יצאתי לא מזמן עם משהו שממש אמרו לו עלי שאני עמוקה. יצאנו שני דייטים, וכשהוא חתך (הוא עשה את זה מגעיל למדי באופן כללי, אבל לענייננו), הוא אמר לי שאמרו לו שאני ממש עמוקה והוא בכלל לא הרגיש את זה..

לא משנה שזה היה מעליב למדי, אבל זה גם היה ממש מגוחך. יצאנו שני דייטים(!), ואין לי שום כוונה לפתוח את ליבי ולשפוך אותו ואת כל מורכבותו לפני כל בחור שאני יוצאת איתו שני דייטים. תשאלו את כל מי שמכיר אותי, ויגיד לכם שאני בחורה מאוד עמוקה. אבל לצפות לפגוש את זה (ואגב הוא פגש את זה במידה מסויימת, אבל היה עיוור לזה) בדייטים הראשונים זה קצת טו מאצ'. דברים לוקחים זמן, ואם רואים שבאופן כללי הבחורה משוחחת על רמה - אפשר להסתפק בזה, ולא לגזור ישר ש"הבחורה לא עמוקה".

כמובן אם רואים שהיא רדודה ולא ממש חכמה באופן כללי זה כבר סיפור אחר.. אבל לצפות לפגוש עומק ממש בפגישות ראשונות זה, לדעתי - חסר טעם.

עד כאן דברי,

ובכל מקרה כשאתם חותכים (שני המינים) תזהרו מאוד לא לפגוע ולא להגיד על ולצד השני דברים שאתם לא באמת יודעים עליהם.

היה אחרת אם הוא היה אומר: "את יודעת, אני מרגיש שלא מתאים לי. מאד חשוב לי מישהי עם עומק, כי אחרת אני לא מתחבר. ובדרך כלל אני כן מתחבר לעומק של מי שאני נפגש איתה די בהתחלה. ואצלך, אמנם אמרו לי שאת כן, אבל אני לא רואה את זה. א נראה לי שלא יתאים" ואז היית יכולה להגיד "אני לא יגלה את כל העומק אחרי דייט וחצי, נכון?" ואז היתה לכם האפשרות להחליט הלאה, אם להמשיך או להיפרד. אבל אם הוא עדיין לא למד לעשות את זה, את זה בדיוק הרושם שנוצר.

(לדעתי תלוי בשני הצדדים אבל אפשר לזהות עומק כבר בשלבים מוקדמים. תלוי במי מדובר ואיזה עומק מחפשים)

בכל מקרה את צודקת. בפרידות תמיד מה שאני רגיל אליו - גם לתת וגם לקבל זה בעיקר דברים שכיף לשמוע, או לכל היותר הערה של "אולי אם בתחילת הקשר היינו מתנהלים אחרת דברים היו מתגלגלים בצורה טובה יותר, וחבל". היתה מישהי שכשנפרדה ממני היא התעכבה כדי להסביר לי על פתרון לבעיה (לא קשורה לדייטים) שהיא ידעה שהיתה לי אז. זה ממש יפה.

הייתי מנסחת מאוד שונה את האמירה על העומק - כשאלה ולא כעובדה.

"אמרו לי שאת מאוד עמוקה, אבל אני לא פוגש את זה וזה מפריע לי.. מה את אומרת? איך אני יכול להצליח להכיר את זה יותר?" וזה נותן לי את האופציה לענות "נפגשנו ממש קצת זמן, ולוקח לי קצת זמן להיפתח, אז אם יש לך סבלנות לחכות.." או "דווקא בדייט האחרון דיברנו על דברים מאוד עמוקים, כמו.."

ואולי תסכים ואולי לא, ואולי תחליט לחכות ואולי לא, אבל להגיד את זה כעובדה לא ממש מאפשר לי לענות.. אני חושבת שהבחור ההוא אמר את הדברים פחות או יותר בניסוח שלך, ועדיין זה מאוד פוגע, בין השאר כי שוב - זה לא באמת נותן לי אופציה "להגן על עצמי".

באופן כללי לדעתי לא נכון להגיד לבחור או בחורה שאתה חותך בגלל חסרון ספציפי כזה או אחר שלהם. בדרך כלל זה יוצא מעליב, כי לא מכירים מספיק את הצד השני בשביל להעיר לו בצורה נקיה. לעומת זאת, אפשר בהחלט לציין את הסיבה לפרידה כשמדובר בדברים עניניים שנוגעים לשני הצדדים, כמו פערים ברמה דתית, בשאיפות רוחניות, בהשקפת עולם.. אלו דברים שכשבחורים אמרו לי עליהם מאוד הערכתי את זה שהם אמרו לי, וזה גם הפך את הפרידה ללא חסרת טעם. אבל אם מדובר בחסרון ממש של הבחור/ה (את/ה לא עמוק/ה, לא חכמ/ה, לא יפה, לא מעניינ/ת) - אל תגידו. זה סתם מעליב.

על אף שלדעתי אפשר לומר את זה כאמירה אבל סובייקטיבית. *אני* לא רואה, יכול להיות שיש, וזה מפריע *לי*. אם תרצי את יכולה להגיד שאמתין, או לראות מה אפשר לעשות.

לדעתי יותר קל להתמודד עם אמירה - שלא מחייבת תגובה, ומאפשרת לצד השני להגיד "טוב, אם לא מתאים לך אז תלך" מאשר עם שאלה שזורקת את הכדור לצד השני ואז כביכול מחייבת תשובה. אבל יכול להיות שזה תלוי באדם או בסיטואציה.

ואני לגמרי מסכים שלא להגיד חסרון שמעליב. יש דברים שהם סובייקטיביים יותר, ואז בדיוק כמו שאפשר להגיד "הרמה הדתית שלי ושלך לא מתאימים" אפשר להגיד "תחומי העניין שלך מפריעים לי" (כמובן במקרה שזאת סיבה לפסול) או "אני צריך מישהי שנהנית יותר מדברים אינטלקטואליים ואת לא נהנית מזה" - לדעתי כאן שני הצדדים מודעים לזה שזה פער מבחינת השאיפות, זה לא שונה מכל פער אחר, כמו שאיפה לרמת חיים כלכלית. כמובן גם דבר שאפשר להגיד אפשר להגיד בצורה מעליבה או בצורה לא מעליבה.

בעיניי ראוי לשמור את הבירורים לשלב מאוחר יותר, אחרי שכבר מכירים ועולים כל מיני ספקות ו\או תהיות, לשמוע מחבר\ה וכך להחליט.

בשלב ההתחלתי שכל אחד מגדיר אחרת, יכול להיות למשל על בחור מסוים שיגדירו אותו שמח (שזה מה שהבחורה מחפשת) ובפועל הוא לא שמח כמו שהיא ציפתה.

ואגב בירורים, לעיתים יש שאלות ממש הזויות, דוגמת "איך הוא יראה את שולחן השבת שלו"?

בהצלחה

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי