אני אפילו לא יודעת איך מתחיליםהריון ולידה2
את השרשור הזה אני כל הזמן רוצה לכתוב, אבל כל הזמן מתחרטת, כל הזמן . אבל כשמגיעים מים עד נפש, והצום , והשיעמום
אני נשואה שנתיים עם תינוק מהמם
אבל מפורקת .
לא , הנישואים לא גרועים, אבל עובר חתול שחור כבר מדי זמן שאני לא מצליחה להעיף אותו..
המילה גירושים מתחלקת לה בכל ריב מחדש על הלשון , לא יודעת כבר מה אני רוצה
אני אשמה. המון מזה אני אשמה. אני אדם קיצוני, או אוהב או שונא
או חבר או שונא .
אין אמצע אצלי. אין . יש קיצוניות . או שאנחנו הכי מאוהבים בעולם או שאנחנו כמו חמאס-ישראל.
קשה לי, אני צעירה. הרוב בגילי לא נשואים עדיין . התחתנתי כי ככ כמהתי ליציבות, לבית חם ואוהב, לעבודת ה'.
ושם הייתי כשהתחתנתי. בדיוק בנקודה שבה רציתי להיות, אבל אחרי החתונה, משהו השתבש...
התחלתי לקנא בכל אחת שרזה ממני, מה שהוביל להמון כעסים בתוכי שנזרקו החוצה, חרדות, ריבים המון על בעלי.
ריב עם עצמי, עם הסביבה, נהייתי עצבנית, וחרדתית.
לא יודעת איך מצילים את הקשר הזה, אל תכתבו לי בתגובות בבקשה יעוץ נישואים. אני יודעת שיש את האפשרות הזו, אני יודעת שאני הראשונה שהייתי מייעצת זאת לעצמי.
אני ככ מבולבלת, מצד אחד מגעיל אותי איך שבעלי מדבר לפעמים , התנהגות שאני לא מבינה איך בכלל אפשר להתנהג ככה, אבל בינינו? גם אני לא מי יןדע מה.
אני רוצה להיות נשואה באושר. אני רוצה אהבה. הוא נותן לי, אני פשוט לא יודעת לקבל.
אני טובה, אבל אחרי ריבים כאלה אני מרגישה ככ רע, ככ רחוקה מאבא שלי בשמיים .
אני רוצה בית של תורה שתעשה אותנו מאושרים . לעבוד אותו עם שמחה בלב, לאהוב אותי ואת בעלי .
אז התחלתי לטפח אותי, החרדות שאבו ממני המון כוחות. המון .
וב"ה ה' מרפא אותי, את הלב שלי, אבל מה איתנו? מה עם האהבה שלנו? מה עם הזוגיות היפה הזו שיכולה להיות ,? לשנינו יש פוטנציאל ככ גבוה, ומה? מה עם זה?
יעוץ ..המון כסף, יותר מדי. ותשאלו אז רגע מה יותר שווה, ? הכסף או הנישואים.. שניהם .
אי אפשר בלי שניהם. או בלי אחד מהם.
אני מיואשת. כמעט. 9 באב, איזה צער על הבית , 2 הבתים...
חיבוק? עצה? מה עוד יש להגיד? אני הפסיכולוגית הכי טובה של כולן .. חיבוק? זה לא יחזיר את האהבה שלנו.
אתן יודעות מה הקטע? אני אפילו לא יודעת אם אפשר להחזיר את האהבה שלי אליו , כי יש ככ הרבה מילים לא יפות שנאמרו , התנהגויות .
אז מה עושים עם זה? איך סולחים? זו אולי השאלה הגדולה שלי..
ותצאו מנק הנחה שהוא בעל מקסים... כשאנחנו לא רבים.(ז"א גם כשרבים הוא דואג ,(כי אני מתעצבנת כל שני וחמישי) אבל אם הוא מתעצבן גם ...... אז שם מתחיל הכדור שלג של הריבים)
גם אם ייעוץ, טיפול מקצועי לא מתאים לכם כרגעים...

עדין אפשר לעשות עבודה פנימית לבד

תתחילי לקרוא ספרים, למשל אפשר להתחיל עם הספרים של ביירון קייטי, ולעשות את העבודה שהיא מציגה שם

תנסי להבין מאיפה מגיעים הכעסים שלך, או למה את לא מרגישה ראויה לאהבה- למה את דוחה את האהבה שבעלך נותן לך

היי, כואב לקרוא 😖חלק ממש
אולי תנסו לשמוע שיעורים ביוטיוב על זוגיות? שכל אחד יגיד עם מה הוא הזדהה, מה הצורך שלו ומה קשה לו, ואח''כ מה הוא משתדל לקחת על עצמו.
לפעמים כששומעים את הדברים בשיעור זה כמו ''מתווך''- אתה לא מרגיש שמאשימים אותך אלא הקושי הוא עניין קיים שפוגש הרבה זוגות.
(לנו מאוד עזר לשמוע את השיעור של הרב פנגר- הבדלים בין גברים לנשים. אני זוכרת שממש יכולתי להגיד לבעלי עם איזה דברים הזדהיתי ומה לגבי צרכים של גברים לא ידעתי, כל אחד מאיתנו מאוד משתדל מאז לעשות מה שהשני צריך וזה שיפר את הזוגיות שלנו מאוד ב''ה. נכון, עדיין יש נפילות, אבל אנחנו מסוגלים לדבר עליהם ממקום אחר).
בהצלחה רבה!
אנחנו שומעים לעיתים .. הרב קוואסהריון ולידה2


לפי מה שאת מתארתציפ'קה
לא חייב טיפול זוגי... את יכולה טיפול אישי פשוט. ואם כסף זה העניין, תדעי שתמיד אפשר דרך קופת חולים.
אוייש. כנסי.miki052

לא נעים. אבל אל תתייאשי!

תמיד יש סיכוי לבנות מחדש.

יש חוברת -סיפרון בשם "עזרה ראשונה לנישואין מוצלחים" של הרב-יועץ נישואין ישועה עטייה

חוברת מדהימה!

יש שם עיצות מעשיות ופרקטיות ממש ע"מ להגיע להבנות.

הסברים מהו ראש של גבר ואיך חושב, מהו ראש של אישה ואיך חושבת וכן הלאה.

משימות מענינות. הסברים משכנעים. החוברת בנויה בצורה מאוד מענינת ומושכת את העין.

והיופי שבה שהיא לשני בני הזוג במידה שווה!

אני ובעלי קוראים בה יחד מידי פעם, משוחחים מה מפריע, איך אפשר לשפר. תורם לנו הרבה לזוגיות.

חוברת מוצלחת ביותר!

 

זו חוברת שממש יכולה לעזור לכם.

בלי שום עזרה או ייעוץ תוכלו יחד לקרוא בה ויחד לנסות להבין אחד את השני.

 

בהצלחה.

ולעולם אל תתייאשי. תמיד תמיד יש תקוהחיוך.

 

ממליצה גם!כלה נאה
יש לי אותו. הוא מאוד נכון אבל לא מתאים למצב הספציפיהריון ולידה2


היי, הוא מחותן שלנו פרח שלג האבודה


מותקרקלתשוהנ
רק נקודה
את אומרת שכבר לפני החתונה היית כמהה ליציבות, ושאת קיצונית ברגשות שלך, ועוד כל מיני דברים.

למה לא תלכי לטיפול בעצמך?

לא סיפרת הרבה על הקשר ביניכם, רק הדגשת שבעלך טוב ואוהב ואת לא יודעת לקבל את האהבה.

גם אם הזוגיות שלך היתה פורחת - למה את צריכה את כל המשאות הכבדים האלה?

ואם לא טיפול, תנסי את אולי להבין מאיפה זה בא, איזה רגשות עולים בך - ולמה דווקא הן ולא אחרים. מתי זה משתלט, מה יכול לעזור לך - איך בעלך יכול לעזור לך. לדבר איתו על זה. להגיד לו מתי זה קושי גדול שלך ואת צריכה עזרה שלו כי אח''כ הוא נפגע ואת נפגעת, ואולי הוא יוכל לעזור לך לעצור?

דברי עם מישהי קרובה לך שמכיר אותך, שאת סומכת עליה, אולי זה יוכל לעזור?

בהצלחה רבה רבה ובעזה שיהיה לכם רק שפע וטובים ויציבות יחד.
אין מישהי שיש לי לפתוח איתה את הנושא.הריון ולידה2


איך סולחים...מיואשת******
את לא רוצה יעוץ והיה נשמע שגם לא חיבוק יעזור לך
אז אני לא אדבר על זה. באמת נשמע שאת יודעת הכל בכל מכל

אבל שאלת בסוך איך סולחים
את מתארת
את עצמך בכנות גדולה עם כל המעלות והחסרונות , וגם את בעלך את רואה עם כל המעלות והחסרונות שלו
אז הסליחה מגיעה מתוך הבנה
שכמו שאת כועסת על עצמך אבל סולחת לך, כי את עצמינו אנחנו אוהבים. את יודעת שאמרת דברים נוראיים לפי הגדרתך והתנהגות קיצוני. אבל את סולחת לך, והיית רוצה שגם הוא יסלח לך (אולי הוא כבר עושה את זה?)
אז ככה
פשוט
כמה לא פשוט
אבל כמו שאת
סלחנית לעצמך, תהיי סלחנית אליו. את לא יותר טובה ממנו. את קיצונית ועושה דברים שאת מצטערת עליהם וגם הוא
ככה זה בני אדם
אם יש בסיס ויש אהבה ויש רצון לשנות ולתקן אז יש סליחה

ולפעמים, לפעמים אין. לפעמים נאמר או נעשה משהו כואב מדי ולוקחים קופסת ברזל וקוברים את זה בפנים עמוק ומנסים לשכוח מזה ולהמשיך הלאה, כמו שיש דברים שאת מצטערת על עצמך שלא עשית או שאמרת פעם משהו או שגילית סוד של מישהו ואת יודעת שאין על זה באמת מחילה אמיתית, רק הזמן ןהשכחה
גם אצלו אולי יהיה משהו אחד כזה
אבל לרוב אפשר לסלוח
וחוץ ייעוץ- לדבר לדבר לדבר
כל מה שאמרת לנו לומר לו
ואולי לכתוב בצורה מסודרת יותר
בהצלחה
את ככ צודקת . האמת?הריון ולידה2

קשה לי להיפתח אינטימית אחרי מילים ככ קשות התנהגות פוגעת ...מה אפשר לעשות עם זה? מה להגיד לעצמי ?

לא תמיד אפשר להיפתח מיד אינטימיתמיואשת******
וכתבת שאת
לא מונעת, אז סליחה שאני מתפרצת אבל מיד למנוע. במצב כזה עוד ילד זה רע. זוגות עושים את הטעות שחושבים שעוד ילד יגבש וזה בדכ הפוך, ילד צריך לבוא למערכת זוגית יציבה

את תריכה לומר לעצמך גם אני פגעתי בו ומצפה שהוא יסלח לי, ולחשוב למה, איך היית מגיבה אם את היית אומרת ועושה לעצמך מה שאת עושה לו. לחשוב מה הוא מרגיש
לחשוב אם גבר אחר היה מכיל אותך כמוהו
לי הדברים האלו מאד עוזרים
כל פעםקשת86
כל פעם שאת מרגישה שזה יוצא משליטה קחי את שליטה וגלגלי את השיחה או את הריב למקום אחר למשל אם את רואה שהטונים מתחילים לעלות תגידי טוב יאללה בואי נצא החוצה הליכה או בוא ננשום אוויר בחוץ סתם סיבוב ברגל תתעלמי ותתעלי מעל הריב, זה עניין של תרגול תאמיני לי.
בוא*קשת86
הכעס נצבר בפנים. אם לא היום זה יתפרץ מחרהריון ולידה2


הכל טמון בזה שאתם צעירים טריים עם תינוקהריונית ותיקה
ידוע שהשנים הראשונות קשות , בטח שמגיע תינוק ראשון.
השנים הראשונות מאתגרות מאד - אתם למדים אחד את השניה והדינמיקה המשפחתית שמשתנה לה... והזוגיות שסובלת מהזנחה.
איך סולחים את שואלת? זה תהליך התבגרות שצריך לבוא משניכם, תהליך שאתם צריכים להיות מחויבים אליו.
תעבדו על הזוגיות ותדברו על הבעיות - מקווה שהוא בוגר דיו.
בהצלחה
נשמע שעם כל הרצון חסר לך כלים. אני הייתי הולכת על טיפולמיקי מאוס
אולי באמת טיפול אישי שלך, נניח מאמנת טובה (לא הכוונה דווקא טיפול פסיכולוגי. יש כלים טובים יותר לסיטואציות כאלה)

כי המשקעים האלה מצטברים. ועם הזמן יהיה קשה יותר להשלים אחרי כל מריבה וכמו שזה נשמע אולי אפילו תמצאו את עצמכם עם תיק פתוח ברבנות שירחף שם. חבל.
את חייבת לעצמך ולבית שלך ללמוד איך לריב נכון, איך לא להגיע למקומות שליליים כאלה גם כשיש מחלוקות.

וכסף?
תאמיני לי שזו ההשקעה הכי טובה שתעשי בחיים שלך אם זה יהיה טיפול אפקטיבי.
אין משהו שיותר צריך בחיים מאשר בית יציב.
(אולי אפילו תוכלי למצוא עמותה שתעזור אם באמת ממש אין מאיפה לגרד את זה. לא מכירה
ואם זה ימנע גירושים- אז בכלל;) גירושין זה תהליך יקר מאוד מאוד)

בהצלחה!
מסכימהאפונה
וכמו שכתבת חלק גדול זה שלך, אם לא תטפל עכשיו תבחרי את זה גם לבית הבא שתקימי. תשקיעי וטפלי בעצמך, אפשר גם דרך קופ"ח בזול
לגמרי .התשובה כתובה בגוף השאלה שלךמעין אהבה
את רוצה לשנות את עצמך
את רוצה שהזוגיות תשתפר
את רוצה לצאת ממעגל הזה

ולא מצליחה לבד

כשלא מצליחים לבד הולכים לקבל עזרה
בכל מחיר שבעולם
לכי את לטיפול
תראי שהתהליך הזה עם עצמך יביא לך רק ברכה
להמשיך לדאוך במקום לא יתן לך כלום

לקום ולעשות
כואב מאוד.מתואמת

מוסיפה נקודה שעוד לא כתבו: כמה זמן את אחרי לידה? אולי את חווה סוג של דיכאון אחרי לידה?

מצטרפת להמלצות ללכת לטיפול אישי - נשמע שעיקר הקושי הוא אצלך, בקיצוניות שבה את חווה את הדברים. בעזרת טיפול, ואפילו טיפול תרופתי אם צריך, אפשר להתאזן - והחיים יראו פתאום אחרת...

אפשר טיפול דרך קופת-החולים, ואפשר גם טיפול דרך כל מיני עמותות מסובסדות. (אם מדובר בדיכאון אחרי לידה - אז אפשר דרך ניצ"ה, למשל).

כמה חודשים טובים.. זה לא דיכאוןהריון ולידה2


דיכאון אחרי לידה יכול להתפרץ גם שנה אחרי לידה...מתואמת

מציעה לך בכ"ז לבדוק את העניין...

בהצלחה!

את לוקחת גלולות או מניעה הורמונלית אחרת?כלה נאה
אם כן. יש מצב שזה גורם להבה עצבים ומצב רוח דיכאוניים. לי זה ממש הרס. ממליצה לבדוק משהו אחר.

כדאי גם שתבקשי מרופא משפחה בדיקות כלליות כולל b 12 ובלוטת התריס ולבדוק שאת מאוזנת.
ואם את ממש סובלת מחרדות כדאי לטפל דרך קופת חולים. יש שם פסיכולוגים.

אם יש לך רבנית שאת מכירה. ויכולה להתייעץ איתה.
ומידי פעם לשפוך את הלב ולקבל עיצות זה יכול לעזור לך. או כל אישה חכמה עם ניסיון.

לא. לא מונעת הורמונליתהריון ולידה2

ואין לי רבנית להתייעץ איתה

שמעתח פעם בהרצאה של איש מקצועבתי 123
שכל פעם שזורקים את המילה גירושים או רבנות וכו' מתמוטת קיר בבית
אז אין לי הרבה עיצות אין כמעט זוג שלא רב וצריך לפחות לתפח את הזמן הטוב ביחד.
ולזכור שלמילים יש כוח וצריך ממש להזהר
מאחלת לך שלום בית אמיתי!
אוי זה ככ כואב המשםט הראשון .אוףהריון ולידה2


אסור ממש לאיים בגירושים. ברגע שזה לא אופציה אז עושים הכל!כלה נאה
ולא רק. בסוף מתרגלים לשמוע את זה וזה מחלחל.

זה בעלך זה החצי השני שלך. ברגע שזה ברור שה' מזווג זיווגים אז מתמודדים ןלא בורחים לבעיה אחרת. מנסים לעשות הכל!
גירושין הם סיפור יקר הרבה יותר מטיפול.אמא יקרה לי*

בואי נתחיל מזה. ותסלחי אם התגובה שלי לא תהיה מחבקת, היא ממש לטובתך.

 

אני כותבת לך כמי שנישאה כרווקה צעירה לגרוש+ ילדה ומלווה אותו בכל הצער שיש בגידול ילד באופן חלקי

(וגם לצד השני יש את הצער הזה, על הריחוק וההורות החלקית שאין כואב ממנה) וכעו"ד לענייני משפחה.

 

השקעה בנישואין שווה כל שקל, כפשוטו ממש.

לי זה נראה שאת פשוט לא רואה תמונה מלאה ומציאותית, מה יכול לקרות אם תוותרי על הנישואין (במובן של לעבוד עליהם ולחזקם)

אז הנה חלק מהמחירים האופצינלים:

 

*כל הליך הגירושין (עו"ד, טו"ר)- סיפור יקר, מלוכלך וכאוב מאד מאד שיוציא משניכם

הרבה דם רע.

*חשבת איך תוכלי לפרנס ילד לבד? האם את יודעת מה המחיר הנפשי של ילד להורים גרושים?

(תני לי לספר לך בקצרה שמדובר בילד קרוע ושבור גם אם 2 הבתים שלו טובים ואוהבים)

 

* האם את יודעת שלהיות אשה גרושה ולהקים פרק ב' זה דבר לא פשוט בכלל? ואף אחד לא יכול להבטיח לך

כמה זמן יקח עד שתמצאי מישהו אחר, טוב וראוי (כי גרושה+ ילד= אין הרבה אפשרויות בשוק)

 

* ובכלל, האם את יודעת שנישואים בפרק ב' מועדים לפירוק החבילה, סטטיסטית, ב50% מהם?

 

 

המטרה של הנ"ל אינה להפחידך, אלא לאפשר לך לקבל על עצמך אחריות לנישואייך.

לפי התיאורים שלך, יש לך עבודת מידות (וטיפול אישי הכרחי שתהיי חייבת לעבור כך או אחרת) לעשות, ואם לא תעשי אותה כעת

תצטרכי להתמודד איתה בכל אופן בפרק ב'. כי לבעיות מהסוג הזה יש נטיה לשכפל את עצמן והן לא נעלמות.

 

את כותבת גם הרבה על עבודת ה' אוטופית שכזאת, אבל שאלי את עצמך- מה באמת ה' רוצה ממך?

אם ראוי שמו של הקב"ה שיימחה על המים בשביל שלום הבית שלך- כנראה שאת צריכה להתאמץ מאד מאד 

כדי להשכין שלום בביתך.

 

טיפול נשמע לי הכרח המציאות. אין אסור מתיר עצמו וכו'... טפלי בעצמך והביאי ברכה לביתך.

בהצלחה!!

 

 

וואו התחברתי מאדאמא וגם

לשורה שלך לגבי עבודת ה' האוטופית.

באמת מה שה' רוצה מאיתנו זה לגדול בדיוק מהדברים הללו, שהוא נותן לנו להתמודד איתם.

תודה לך. מרגישה שליחות עליונה לומר זאתאמא יקרה לי*

כי כשזה מגיע לצינורות של בית הדין ובית המשפט קשה מאד לחזור אחורה.

ולאחר שנים אני שומעת מהרבה נשים שבעצם הן מצטערות.

 

וזה במיוחד כואב לי אצל הזוגות הצעירים שכן מתארים שיש להם אהבה (כמו במקרה הנ"ל) 

ואפשר להציל ולטפל, אם רק נוהגים בבגרות ומקבלים אחריות מלאה לנישואים ומבינים שאצל כולם

זה עבודה! ושלכל הזוגות יש רגעים טובים יותר ופחות כי המציאות דינאמית.

 

ולפותחת- אם הגעת עד לכאן- לא הייתי מהססת לבקש גם את עזרת ההורים שלך לצורך טיפול עבורך.

הם לא חייבים לדעת שהטיפול הוא על רקע זוגי, אלא אישי שלך (מה שנכון לדעתי בכ"א) ובקופ"ח הטיפול גם מוזל.

 

אני כאמא הייתי מעדיפה לדעת ואף לממן (במידה ויש אפשרות) ולא לראות את בתי גרושה עם ילד.

 

 

ממש מסכימה עם כל מילה שלך גם בהודעה הזו וגם בקודמתמיואשת******


תשובה מעולה.. מוסיפהאורוש3
טיפול אישי זה לא בושה. את נשמעת מהממת ומודעת לעצמך והפוטנציאל נשמע מעולה. קחי את עצמך בידיים ולכי לטיפול. זה קשה. מניסיון. אבל בהחלט כדאי בעיקר במצב שאת מתארת! תשכחי מגרושין. תורידי את זה מהלקסיקון. קחי מניעת הריון, את צעירה וכבר עם ילד. תשקיעו בזוגיות, בהורות הטריה, בעצמכם. מכאן אפשר רק לצמוח!
מסכימה עם כל הנ"לאם ל2

ומוסיפה שלא צריך לקרוא לזה טיפול.

אפשר לקרוא לזה לקבל כלים להכיר את עצמך מחדש.

זה נותן תחושה יותר טובה.

אני לא מתביישת מטיפול .הייתי ב2 טיפולים נגד חרדותהריון ולידה2


אם את מדברת על חרדות אזכלה נאה
עברתי בידיוק את מה שאת מספרת.
אני עברתי דיכאון אחרי לידה. וזה לא התחיל ישר בדיכאון קשה.
וככה הרגשתי ממש. והייתי בטוחה שבעלי לא בסדר.
עד שטיפלתי. רק שטיפלתי אחרי עוד לידה שהמצב היה קשה.
פתאום העולם ניהיה יפה.
פתאום בעלי בסדר.
ואם תרצי יותר מפורט אני יכולה באישי.

וגם אם זה לא דיכאון אחרי לידה. אז לא משנה זה ניקרא סוג של דיכאון ובעיות רגשיות.
במיוחד שאת סובלת מחרדות.

בעיות רגשיות גורמות להרבה בעיות בשלום בית

את צודקת . תודה לך ! ואת יודעת מה?הריון ולידה2

היום בעלי חוזר יותר מאוחר מהרגיל , והייתי לבד עם התינוקת , והרגיש לי חסר... ואז אמרתי לעצמי איך תרגישי ח"ו אם תתגרשי

וזה רק קצה הקרחון...אמא יקרה לי*

כי כאמור, התמודדות של הורה חד הורי היא לאין שיעור, חוץ מהבדידות.

 

הוציאי מהלקסיקון את האפשרות להתגרש והתחילי לשקם את נישואייך. בתור התחלה-

שימי את עצמך בצד וחזרי אחרי בעלך. 

לא תמיד צריך לנבור בעבר הזוגי (ובכל מקרה כדי לעשות זאת עם איש מקצוע)

מספיק שתכיני לו ארוחה טובה ומפנקת כשהוא לא ציפה לכך וכמה מילים של הערכה וזה מה שנקרא "אור חוזר"-

כי זה יחזור אלייך בענק.

לעולם לא תפסידי מנתינה. תתני ממנה הרבה ובלב שמח ותראי איך האיש שלך צומח. בע"ה.

 

בהצלחה יקירה.

 

הי יקרהאמא וגם

נשמע שאת מקסימה וצעירה וכנראה עברת המון דברים מטלטלים בשנתיים הנישואין שלך, 

ושאת נמצאת במקום רגשי שממש יכול לעזור לו ולך ולזוגיות טיפול רגשי.

שלך, אישי.

את מתארת פה משהו שהוא בעיקר שלך ומשפיע על כל הנישואין.

 

הנושא של הכסף באמת מרתיע,

אבל בריאות הנפש זה הדבר הכי שווה כמעט שאפשר להשקיע בו.

יותר מבית אוכל ובגדים ורהיטים.

ובטח כשאת מתארת התדרדרות כזו ושיח על גירושים כשבעעצם בעלך איש טוב שאת אוהבת

וגירושים חוץ מזה שהם עולים הרבה הרבה יותר, המחיר שלהם בנפש הוא לכל החיים לך ולילד.

אז אנא, תעשי לעצמך טובה ולכי לקבל עזרה אישית.

אם אתם במצוקה כלכלית יש את ארגון "חיים של טובה" שהבנתי שהוא מסייע במצבים כאלה.

 

תודה לך .. את צודקת ...הריון ולידה2


אני הפותחת .... מגיבה לכולןהריון ולידה2

אמרתן פה ברוב נחרץ טיפול אישי. הקופ"ח ממננת טיפול בחרדות ומחלות נפש לא טיפול בכעסים . או שאני טועה  ? 
קשה לי כי יש לו 2 תכונות שבלתי נסבלות אצלי , 1 : חוסר אחריות בנוגע לכמה דברים (לא רוצה אאוטינג) 2: וציניות .
תודה לכן אהובוווותתתת

הקופות ממנות טיפולי פסיכותרפיה.אמא יקרה לי*

למשל בכללית:

 

פסיכותרפיה | שירותי בריאות כללית

 

ויש לך את זה בכל הקופות אם שיעורי השתתפות שונים

הקופות ממנות פסיכולוגמיואשת******
ולדעתי זה טיפול מעולה
כמו שענואמא וגם
עבר עריכה על ידי אמא וגם בתאריך י"ב באב תשע"ט 11:02

הקופה ממנת טיפולים לא רק במקרים שהזכרת.

ויש גם את העמותה הזו שמסייעת.

 

 

בנימה אישית- הייתי מעדיפה לבחור איש מקצוע שמתאים לי ויעביר אותי את התהליך שאני צריכה

בצורה הטובה ביותר, גם אם זה היה עולה יותר, אם יש את האפשרות)

אם את מאזור בנימין אז יש בשילה ובשער בנימין מרכזים טיפוליים כמו גוונים ועוד אחד שברח לי שמו,

ששם הטיפולים במחירים יחסית סבירים.

 

תחשבי שאם ל"ע היתה מתגלה מחלה כלשהי, אנשים היו מבינים שצריך טיפול, וצריך את הטיפול שיתן את סיכויי ההחלמה המירביים 

גם אם צריך ללוות כסף בשביל זה, או להיעזר בהורים.

ככה גם פה. הנפש שלנו היא הכול בסוף, כל מה שאנחנו עושים כבני אדם, כיהודים, כהורים עומד עליה,

ותלוי בבריאותה.

 

 

לכל אישה בעולם (וגם לכל איש)שוקולדד ציפסאחרונה

יש תכונות בבעלה שהיא לא סובלת.

אין מישהו מושלם.

 

לגבי ציניות אשתף אותך שגם אני וגם בעלי מאד חריפים והרבה שמענו שציניות הורסת זוגיות.

ומאחרי החתונה בפתע- העוקצנות והשנינות שנהנינו ממנה נהייתה לא מוצלחת ביננו.

אפשר להעלות את זה ספציפית ולהגיד שאת נהנית מהחכמה וכו' אבל (ככה זה אצלינו, ככלל)

ציניות אסורה בין בני זוג.

 

חוסר אחריות- הרבה נשים יוכלו לחלוק איתך את התחושה, אבל אל תשכחי שלבד את צריכה לקחת את כל האחריות....

בכל מקרה את נשמעת מאד כאובה ובאמת אשמח להיות איתך רכה ומלטפת

אבל זה לא דברים חריגים בסדר גודל.

תדעי שאצל אף אחד לא מושלם. זוגות שטוב להם ביחד- זה בהרבה עבודה!!!

תקראי 1234אנונימי
שלום לך,
את מתארת משהו מאוד דומה יחסית למה שאנחנו עברנו. מוזמנת לפנות בפרטי אם את רוצה ואפרט יותר

ורק אגיד בשתי נקודות-
*אל תתייאשי, הנקודה בעיניי היא עבודה קשה. עבודה על המידות, עבודה זוגית. אבל זה שווה הכל
*לא חייב ללכת לטיפול דרך קופת חולים, אני ממליצה על משהו שנקרא אימון אישי, שמאפשר להתבונן בנקודות החולשה והחוזק שלך, לבנות תוכנית עבודה מסודרת ולהצליח לעבוד על עצמך ולהתקדם. אני גילית שברגע אנחנו משתנים בעצמנו, זו כבר מקפצה גדולה להמשך
אני מטאטאת ערימה ענקית של בלגן לכיוון הכניסה לביתתודה לה''
מכל הסלון והחדרים,


בעלי פותח את הדלת ומסמן לי להמשיך עם הטאטוא- קדימה, החוצה לחדר מדרגות🤣🤣🤣


מי זורמת על שרשור יציאות של הבעל (על משקל פניני ילדים)?

חחחח יואו איך צחקתישושנושי
גם אני🤣🤣🤣תודה לה''
הוא גאון! אולי לשכנים יהיה חשק לסדר לנו😂😂יעל מהדרום
כן אה.. אני אמרתי לו שנגיד לכולם שהשהשכנים הוציאותודה לה''
ואיזה לא יפה זה😅😅🤣😂🤭🤭
😅😅מתואמת

אבל אני נתפסתי על משהו אחר -

את לא שנייה אחרי לידה? מה את מטאטאת בכלל?🤭


בכל אופן, בעלי אומר לי כל מיני דברים מצחיקים בסגנון, אבל לא זוכרת כרגע משהו ספציפי... (ואולי זה גם אישי מכדי לשתף🙈)

צודקת אבל די אין איפה לדרוך זה חונק אותי...תודה לה''

ובעלי לא יודע לטאטא..

כאילו יודע לטאטא אבל רק את המטר במעגל מסביבו...

מבחינתו זה המרחק מטאטא מגיע אליו...חחחחחח


אבל תודה על התזכורת!!

מבינה אותך... אבל לפחות באמת תני לו לאסוף🤭מתואמת
חחח מבחינתי שתישאר שם בחודש הקרובתודה לה''

גם אם מישהו יגיע היא מאחורי הדלת..

רק לקוות שיצליח להיכנס כי הדלת לא כ"כ נפתחת😅🤭

😅 העיקר שמסודר לך בעיניים...מתואמת
לפני עשור בערך בית מלא צפופים ב"ה ורצפה שחורהאנונימית בהו"ל
ברגע של שקט אמרתי יאללה  נרים כיסאות ונשטוף קצת, בסוף אחד הקטנים התעורר והורדתי את הכיסאות בלי לשטוף ובלי כלום והרצפה חיכתה שחורה בסבלנות.  


יום למחרת ניסיתי שוב,  הרמצי כיסאות והוא בדיוק חזר הביתה, לרצפה שחורה כן? וישר אומר מה קרה את שוב שוטפת??


מבחינתו כיסאות למעלה זה אומרים שטפתי את הרצפה, לא משנה שהרצפה מחכה עוד מאתמול 

אוי קורעעעעע😂😂😂😂תודה לה''
האמת שגם בעלי לא היה מבדיל אם כבר שטפתייעל מהדרום
לק"י


או רק סידרתי לקראת שטיפה.....

מזכיר לי משהו חכם ששמעתי פעם124816
הייתי בשרות לאומי והתארחתי אצל מישהי עם ילדים קטנים והכיסאות היו למעלה, אחרי שטיפה, הצעתי לה שאני הוריד את הכיסאות, אז היא אמרה לי, אני משאירה אותם למעלה בכוונה, בעלי חוזר בערב מהעבודה, עד שהוא יגיע הילדים כבר יספיקו ללכלך את הרצפה, אם הכסאות למעלה הוא לפחות ידע ששטפתי וצריך לפרגן...
יצירתי😂יעל מהדרום
בדיוק!!גלויה

גם אני בשירות לאומי (רווחה) למדתי מעו"ס שתמיד צריך לפרסם את מה שעושים... אז לכן אני משאירה ערמות כביסה מקופלת (כשזה כן קורה...) עד שבעלי יגיע.

 

חשבתי שזה המצאה שליחנוקה

להשאיר ערימות כביסה..

פיזורים זה צטלה בפני עצמה אצלינו...

אני מצלמת לו🤣פלאי 1234
עושה קניות, מצלמת את העגלה ליד האוטו , מקפלת כביסה מצלמת לו את הכביסה מקופלת. וכן הלאה.
חחחחחחחחשירה_11

יש יציאות שהם רק של גברים נקודה!!!

נכוןןןןן בחיים לא היה עולה על דעתי..תודה לה''
לא נעים לי להגידבאתי מפעם
כשהייתי ילדה ביסודי הייתי תורנית בכיתה ובסוף הלימודים צריך לטאטא את הכיתה, אני וחברה טיטאנו ובסוף הופנו הכל החוצה לפרוזדור 🫣🫣🫣
הילדים שלי עושים את זה כמעט קבוע בחדרים שלהם🤭מתואמת
טרי מהערבהשקט הזה

אני עומדת מטגנת לביבות לקראת יציאה מהבית. בעלי חוזר מתפילת ערבית, מבקשת ממנו לארגן תיק לנסיעה עם טיטולים, מגבונים, בגדי החלפה ובקבוקים לבנות.

אחרי חמש דקות בערך אני רואה אותו יושב על הספה, שואלת אותו "ארגנת את התיק?" תשובתו המופלאה: "ביקשתי ממני לפני דקה, מתי הייתי אמור להספיק לארגן?" מממ.. בדקה (חמש כאמור) הזו במקום לשבת על הספה?

כמובן שווידאתי לפני היציאה שיש בתיק מה שביקשתי ולא היו מגבונים..


חח יצאה לי חצי פריקה.. פשוט היה לי אחהצ עמוס ומלא במשימות והפרופורציות ביני לבינו הדהימו..

וואאא!! השלוות נפש הזאת מחרפנת לפעמים...יעל מהדרום
משהו חמוד שהיה השבועגלויה

בעלי הלביש לפוצון ציצית 

ושר: 

"בוקר טוב עולם... (במנגינת פינוקיו)

אני מסדר את החוטים

אני כבר ילד יהודי"

 

 

רציתי להעלות לפורום אז הנה הזדמנות. 

 

אניooאחרונה

באה לשים פסולת בפח ואין שקית

רואה צלחת עם פסולת על השיש ומוסיפה את שלי

באה אחרי 5 דקות שוב לפח

עדיין אין שקית

אבל הצלחת עם הפסולת נעלמה

(הוא שם אותה בשקית שהוא הוציא החוצה ועוד לא שֹם בצפרדע)

נכנעתי ושמתי שקית בפח

אני רוצה לפרוקשושנושי

סיפרנו לגדול (3.3) לפני יומיים שסבתא מגיעה לערב לביבות,

שעתיים אחרי מתחיל להתלונן על כאבי בטן ממש מתכווץ מכאב

אחרי כמה התקפי צרחות עם תלונה על כאבים הולכים למוקד לילה

מחכים שעות עד שיואיל בטובו בכלל לשתות קצת מים כדי לעשות בדיקת שתן.

דם צילום הכל תקין.

חוזרים לבית עם המלצה לבדיקה בקופה

אני לוקחת יום חופש ונשארת בבית וכל שעה שעה וחצי שוב התקף צרחות

רצה לקופת חולים הרופא אומר שבסהכ אם אין חום שלשלוים הקאות - להמשיך לעקוב.

בבית הוא כל היום על יוטיוב ורק זה מצליח קצת להסיח את דעתו מהכאבים (למרות שעדיין מידי פעם מתכווץ מחדש).

לאורך כל הזמן הזה התלבטתי אם יש קשר לרגשי כי באופן כללי קשה לו עם יציאה מהשגרה.

וגם אני לפני אירועים מתהפכת לי הבטן מהלחץ וההתרגשות (לא אוהבת בכלל בכלל אירועים)

בקיצור סבא סבתא וכל הדודים הגיעו, היה ב"ה מדהים וטעים (לראשונה חמותי מתארחת אצלי מאז החתונה , ולא התחתנתי לפני שנתיים..)

אני ובעלי היינו ממש בטוב. הזמנו אותם מתוך מקום שלם שזה הבית וזה האוכל - זה לא שנכנסנו לאיזה טירוף סביב ההכנות.

אחרי שהם הולכים הילד אוכל לראשונה מזה יום וחצי שלא אכל כלום לא בבית ולא בגן - 2 לחמניות ועוד מלא תוספות.

5 דקות לאחר מכן אומר לי זהו כבר לא כואבת לי הבטן.

היום בבוקר מתעורר שואל על הרגע הראשון סבא וסבתא מגיעים היום? 

לא. 

אז לא כואבת לי הבטן.

 

אין לי כח לאתגרים.

מיציתי.

 

וואייי חיבוק💙ואז את תראי

איזה ילד רגיש ומהמם.

יצא לך לשאול אותו אם הוא רוצה שהם יגיעו? אולי להכין להם ציור או שיר? לדבר על זה ולהבין אם הוא חושש ממשהו או פשוט מתרגש?


יוצא לכם לראות אותם הרבה?

שאלתי אותו אם רוצה שלא יגיעושושנושי

אמר שדווקא כן רוצה. אבל ביקש שסבתא לא תחייך אליו.

ביקשנו מכולם מראש לא להתייחס אליו על ההתחלה כדי שיהיה לו רגע זמן להפשיר.

הילד ישב רוב הזמן על הספה והסתכל, רק לקראת הסוף (אחרי שעה וחצי בערך הוא התקרב לשולחן (כמובן שכל הזמן הצענו לו לבוא וחלק מהזמן גם ישבנו איתו על הספה))

מהשיח איתו הבנו שהוא לא מפחד כמו שהוא ממש ממש מתרגש.

הוא פוגש אותם בערך פעם בחודש +- לסעודת ליל שבת. בכל מפגש כזה הוא אומר לנו שלא רוצה שיחייכו אליו אבל זה אף פעם לא הגיע לרמה של כאב וכו

 

וזה קורה רק עם סבא וסבתא האלו? איזה חמודיPandi99
מעולם לא נתקלתי בתופעה כזאת, ככה שכן - רק איתם.שושנושי
הייתי כן מעוררת אותו לשיח מותאם לגיל בנושאPandi99
האם יש משהו בסבתא הזו שמאיים או מפחיד?
הסבתא הזו שהיא חמותי ברור שבעיניי היא בלתי חחחשושנושי

לנכדים היא ממש אחלה, קונה מתנות מביאה ממתקים

לא מצליחה לחשוב על משהו

היה שיח כזה גם אתמול וגם היום ולא נשמע שהוא מאיימת או מפחידה אותו

היא כן אישה נורא מתלהבת ורועשת - בגלל זה גן ביקש שלא תחייך - תתייחס

מכאן ועד התקפי צרחות למשך 30 שעות נשמע לי הזוי.

יש זמנים שהיא עם הילדים לבד?כורסא ירוקה

אני פתאום שמתי לב שכשאנחנו עם הילדים אז חמותי ממש סבבה, מתנהגת בצורה שעוברת לנו, אבל כשהיא איתם לבד היא אומרת להם כל מיני דברים שממש מלחיצים אותם. לא מרוע חס וחלילה, אבל נגיד הם משתמשים באיזו מילה סתם ככה, נגיד אומרים כל הזמן את המילה שולחן (זה לא המילה באמת, אבל נגיד "אתה שולחן" לאנשים) סתם כי זה מצחיק אותם, ואז היא אמרה להם שאסור להגיד את זה. ויש לי בן כזה צייתן שהוא כל הזמן דואג להיות בסדר ולא לעשות דברים שאסור וכו, והוא ממש נלחץ מזה, עד שקלטנו ואמרנו לו שהכל טוב ושלא יגיד לה אבל בכללי הוא יכול. עכשיו אם היינו שם באותה שניה היינו אומרים לו שזה לא מילה רעה ושמותר להגיד רק לא לסבתא. אבל לא היינו ומבחינתו היא דמות סמכות אז הוא נלחץ.

או שהיא היתה עם הילדים כמה זמן והלכנו לנוח והבת ממש בכתה שרוצה לבוא אליי (הם רגילים שבאים גם אם אני נחה) וחמותי ממש צעקה עליה שאסור לבוא אלינו בשום אופן וכעסה והבת שלי נורא נורא נבהלה ולא רצתה להתקרב אליה לשארית הביקור. וברור שהיא רק רצתה שננוח ולעזור, אבל זה עבר ממש גרוע.

אז לפעמים סבא וסבתא עושים או אומרים דברים שלא נעימים לילד והוא לא יודע שאתם הייתם מוצאים פתרון אחר, או שמבחינתכם הדבר הזה לא סבבה, כי אתם השארתם אותו איתם, אז כביכול הכל לגיטימי. ויכול להיות שקרו דברים כאלה בעבר וזה פשוט השאיר לו חוויה קשה ממנה. במיוחד אם את אומרת שלוקח לו זמן להפשיר והיא טיפוס סוער.


ואם אני זוכרת נכון הבן שלך קטן אז לא הייתי מנסה לדובב אותו בנושא, כי יש מצב שהוא נשאר רק עם התחושה אבל לא זוכר את הסיטואציה בדיוק ו/או לא ידע להסביר.

פשוט כל פעם שהיא באה הייתי כן מבהירה שאתם איתו כל הביקור ואם משהו לא נעים שיבוא ללחוש לכם באוזן או משהו כזה. ולהיות יותר בפוקוס עליו כשנמצאים בסביבה  שלה

אני לא מצליחה לחשוב על סיטואציה כזאתשושנושי

למרות שכן, ליד הסבתא הזאת צריך להלך על ביצים.

היא מקסימה ועדיין, תחושת תכנון מילים ומעשים. לא חשבתי על זה. עכשיו אני נזכרת

הרבה פעמים היא מעירה לו אם זה על הפעלתנות שלו - כי הוא באמת שובב

או על הסדר כי היא חולת ניקיון ברמת האובססיה (מסדרת את החליפה שלו, ניקוי פנים וכאלה - למרות שהוא לא מלוכלך. זה הבנאדם) 

 

לאחרונה, אני לא מצליחה להיזכר בסיטואציה שבה זה קרה ככה שזה היה ממש מזמן. בטח לפני חצי שנה ויותר.

 

היא לא נמצאת עם הילד לבד מאז גיל שנה וחצי בערך שהייתה שומרת עליו אצלה בבית.

כשאנחנו מתארחים שם הילד איתנו דבוק אלינו רוב הזמן.

 

הפתרון הוא לא להפגיש בינה לבין הילד? נשמע לי הזוי.

 

מנסה לחשוב על דרך להתמודד עם זה.

 

 

 

זה לא פתרון לא להפגישתודה לה''

פשוט להיות מודעים ולהיות בפוקוס עליו

להתמקד רק בו

זה כם יתן לך כוחות למפגש איתה כי תהיי אקטיבית להרים לו ולא פסיבית של לחטוף

הוא במפגשים גם ככה איתנו כל הזמןשושנושי

אי אפשר לא להיות בפוקוס כי הוא פשוט איתנו, יושב עליי או על בעלי. עד שמפשיר והולך לשחק עם איזה משחק אנחנו כבר מתארגנים ליציאה.

איך אפשר ליצור יותר פוקוס מזה?

 

במיוחד שלאחרונה אני ממש לא מצליחה להיזכר בסיטואציה שבה היא העירה לו. 

יש לילד זיכרון מדהים אבל לא היה משהו שקרה בחצי שנה האחרונה.

סורי שאני אולי נשמעת תוקפניתשושנושי

אני פשוט באמת אובדת עיצות. קשה לי בקיצור

את לא נשמעת תוקפניתתודה לה''

אבל אולי לנסות לא רק לספוג את הקושי שלו

אלא לעשות דברים אקטיביים שיקלו עליו

לחשוב מה יעזור לו להיפתח

אם מגיעים בני דודים להביא משחקים שהוא יוכל לשחק איתם

דברים כאלה...

זה לא הכיווןשושנושי

יש משחקים, ממתק שהוא מביא כדי לחלק ומלא תיווך

קשה לו להפשיר יש מקומות שזה בא לו יותר בקלות ויש מקומות שפחות.

אתם נשמעים אלופים!!!תודה לה''
לא אמרתי לא להפגישכורסא ירוקה
אנחנו מפגישים ודואגים שלא ישארו איתה לבד, ככה שזה גם מפחית סיטואציות בעייתיות, וגם במידה ומשהו נאמר אנחנו יכולים לשים גבול במיידי. כבר יצא לי להעיר לה מול הילד כי היא העירה לו משהו שמבחינתה היה בדיחה אבל הוא לא הבין ונעלב עד עמקי נשמתו כי אם זה היה משפט מאיתנו זה היה נזיפה קשה והוא באמת לא עשה שום דבר. 
וכן יכול להיות שזה משהו שקרה מזמןכורסא ירוקה
אין מה לעשות. פשוט לתת לו את הזמן ולהתעקש שגם היא תיתן לו. וגם אם יקח עוד הרבה פעמים לתקן את הקשר ביניהם, בסוף זה יקרה
איזה חמודיאורוש3
צריך לאט ללמד אותו שיח רגשי. הוא עוד קטן,אבל מלא דוגמא אישית. אני ממש מתרגשת לחזור היום לעבודה אחרי חופש, זה קצת מפחיד אותי כי התרגלתי לחופש. אני קצת עצובה היום כי..., היום ממש שמחתי בעבודה כי... לחשוף לחשוף לחשוף. לדעת שהוא ''מועד'' להתרגשויות משינויים ולדבר את זה. אני רואה שאתה קצת לא מרגיש טוב, אתה יודע שלפעמים כואבת לי הבטן כשאני מתרגשת? זה בסדר, בא נכין תה חם. זה לא שזה קסם. זה תהליך. היו לנו כמה חתונות קרובות בטווח של כמה שנים קרובות. אחד הילדים שלי היה פשוט מעלה חום. לפני החתונה האחרונה דברנו מלא על כמה זה מרגש ומה הולך להיות, המחזנו בבית את החופה. וואלה היה שמח והרגיש מעולה... 
יש בבית מלא שיח רגשישושנושי

יש לנו את הספרים של מקשיבים ללב ובאופן כללי הילד מבטא את עצמו מצוין.

הייתה גם הכנה, דיברנו על מה שיהיה, הכנו איתו את השולחן והסברנו מה יהיה מי יישב איפה וכו

אולי הייתה יותר מידי הכנה חח לא מצליחה לחשוב על בעיה אחרת.

וואו, איזה ילד רגיש!מתואמת

זו רגישות גבוהה מאוד, שאמנם לא קלה, אבל בהחלט יכולה להיות מתנה.

מציעה לך לקרוא קצת על "ילד רגיש מאוד" ועל "אדם רגיש מאוד". יכול להיות שתמצאי שם לא רק אותו אלא גם את עצמך... ויש דרכים להתמודד עם זה, אבל ההיכרות עם העניין היא צעד ראשון🙂

קראתי על זה קצת - בדיוק מה שקורה אצלנושושנושי

וואו, גדול עליי.

מרגישה מוצפת מכל כיוון.

רק התחלנו קלת, מחכים לתור לרבע

רק קצת קשיי קשב ובעיות התנהגות

ילד בן שנתיים עם קשיים כאלה, זה נורא מתוק

בגיל 4 קצת פחות.

אני רוצה להיות בת יענה.

אויש, חיבוקמתואמת

רציתי לכתוב לך את זה מהפן החיובי... רגישות גבוהה זו מתנה! נכון, היא באה עם קשיים בצידה, אבל מדובר באנשים ובילדים בעלי מודעות גבוהה לסביבה, שיכולה להביא אותם גם להיות אנשי חסד, אנשים קשובים בצורה לא רגילה, אנשים אהובים על הסביבה...

אני כותבת לך את זה בתור רגישה בעצמי (גיליתי את ההגדרה רק בשנים האחרונות) ובתור אמא לילדה רגישה אחת לפחות. ברור שיש בזה גם קשיים, גם בתור בוגרת אני מתמודדת עם זה, אבל עדיין לא הייתי מוותרת על הרגישות באופן כללי, לא שלי ולא של הבת שלי, ועל האיכויות והכישרונות שבאים עם זה...

(ואחרי שאני מכירה רגישות מסוג אחר, שנקראת בשם אוטיזם, אני לגמרי מודה על כך שהבת האחרת שלי היא אדם רגיש מאוד ושמשם נובעים הקשיים שלה... כי עם רגישות גבוהה אפשר לעבוד, עם אוטיזם זה קשה יותר...)


בכל אופן, אני לגמרי מבינה אותך❤️

גם קשיים חיוביים הם קשיים, וקשה כשהכול נופל בבת אחת...

אבל אתם בתהליך של טיפול כבר, וזיהיתם את זה בגיל צעיר, ובע"ה הוא ילמד כלים שיעזרו לו להתמודד עם הקשיים ולנצל את כל האיכויות שברגישות!

מהההשירה_11

וואוו

לא ציפיתי


יש לך מושג למה זה כל כך מלחיץ אותו? איך הוא איתם?

מדהים איך הוא מרגיש כמוך מסתבר

ומדהים איך לפעמים אפשר לפתור בעיות רק על ידי דיבור


חיבוק ענק בטח את בשוק

נשמע לי שזה ההמון, לא הסבתארקלתשוהנ

יש לי ילדה שממש מתכווצ'צ'ת מהמון אנשים, גם אם כולם מוכרים. נכנסת לעגלה של אחותה וסוגרת על עצמה את הגגון. 

מכירה גם ילדון שהיה סובל מכאבי בטן קבוע כשהיו מגיעים אנשים.

 

מעודד לשמוע על הילדון שהיו כאבי בטן רק כשהיו אורחישושנושי

נפהלתי לרגע שככה יהיה לו בכל אירוע..

למרות שאני מבינה אותו כי גם אני לא מבינה טוב לפני אירועים.

דווקא בגלל שאני מבינה אותו, תמיד הייתה לי תקווה קטנה בלב שהילד לא יירש את החסרונות שלי  

דיייי...באתי מפעםאחרונה

וואו, איזה רגישות יש לו.... כנראה הוא ממש חש סיטואציות.

חיבוק גדול.

תודה לה ' שזה לא משהו בריאותי, כי הבת שלי פעם היתה בת 3, כמו שתיארת (מידי פעם צרחות של כאב בטן, בא בגלים) וזה נגמר בניתוח.

ואני ממש זוכרת את השרשור הארוך על חמותך שלא מתארחת אצלכם וזה ממש משמח לשמוע שהיא באה והייתם בטוב!!! 

אירוע ברית במשפחה ממש קטנהאנונימית בהו"ל

יש לנו משהו כמו 15-20 מוזמנים

מצד אחד ממש הייתי רוצה לחגוג, לשמוח על הנס המדהים הזה

ומצד שני חושבת איפה לעשות וכמה להשקיע כי קייטרינג לא יעשה מספר כל כך מצומצם של מנות וגם לשכור אולם זה לא זול.


לצערי אין לנו עזרה של משפחה. אני ובעלי והקב"ה, אז צריכים לחשוב קצת מראש מה עושים ואיך.

לעשות ברית בבית זה פחות אופציה כי אחר כך נשאר לנו כל הבאלגן לסדר וגם אין לנו חצר וכאלה.


כל כך הייתי רוצה גם להביא צלם ולעשות קיר בלונים וכו אבל מרגישה שזה יהיה בזבוז...


אשמח לכל דעה או רעיון

קלאסי למסעדה. וזה גם הכי כיףירושלמית במקור
ובחדר פרטי שם תוכלו לקשט קיר כרצונכםירושלמית במקור
מה עם לסגור מקום בבית קפה או מסעדה?ואני שר

מניחה שהם לא יגבילו למינימום אנשים גדול מדי...

וצלם וקיר בלונים וכו'- לדעתי זאת החלטה שלכם אם ההוצאה שווה את זה. אחרים לא יכולים להגיד לך מה בזבוז כי זה שאלה של מה חשוב לך ומה ישמח אותך...

אנחנו עשינו במסעדה לכמות של 20 איששושנושי

יצא לנו יותר זול מלקחת אולם וקייטרינג (מינימום הזמנה של 60 מנות שחלקם הלכו לפח)

צילומים - אם יש לאחד המשתתפים אייפון התמונות ממש איכותיות, לנו זה הספיק.

אפשר לשאול איזו מסעדה?אנונימית בהו"ל

לא מוצאת מקום באיזור...

ובאיזו שעה עשיתם? ערב/בוקר?

רודריגז בהר חוצבים ירושליםשושנושי

אנחנו עשינו אירוע צהריים

כזה משעה 14 עד 16-17 בערך

יותר זול לעשות בצהריים מבערב

כמה עולה דבר כזה? סתם מעניין אותיתודה לה''
ברית שהיתה לנו בגודל כזה בערך הזמנו מהולי ביייגל כמה מגשי אירוח עלה 2000 בערך לדעתי 
יצא לנו באזור ה 4שושנושי

לא זוכרת כמה בדיוק

עלה לנו 150 למנה אם לא טועה + טיפ + בקבוק יין שווה..

הייתה ארוחה בשרית עם מנה ראשונה עיקרית והרבה מאוד תוספות וקינוח. חלק מהדברים ארזו לנו הביתה.

היינו 25 איש, בפועל הגיעו קרוב ל 30 ובעל המקום אמר שאכלנו ממש קצת ולכן לא מחייב על התוספת

 

אחות של בעלי רצתה לעשות שם כמה חודשים אחרינו והמחיר היה קצת גבוה יותר,

בגלל ענייני כשרות עשתה בסוף באנטריקוט (אנטירוקט עדהח רודריגז רובין)

 

 

אה לא זול...תודה לה''
יותר זול מלקחת אולם קייטרינגשושנושי

וחצי מהמנות הלכו לפח כי אין לנו צורך בכמות כזאת..

ילדת כבר או שאת במחשבות מראש?איכה
אם עוד לא ילדת, אפשר להזמין עיצובי בלונים וכל מיני דברים כאלו משיין ואליאקספרס.


זה זול ומרשים.


ואז לשלם קצת כסף למישהי שתנפח את על הבלונים ותתלה.

למשל -איכה

סט 109 יחידות שרשרת בלוני קונפטי כחול וזהב ו-2 יחידות אביזרי בלונים, ערכת קשת בלונים דקורטיבית מושלמת ליום הולדת, חתונה, מסיבת מקלחת תינוק, קיר רקע, ציוד לקישוט מסיבת חג משפחתית.

!בוא לבדוק אותם  SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב

סט 109 יחידות שרשרת בלוני קונפטי כחול וזהב ו-2 יחידות אביזרי בלונים, ערכת קשת בלונים דקורטיבית מושלמת ליום הולדת, חתונה, מסיבת מקלחת תינוק, קיר רקע, ציוד לקישוט מסיבת חג משפחתית.

איך אני אוהבת את הדברים האלו 😍איכה

1 סט, מכתבים לתינוק קופסת נייר שקופה, קופסת בלונים לקישוט יום הולדת שמח, קישוט מקלחת לתינוק שנה אחת מסיבת יום הולדת 1 מסיבת יום הולדת (לא כולל בלונים) מתנות קישוטי מקלחת לתינוקות

!בוא לבדוק אותם  SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב

1 סט, מכתבים לתינוק קופסת נייר שקופה, קופסת בלונים לקישוט יום הולדת שמח, קישוט מקלחת לתינוק שנה אחת מסיבת יום הולדת 1 מסיבת יום הולדת (לא כולל בלונים) מתנות קישוטי מקלחת לתינוקות


אם רלוונטי תגידי לי ואחפש לך עוד

אפשר גם להזמין טייק אווי ממסעדה לאולםאחת כמוני
רק לקחת בחשבון כלים, עריכה ומילצור
לפעמים יש נשיםבאתי מפעםאחרונה

שמכינות מארזים (חלבי) מאוד יפים של סלטים, פשטידות, סנדוויצ'ים, מוקרם, קינוחים...

אם חלבי זה יתאים, תכתבי אזור אולי נוכל לעזור לך לאתר משהי. 

איפה ממליצות לקנות מתנות לילדים דרך ביימי אול?תודה לה''

מצאתי רק את טויסאראס והם יקרים פחד...


יודעת שיש את צומת ספרים...

אשמח לעוד רעיונות..

סטימצקי אם מקבליםכורסא ירוקה

ושילב נראה לי גם מקבלים.

לנשים בהריון נותנים מועדון מתנה בשילב לכמה שנים, הגענו בשבוע של מבצעים וקיבלנו מועדון מתנה, וקנינו דברים שווים בממוצע של 35-40 לאחד.

גם לגולף יש לפעמים ספרים ואולי משחקים.

אפשר לשמור לפורים ולקנות תחפושות בפוקס.. 

אגב לסטימצקי וצומת יש גם משחקיםכורסא ירוקה
מהמון סוגים - בובןת, משחקי קופסה הרכבה וכו 
רעיון מעוללההתודה לה''
תודה רבה!! רוצה לקנות להם דמי חנוכה..תודה לה''
אולי yolo,ביגודחילזון 123
אגב את יכולה אולי להתקשר אליהם ולבקש להמיר את זה לשובר שלהם מסוג אחר
מה התכוונת שובר אחר? ותודה!תודה לה''
יש לביימי כמה סוגי שוברים תראי באתר שלהםחילזון 123
כאילו ביימי אול וביימי בייבי וכזה?תודה לה''
לא נראה לי שבסוג אחר יהיה יותר מבחרהשם שלי
פחות יש שם חנויות צעצועיםהשם שלי

חוץ מטויסאראס.

יש יותר חנויות של בגדי ילדים.


אפשר להשתמש בזה לאטרקציות, אם רלוונטי מבחינתך.

את יכולה לעבור על הרשימה של בתי עסק מכבדים, ואולי יהיה לך רעיון למשהו מתאים.


או בכל זאת להשתמש לחנות יותר יקרה, אם אין לך משהו אחר לעשות עם השובר.


יש לי הרבה שוברים של ביימי, שלא תמיד יש לי איך לנצל.

משתמשת בהם בעיקר בחנויות בגדים, שלרוב אני פחות קונה בהם, כמו פוקס וגולף. 

ממש תודה על הפירוט!תודה לה''
ואני צריכה לקנות סידורים ולהבדיל תחבושות רב פעמיותתודה לה''

חח סליחה על החוסר קשר...

יש חנויות ביימי שאפשר למצוא בהם?


סליחה שאני חופרת 🤭

תחבושות בביחנוקהאחרונה
סידור אולי בצומת יש?
הערות על המשקלאין לי הסבר

"וואי, איך את כל כך שמנה?"

"ממש רואים שהיית בהריון"

"את נהיית הר''

.

.

.

הערות צובטות, נכון?

לכל אישה שעיניה בראשה ברור שהיא לא תעיר למישהי על כך ששמנה לאחרונה, או שהיא נראית אחרי לידה.

אז למה כשזה לצד השני זה מותר?

למה זה לגיטימי בעיני מרבית הנשים להגיד לי ''איך את כל כך רזה?'', ''לא רואים שילדת!''.

.

.

.

זה לא לגיטימי, בדיוק כמו שלא לגיטימי להעיר על הצד השני.

לתת הערות על משקל, כל משקל שהוא, זה בעייתי.

זה נושא רגיש.

גם אצל מישהי ששוקלת מעט.

.

.

.

אתן לא יודעות מה ההתמודדות של אותה אחת.

אולי יש לה הפרעות אכילה? אולי היא בדיכאון?

אולי היא בטיפולים רפואיים שגורמים לכך?

.

.

.

משערת שאצל הרוב יש ''כוונה טובה'' ומבחינתן זו ''מחמאה''.

אז שתדעו- לפעמים זה לא.

לפעמים זה יושב על פצע פתוח, ולפעמים זה פצע שכבר הגליד.

אבל ''משקל'' זה עקב אכילס גם אם את שמנה וגם אם את רזה.

.

.

.

והלוואי שהצלחתי להאיר עיניים.

והלוואי שאפסיק לקבל 5 הערות כל יום בעבודה על כך שאני רזה.

כי מבחינתי

זו לא

מחמאה.


 

 

חג שמח🌟

עכשיו הבנתי אין לי הסבר

בד''כ זה לא ''את נראית טוב'' אלא הערות על המשקל עצמו...

תודה שהבהרת את כוונתך❤️

המלצות לרופאים להריון בסיכון בדרוםאנונימית בהו"ל

בקופת חולים מכבי.

אשמח להמלצות.

עדיפות לאישה.

(ד"ר מירב נזר מפסיקה לעבוד בקריית גת)

אשמח לשמוע חוות דעת עלאנונימית בהו"ל

דר דוד דניס לווינסקי. איך הוא.

האם עושה בעצמו אולטרסאונד או שולח לטכנאית?

הייתי אצלואיזמרגד1

(בכללית, אז לא יודעת מה הנוהל על אולטרה סאונד)

הוא היה נחמד ממש אבל הפנה אותנו סתם למוניטור ומעקב צפוף כי העובר קטן כשהוא היה אחוזון 18, שזה לא כזה קטן...

ד"ר אילן שוורץתוהה לעצמי
תודה על התגובות.אנונימית בהו"לאחרונה
תחושה של לא רצויים....ללכת?מולהבולה

חמי וחמותי עושים מחר מסיבת חנוכה בבית והם גרים מאוד רחוק

אנחנו בכללי לא נוסעים לשם הרבה כי קשוח לנסוע עם כל הילדים

ממש רציתי שיסייעו לשבת כי זה הכי נוח אבל לא הסתדר כי אח אחד לא יכול להגיע וחשוב להם

שיבוא

הקטע הוא שעלינו מקשים

אם אנחנו מגיעים למסיבה זה אחרי הדלקת נרות ונגיע רק באזור 8 וחצי בערב.כלמשנה אנחנו מגיעים שכולם בקינוח!!!

אז אמרתי לחמותי שבוע שעבר שממש קשה לנו להגיע אז היא הציעה שנישאר לישון

בעלי כל חייו בתפקיד הילד המרצה של הבית. והם מנצלים את זה!!!! לו היא אמרה שקשה לה שנישן אצלה כי גם האח השני נישאר לישון..

אני תוהה לעצמי למה אנחנו אף פעם לא בעדיפות אצלה? לא מעניין אותה שאולי פשוט נחליט לא לבוא?

זה כך גם בפורים תמיד כי לא רוצה שנישאר לישון והפסקנו ללכת והיא די מרוצה , לא מתלוננת על כך.

אגב גם בשבת שבע ברכות של גיסי היא אמרה לי שובל שלא אמרה לבת שלה להישאר לישון על. (הבת גרה רבע שעה מהאולם שאכלנו בו)

מי שזוכרת היא לא הסכימה שנישן כולנו אצלה עם הילדים וגם לבת שלה יש ילדים!!! אז למה דוקא אנחנו לא????

אני כרגע תוהה האם ללכת בכללי קשוח לי ממש הנסיעה ועוד בפקקים של חנוכה עם תינוק וילדים קטנים

ועוד ביקשו שלא נבוא בידיים ריקות, זה מצחיק אותי להביא אוכל לסוף האוכל.... העיקר לומר שהבאנו

לי באופן אישי בא לא להגיע ולא לענות אם יתקשרו...למה אנחנו צריכים תמיד להגיע במסירות ייראה שלא אכפת להם בכלל

הכל זו תחושה שלי.... בעלי כמובן חושב אחרת כי הוא אוהב לרצות אתם

זה נשמע כמו סוגיה מול ההוריםכורסא ירוקה

אבל באמת זו סוגיה ביניכם.

אם תלכו את תרגישי רע ושמתייחסים אלייך לא יפה וזה טינה שכבר נצברה ותיצבר עוד.

אם לא תלכו אז בעלך יהיה זה שיצבור טינה.

אם תעשו פעם ככה פעם ככה מתוך שמחה - זה יכול להיות פתרון, אבל אם זה יבוא מתוך מרמור ותסכול ותחושת אין ברירה - בסוף שניכם תרגישו רע.

לדעתי כדאי לכם ללכת ליעוץ זוגי ממוקד על זה, גם כי זה פער שמתרחב ביניכם ביחס למצב, וגם אם יש דפוס של ריצוי שפוגע בזוגיות אז חשוב להאיר את זה ולראות מה ניתן לעשות.

תאמת שלא הייתי באהמקקה
אולי שבעלך ייסע רק עם הגדולים אם זה חשוב לו
למה בעצם להגיע?באתי מפעם

הם ישמחו אם תבואו?

אתם תשמחו להגיע?

זה נשמע שגם אתם וגם הם לא ממש שמחים להיפגש, אז למה לטרוח? 

וואי ממש לא הייתי באה ואת עוד יולדת!Doughnut
לנסוע רחוק עם תינוק קטן, ולטרוח להכין אוכל שלא ברור מתי יאכלו- אין מצב שהייתי מוכנה. מודיעה שלא באה עם התינוק ואם חשוב לו הוא יכול לנסוע עם חלק מהגדולים יותר אולי.
לא נוסעתהמקורית

מרחק, תינוק, להגיע מאוחר ועוד עם משהו שצריך להביא.. מה ההנאה פה בדיוק?

לא יודעת, אם לא זורם אז לא בעיניי

שבעלך ייסע לבד עם הילדים 

האמתחנוקהאחרונה

היה לי בעבר מצב כזה מול חמותי

לא אפליה אלא שהיא לא היתה מבינה את הקושי שלנו בלהגיע

הם גרים בחור

היינו בלי רכב

יכלה להתקשר במוצש אנחנו מתישבים למלווה מלכה אולי תגיעו? כאילו הם גרים בפינת הרחוב... ולא נעים לסרב

ואנחנו נחפזים לצאת מטרטרים ומגיעים כשמפנים את השולחן.

עברנו הרבה מים בנהר סביב זה.

בסוף הבנתי- שזה לא טוב לאף אחד.

אני לא באה כשאין בצד השני מי שמעריך את המאמץ להגיע.

להורים שלי אין מצב שלא נבוא, כי תמיד נקבל יחס טוב, יכול להיות שיש להם פחות יכולות/תנאים לאירוח, אבל אנחנו מרגישים רצויים.

אצל חמותי לפעמים החויה היא קצת מנותקת. כאילו מזמינה מלא אבל לא מדברת איתי.

גיסה אחרת אמרה לי בגילוי לב שמרגישה שבעצם היא מזמינה אותנו כדי לראות את הנכדים אבל לא רוצה להיות מחויבת לבייביסיטר.


מאז ששחררנו, וזה היה עבודה משותפת שלי ולש בעלי- אנחנו באים רק כשזה בכיף לנו.

כן זה מאמץ, אבל אנחנו באים ממקום של רצון.

הבנו את החשיבות לש זה בשבילנו ועושים צה שטוב לנו.

מה אגיד לך, עשה פלאים למערכת.

קודם כל היום היא מזמינה הרבה יורת בנעימות )מסיבת חנוכה ביום שלישי, נשמח שתבואו. זה היום שמתאים ךי ואני מבינה שיכול להיוץ זה לא יתאים לכולם( לעומת פעם שגיסה מאושפזת היא חשבה שצריכה לחתום שיוצאת ערב!!! כי איך מפספסים כזה אירוע.

וכאמור גרים בחור אף פעם לא הצעה להקפצה אפילו לצומת קרובה או משהו...

היום יש הערכה ואוירה יותר טובה כשמגיעים

ובעיקר אנחנו לא מרגישים מחוקים.


והיום רואה הרבה יותר את הטוב שבה.

היא שומרת לי על הילדים אחרי לידה

היא סבתא טובה.

נכון אני אפפעם לא אהיה ידידת נפש שלה כנראה, אבל לצאת מהמקןם המרצה עה ממש טוב.

אגב אצלינו זה כן קשור אליה כי כל הכלות עברו את התהליך הזה )אין לה בנות( כל אחת בקצב שלה...

הסרת משקפיים- שואלת בשביל אחותיהשם גדולל

עם משקפים מהיסודי

מעוניינת לעשות לייזר להסרת משקפיים לאחר מספר לידות ומעוניינת גם בהמשך להביא עוד, אך מתלבטת אם לעשות בקרוב לייזר

רוצה לשמוע מחוות דעת של נשים בתקופת לידות שעשו לייזראיך הייתה להם החוויה? והאם המספר חזר?

תשמח לשמוע מקרים עדכניים, כרגע קיבלה המלצה לעשות אצל דוקטור לוינגר

עשיתי לפני ההריונותאחת כמוני

ילדתי שניים בינתיים ב"ה

הכל בסדר והמספר לא חזר ב"ה 

איזה סוג עשית?השם גדולל
איך הייתה ההחלמה שלו?השם גדולל
היא ממש חוששת לעשות אותו עם מספר ילדים בבית
מהניסיון שליואני שראחרונה

כמו הרבה דברים אחרים, זה עניין מאוד אישי.

אני עשיתי את הניתוח שנחשב קשה יותר (לא זוכרת עכשו את השם) ובגדול היתה לי החלמה קלה. מה זה אומר? שלא היו לי כאבים בכלל, אבל כן לקחתי בערך שבועיים וחצי חופש מהעבודה כי לא ראיתי טוב ולא רציתי לאמץ את העיניים (אני עובדת מול מחשב אז זה קריטי).

אחותי עשתה את אותו הניתוח כמה חודשים לפני - סבלה כמה ימים מכאבים מטורפים. ולדעתי חזרה לעבודה מהר יותר כי לא היתה לה גמישות כמו לי.


ככה שאני לא יודעת איך ניסיון של אחרים יכול להועיל פה... כי אין הבטחה מה יקרה.

מה שכן, כדאי להיערך ולבחור תקופה שבה יש יותר אפשרות לנוח, בטח כמה ימים, של חופש מהעבודה ועזרה בבית.

אני עשיתימחכה להריון
היו לי שני ילדים שעשיתי.. היום אני עם ארבעה ולא חזר רואה מצוין ברוך השם
איזה סוג עשית?השם גדולל
מכירה מישהיניגון של הלב

שעשתה קצת אחרי לידה שלישית.

בערך שנתיים אחרי הלידה השישית (יותר משבע שנים אחרי הניתוח) חזר לה מספר של חצי בשתי העיניים, שלםני זה היה לה יותר מ4

עשיתי בתור רווקהשומשומ

אחרי 3 לידות ב"ה כל פיקס

רואה 6/6

אולי יעניין אותך