שאני רואה בציורים מהירים כאלה, בעיקר בנסיעות משמימות.

אז פעם אחת ציירתי איזה בחורצ'יק מהמושב ממול והוא קלט את זה. בסוף הנסיעה לפני שהוא ירד הוא ביקש ממני לראות איך יצא.🙊

היא לא באיזה חור, אבל כזה פריפריה.

בהלוך הכל סבבה, הישיר של 11 ליד השכונה, עד מתחת לאולפנה, הגעתי מהר והכל

זה היה בחמישי שליפני שבת חיי-שרה.

לא לקחתי את זה בחשבון בכלל.

אממה, הישיר חזרה לירושלים פשוט עבר את התחנה שלנו (ובחיים הוא לא עשה לי את זה) כי הוא היה מפוצץ אנשים

אז אני והחברות שגם רצו לנסוע לחברון דרך ירושלים (והיו די הרבה)

הלכנו לתחנה שבכניסה לעיר לתפוס אוטובוס לעיר אחרת ומשם לירושלים,

פיספסנו אותו בדקה

איזה 5 בנות דוקא כן הספיקו...

ירדנו לרכבת שבכפר\ישוב ליד העיר של האולפנה באוטובוס.

נראלי חיכינו לו איזה רבע שעה...

הגענו לתחנה דקה אחרי שהרכבת יצאה

הרכבת הבאה הגיע רק אחרי שעה

תחנה של איזה חור,נטושה,אפילו מכונת חטיפים או פחיות אין

והיה לי רק בקבוק מים ורבע חב' מסטיקים

לעוד חברה נראלי היה מנטוס ולעוד אחת עוגיות כלשהן, וזהו.
אולי לעוד אחת מים

אנחנו, 3 שישיסטיות ו2 חמשושות מסטולות, אני הכרתי רק 2 מהשישיסטיות

מרוב שיעמום התחלתי לרוץ את התחנה הלוך חזור עם חמשושה אחת,

מצאנו קולרררר

צילמנו שקיעה מושיתתתת (היא עדין הרקע של הפון שלי)

הרכבת הגיעה.

חצי שעה נסיעה עד חיפה

אחת או שתים ירדו שם

הרכבת לבן גוריון הגיעה אחרי 5 דקות

שעה עד לשם,

חצי שעה משם לירושלים,

חצי שעה עד שעולים למעלה

חצי שעה הליכה הביתה.

הם נשארו במרכזית למצוא אוטובוס לקרית ארבע

@שירלולה

אז התקשרתי לאמא שלי ואמרתי לה שאני רעבה ושאלתי אותה אם מתחשק לה להכין לי אוכל (בשעה 11 בלילה)
היא אמרה לי שהיא כבר במיטה אבל תקום
אמרתי לה שלא צריך אני אגיע ואכין לבד
גברת נחמדה שישבה לידי חיכתה שאסיים לדבר, הוציאה חבילת פריכיות והכריחה אותי לאכול

באמת מתוקה!
אבל יש לי בעיה עם אנשים מבוגרים, תמיד אני פוחדת שהאוכל שיש אצלם נוצר בשנות ילדותם
בסוף אכלתי כי היא ממש לא ויתרה וזה דווקא היה טרי

הייתי באוטובוס  והיתה שם מישהי ספק חלוניה ספק ערביה, והיא החליטה שהחצאית שלי נורא יפה והיא שאלה איפה קניתי אותה , אמרתי לה ואחכ הוצאתי גזר, היא ביקשה חתיכה. נתתי.

 

 

 

אותה אחת התישבה ליד חייל וכשהוא קם היא דפקה לו על הגב חזק, הוא צרח איייי והסתובב אליה ואז היא אמרה לו "כל הכבוד".

גזורה בשכל

ממש

סיפור משעשע שקופץ לי עכשיו לראש-
(קצת ארוך תאמת)
אחרי האזכרה של הרב כהנא הי"ד נסענו אני אחותי ועוד איזה בחור מהישיבה חזרה לצפון הרחוק...
עלינו לאוטובוס בבר אילן, הכל סבבה וכו
אחרי כמה תחנות... בירמיהו אם אנלא טועה
עולה איזה גבר ענק (!!) עם מלא שקיות ניילון ומתיישב ליד הבחור...
הנסיעה ממשיכה כסדרה
ותוך כדי הגבר ההוא התחיל לספר סיפורים על צדיקים, על רבי שימעון וכו בקולי קולות באוטובוס
ואיך הוא מחכה כבר להגיע למירון, לרבי שימעון
ואז הוא אומר לבחור- אז לחיים?
והבחור כזה, לא אנלא שותה וכו...
אז הוא שתה לבד
הוא המשיך בסיפוריו ואחרי כל סיפור- לחיים!
עם שאר האנשים שבנתיים עלו גם כן לאוטובוס
ונחמד כזה, הם מספרים סיפורים ושותים קצת, בקטנה..
ומפה לשם...
ביציאה מירושלים, מגבעת שאול
הגבר ההוא היה שיכור מת (!!) ולפנינו עוד שלוש שעות נסיעה
האוטובוס המשיך בנסיעה
נגמרו הסיפורי צדיקים שלו
והוא רק שתה ושתה ושתה......
באיזה שהוא שלב הוא התחיל לקלל (!) קללות כבדות ממש, והיו מלאן ילדים באוטובוס
הוא מקלל ומקלל
ושותה ושותה ושותה
וצועקק
וזורק תבקבוקים הריקים בקולות נפץ לרצפה
ומקלל ושוב מקלל
הזוי קיצר
בכביש 6 כל הנוסעים ירדו
ולא הסכימו לעלות עד שהמשטרע לא באה ומורידה אותו
המשטרע באו-
ואמרו שאין שום בעיה איתו..
שהוא לא מזיק לסביבה או אנע ערף ושהם לא יכולים לקחת בן אדם שיכור כי הוא לא יזכור איך הוא הגיע לתחנה
קיצור נשאר לפנינו עוד שעתיים נסיעה עם גבר ענק, מפחיד, שיכור ומקלל
הנהג אמר שאם זה כלכך מפריע הוא יעבור לשבת לידו...
ואכן הגבר עבר לשבת לידו, ליד הנהג
נהיה יותר שקט מאחורה
אפילו הצלחתי להרדם לכמה דקות
ופתאום הנהג בלם (!!) בצד הדרך וצעק-
דייי אנלא יכולל תקחוו אותוו ממניייי!!!
אבל המשטרע לא הגיע והמשכנו בנסיעה..
פשוט לא היה מה לעשות עם היצור הזה (!!)
מפה לשם עברנו את מירון
הוא לא ירד שם
וכשנכנסנו לעיר המיועדת (אזור שתיים/שלוש בלילה)
הגבר ההוא לקח תרמקול של הנהג והתחיל לברך את כל הנוסעים ותנהג וסיפר משהו כל הפרשת שבוע...
קיצר נסיעה הזיה זו הייתה.
בעע.

חזרנו אני וחברה מביתאל, הגענו למרכזית, והלכנו לתחנה של האוטובוס (שהיה מפוצץ ולא היה לנו קום אז עלינו על זה שאחריו, לא משנה), קיצער עלינו לאוטובוס שילמנו והתיישבנו יחסית מקדימה..

באיזשהו שלב אני קולטת שזה אוטובוס של חרדים, ולא שמתי לב..

אז שאלתי את חברה שלי אם לעבור למאחורה והיא לא הבינה מה הבעיה בלשבת מקדימה, קיצער אני מתחילה להסביר לה ובינתיים כל האוטובוס בוהה בנו ומחכה שנקום, בסוף היא בכלל לא הבינה ת'קטע ולא עברנו |ידפרצופ| 

זה היה פדיחות רצחח

מצחיקות

-בחורים התפללו מנחה בתוך האוטובוס (במניין) כי היה פקק מטורףף
-נסעתי עם תינוק על היידים שלוש וחצי שעות (!!)
רק כי לפני זה התלוננתי בקול לחברה שלי שלא פייר שמלא ילדים קטנטנים יושבים ואני ממוטטת מעייפות עומדת..
-נרדמתי ופיספתי תתחנה, אומנם לגיטימי.. אבל הייתי בכיתה ג ולא ידעתי מה לעשות:/
-עומס, כרגיל, בשורה האחורית חבורה של ערסים וכל הספסלים שלפני מלאים בציוד שלהם... ביקשנו איזה כמה בנות לשבת. הם לעגו כזה והתעלמו... פתאום איזה חרדי קם והתחיל לצעוק עליהם שזה לא מכבד שהם לא נותנים לבחורות צעירות לשבת וכו... קיצור היה משעשע


לא עולה לי עכשיו עוד סיטואציות

הייתי באוטובוס ותינוקת פתאום התחילה לצרוח בטירוף!

והאמא הייתה מובכת ברמות, אז שיחקתי עם התינוקת והראיתי לה את הצמידים שלי (ישלי פולל), קיצר היא התחילה לשחק ואז הייתי צכה לרדת תחנה, ואיך שקמתי התינוקת מתחילה לצרוח. בסוף ירדתי והרגשתי מזה לא נעים..

 

עוד משו-

עליתי לאוטובוס עם חברה וכמו כל הנהגים הנהג היה ערבי, אבל אני לא חשבתי עלזה, וקיצור אני וחברה שלי דיברנו ואיכשהו הגענו לערבים, אז אני מתחילה לספר לה סיפור שהיה לי עם ערבים ומקללת אותם, ואז קולטת שהנהג מסתכל עלי כאילו רצחתי מישו, ועדיין לא קלטתי. קיצור עברנו נושא וזה, ואז הגענו למחסום,ועלו חיילות לבדוק ת'אוטובוס, והיא שאלה את מי שישב מאחורינו איפה הוא גם וזה, מסתבר שהוא ערבי, ואז חברה שלי מתחילה לתקוע בי מרפקים, ואני לא קולטת, איך שירדנו היא מתחילה לצחוק וזה, ואני עם פרצוף תמים לא מבינה מה הולך..

וואוווו באיזה מחסום?

לא ידעתי שיש שם כזה של מחסום

תודה!

זה היה ביומולדת של שנה שעברה, שחזרתי מהעבודה או ממקום אחר, ודברתי עם חברה שלי ואמרתי לה שיש לי יומולדת וזה היה ממש רגע לפני שירדתי, ואז הנהג שמע ואחרי שניה הייתי צכה לרדת והוא אמר לי שלכבוד היומולדת, הוא ממלא לי תרב קו.
ולא הסכמתי אז הוא לא רצה לפתוח תדלת עד שאני יביא תרב קו ואחרי 2 דקות בערך של חפירות אמרתי לו 'יאללה נו פתח תדלת' ואז הוא פתח.

אשכרה.