מתישהו אמא תחזור מבי"ח וצריך לסיים את זה עד אז. חבל.
וואו. בדיעבד-אורות. מכשבשש וחצי ישבנו בכניסה להר, או עוד קודם, במשמר, פעילי 'תנועה מסוימת', כשהורידו את השלט, צעקות הרב, פתיחת ההר, אורות של י'הודים, גשר מלא ממש ב"ה, הדיפות ולא של י'הודים, להשתחוות נוכח פני האדון ד', עליית בוקר עד 1130, עליית צהריים, לראות יראי ד' מקוננים (מתישהו אמרתי שכבר יגידו לרב לקום, לא יכולתי לראות יותר), לעשות הפצות, להתפלל, ו לחזור הביתה
רק חבל שאחרי עליית צהריים הייתי בסך תפקוד נמוך לקצת זמן.
(ראיתי היום כמה וכמה ניקים שלא יכולתי לומר להם שלום ולא רק בגלל התאריך, וגם לתייג לא אופצי'ה. אז, שלום שלום)
(משעשע שהכוונה בנ"ל היא כנראה לא לאדם הראשון שיחשוב שהתכוונתי א-ליו. למרות שגם איתו זה חל)
- לקראת נישואין וזוגיות