כמויות של זעם. בא לי ללכת מפה. בע.
אשכרה היא פורקת לי את כל הצרות שלה בחיים
וכל הבעיות הבין אנושיות שלה.
ואני בערך מנסה להגיב, ואומרת את דעתי
ומשום מה היא לא אהבה את דעתי
אז היא צועקת עלי ואומרת לי תשתקי, את לא מבינה כלום, את לא יודעת כלום
(אז למה את מספרת לי)
מה נסגר איתך מה
ואז מתפלאת למה כולם שונאים להיות במה שהקמת
כי את אשכרה לא מבינה מה את עושה
מחרבת והורסת אנשים. לא פלא שכולם עפו מכאן תיק תק ולא רוצים להיות במקום הזה
גורמת לי לשנוא את המקום הזה. כמעט לנצח.
ודי.
משום מה,
אף אחד לא חשב שזה קונספט קצת מוזר?
והיו כאן הרבה אנשים צעירים
חוצמזה, היה צ'אט במייל..
אולי הם היו סגורים בשלב מסויים ורק אחר כך פתחו את הפורומים האלה
#אני מכורה לפורנו (שניה רגע אני מגדירה את עצמי מכורה?)
#אני רואה סדרות
#אני מבזבזת זמן
#יש לי מצבים של דאון כזה
#התמודדתי עם מחשבות אובדניות (ואני עדיין בלי תשובות לשאלות קיומיות)
#אני לא יודעת להגדיר את עצמי
#אני קופאת מול מצבים קשים
#יש לי אינטרנט לא מסונן
#אני עצלנית
#הרבה זמן לא התנדבתי או פעלתי למען אידיאלים
#אני מסובכת
#יש לי גנים של סרטן מכל כיוון אפשרי
(הייתיחייבתלהניחאתזהאיפשהוא)
פריקה
אני בהריון
אני לוקחת הורמונים לתמיכה
אני לוקחת עוד הורמונים לתמיכה
אני לוקחת עוד הורמונים לתמיכה
יש לי חולשה של הריון
יש לי---מההורמונים הראשונים
יש לי בחילה מההורמונים השניים
ההורמונים השלישיים רק התחילו
ולא נראה שהם יהיו נעימים
זה סוד שאני בהריון
זה סוד עוד מלפני כן
זה סוד כל ההורמונים
אבל איך אני יכולה להתנהג כרגיל?
בעיקרון
אני אוהבת לטייל
אני רוצה לקנות בגדים
אני רוצה להשליט סדר בחדר המבולגן
אבל זה בעיקרון
זה לא נכון להיום
#תודה על ההקשבה
