מוצאי ט' באב תשע"ט /לעבדך באמת.

בכל משפחותינו הצום נפתח,
שנה נוספת וחסרים אנו מן המקדש.
בכל בית הביס הראשון והלגימה הראשונה, מלווים בלב שבור שלא, עוד לא התאחה.
אבלים הינו ואין לנו מנחם.
דומעים הינו כמו אין לנו אב ואם.
והמקדש עשן, ודמעותיו קורבנותינו.
וה' מחפש לו בית, לשכון בינינו.
ציון חסרה, ירושלים לא בנויה.
לא עלינו לבית המקדש, לא שמענו את שירת הלווים.
לא השתחוונו בהר הקודש,
לא הכרנו באורה של ירושלים.
ובכל זאת, קרבנות הקרבנו לפניך.
קרבנות שאין אנו חפצים לתת.
השיבה שופטינו כבראשונה, שנקריב לפניך קורבנות ומוספים מרצוננו באמת.
קול שופר לא שמעתי.
רק את צחוקו של רבי עקיבא, שבעולם משוטט.
את שאגתו של רבינו אימצתי חזק אל עצמי, שאין שום יאוש בעולם כלל, גם לא בעולמי.
איכה נתרחקנו? איכה כך גלינו?
איכה שוב קמנו אך בכבודך לא חזינו??
דבירך כדבירנו, אצלך הוא נמצא.
ברצותך את רצוננו תגלה תפארתך.
ותשוב, תחיינו, ברום מעלה.
ומשיח לא בא.
ואין נחם לאבי.
ומשיח כמונו, כנראה הלך לביתו לפתוח את הצום, עם ילדיו ואשתו.
ואולי הוא פגוע קצת, ואולי הוא כאוב.
ואולי לא יודע כלל את גודלו העצום.
יתכן ולא ידע הוא, שהוא המשיח.
ויתכן כי הוא עוד נער, ואת צערו בפני אביו משיח.
אוי תבוא כבר, אוי תבוא כבר, נו תבוא יא משיח.
ואולי, אולי היום משיח נולד,
אולי קראו לו מנחם.
אולי פניו כשל תינוק ורדרד.
משיח כאן, משיח נולד.
ואביו ואמו את משיח לקחו אל ביתם,
כה רך הוא משיח,
ולגדולות הוא נועד.
האם יודע משיח שהוא צריך כבר לבוא?
האם גילו לו למשיח את תפקידו?
לא נשיר לו למשיח שיר ערש.. רק שלא ישן.
כי אם נרדמנו אנחנו, מי יעירנו עכשיו?
ואולי משיח ישן ותורינו לצעוק לו;
משיח תקום.
משיח תקום!
באורך שזרח כבר הבטנו.
משיח תראה אותנו שבורים,
משיח תרוץ עם תחבושות לרפא הפצעים.
משיח תתעורר. משיח תפתח את עינייך.
כל עמישראל בלבו מייחל לגילוייך.
ואם משיח יפקפק בעצמו?
ולא יאמין לנו?
נספר לו על החוזקות שלו.
איך בזכותו יותר טובים אנו.
ובא המשיח, ונגאלנו.

אז היו אנשים של משיח.
תאירו חוזקות, תגלו לכל אח יהודי שלנו, עד כמה הוא טוב.
ואיך מגודלו גדלים אנו.
תדאגו לזה,
תעוררו את בחינת המשיח,
כי, מי יעיר אותנו?

למישהו יש קישור לדרייב לסרט למלא את החלל?

חורף בריא לכולם

הא?