פתאום כל התגובות האחרונות הן שלו


אתם כולכם רגילים שלוחצים על "שלח" והתגובה משובצת במקום שלה בצבע צהוב.
זה לא היה ככה פעם.
פעם הפורום היה מתנהג כמו בתפוז למשל או בכיפה עד היום: לוחצים על "שלח", והפורום מתרענן. בעמוד החדש מופיעים השרשורים בסדר חדש, כלומר כשהשרשור שאליו הגבנו ראשון (שהרי הגבנו אליו), ואחריו כל השאר.
זה גרם למי שמגיב פעם פעמיים שלוש לאבד את הסבלנות, שהרי הוא כבר "ראה הכל".
כשכתבתי את המנגנון הזה, עליו עבדתי לדעתי חודש כשאני עם כומתה בכותפת ומדי א' דביקים, רציתי בדיוק לשנות את זה.
הנחת היסוד שלי היא שמי שנמצא עכשיו בעמוד, ימשיך לגלול הלאה מהמקום שבו היה למטה.
זהו.
שנה וחצי אחר כך נפל לי האסימון שאפשר באותה צורה גם "לעדכן חי" את הפורום, אז עשיתי גם את זה. זה היה עדיין הרבה עבודה שחורה של dom ו-jquery להתחיל לחשב איזה הודעה למקם איפה.
כשאני מחפש בגוגל ומגיע לפורומים אחרים,
אני אומר לעצמי-
"לעזאזל, איך הם מסתדרים עם המערכת הדפוקה הזו...."
(קבל ח"ח)
נכון
לכן גם כשרציתי לא באמת יכולתי לשרוד עם מערכות אחרות...
כלומר שגוללים עד קצה העמוד ובמקום שהוא יגמר, נפתח עוד עמוד.
אחרי ה הצלחה של זה ^, העתקנו את זה לעוד עמודים.
כי כשהעמוד יורד זה מגיע רק עם 16 שרשורים (או כמה שהגדרתי שם, לא זוכר כרגע). כשגוללים למטה יורד עוד.
לגבי הפרסומות? זה נורא פשוט. המשכורת שלי מורכבת מהן.
יהיה בסדר....מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)