לא שמתי לב בכלל. וטוב שבסוף הלכתי לביהכ ולא נשארתי בבית, אחרת הייתי מפספסת זמן מנחה.

(אבל די לבד לי ואני צריכה ש---
)

התמונה של הרב בת"ב לא יוצאת לי מהראש. וכשחזרתי הביתה וראיתי את כולם ב'בילוי משפחתי' של לראות איזשהו סרט עם הרבה כחול ואדום ואנשים שצועקים ואחד שלבוש חלקית, היא לא עזבה אותי.
'זה הפך התורה' (להבדיל) 'עזות דקדושה' 'המקום שבו אנחנו נבחנים'
וכמעט שתקתי כי למה לי לומר, ואז שא-לתי את אמא שלי אם אני יכולה לקחת את אחותי הקטנה לחדר. והיא הבינה.

[הרב משתחווה בשער המזרח]

הדרן עלך והדרך עלן והדרן עלך והדרך עלן.
קרובים, קרובים. והלוואי ש, זא, יש אנשים שהלוואי והיו שם.
(אם י'הי'ה שם. עוד לא אמרתי ל***. אולי בכלל נלך פשוט להר ד'. והיו עיני וליבי שם כל הימים, זה *ה*מקום, גם כפשוטו גם מעבר. אין מקום שמתאים משם
ואולי אני סתם לא רוצה לומר)