ומה אם נמות פתאום
עיניים בוהות בחלל אוויר ואני מנסה לתפוס בהן אחיזה. הקרב אבוד מראש, אני יודעת. אבל מה עוד נשאר לי לעשות
ארבעים יום וארבעים ליל של הכנה, שקטה ולוחשת קרעים של שתיקות שצעקו כאב. מבט רדוף שורט אותי עמוק
אהבה זאת קללה שאין לך מושג, בין מבט לנשיכת שפתיים הוא מסנן אליי שורה
תחשבי על זה. כמה כואב לך לאהוב וכמה את לא מוכנה לוותר על אהבה. בסופו של דבר כולנו מכורים לכאב
מה נשאר לי לומר לו. לספר על דאגה ופחד של צלצול פלאפון מקפיץ. כי אם מישהו ימות לי ביום בהיר אחד מה אני אוכל לעשות. חוסר אונים גדול כל כך
אם אני אמות אתם תאלצו להסתדר אני שומעת את הלחישה שלו. הפגיעה תהיה בכם
ארבעים יום וארבעים ליל ואני אבודה בתוכם.
פרפר מחלק צוואות בכל נחיתה על פרח דק ואני לוחשת איתו
שיישאר להם קצת ממני אם אני אלך
- לקראת נישואין וזוגיות