בית המקדש.

אני כל כך רוצה להאמין, כל כך כל כך, וכל כך רוצה בית מקדש. נו, שייבנה כבר.

וכל שנה אותו דבר.

כן כן, השנה הוא ייבנה, תהיי בטוחה בזה.

כן כן, אין זמן יותר מתאים מזה להיגאל.

ונו, שמעתי. כולם אומרים אותו הדבר. כן, שמעתי. אני יודעת. אנחנו כבר שבעים שנה עם מדינה חיה ונושמת, ולפני מאה שנה אנשים היו נטבחים ונרצחים בכל רגע, והדור הקודם בכלל לא חלם להגיע למצב שאנחנו נמצאים בו היום. ואנחנו בארץ ישראל, אחרי אלפיים שנות גלות. קולטת?? אנחנו דור של גאולה. שומעת? ג-א-ו-ל-ה. אין זמן יותר מתאים מזה,ככה כולם אומרים.

כל כך קל לכם להאמין בזה? האמנתם בזה גם שנה שעברה, וגם בזאת שלפני..

ואני באמת רוצה להאמין. לפעמים אני באמת מאמינה. ואז אני חושבת, שגם לפני עשר שנים, ועשרים וחמישים שנה היו בטוחים שהנה, כבר עכשיו, עוד שניה, ממש השנה הזאת, הוא ייבנה. ושאנחנו ככה קרובים, מרחק נגיעה,עוד שנייה ממש.

והיא קשה לי, האכזבה הזאת, בכל פעם מחדש.

אבל השנה,באמת, אני אומרת,איזה זמן מתאים לגאולה יותר מהזמן הזה?

אבא, אל תאכזב אותנו הפעם, טוב?

זה אנחנו שמאכזבים את עצמנונעה ונדה

כל יום,כל הזמן זה זמן מתאים..בימאית דמיונות

השאלה היא אם גם אנחנו.

אנחנו יכולים להיות כ"כ קרובים, ובעברה אחת לדחות את הקץ....

וכנראה שאנחנו עושים את זה הרבה

כןנעה ונדה

יש מדרשים וסיפורים כאלה.. כמו אחד לדוג' שאיזה רב אחד (אני חושבת האר"י הקדוש אם אני לא טועה) בא אליו אליהו הנביא ואמר לו בא איתי ונביא את המשיח, והוא אמר לו - ברור! רק חכה שאני אבשר לאשתי. הלך ובישר וכשחזר לא מצא את אליהו..

אהה.....בימאית דמיונות

אנחנו חייבים להאמין בכל שנה שזאת השנה!בסיעתא דישמיא.

והשנה זאת באמת תהיה השנה

מה שכתבת לא נכון.רק בשמחה.

למה?בסיעתא דישמיא.

כי אין חיוב להאמין שמשיח יבוא כל יום,רק בשמחה.

אלא להאמין שמשיח יבוא בעתיד.

"...אחכה לו בכל יום שיבוא"בסיעתא דישמיא.

זה נוסח משובש.רק בשמחה.

את יכולה לפתוח את הרמב"ם בהקדמתו לפרק חלק ולראות שהוא לא כתב שצריך להאמין שמשיח יבוא בכל יום.

מצאתי שכתב מישהובסיעתא דישמיא.

"שמעתי פעם מהגר"ד יפה שליט"א, שהכוונה לחכות תמיד - שיבוא בזמנו. וכלשונו: כשאתה מחכה לאוטובוס, ויודע שהוא לא יבוא בדקות הקרובות, אתה לא מחכה לו עכשיו?"

זה פירוש הגיוני ומתקבל על הדעת.רק בשמחה.

אבל זה לא מה שהרמב"ם כתב.

אז הגענו להסכמה