לא חסרות סיבות וטיעונים מפה ועד הירח בחזרה.
אבל בפשטות?המון פעמיים כשאני נעזרת בכלי הזה , עם הידע האינסופי ואלפיי הבחירות שבו, באופן מוזר אני מרגישה בדיוק ההפך.
שנלקחה ממני הבחירה.
שבעצם הגלישה השואבת נתתי את הסכמתי לייצור קטן להתיישב במוחי, לעצב את דעותיי ומחשבותיי.
מאבדת את עצמי. מוות שקט של ריכוז,הבעה, פנימיות, בחירה.
בעזרתו אני רוצה להביא ילדים לעולם . לעולם המטורף הזה.
יש לי אחריות ליצור להם עד כמה שאני יכולה אי של שפיות.
שפיות מהבלבול, השקר, החנק, הטומאה, הדעיכה.
כן, יש בי המון חלומות. חלומות שאם לא מטפחים אותם הם נזרקים מוזנחים ומעלים אבק שמטשטש וקובר אותם עד שהם נגנזים.
יש בי חלום לגדל ילדים שמשחקים בבוץ ומים, מחוברים בפשטות עמוקה לטבע.
יש בי חלום שילדיי יתאמנו על אמונה מגיל קטן, ינשמו אותה באהבה.
יש בי חלום שילדיי ידעו לכתוב , לדבר ולהביע את רגשותיהם באופן טבעי.
יש בי חלום לילדים שבודקים גבולות באמת. לא סתם מחפשים לברוח או לעשות מה שמגניב. חותרים לאמת דורשים את האיזון.
יש בי חלום לבית ששפת הלב מדוברת בו, בהירה ברורה, זורמת נינוחה.
יש בי חלום שילדיי ידעו להקשיב באמת, לכבד ולהכיל.
יש בי חלום שילדיילא יפסיקו ללמוד- שהנביעה הפנימית שלהם תמיד תזרום .
יש בי חלום לילדים שלא מפסיקים לשאול שאלות, מציפים רצונות, חוקרים בתמימות.
הניצוץ הטהור והמתוק הזה בעיניים, שפעם היה ברור שיש לכל ילד-קצת ניכבה אצל הרבה ילדים. ילדים שהם מבוגרים ומבוגרים שהם ילדים.
וזה החלום הכי גדול, שאחרי כל ההשתדלות לרקוד איתם בפשטות את ההמצאות במציאות ולנשום את הבריאות והקדושה- לראות ילדים שגדלים להיות אנשים עם ניצוץ בריא ושובב של חיים בעיניים.
שגם שהם יגדלו הנביעה והזרימה שלהם ימשכו, הסקרנות והשאלות יגדלו איתם.
הם לא יכנעו לשאיבה, לייאוש ולחניקה.
הוא הסתכל עליי ואמר שיש לי חלומות גדולים וחמודים אבל הם רחוקים מהמציאות.
חייכתי בשקט. לא באתי לשכנע ובעיניי זה מקסים כל האנשים, הדעות והצבעים.
אבל כבר למדתי שרק מי שנלחם, ומסוגל לחלום אוליי יזכה להגשים.
אני לא תמימה. אני יודעת שהדרך לא פשוטה ולא קלה.
שיהיו עוד הרבה אכזבות, כאבים ונפילות. אבל אני מזמן הפסקתי להיכנע - מותר לחלום! להגשים! לבנות אי קטן של עולם טוב יותר.
נכון, לפעמים אני מפסידה ונותרת כנועה תחת הלחץ והסחף של החיים . בלי יכולת לעצור, לנשום,להתבונן לחלום.
יום אחד, ליבי לחש לאבא הקדוש, יום אחד אני ואישי- שיהיה אדם מיוחד וקדוש עם רגליים בקרקע וראש בשמיים- נבנה לכבודך אי קטן, מקדש מעט.
אבל בפשטות?המון פעמיים כשאני נעזרת בכלי הזה , עם הידע האינסופי ואלפיי הבחירות שבו, באופן מוזר אני מרגישה בדיוק ההפך.
שנלקחה ממני הבחירה.
שבעצם הגלישה השואבת נתתי את הסכמתי לייצור קטן להתיישב במוחי, לעצב את דעותיי ומחשבותיי.
מאבדת את עצמי. מוות שקט של ריכוז,הבעה, פנימיות, בחירה.
בעזרתו אני רוצה להביא ילדים לעולם . לעולם המטורף הזה.
יש לי אחריות ליצור להם עד כמה שאני יכולה אי של שפיות.
שפיות מהבלבול, השקר, החנק, הטומאה, הדעיכה.
כן, יש בי המון חלומות. חלומות שאם לא מטפחים אותם הם נזרקים מוזנחים ומעלים אבק שמטשטש וקובר אותם עד שהם נגנזים.
יש בי חלום לגדל ילדים שמשחקים בבוץ ומים, מחוברים בפשטות עמוקה לטבע.
יש בי חלום שילדיי יתאמנו על אמונה מגיל קטן, ינשמו אותה באהבה.
יש בי חלום שילדיי ידעו לכתוב , לדבר ולהביע את רגשותיהם באופן טבעי.
יש בי חלום לילדים שבודקים גבולות באמת. לא סתם מחפשים לברוח או לעשות מה שמגניב. חותרים לאמת דורשים את האיזון.
יש בי חלום לבית ששפת הלב מדוברת בו, בהירה ברורה, זורמת נינוחה.
יש בי חלום שילדיי ידעו להקשיב באמת, לכבד ולהכיל.
יש בי חלום שילדיילא יפסיקו ללמוד- שהנביעה הפנימית שלהם תמיד תזרום .
יש בי חלום לילדים שלא מפסיקים לשאול שאלות, מציפים רצונות, חוקרים בתמימות.
הניצוץ הטהור והמתוק הזה בעיניים, שפעם היה ברור שיש לכל ילד-קצת ניכבה אצל הרבה ילדים. ילדים שהם מבוגרים ומבוגרים שהם ילדים.
וזה החלום הכי גדול, שאחרי כל ההשתדלות לרקוד איתם בפשטות את ההמצאות במציאות ולנשום את הבריאות והקדושה- לראות ילדים שגדלים להיות אנשים עם ניצוץ בריא ושובב של חיים בעיניים.
שגם שהם יגדלו הנביעה והזרימה שלהם ימשכו, הסקרנות והשאלות יגדלו איתם.
הם לא יכנעו לשאיבה, לייאוש ולחניקה.
הוא הסתכל עליי ואמר שיש לי חלומות גדולים וחמודים אבל הם רחוקים מהמציאות.
חייכתי בשקט. לא באתי לשכנע ובעיניי זה מקסים כל האנשים, הדעות והצבעים.
אבל כבר למדתי שרק מי שנלחם, ומסוגל לחלום אוליי יזכה להגשים.
אני לא תמימה. אני יודעת שהדרך לא פשוטה ולא קלה.
שיהיו עוד הרבה אכזבות, כאבים ונפילות. אבל אני מזמן הפסקתי להיכנע - מותר לחלום! להגשים! לבנות אי קטן של עולם טוב יותר.
נכון, לפעמים אני מפסידה ונותרת כנועה תחת הלחץ והסחף של החיים . בלי יכולת לעצור, לנשום,להתבונן לחלום.
יום אחד, ליבי לחש לאבא הקדוש, יום אחד אני ואישי- שיהיה אדם מיוחד וקדוש עם רגליים בקרקע וראש בשמיים- נבנה לכבודך אי קטן, מקדש מעט.
