הם לא מבינים שלבוש חיצוני זה כל העולם הרוחני שלי.
הרצון הפנימי, הרוחני שלי הוא ענק, הוא גדול ורוצה ומברר!
אבל בקצב שלו, לא אוהבת שדוחקים בו, שמאיצים, דורשים שיעמוד ברף.
ומנגד, מנגד יש הלכה, רבנים, אנשים, וכן בחורים, כאלה שאולי מתאימים אבל רוצים ומתבקש שירצו דיוק.
אבל בנושא הזה, ביחוד בו, כל עיסוק, נבירה וחפירה היא התעסקות בפצעי הלב, בהרהורים.
והבטחתי ללב שלי ולעצמי שלא אכניס את עצמי למקום בו אני לא מרגישה בנוח, לא מרגישה בנוח להיות מי שאני על כל מגוון הדברים.. בלי פחד.
ככה בפשטות להגיד את האני הפרטי שלי, את החוץ הפנים ומהפנים לחוץ.
ותכלס, כל פעם שעולה הנושא הזה על השולחן זה עושה לי קווץ
כן, אני דוסית, אחת שעשתה מדרשה, שחשוב לה לימוד תורה, שבוחרת בסביבת לימודים תורנית למרות הכל, שמתקדמת בקצב שלה בעניין הצניעות, שלמרות כל הסביבה שלה בחיים לא הלכה עם מכנסיים או חצאיות מעל הברך, שלמרות השיער השלה ברור לה שתשים כיסוי ראש מלא, שלמרות כל הקושי שאני הולכת לקנות בגדים אני בוחרת להשאיר על המדף הרבה בגדים שהיו יכולים להיות לי יפים רק כי אני מנסה להשתדל, שכשאני לא מצליחה לעמוד בזה זה כואב לי, ובפעם האחרונה שקניתי שמלה שלא הייתי שלמה איתה מבחינת צניעות אחר כך בכיתי את נשמתי כי זה כאב לי שאני לא מצליחה לעמוד במה שהבטחתי לעצמי, וכשאני לובשת אותה אני שמה תיץ.
אבל לכי תסבירי להם את זה..
לכי תסבירי להם שיפסיקו למדוד אותי בסנטימטרים כי אני מזמן הפסקתי למדוד אותם..
יאללה עוד אחד שלא מתאים לו אורך החצאית שלי, הוא לא בשבילי ואני יודעת את זה.. כי האחד שלי יקבל אותי ככה כמו שאני גם אם אני באמצע התהליך ולא ברור אם ומתי הוא יסתיים.
אוף.
בא לי לסנגר עליהם, אבל באמת שהם לא מגיעים לקצה ההבנה בנושא הזה ביוחוד בדורנו.
הלוואי וזה היה כזה פשוט.
הרצון הפנימי, הרוחני שלי הוא ענק, הוא גדול ורוצה ומברר!
אבל בקצב שלו, לא אוהבת שדוחקים בו, שמאיצים, דורשים שיעמוד ברף.
ומנגד, מנגד יש הלכה, רבנים, אנשים, וכן בחורים, כאלה שאולי מתאימים אבל רוצים ומתבקש שירצו דיוק.
אבל בנושא הזה, ביחוד בו, כל עיסוק, נבירה וחפירה היא התעסקות בפצעי הלב, בהרהורים.
והבטחתי ללב שלי ולעצמי שלא אכניס את עצמי למקום בו אני לא מרגישה בנוח, לא מרגישה בנוח להיות מי שאני על כל מגוון הדברים.. בלי פחד.
ככה בפשטות להגיד את האני הפרטי שלי, את החוץ הפנים ומהפנים לחוץ.
ותכלס, כל פעם שעולה הנושא הזה על השולחן זה עושה לי קווץ
כן, אני דוסית, אחת שעשתה מדרשה, שחשוב לה לימוד תורה, שבוחרת בסביבת לימודים תורנית למרות הכל, שמתקדמת בקצב שלה בעניין הצניעות, שלמרות כל הסביבה שלה בחיים לא הלכה עם מכנסיים או חצאיות מעל הברך, שלמרות השיער השלה ברור לה שתשים כיסוי ראש מלא, שלמרות כל הקושי שאני הולכת לקנות בגדים אני בוחרת להשאיר על המדף הרבה בגדים שהיו יכולים להיות לי יפים רק כי אני מנסה להשתדל, שכשאני לא מצליחה לעמוד בזה זה כואב לי, ובפעם האחרונה שקניתי שמלה שלא הייתי שלמה איתה מבחינת צניעות אחר כך בכיתי את נשמתי כי זה כאב לי שאני לא מצליחה לעמוד במה שהבטחתי לעצמי, וכשאני לובשת אותה אני שמה תיץ.
אבל לכי תסבירי להם את זה..
לכי תסבירי להם שיפסיקו למדוד אותי בסנטימטרים כי אני מזמן הפסקתי למדוד אותם..
יאללה עוד אחד שלא מתאים לו אורך החצאית שלי, הוא לא בשבילי ואני יודעת את זה.. כי האחד שלי יקבל אותי ככה כמו שאני גם אם אני באמצע התהליך ולא ברור אם ומתי הוא יסתיים.
אוף.
בא לי לסנגר עליהם, אבל באמת שהם לא מגיעים לקצה ההבנה בנושא הזה ביוחוד בדורנו.
הלוואי וזה היה כזה פשוט.
מרכיבה על סוסים באופן קבוע
)