ולהתארגן. וללכת לבנק. ולהכריח גם את אחי לבוא. והבנק מעצבנים, והוא סתם התנהג כאילו הוא ילד בן 3.
ומליון זמן לחכות לאוטובוסים
ובדרך לירושלים הוא רצה שנלך למישהו, אז קפצנו אליו קצת. והיה ממש נחמד אצלם
ואז אוטובוס לירושלים. וברגע שירדנו גיליתי שנקרע לי הסנדל. אז הוא הלך לשוק. ואני הלכתי לחפש סנדלים חדשות
ואז ראיתי אותה. עם חברה אחרת (והיא שאלה מה בכלל אני עושה כאן. ואיך אני לא בבסיס והיה ממש מצחיק) ותנ"כיות חדשות זה מכאיב. ואז עליתי לרכבת ונגמר הכסף ברבקו...
ואז פיצה, עם אחי.
ואז למרכזית ומפגש.
וכשישבנו בחוץ אישה באה והסבירה בקול שללמוד תורה זה הדבר האמיתי הכיף בחיים ושמזה הכי תהנו. וצחקנו הרבה.
והיה כיף. היינו באיזה מקום שאף אחד לא מכיר בתוך התחנה. והשתלטנו ל@--- על המצלמה. והיה כיף ממש.
ואנשים! או שאתם מדברים ברור, או שאתם מדברים ככה שאפשר לקרוא שפתיים! (או שתחזרו על כל דבר שלוש פעמים עד שאני אבין.)
ואז החלטנו שהולכים, ופיצה, עם ניקים.
(ושוב. אם מזמנים אז בקול. כי גם בנות צריכות לענות לזימון!)
ואז אחי בא להתווכח עם @--- כי יש להם הרבה על מה.
והיה ממש מצחיק, וכיף. וזהו
תמונת רגליים:
(יש עוד ארבעה אנשים שלא רצו לשים רגליים. אז הלכנו על דברים במקום.)


- לקראת נישואין וזוגיות