מתסכל כל כך העניין הזה.

כל הצביעות, השקרים, ההעמדות פנים וההצגות...

ושכולם שופטים לפי החיצוניות.

גם אם רוצים וגם אם לא. 

התחלה חדשה?

אני יותר מבולבלת מתמיד 

מצד אחד באמת שהתחזקתי

מצד שני אני עדיין עמוק בבוץ

וואלה גם משתדלת לחייך לכולן 

מתלהבות כמו ילדות מהקטע שחמשושות

ואולי אצלי זה הבעיה כי אני רק מתבאסת יותר מיום ליום

ועברו רק יומים מתחילת הלימודים

ועדיין.

עדיין מחייכת

ובוכה בתפילה רק בתפילה

א-ל-ו-ל

עוצמתית המילה הזו

מסתבר שגם אצלי היא עוררה משהו

וניסתי זה לא שלא ניסתי 

לקבל על עצמי שלוש קבלות

1.

2.

3.

וביינתים לא הצלחתי לעמוד באף אחת

פשוט בכלום

דייי 

אלוקים שלי

דיי למה העולם הזה כזה קשה למה

נמאס

ואני נמצאת בעם הזה 

עצוב לי 

עצוב שאני כזאת חננית בשוליים

בלי חברות

היה ויכוח היום על אנשים "שקופים"

ועד שנתנו לי לדבר נורמלי

לא הצלחתי להתנסח נכון והתבלבלתי

הם גם התווכחו מה ההגדרה בכלל של בנאדם שקוף,

רציתי לצעוק שאני שקופה.

אבל מי היה שם לב

אני החיצונית זה לא אני הפנימית 

מי בכלל מכיר אותי בעולם הזה באמת

מי?

...

הפסקה בנות מדברות  משחקות

והיא בצד 

בוהה באיזה נקודה

אוכלת כמו צב 

וחיה את החיים של עצמה

איפשהוא היא אוהבת להרגיש מסכנה

בודדה

שנואה

היא ממשיכה לחשוב ולחשוב

ובום, שמינסטית פונה אליה

את יכולה לקום

אז היא קמה 

ולא מתנגדת 

כי זה בנות יותר גדולות ממנה 

והן ביקשו

בכלל היא הייתה מעדיפה להעלם עכשיו מאחורי איזה מסך לבן

והיא מחפשת מקום אחר להיות בו

ולא מוצאת

טיק  קטן של אכזבה

שוין מי ישמע סך הכל מקום

הולכת למראה

ושונאת את הדמות שנשקפת ממנה

היא לא אוהבת את המראה שלה

ישמצב אפילו שונאת

היא מכוערת

אבל אבל מה שחשוב זה יופי פנימי

מנעשה שגם הפנימיות חרא

היא לא מוצאת את עצמה 

היא לא יודעת מה היא רוצה מעצמה 

היא סתם קוטרית שמתלוננת כל הזמן

היא חיה בבועה ולא מתקדמת

היא לא משקיעה

והיא רואה רק את הרע

מבאס שהיא זאת את 

והם דפקו על הדלת חזק כמו מטורפים

הם דפקו ולא ידעו שמאחורה אנשים נבהלים

אנשים שמנסים לחיות ולא מצליחים

והדפיקות רק מגבירות את הפחדים

.."תוקדש אדון על כל מעשייך"

יום כיפור מתקרב 

אולי התפילה היא זאת שתפתח את הלב

את תראי שבסוף יהיה טוב

את תראי שכל כאב ימצא את הפינה שלו

ואת תראי שבסוף יכרו אותך וגם לך יהיו חברות

את תראי אתזה אני מבטיחה לך

(*רציתי לשרשר ממזמן סופסופ המחשב פנוי סופסופ יהיה לי אתזה בשרשור אחד איי סופסופ*)

"השונה ממך בטוח שהוא לא כמוך אבל לא בטוח שהוא פחות טוב ממך"

העצבים מטפסים לאט לאט
עוצם את העיינים תרגע.תרגע.תרגע
הולך דופק את הראש בקיר כמו מטומטם
איכשהוא זה מרגיע אותי
בום
בום
בום
מפחד שמישהו ישמע למרות שבתכלס אף אחד לא שם לב אליי
נכנס לחדר טורק את הדלת
ובוכה כמו תינוק
בעצם לא כמו
אני עדיין תינוק
בגוף של מתבגר
אוייש שאני צריך שינוי
לאיודע במה
אולי באופי
אולי ביופי
או שבכלל במקום שאני נמצא בו
משהו צריך להשתנות
העיינים כבר אדומות הבכי ממשיך
והמחשבות רצות
בלי שום כיון דרך או צורה
....
חושך וקר
לובש חולצת טריקו
מעל סוודר דק
הקור חודר לגוף
הידיים מתחילות לרעוד
והעיינים מתחילות לפזול ולא מפסיקות לבכות הדמעות יורדות בלי מעצורים
כוכב קטנטן מנצנץ לי מהשמיים
מזכיר לי את היקום כמה שהוא גדול
מבליע את הדמעות
מחייך חיוך גדול ושותק
קרה משהו הם שואלים - (היום ואתמול)
אני עונה שלא
תכלס מה עובר בראש המילים שאמרתם פוצעות
הן פצעו אותי
ואתם אפילו לא מבינים
לא יודעים
אז למה?? למה לשפוט
זה באמת אבל באמת לא נשלט
אז נכון שאתם נגד
אבל למה לשנוא למה
חשבתם פעם עלזה שהם יהודים
חשבתם? ניסתם לפתוח עיינים ולראות שבעצם יש פה לידכם ילד שמה שאתם צוחקים עליו ונגעלים מזה
זה החלום שלו
חשבתם על זה
אנלא מצפה שיבינו
רק רוצה שלא יהיו נגדי
וגם אם כע אז לפחות לא לידי
אז כן.
אני כזה
זה אני
וזה עצוב?
....
דווקא כשמנסים להפגין אומץ יוצרים בדיוק את הרושם ההפוך
....
ילד
זה מה שאני ילד
ילד קטן שלא מבין כלום
שומדבר מהעולם ההזוי הזה
נמאס לי מהכל
ולפעמיים בא לי
-לאמשנה-
ביי

מדהימה אחת!!

צדיקה.....

הלוואי עלי כזאת אמת