
(ומלא דברים ואנשים שאני כבר לא זוכרת, ואין לי מושג על מה הן נכתבו. ויותר מדי שכן
)
קפיץ
)
משההאמת היא שאני די גאה בהודעות שכתבתי בגילאים האלה. הסגנון היה טעון שיפור אבל הכתיבה הייתה לא רעה בכלל.
ונזכרתי בזה בגלל שפעם כתבתי מאמר ציני על "צניעות, צביעות ומטר קפיץ" בתור מחאה על משהו שהתנהל בסניף שלי דאז.
זה היה שרשור 1363 בפורומים של עזרא. מאמין שהטקסט שלו עדיין קיים בSQL.
מעניין אם זה עובד
חייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)