במדעי המחשב, זה ודאי יכול להועיל ואפילו מאוד. 

שלל תפקידים מאתגרים ומעניינים יותר עם שכר גבוה יותר נפתחים בפני בעלי תואר שני. 

בתחום הזה, זה לחלוטין שווה את זה - גם מבחינת עניין וגם מבחינת שכר. 

גם בסטטיסטיקה זה יכול להועיל אבל מדובר בד"כ על תפקידים שונים ממדעי המחשב. 

לגבי חקר ביצועים - אני לא מכיר. 

מדעי המחשב - תוכל בבקשה לתאר סגנונות?

סטטיסטיקה - כלומר, בחפיפה בין סטטיסטיקה למדעי המחשב?

תודה רבה

יש היום דרישה מאוד גדולה למפתחי אלגוריתמים בכל ואלגוריתמאים שעוסקים בלמידת מכונה בפרט (בחלק מהמקומות הם נקראים data scientist - אבל להגדרה הזאת יש משמעויות שונות בחברות שונות).

בלי תואר שני, הסיכוי להיכנס לעולם הזה הוא כמעט אפסי. 

בסטטיסטיקה זה עוזר להיכנס לתפקידי data analyst או data engineer - שזה פחות אלגוריתמיקה ויותר ניתוחים של מידע והכנת המידע עבור האלגוריתמאים (שזה גם דבר שצריך לדעת איך לעשות). 

מבחינת שכר, כמובן שמדעי המחשב עדיף בהרבה ולדעתי, גם מבחינת הענין. 

כך שיכול להיות שתשמע מאנשים אחרים דברים אחרים ומה שאני כותב זה מה שאני מכיר מהניסיון שלי. 

1.

data engineer

לרוב דאטה מגיע מלוכלך וצריך לנקות אותו ואז לעשות אגרגציות כדי לייצר features שאפשר להכניס לאלגוריתמים כקלט. 

זו עבודה שמצריכה הרבה הבנה וידע. 

בהרבה מקומות אין כלל את התפקיד הזה והאלגוריתמאים עושים אותו בעצמם כיוון שהם מכירים את האלגוריתם הכי טוב - את מטרתו ודרך פעולתו - ולכן הם יידעו לעשות את העבודה הזאת בצורה הטובה ביותר. 

מצד שני, מבחינת עלות, שכר של אלגוריתמאי עולה יותר ולכן יש מקומות שיעדיפו שמישהו אחר יעשה את העבודה הזאת. 

data analyst

מבצעים אנליזות - גרפים, מדדים סטטיסטיים וכו'. 

לפעמים הם עושים את זה עבור ה-data engineers ועוזרים להם להבין על מה לשים דגש (בהרבה חברות הייטק למשל) ולפעמים הם פשוט מייצרים מערכות rule based - כמו בבנקים שיש להם פעולות מסוימות שגורמות להתראה על סמך סטטיסטיקה. 

2. ההבדלים בשכר הם בגלל התפקיד. לתפקידים שונים מגיעים לרוב מתארים שונים. 

אלגוריתמאי או data scientist מרוויחים הכי הרבה, אח"כ ה-engineers ולבסוף האנליסטים. 

אם אנליסט מתחיל עם 8-14 בחודש, ה-engineer יכול להתחיל עם 12-15 והאלגוריתמאי יכול להתחיל עם הרבה יותר. 

מבחינת ענין, זה אינדיבידואלי. 

אם הייתי צריך לעשות עבודה של אנליסט ולהסתכל על מדדים סטטיסטיים וגרפים כל היום, הייתי מתחרפן - אבל יש כאלה שאוהבים את זה. 

מבחינת תעסוקה - אלגוריתמאי או data scientist כמעט תמיד יהיה עם תואר שני לפחות במדעי מדויקים או מדעי המחשב. (כשאני כותב data scientist אני מתכוון לאלגוריתמאי שעוסק בלימוד מכונה ובינה מלאכותית. יש מקומות שבהם הם פשוט קוראים ככה לכל מי שמתעסק קצת עם דאטה...). 

תואר שני הוא דרישת סף שכמעט לא מתפשרים עליה. (על הרבה דברים אחרים מתפשרים בגלל המחסור העצום שיש בשוק). 

data analyst לרוב יגיע מעולם של סטטיסטיקה. 

data engineer יכול להגיע מעולם הסטטי'סטיקה במידה ויש לו יכולות תכנות או מעולם מדעי המחשב וההנדסה אם לשם הוא התגלגל. 

אהלן, את העבודה הראשונה שלי השגתי בגיל 22, סטודנט שנה ג' להנדסת תוכנה עם שכר מאוד מכובד (הייתי על תקן רגיל, לא סטודנט).

איך זה קרה? למה אנשים מאוד מוכשרים סביבי לא הצליחו למצוא עבודה / מצאו עבודה לא מתגמלת?

כי הגדרתי לעצמי מה אני רוצה לעשות (אבטחת מידע), הרחבתי את הידע שלי בתחום על חשבון הלימודים (כן, הממוצע נפל - אז מה?), פיתחתי קשרים עם אנשים בתעשייה - וההצעה הגיעה מעצמה (כן, הם פנו אליי).

לא באתי להשוויץ, אלא להסביר שהדרך הטובה ביותר להגיע ליעד מסוים (במקרה שלי - עבודה, במקרה שלך - שכר יותר גבוה או תפקיד יוקרתי) היא להגדיר לעצמך מה אתה רוצה לעשות.

אם אתה מרקע של מדעי המחשב ואתה מעוניין להיות מפתח אלגוריתמים  - אז תואר שני ואפילו שלישי במדעי המחשב זה מה שאתה צריך. לך על זה!

אם אתה מרקע של תעשייה וניהול ורוצה להתקדם בעבודה - שים לב שמה שחסר לך זה אולי דווקא תואר בניהול. שמה הכסף והמעמד בסופו של יום.

אם אתה מרקע של מדעים מדויקים (מתמטיקה או פיזיקה) ורוצה לעבור הסבה למחשבים - יכול להיות שמספיק לך קורס תכנות בנוסח HackerU כדי להיכנס לתעשיית ההייטק ולהיות מתכנת עם תואר אקדמאי שיכול להרוויח יפה מאוד.

הזכירו פה את הנושא של Data Science/Big Data/AI/ML, שהוא נושא מאוד נוצץ היום ומשלב מדעי מחשב עם אוריינטציה חזקה מאוד לתחומים בתעשייה וניהול. אם אתה מעוניין בנושא - לך ותלמד עליו, תעשה פרויקט יפה לבד ותציג אותו בראיונות לתפקיד כזה. השוק רעב מאוד לאנשים בתחום, ואני מאמין שתמצא משרה בהקדם.

אה, ועל כל צרה שלא תהיה - תתחזק פרופיל LinkedIn פעיל.

אשמח לתובנות על התובנות שלי, מקווה שעזרתי.

"פיתחתי קשרים עם אנשים בתעשייה". 

זה לא פשוט בכלל. 

כמו כן, זה סיכון מאוד גדול לפגוע בממוצע. אם הוא יורד מתחת ל-80 ולא מקבלים הצעה כמו שאתה קיבלת - זה יכול להפוך את החיים למאוד מאוד קשים. 

אפשר לפרסם את השרשור כדי להגדיל סיכוי לתשובה?

הי,
יודעת על מישהי שלמדה אומנות בשלוחה החרדית - היה אפס צינזור, גם בספריה היה ספרים ותמונות בלשון המעטה, לא ברמת צניעות מינימלית. גם המרצים מדברים על הכל בלי סינון.
בשלוחה הרגילה, זה עוד יותר, מן הסתם.
אולי זה שיקול - למי שפנתה

זה לא לימודי משחק וכו'.

למה בכלל שמישהי דתיה תלך ללמוד את זה? מה עושים בזה בשוק החופשי? לדעת לצייר כבשים?

אפשר לצייר ציורים צנועים וכשרים, אבל מי שילמד על היסטוריה של האומנות ואומנות מודרנית ייחשף ליצירות לא צנועות בכלל, אם לא יהיה נסיון להתאים ולצנזר את החומר.

הפרקטיות של התואר הזה שיקול אחר. אפשר לחדד את הכישורים האומנותיים ולהפוך לאומן שמציג בגלריות, אבל יותר ריאליסטי זה כנראה להיות מורה לאומנות בבית, או להעביר סדנאות למבוגרים, ודברים כאלו.

זו לא פורנוגרפיה

זה כנראה אסור אבל ההשפעה על הנפש מאוד שונה

הרמה בהתאם למי שנמנע

האם סטודנט לאמנות שרגיל להסתכל על אובייקט פיגורטיבי ויצירות בהקשר אסתטי מתכוון להנות כשהוא מסתכל על עירום בוטיצ'לי או גויה.

אם נהיה כנים, אפשר לומר שההשפעה היא שונה אבל כנראה שיש השפעה גם למי שמורגל.

ואם רוצים לדבר במונחים חילונים, לדעתי אפשר לקרוא להיחשפות לתוכן מיני שאדם לא מעוניין בה, משהו בתחום של הטרדה.

על זה בדיוק הדיון. בלי כפיה מה ההטרדה פה?

הוא חייב? אם ציבור מספיק גדול מבקש מסלול נפרד עם צנזור תכנים, בגלל "ערך השוויון" נכפה עליו להחשף לתכנים שלא מעוניין בהם או לא לעשות את התואר בכלל?

לגבי המיקום וההכרח (אם בכלל קיים) של עירום, נצרות או מה שציינו כאן באמנות זה דיון אחר.

מציע לך לברר עם מישהו שסיים שם תואר ולהבין אם יש כפיה ומה בכלל המסלול, כאן הכל סטיגמה וחרדה

נכנס לקטע ההלכתי גם כתבתי שכנראה אסור. מבחינת הנפש גם ההנאה היא שונה כשתסתכלי על עירום אמנותי של בוטיצ'לי את תהני מהיופי לא מפורנוגרפיה שלא קיימת שם. חוץ מזה כשתסתכלי על עירום של לוסיאן פרויד שהוא אפילו לאסתטי בכלל גם יופי לא יהיה שם יהיה שם רק כאב וסבל.

אני לא מבין למה מתרגמים אסור לתועבה או משהו פסול אסור בגלל שזה חזק ויפה. מי שחושב שעירום זה שלילי אני לא יודע לאיזה זוגיות או חיים הוא מכוון והתגובות כאן חרדות מעירום או חוסר צניעות בלי פרופורציות נכונות.

עירום, ומיניות באופן כללי, שלא ממוסגרת בתוך קשר מחוייב בעיני אלוקים והחברה, ונעשה בפרטיות בחדרי חדרים מבחינתי הוא תועבה.

לא רק ברמה ההלכתית, ככה היחס הנפשי של הרבה אנשים שומרי הלכה ושאינם לנושא הזה. זה לא אומר שלא יהיו להם חיי נישואים נפלאים ובריאים.

וברור שהגבול בין עירום לשם הנאה ולשם אומנות הוא מאוד דק, ויש יצירות אומנות שבמפורש נוטות לכיוון הראשון. הוכרחתי לקרוא מספיק מאמרים אקדמיים על "החושניות שבה האומן מתאר את הנשים הטיהיטיות כדי להנכיח את הטבעיות והקרבה לאדמה...."

החברה החילונית המערבית חייבת להכניס מיניות לכל הקשר כל הזמן בלי שום מנוחה, ולהרבה אנשים שיש להם סולם ערכים אחר, מעבר לבעיה הלכתית, זה בהחלט עלול להיתפס אצלם כמטריד ומעורר אי נוחות.

לגבי החברה החילונית המערבית אני לא מכיר כזאת כחברה אחת אחידה. קראת מאמר אחד ויש מאמרים של חילוניים מערביים שיותאים נגד עירום. הכל ענין של פוזיציה. גם החברה החילונית המערבית היא לא אחידה היא מגוונת ומלאה בדעות.

בכל מקרה זה גולש מהדיון

שלבהות שעה בקימורים של בוטיצ'לי עושה (אולי רק לי) הנאה והרהורים מעבר להנאה מיופי.

אבל זה ייחודי ואולי גם זה סובייקטיבי.

כמה זה כבר קורה בלימודים? מעט מאוד.

מי שלא מעוניין יכול לצאת משיעור או 2.

פרויד מאוד חזק .

אתה אומר סבל, אני אומרת חשוף ופגיע.

ואין קשר להטרדה. מיותר להרחיב.

לפעמים זה נותן כיוון

ממרצים שלמדו או מלמדים שם.

יכול להיות שחלק כן השתפר עם השנים, אני לא יודעת מניסיון.

אווירה תחרותית נוראה בין הסטודנטים, סיפורים על אנשים שמחבלים אחד לשני ביצירות. 

ביקורתיות מאוד קשה מצד המרצים, מילים מאוד קשות, מסמנים לסטודנטים איקס גדול ישר על העבודה.

הכי קיצוני: בגלל כל זה, היו סטודנטים שהיו מגישים את העבודות ואז עולים לגג להתאבד.

וגם זה מקום מאוד חילוני ומאוד שמאלני. 

מבחינת צניעות זוועת עולם. מבחינת פוליטיקה, הם הוציאו בתור פרוייקט אומנותי תמונה של ביבי עם חבל תלייה לפני כמה שנים.

יש המון פרוייקטים ללימוד אומנות ועיצוב לדתיים שקמו בשנים האחרונות, הם סובלים מחסרונות משמעותיים משלהם (בעיקר חוסר מקצועיות משווע) 

אבל כל הנ"ל אלו דברים שנשמעים לי מאוד מרתיעים. שוב, לא באמת מניסיון.

הופכות את זה למשהו לא רציני. אם אתה חושב משהו תעמוד מאחורי הדברים.

לגופו של דבר, אני לא חושב שיש מישהי חרדית או דתיה אמיתית שתלך ללמוד במקום כזה ואם זה רק ציורים שיש בהם אלמנט של עירום, אז דיינו. זה לא כצעקתה, חשבתי שיש כבר משהו גרוע יותר. אלה ציורים נפוצים ואפשרלמצוא אותם בכל מיני מקומות. עדיין לא הבנתי מה זו אומנות.

למה לקצץ כנפים של בני אדם?

אתה לא מבין כמה סבל עובר אדם עם נפש של אמן שלא יוצר.

מנסיון

שמחלקות ציונים לדתיים שהם לא את יש את האנונימי. יש גם דתיים ודתיות "אמיתיות" שהחליטו ללמוד אמנות ברמה גבוהה, הטכנולוגיה קיימת

אתה לא לבד

בגדול זה לא המקום להתייעצות זו נישה מאוד מצומצמת ואם את בכיוון של בצלאל את כנראה מגיעה מכיוון טיפה שונה.

לא עונה כי עברו שנים מאז שהייתי בנישה הזו של האמנות למדתי אבל לא שם ומכיר כאלה שכן.

חלק ימליצו חלק פחות אבל ההפחדות כאן בלי פרופורציות. כמו בכל מקום זה תלוי בך בכוח הפנימי שלך ובשמירה שלך על עצמך ועל מה שחשוב לך. תנסחי את זה לעצמך מראש.

מי שלא למדה שם ומגיבה... זה מדבר בעד עצמו אין סיבה לחרדות בהצלחה

כנ"ל חוסן, וכנ"ל ערכים והגדרות דתיות.

להגיד זה תלוי בך זה נחמד אבל לא באמת עונה על השאלה אם האווירה מתאימה למי שמחפש מסגרת דתית וצנועה.

אכן אין סיבה לחרדות. 

שזה סובייקטיבי כתבתי שמי שהתקבלה לבצלאל ובכלל נכנסה לזה כנראה שמגיעה ממקום שונה, סובייקטיבית. בטח שונה מהקולות כאן בדיון שלא מסוגלים להכיל מורכבות.

היא תוכל להירשם ולצאת באמצע, לדבר עם המרצים ולהסביר את המורכבות שלה, להבריז פה ושם ובכלל לפתח אופי (זו לא מילה גסה)

מכיר לא מעט כאלה שעשו את זה לא רק שם, עירום לא מפריע רק לדתיים זו סוגיה מורכבת ועדינה תמיד.

הרבה יותר מדאיג אם היא לא תלך ותאכל את עצמה כל החיים על הפספוס, זה הרבה יותר נפוץ.

אם היא יודעת מה טוב לה בדיוק כנראה שלא היתה מתייעצת.

שאלתי לאיזו מחלקה היא תלך כי יש מחלקות מאוד נחשבות שם בלי הבעיה הזאת ורק באמנות זה יהיה בוטה כל כך. לא חסר מחלקות אמנותיות שלא ייכנסו לקרביים של הציור והאמנות

זה חממה מוגנת ורגועה לבנות שרוצות תואר של בצלאל בלי כאבי ראש

אבי נגר

מישהו יודע ומכיר בי"ס עם מסלול קצר יותר לאומנות ששווה באמת?

מי שרוצה תואר שישקיע בו למה השאיפה לבינוניות?

תואר זה איך שאדם מתאר את עצמו ואת היכולות והכשרונות שלו אם כבר..

נראה לי שככה בגדול זה עובד..

הרבה כותבים באנונימי...

פשוט לא שוים יותר מידי.

יש מעט מאוד נישות באקדמיה ששווה ללמוד אותם מהצד של פרנסה.

יש רפואה ופרא רפואה, STEM, משפטים וראיית חשבון, הוראה ואדריכלות, זהו בערך.

אם המטרה היא פרנסה אפשר ללמוד מגוון תעודות ורישיונות שלא באקדמיה, תיווך נדלן, רתכות ומסגרות, אינסטלציה ושיפוצים, טכנאים וחשמלאים למיניהם, רישיון מנוף או טרקטור או מלגזה או משאית, הלוואי שהציבור החרדי (והציבור הישראלי בכלל) יתמקד בזה במקום בתארים מיותרים במדעי הרוח והחברה, אין שום פרנסה בתחומים האלה.

כמו שכתב ריה"ל "ואל תפתיך חוכמה יוונית שאין לה פירות כי אם פרחים".

גם מעניינת אותי ההזדמנויות שיש ללימודי תואר "מהדרין"

אגב אולי בפרוג יהיו תשובות רלוונטיות יותר

קמפוס שטראוס,

יש להם מכינה לגברים, מניח שיש גם לנשים אבל לא יודע 

עכשיו רואה ששאלת על תואר אז לא רלוונטי

לעבור מנחה 3 חודשים לפני הסוף- אני לא יודעת כמה זה ריאלי.

תואר עיוני, ולצערי באמת אין המון חומר ל-2 מאמרים נוספים. אפשר ל-1. המון זמן התבזבז על כיוונים שלא צלחו.

אני מרגישה שהמנחה חושב שהתחתנתי קטולית עם הבעיה שאני מנסה לפתור. אני כולו באתי ל-4-5 שנות מחקר, לא מעבר. 

גם באמת שהמחקר מייאש אותי לגמרי. אני אמורה ללדת בתחילת שנה ואין כיוון מבטיח באופק. אם אצטרך לעבוד על זה עד לפתרון הבעיה אני עלולה להשתגע באמצע.

הגיוני שיש הרבה כיוונים שלא צולחים אבל בדרך כלל יש כיווני מחקר עם סיכון יותר גבוה ויותר חדשניים וכיווני מחקר נוספים פחות חדשניים אבל עם סיכוי טוב יותר להצלחה.

לגבי הוועדה המלווה זה החוקרים שהיו במעבר שלב.

הייתי קובעת פגישה עם המנחה ומנסה להבין איך כן אפשר לכנס את החומר שיש למאמר אחד נוסף. איזה סימולציות חסרות וכו ושמה על זה פוקוס מרכזי. יכול להיות גם שהמנחה שלך אובר ביקורתי ואם תדברי עם הוועדה המלווה הם דווקא כן יחשבו שיש מספיק חומר או קרוב לזה (מכירה מנחים משוגעים שלא רצו לשחרר אנשים בתואר שני גם אחרי כמה פרסומים וטענו שזה לא מספיק).

פשוט אני כבר כל כך מותשת מזה שכבר פחות חשוב לי התוספת ד"ר לשם שלי, העיקר לסיים.

כרגע הכיוון של הפסקת לימודים הכי ריאלי, מקווים לנס עם הרבה עבודה קשה.

ומוסיפה שאפשר לקבל הארכות אוטומטית עכשיו בגלל המלחמה..

בכל מקרה לא הייתי מוותרת, הייתי מנסה לראות איל אפשר כן להוציא מזה בחודשים הקרובים דוקטורט, את לא צריכה שלושה מאמרים אלא עבודה בהיקף של שלושה מאמרים

מניחה שיש לך וועדה מלווה, אולי להתייעץ איתם? זה אמור להיות חלר מהאחריות שלהם

בדכ עושים באמצע הדוקטורט ומגישים להם מסמך. רוצה לכתוב לי בפרטי מאיזה אוניברסיטה את?

אם את לא זוכרת, יכולה לשלוח מייל לרשות לתלמידי מחקר אצלכם

לי התואר השני לקח זמן רב, כך שבאמת לפעמים דברים מאתגרים ממש ולא הייתי מציע להתייאש אם כי הרמה של שני ודוקטורט לא קרובים.

שולח כוחות מכאן.

תרצי שאפרסם את זה בראשי כדי להשיג עוד תשובות?

אין חובה לסיים דוקטורט בצורה של מאמרים. זה אופציה, אבל לא חובה.

אמור להיות בתדירות של פעם בשנה פגישה עם ועדה מלווה (מהמוסד שלך או חיצוני), והם אמורים לתת חוות דעת נוספת למנחה לגבי התרומה, התקדמות וכו'.

נראה שלא היה לך דבר כזה.

בטח יש אצלכם דיקן\אחראי תארים מתקדמים שאפשר לדבר איתו על העניין.

בסופו של יום, דוקטורט זה עובר\נכשל. זה לא משנה אם עוברים ב-61 או במאה.

אז בסדר, לא יצא מאמר יוקרתי. אבל השאלה היא אם מה שכן נעשה מספיק למשהו, ובשביל זה שווה לפנות למישהו בעל תפקיד באוניברסיטה (הכוונה היא לפרופ' בכיר מהתחום, שכבר הגיש סטודנטים משלו ובחן אחרים, ויש לו למה להשוות) ולשמוע מה אפשר לעשות.

והרבה דירות שותפים.
 

בלוד יש כפר סטודנטים.

ברחובות יש כפר סטודנטים.

מניח שיש גם מעונות בבר אילן, לא יודע איך הם.

אוכל לחפש פרטי קשר לכל השלושה למי שרוצה, מוזמן לפנות בפרטי.

ממה שהבנתי

הרבה דתיים גם

ייתכן מאוד שאפשר לגור שם גם בלי ללמוד באריאל

שווה לבדוק