כל השיח על הבחירות האלה יצאו לי מכל החורים
זה מתסכל.
יהי רצון שנזכה ללמוד מרבנו ר' אריה לווין ולראות רק עד הלב.
נראה לי שבסיפור הזה של ר' אריה יש משהו עמוק יותר,
ז"א ר' אריה לא היה רק סתם נמוך,
הוא גם היה עניו.
ולכן הייתה לו את האפשרות לראות עד הלב
ענווה בונה בנפש את הנקודה הזאת של: יש משהו אחר חוץ ממני. יש מקום לאישיות ופנימיות אחרת משלי.
לר' אריה היה מבט עמוק,
מבט שמבחין וחודר לפנים. מבט שהוא מעבר לסוג כיפה ואם ישנה בכלל.
מבט שלא רואה רק במדדים חיצוניים.
חסר לנו אנשים כאלה, של אהבת ישראל.
כמו הרב קוק.
הרב צבי יהודה
ר' שלמה קרליבך
ר' אריה
הבעל שם טוב
וכו.
אדרבה. תן בליבנו שנראה כל אחת מעלות חברינו ולא חסרונם,
שנדבר כל אחד את חברו בדרך הישר והרצוי לפניך,
ואל יעלה בליבנו שום שנאה מאחד על חברו חלילה.
יום יבוא ויהיה אפשר להפריד את מחלוקות הדעה ממחלוקות הלב.
אמן.