פעם פעמיים בשבוע- מה שדי גורם לי להעריץ את מי שעושות את זה באופן קבוע..
והיום החלטתי ככה לשבת ולכתוב קצת הגיגים אחרי העבודה
חשבתם פעם מה זה להיות מטפלת? כן, זאת שאתם פוגשים בשבע בבוקר כשאתם שמים את הילד במעון ובארבע כשאתם לוקחים אותו.
אז להיות מטפלת זה לקום בשש בבוקר כדי להגיע בזמן למעון ולקבל בחיוך גדול את הילדים שמטפטפים בנחת,
להוציא להם משחק או לספר להם סיפור כדי שהפרידה מאמא ואבא תהיה קצת יותר מוצלחת.
לקנח את האף, להביא לו בקבוק
ואם הוא עדיין בוכה להביא לו חיבוק.
להושיב אותם יפה אל השולחן ולתת להם לאכול,
לוודא שאף אחד לא מחליט פתאום לשפוך את הכל.
לשטוף ידיים ופנים, להוציא משחק או שניים
להרגיע ילד שהחליט לבכות בינתיים
לספר סיפור, לפייס ולגשר,
להוציא את הילדים לחצר.
ושוב ילד החליט לבכות,
וילד אחר החליט להרביץ ולהכות
וצריך להרגיע, ולחבק, ולהפריד בין הצדדים,
ולשכנע אחד לקחת משחק אחר
או שהשני בעצם יוותר?
לקנח שוב את האף, להחליף טיטול מסריח, ועוד אחד, ועוד אחד,
וכל ילד מקבל חיבוק, ונשיקה ומרגיש מיוחד.
ובארוחת צהריים, להלביש סינרים ולדאוג שכל הילדים אוכלים.
פורסים מזרונים ומשכיבים לישון, ליטוף על הראש, מסדרים את השמיכה
ושוב מרגיעים איזו ילדה שבוכה.
ויושבים ליד ילד שלא רוצה לישון, ומלטפים בסבלנות עד שנרדם
וסופסוף יש קצת שקט בגן.
יושבים על הכסא ונחים לכמה דקות
אבל לא להרבה כי צריך לנקות.
להכין סנדוויצ'ים שיאכלו כשיקומו, אולי גם איזה דף צביעה,
ואם כבר יש זמן אז נכין מתנות סופשנה.
ותוך רגע הזמן עף והם כבר מתעוררים
ושוב פוצחים בסבב החלפת טיטולים.
עוד סיפור ואיזה משחק או שניים
והופ הנה כבר הגיע שלוש וחצי אחר הצהריים
וההורים אחד אחד מגיעים, חיבוק ונשיקה אחרונים
ולמסור איזה דיווח על איך היו הילדים.
וזהו. היום נגמר. חיוך עייף וניפגש מחר.
ועל כל זה המטפלת היקרה
מקבלת 32 ש"ח לשעה!!
אז קודם כל אין ספק שמגיע להן פרגון ענק וזה אחלה זמן בסוף שנה לעצור רגע ולהוקיר תודה.
וגם ככה נקודה למחשבה- נכון שאת רוצה שלילד שלך יהיה הכי טוב ובאמת גם מגיע לו.
אבל כשאת/ה מגיע/ה בסוך היום ופולט/ת איזו הערה,
ואני אחרי יום של תשע שעות שלפעמים נראות כמו נצח
אז ההערה הזאת לא תמיד כל כך נעימה ואולי הייתי מעדיפה לשמוע אותה בהזדמנות אחרת,
ואולי גם בצורה יותר בונה ופחות מבקרת.
והיום החלטתי ככה לשבת ולכתוב קצת הגיגים אחרי העבודה
חשבתם פעם מה זה להיות מטפלת? כן, זאת שאתם פוגשים בשבע בבוקר כשאתם שמים את הילד במעון ובארבע כשאתם לוקחים אותו.
אז להיות מטפלת זה לקום בשש בבוקר כדי להגיע בזמן למעון ולקבל בחיוך גדול את הילדים שמטפטפים בנחת,
להוציא להם משחק או לספר להם סיפור כדי שהפרידה מאמא ואבא תהיה קצת יותר מוצלחת.
לקנח את האף, להביא לו בקבוק
ואם הוא עדיין בוכה להביא לו חיבוק.
להושיב אותם יפה אל השולחן ולתת להם לאכול,
לוודא שאף אחד לא מחליט פתאום לשפוך את הכל.
לשטוף ידיים ופנים, להוציא משחק או שניים
להרגיע ילד שהחליט לבכות בינתיים
לספר סיפור, לפייס ולגשר,
להוציא את הילדים לחצר.
ושוב ילד החליט לבכות,
וילד אחר החליט להרביץ ולהכות
וצריך להרגיע, ולחבק, ולהפריד בין הצדדים,
ולשכנע אחד לקחת משחק אחר
או שהשני בעצם יוותר?
לקנח שוב את האף, להחליף טיטול מסריח, ועוד אחד, ועוד אחד,
וכל ילד מקבל חיבוק, ונשיקה ומרגיש מיוחד.
ובארוחת צהריים, להלביש סינרים ולדאוג שכל הילדים אוכלים.
פורסים מזרונים ומשכיבים לישון, ליטוף על הראש, מסדרים את השמיכה
ושוב מרגיעים איזו ילדה שבוכה.
ויושבים ליד ילד שלא רוצה לישון, ומלטפים בסבלנות עד שנרדם
וסופסוף יש קצת שקט בגן.
יושבים על הכסא ונחים לכמה דקות
אבל לא להרבה כי צריך לנקות.
להכין סנדוויצ'ים שיאכלו כשיקומו, אולי גם איזה דף צביעה,
ואם כבר יש זמן אז נכין מתנות סופשנה.
ותוך רגע הזמן עף והם כבר מתעוררים
ושוב פוצחים בסבב החלפת טיטולים.
עוד סיפור ואיזה משחק או שניים
והופ הנה כבר הגיע שלוש וחצי אחר הצהריים
וההורים אחד אחד מגיעים, חיבוק ונשיקה אחרונים
ולמסור איזה דיווח על איך היו הילדים.
וזהו. היום נגמר. חיוך עייף וניפגש מחר.
ועל כל זה המטפלת היקרה
מקבלת 32 ש"ח לשעה!!
אז קודם כל אין ספק שמגיע להן פרגון ענק וזה אחלה זמן בסוף שנה לעצור רגע ולהוקיר תודה.
וגם ככה נקודה למחשבה- נכון שאת רוצה שלילד שלך יהיה הכי טוב ובאמת גם מגיע לו.
אבל כשאת/ה מגיע/ה בסוך היום ופולט/ת איזו הערה,
ואני אחרי יום של תשע שעות שלפעמים נראות כמו נצח
אז ההערה הזאת לא תמיד כל כך נעימה ואולי הייתי מעדיפה לשמוע אותה בהזדמנות אחרת,
ואולי גם בצורה יותר בונה ופחות מבקרת.