מצטערת שאני כותבת את זה פה ולא בשרשור שכבר יש על זה אבל פשוט ממש חשוב לי שכמה שיותר אנשים יקראו את זה אז בבקשה תקראו ותפנימו, ואשמח אם תגיבו
קראתי את הכתבה של מיכל ב"טל שמים" וגם את התגובות שנכתבו כאן ויש לי כמה דברים להגיד:
דבר ראשון- בפנים אל פנים יש הרבה יותר טוב מאשר רע וברוב הפעמים זה אכן עובד! (מניסיון)
דבר שני- אני חושבת שהמשימה העיקרית שלנו בזמן הזה צריכה להיות לא להתבצר בגגות(וחס וחלילה אני לא מזלזלת ואני חושבת שזה ממש חשוב) אלא להתבצר בלבבות ולהראות לכל העם שאנחנו לא כמו שמציגים אותנו בתישקורת
ולא,זה לא משימה למבוגרים כי להם יש עוד 1001 דברים על הראש, ואנחנו אלא השנים שלנו לפעול, אסור לנו לפספס אותם!
ודבר חשוב נוסף- לא לבוא לעם רק כשאנחנו צריכים אותם למשו ספציפי כמו משאל עם או גירוש ואז זה נותן תחושה של "פתאום כשאתם צריכים אותנו אתם באים" אלא לבוא תמיד אפילו עכשיו ובגישה שאתם אחים שלנו ואכפת לנו מכם,אנחנו אוהבים אותכם ולכן אנחנו באים
ולמיכל- ממש שמחתי לקרוא את המאמר ב"טל שמים" אני חושבת שזה כ"כ נכון, בתקווה שנצליח ליישם...
ולמוריה- ברור שצריך גם ללמוד (מישו אמר שלא?) אבל הפנים אל פנים זה אחת המשימות החשובות ביותר שלנו עכשיו וממש אסור לנו להתעלם מהן.
זהו, לא התכוונתי שזה יצא כ"כ ארוך אבל הנושא הזה ממש בוער בי, אז בבקשה בבקשה תשקיעו מאמץ תקראו ותפנימו.
בצלב"א