"אתה דמות חינוכית, אתה צריך לשמש דוגמא", אמר הדוד של גיסי הטרי.
***
לשבת שבע הברכות הצפויה התכוננתי מראש. ידעתי שצפויות תפילות ארוכות יחסית והתכוננתי אליהן מראש.
כמה ימים לפני כן, התקשרתי לספקי העלונים (אשדיר ומקור ראשון, דאז), וביקשתי מהם אספקה מיוחדת עבור השבת, שתוכננה להיות באולפנא באזור השרון.
כמה דקות לפני השקיעה הגעתי לכיתה שיועדה להיות לנו בית-כנסת, סידרתי שולחן ופרשתי את כל העלונים שהיו לנו. לאור העובדה שהיה לנו ממש מספיק, ביקשתי מאחי שיתרום חלק מהם לבית הכנסת הקרוב.
לעלונים היו יחסית מעט לקוחות, כמעט כולם מהצד שלנו. בדיעבד אני משער שהצד השני ברובו לא רצה ובחלקו פשוט לא העיז.
על הדקה של צאת הכוכבים יצאתי בריצה לחדר שלי, לקחתי משם את הטלפון והאוזניות וחזרתי לסעודה שלישית, גם זה כהרגלי.
במוצ"ש לפני הבדלה התחיל לצעוק עליי דוד של גיסי.
"אתה דמות חינוכית, אתה צריך לשמש דוגמא"
"אני לא דמות חינוכית", עניתי לו במבטא ציני, "מעולם לא הייתי, ומעולם לא אהיה".
"אבל אתה נראה ככה" הוא ענה לי.
עניתי לו משהו בנימה מגוחכת ונבלעתי בחזרה בסלולרי-של-מוצ"ש.
ממרחק השנים אני מבין למה הוא התכוון - כיפה גדולה לבנה, בגדי שבת, זקן שחור מלא והתנהגות הפוכה לחלוטין, אם כי עדיין בתוך המסגרת.
- לקראת נישואין וזוגיות