(עם מישהו שיודע להסביר כמו שצריך ולא אומר דברים שהוא חושב עליהם באותו רגע)

(לא שבד"כ אתה לא מכבד או משו ח"ו. סתם אומרת מראש)

ובאת לשיעורים בגישה מסוימת? אם אמרו דברים שלא היו נראים לך שאלת שאלות וחיפשת תשובות או שפשוט המשך את חייך בהנחה שאין לדת תשובות לשאלות?

מי שמאמין שיש עולם הבא ולא רק מאמין בה' מבין בד"כ שכדאי לו לנצל את החיים לקראת הדבר העצום הזה שהוא העיקר.

למקרה שלא הייתי מובנת אני יסביר שוב..

מי שמאמין בה' לא טועה אבל הוא מפספס משו.

העניין זה גם להאמין שיש עולם הבא שאנחנו בדרך אליו ושהוא העיקר ולא תוספת לחיים האלו.

מי שמאמין בזה ישתדל בד"כ לקיים מצוות ולעשות את רצון ה וישנה את כל ההשקפה והחיים שלו כדי שהנשמה שלו תזכה בעולם הבא לעולם שכולו טוב ולא לגיהנום חס וחלילה! אנחנו רק בפרוזדור לקראת העולם הזה. העניין כאן הוא לצבור זכויות לקראת הדבר הלא נתפס הזה

מקווה שהבנת.. אם לא תגיד אני ינסה להסביר כי חשוב לי להגיד אתזה

(אגב, אני @מילי דשטותא)

אבל זה תלוי בך לגמרי.

ברגע שתחליט שזה הכיוון אתה יכול להפוך אתזה לכיף אמיתי.

כיך כמו שאתה דיברת עליו זה כיף אולי אבל זה לא באמת מספק.

נשאר לך מיזה משו אחרי יומיים? לא. כל הזמן רוצים עוד ושוב ולא באמת מתמלאים מיזה.

לחיות רק עם דברים מהסוג הזה זה לחיות חיים בלי משמעות כשאפשר לחיות חיים עם משמעות (יעני חיים עם מטרה וגם ידיעה שהם לא נגמרים ביום שמתים)

חיי תורה (כלול בתוך זה קרבת ה') זה לא מטרה, זה דרך חיים. זה התנהלות. (ברור שקרבת ה זה גם רצון של הרב אנשים, להרגיש כמה שיותר קרובים לה'. אבל זה לא המטרה.) 

חיי תורה (שוב, כולל קרבת ה') כוללים בתוכם גם גשמיות. (ה' שם אותנו בעולם גשמי לא כדי שנתחמק מהיותנו קיימים בו..) ומטרה של לנסוע על אופנוע היא מטרה גשמית.. היא יכולה גם להיות כלולה בתוך קרבת ה'. פשוט עם גבולות קצת.. אם בוחרים בגבולות האלה ומאמינים שיש להם משמעות יותר עמוקה מלנסוע על אופנוע באותך רגעים זה גורם סיפוק בזמן שמבצעים אתזה.

אבל בגדול אני אומרת מה הסיבות הכלליות שיכולות להוביל בנאדם לחיות חיי תורה מבחירה חופשית.

הראשונה זה אמונה שה' קיים (שזה דורש בירור, ולא ניסיתי לתת אותו. רק שאלתי אם למדת ואמרת שכן)

אחרי שיש את השלב הראשון מגיע השלב השני. אמונה שיש עולם הבא (שגם זה דורש בירור, ובזה אמרת שאתה לא בטוח אז אמרתי שאני ממש ממליצה לך לבדוק אתזה כי זה הדבר שתכלס יגרום לבנאדם להתחיל לשנות את המעשים לדעתי.)

אחרי שמאמינים שיש עולם הבא שהמיקום שלך בו תלוי במה שתעשה כאן בעולם הזה, לא נעלמה הבחירה החופשית. מכאן זה בחירה שלך (גם לפני, רק שלפני אין שום סיבה שתבחר בחיי תורה) אם להינות רק מגשמיות כאן ואז הנשמה שלך תישלח לגיהנום ותסבול שם לנצח או אם להתאמץ ולהשתדל (ולהינות גם מגשמיות, אמנם עם גבולות, וגם מעבודת ה'.) ואז לקבל עולם שכולו טוב בלתי נתפס בעתיד.

(לגבי הכיף שבעבודת ה', אינלי בעיה לדבר עלזה אבל זה לא מה שאני מנסה להגיד. ואני כן יכולה להגיד שאני לרגע לא סובלת מהיותי עובדת ה'. זה בהחלט כיף עצום שאי אפשר להסביר. אבל זה ממש תלוי באיך עובדים את ה'. אפשר לקיים מצוות בצורה יבשה ואפשר גם באמת לעשות בצורה כיפית. זה תלוי בך)

אתה באמת יכול. יש לך בחירה חופשית.

אבל השאלה מה כדאי לך? תרחם על עצמך. זה קשה אולי וזה דורש המון. וזה באמת לשנות את כל התפיסה והמחשבה והכוחות והעשייה והדיבור והכל הכל. אבל זה ממש שווה אתזה כשזוכרים שזה למען משו. זה למען כל הטוב שמחכה לך שמה

אם מישהו משלם על כניסה לקולנוע כדי לראות סרט שהוא לא ראה, זה בזבוז כסף לשיטתך?

כי הוא השקיע בשביל משו שהוא לא הכיר..

לדעתי התפיסה הזאת לא נכונה.

אני נגיד בכלל לא יודעת מה זה הטוב שמחכה בעולם הבא, אבל אני יודעת שאני רוצה אותו.
למה? כי הוא בטוח טוב. זה טוב עצום לא נתפס.

והוא טוב לכל מי שיהיה בתוכו.

אבל לא כולם מגיעים אליו.

זה תלוי במה עושים כאן בעולם הזה

(אגב- העולם הבא לא חייב להיות אחרי המוות. בעזה ה' אחרי תחית המתים כולנו נחיה בגן עדן בעולם הזה. אחרי חטא האדם הראשון זה נהיה שני דברים שונים)

זה לא אומר שיהיה לי תשובה אבל

אבל אני גם לא עובדת את ה' רק בצורה של שכר ועונש. בכלל לא.

אני בקשר איתו הרבה מעבר לקיום מצוות בצורה יבשה.
משתדלת לפחות (את שניהם. גם לקיים מצוות וגם לחיות את הקשר עם אבא)

אם הרצון שלך כרגע הוא בכלל לא הכיוון של הדת אז מה מביא אותך לנושא של המקדש? |תוהה| זה סתם מסקרנות, לא קריטי לי מה תענה

העיקר זה לא אם זה כיף או לא. זה אם זה נכון או לא ומה ההשלכות שלזה לגבי העולם הבא (בהנחה ואתה תאמין שהוא קיים והוא יהיה חלק מהשיקולים שלך)

מעניין אם זה יעבוד

שלום בנצי 👋)