דמעות זולגות עכשיו מנהר לבן בלב
ואין מחסום לנפשי
ואת הדרך כותב
הכל ברצון, בעכשיו, בלא להיבהל
משכני אחריך נרוצה
עד שנגאל
עזור לי להיות מה שהתכוונת כשבראת אותי
עזור לי להיות כמו שרצית כשהלחנת אותי.
תן לי כוח לרצות
ולא להתייאש
ולא להשתלט
לא להתנתק
תן לי כוח לאהוב
ולא להתעלם
ולא להתאכזר
לא להשתתק
עזור לי להיות מה שהתכוונת כשבראת אותי
עזור לי להיות כמו שרצית כשהלחנת אותי
מהכל אלמד רק אל
תלך איתי בדין
אני צריך רחמים
תהיה איתי עדין
אלך אחריך מעתה ועד עולם
איזה מדהים אתה אבא
שקרעת לי ת'ים
עזור לי להיות מה שהתכוונת כשבראת אותי
עזור לי להיות כמו שרצית כשהלחנת אותי.

ענני השמיים הצמיחו בי גל שקט של תקווה
לא ידעתי מדוע הדרך הביתה היא כה ארוכה
נעצר מול שמיים כהים
ונדמה שמכאן לא אזוז
זה רק געגוע, רק געגוע
מתי ירד גשם
שדות יבשים מחכים
מה הביא אותי הנה
מכל עבר מוקף זיכרונות ישנים
נעצר מול נהר של דמעות
שאיש אותו לא יעבור
זה רק געגוע, רק געגוע
לא לברוח
למצוא את השקט זה מה שנשאר
לא לברוח
בתוך הכאב יש אושר נסתר
לא לברוח עד
שתפתח לי הדרך
ואמצא אותך
היופי הנורא
קורא לי לבוא מתוך סערה
לא תשתגע רק תמצא שפיות שאבדה
נעצר מול חלומות אבודים
ונדמה שמכאן לא אזוז
זה רק געגוע, רק געגוע
לא לברוח...

יש מקום אחד שהוא שלך מחכה לך תמיד

כמו צילך הוא על יד ימינך

יש מקום אחד שליו במהומה שמתחוללת מסביב

והוא קיים שם בשבילך

יש מקום אחד עמוק יותר מהימים

הוא לא דוחף לשום כיוון

יש מקום אחד מתוק בכל המרירות

והוא נמצא בהרגשה אחרי הפחד

בסוף הטירוף

בסוף היאוש

בתוך ההרגשה

מעבר לבדידות

מעבר למילים, אחרי הפחד

מעל לכל ספק בתוך ההרגשה

אחרי כל הדמעות

העצב התקוות רחוק רחוק

קרוב קרוב

מקום ללא מילים מקום ללא צורה

מעל לכל ספק מעבר לחומה

בתוך ההרגשה

אתה.

החיים ילדתי 
זה סיפור רציני 
לפעמים אני מת מפחד 
מהצל של עצמי 
מכל מה שסביבי 
יש לפעמים רגעים ונדמה 
הנה האור בקצה 
ופתאום זה חושך.

 

וגם את כמו כולם 
שאיבדו את דרכם 
תחפשי איזה אור בחושך 
תתבגרי תשתני 
הזדקני ותיראי 
יש לפעמים רגעים שנדמה 
הנה האור בקצה 
מפרפר בחושך.

 

כל הנרות 
שהדלקנו בלילה 
לא יגרשו את החושך הקר הזה 
כל הרוחות שנשבו כל הלילה 
לא יכבו את האור בקצה 
לא יכבו את האור 
שעולה בבוקר.

 

תחפשי תשאלי 
וגם את תגלי 
התשובה עוד נישאת ברוח 
יש כתובות על הקיר 
בכיכר של העיר 
יש לפעמים רגעים שנדמה 
הנה האור בקצה 
מהבהב בחושך.

ה-שיר שלי.

 

על הדרך שעולה אל אמת הלב
מנסה להגיע ואליו להתקרב
סימנים על השבילים
עד אליו הם מובילים.
והרוח מתחילה בי לנשב.

 

אני שומע בתוכי את הלב קורא.
להמשיך וללכת עד שאגלה
חסדי שמיים בהירים
את צעדיי הם מלווים.
והרוח ממשיכה בי לנשב.

 

כמו המים שזורמים
אל מקורם שבים
ואנחנו מבקשים
אהבת חיים
במקום שיש אמת
שם הלב שקט.

 

בכל אחד יש צליל
שמחזיר אותו קרוב לשביל
אל הלב.

~~~

 

השיר הזה מפלח לי את הלב והבטן

ופוצע אותם קצת

ואז מדביק הכל בחזרה, מלטף, מרפא

ואז זה רגע שלם כזה.

רגע שלם שמורכב מהמון שבירות וחלקים.

אבל הוא שלם.

הוא אני.

מביט מלמעלה
על אורות של עיר
מזהה בדיוק את החלון

יורד אל הצומת
והבהוב כתום
משחק עם כתובת של מלון.

 

התחלות הן תמיד גם סוף
של תקופה עוברת
שאיתך נשארת
עוד שקיעה
עוד זריחה
עוד כאב שישאר איתך.

 

חולף מול הבית
שהשארתי בו
את ימי, לילותי, אותי.

 

ולאורך הדרך
לבבבות שבורים
ובדידות שתשאר אתי.

 

התחלות הן תמיד גם סוף
של תקופה עוברת
שאיתך נשארת
עוד שקיעה
עוד זריחה
עוד כאב שישאר איתך.

 

~~~

התחלות. התחלות.

להשאיר אותי במקום רחוק,

חלקי אישיות שעוד טמועים בהרבה תחנות בדרך.

יהיה מורכב ומאתגר

אבל זה כאב שלא נשאר איתי

אני אומרת לו שלום, אתה לא נכנס לי לחיים ולמציאות.

אני נותנת מקום לגעגוע, הוא דווקא ילד טוב- לו אני מסכימה להכנס

כאב לא יהיה כאן. הוא נשאר בחוץ.

יהיה כאן טוב, גדילה, התקדמות, בניה

עבודה קשה וטובה.

חוזרת אל עצמי,

למעגל שלי 
לאט לאט איטי אני פשוט אני 
נוגעת בעצמי מולי עובר מולי.

ולא חושבת שום דבר 
לא משתדלת לשום אדם 
ולא כואבת דבר, רק קצת מתגעגעת 

יושבת בחצר מאחורי העץ 
מנגנת שיר 
וקמה להדליק את המדורה שלי,
להתכרבל כולי ברוח הלילית 

מה שעובר זה העכשיו,
אני אוהבת את הזמן .
כלום לא קורה פה, רק מה, קצת מתגעגעת 

אם אנ'לא יודעת מה 
ואם אנ'לא רוצה דבר מה 
ואם אני לא יודעת מה יהיה 
אז מה, 

תודי שזה יפה  

איך הבלבול הזה 
עושה לך קצת נעים הכול מלא חיים 
תנודות ושינויים גלים ונחשולים 
רעש וצלצולים.

צר היה כל כך 
הייתי אז מוכרח 
לפרוש כנפיים ולעוף 
אל מקום שבו 
אולי כמו הר נבו 
רואים רחוק רואים שקוף.

 

בן אדם כעץ שתול על מים 
שורש מבקש 
בן אדם כסנה מול השמיים 
בו בוערת אש. 

 

אז דרכי אבדה 
חיי היו חידה 
צמא כמו הלך במדבר 
אל מילת אמת 
שכוח בה לתת 
לשאת פנים אל המחר. 

 

בערה בי אש 
יצאתי לבקש 
ימים סערתי כסופה 
שבתי אל ביתי 
למצוא שאת איתי 
עד בוא הדרך אל סופה. 

מבטיח לעמוד, לא לברוח יותר
מבטיח להקשיב, גם אם זה יכאב
מוכן להתפרק, מוכן לפחד
יש לך אצלי מקום , גם אם נחנק
מביט בשיגעון , מביט בחידלון
אל מנהרות הפחד 
הילד ואני, לא מחכים לנס
עד שהוא יבוא
עד עומק החמלה עד האהבה.

חציתי יבשות , כבשתי ערים ומדינות
עכשיו אני עוצר, עומד פה מובס
כל מה שתבקש 
עומד פה מובס.

 

לא מטיח בי אשמה, בלי שנאה
בלי לתבוע שינוי, בלי לבקש סליחה
לא מנסה לתקן, לא לוחץ לתוצאה
רק לחבק ולהקשיב , הילד ואני  
לא מחכים לנס, עד שהוא יבוא
עד עומק החמלה עד האהבה.

 

~~~

אני עומדת, לא בורחת יותר

חשה, מרגישה, מפנימה

מוכנה להקשיב גם אם יכאב

לא להדחיק, לא לטאטא מתחת לשטיח.

אלא להסתכל בעיניים.

לטפל, לחבק, לרפא הכל.

בלי כל הביקורות, או מתחים או שנאה חלילה

יש כאן פתח גדול לאהבה.

אהבה פנימית שתתפשט החוצה.

אמן.

השביל הזה מתחיל כאן 
בין סניף בנק למעין 
לא סלול, לא תמיד מסומן 
השביל הזה מתחיל כאן. 

חוצה את העיר 
עולה על ההר 
ממשיך על הים 
ממשיך גם מחר 
חותך באויר, בין הבתים 
יוצא אל האור, אל חיים חדשים. 

 

לך עליו, עלה עליו עכשיו 
לך עליו, עלה עליו עכשיו 
מלאכי ציפורים מעליך 
מלווים את צעדיך 
מרחוק נדלק אור 
אל תסטה כדי שתוכל לחזור. 

 

השיר הזה מתחיל כאן 
כחול על הדף הלבן 
לא גמור, לא תמיד מכוון 
השיר הזה מתחיל כאן. 

חוצה את העיר 
עולה על ההר 
ממשיך על הים 
ממשיך גם מחר 
חותך באויר, בין אנשים 
יוצא אל האור, אל חיים חדשים. 

רגע לפני.

להציף כמה שיותר שירים ורגשות ותחושות

כי עד מחר- כבר לא נהיה ברגע לפני.

ממחר- קופצים למים.

 

סליחה
חשבתי שאני מחכה
שתכף הכל יעבור
ואוכל לחזור לעבדות ההיא המוכרת
שובר מחיצות
בתוך הערפל
בידיים ריקות
באתי לבקש רחמים
נולד
יוצא לאור
דרך מעבר צר וכואב,
אני מבין
אתה מבקש שאקפוץ
עד כלות הנפש
עד הצד השני של הנהר.
עד הצד השני של הנהר
לא לא לא 
עד שאהיה חופשי
עד שאהיה חופשי
עד שאהיה חופשי.

כי שירי הוא בת קול ברוח 
מכתבי השלוח 
מסילת חיי 
געגועי 
הד תפילותי. 

 

כי שירי הוא עלה ברוח 
הנידף, השכוח 
הוא האור הרך הנפקח 
בלילותי 
הוא אתה ההולך אלי.

 

בנדודי חולפות עלי 
תמונות ונשמות 
ושמות שמות 
אתה בא והולך אלי. 

 

איי 
עלטה סביב 
הלוואי שאתה מקשיב 
אולי, אולי, אולי 
אתה בא והולך אלי. 

 

בדרכי הולכים איתי 
נופים וניגונים 
ופנים, פנים 
אתה בא והולך אלי. 

 

יה 
דומיה סביב 
והיה אם אתה מקשיב 
אולי, אולי, אולי 
אתה בא והולך אלי 
אולי, אולי, אולי 
אתה בא והולך אלי. 

כי שירי הוא משב הרוח 
חלוני הפתוח 
מעין כוחי, צחוק ובכי 
קץ ייסורי 
אתה בא והולך אלי.

הנה הם באים ימים של שקט 
אחרי הרעש הגדול והנורא 
אפשר לנוח קצת על המרפסת 
ולאסוף את שברי הסערה.

 

הנה הם באים ימים של שקט 
כבר שכחתי איך שהם נראים 
אפשר עכשיו לפתוח את הדלת 
לשלוח אל הרוח ציפורים.

 

הנה הם באים ימים של שקט 
נצא אל החלון לראות 
אם כלו כבר המים 
אולי כבר יש באופק אדמה 
זוגות זוגות 
נצא זוגות זוגות 
נביט אל השמיים 
נחכה ביחד ליונה. 

 

הנה הם באים ימים של שקט 
אחרי שכבר איבדנו את הכל 
תשב איתי עכשיו על המרפסת 
תבכה איתי ביחד על אתמול.

 

הנה הם באים ימים של שקט 
שנינו כאן ביחד על ההר 
המים כבר ירדו ויש גם קשת 
אפשר לקום, סוף העולם עבר.

זה נניח מסוג השירים שיכולים לפרק אותי.

מחזיר אותי ללפני 7-8 שנים.

יש שירים שהם פשוט ב DNA של הילדות והאישיות שלך.

זה לגמרי שם. אי אפשר לנתק אותם מתוכי.

מזכיר לי את סבא שלי

מזכיר לי חורף וסרטים ישראלים ישנים שהיו פעם משדרים בטלוויזיה

בתקופה הזאת שזה עוד היה רלוונטי אלי.

וואו כמה שוני. ה'. איך הגעתי למה שאני.

 

קצת ד"ר סוס:

בהצלחה! הגיע היום.

אתה יוצא למקומות נפלאים אז שלום.

עם רגליים בנעליים, עם שכל בראש

תמצא את הדרך שלך, אל תחשוש.

אתה יכול ויודע, מוכן ומזומן,

ואתה הוא זה שיחליט לאן.

תסתכל ברחובות מלפנים, מאחור,

יש רחוב שתחליט: "לא כדאי לי לבחור".

עם רגליים טובות, ועם שכל לחשוב,

תיזהר לא ללכת ברחוב קצת לא טוב.

אם בכלל לא תמצא אף רחוב שתאהב -

תעזוב את העיר ותצא למרחב.

אל שטח פתוח לאוויר ולרוח. שם קורים הדברים...

כשיקרה הדבר אל תפחד אל תזיע,

תמשיך ותלך ותראה שתגיע...

 

שלום שלום

לא יודעת אם זה שלום או להתראות

כי שלום זה סופי- שלום וזהו.

להתראות זה אומר שנתראה מישהו.

לא יודעת במה אני בוחרת.

 

הכל מאורגן כמעט, יש כמה דברים אחרונים

אני רגועה יותר. נינוחה, מאמינה.

 

יוצאת עכשיו לעוד פרק זמן נפלא.

בא לי להעלם מכאן לזמן מה.

בכל זאת זמן אלול, יש הרבה הכנות לעשות.

יום יבוא ואחיה את החיים במלואם

ותדעו שכאעזוב פה זה רק בגלל אהבת החיים שיש בי.

וגבורת הרצון שתחולל את היכולת כמובן.

 

אין כאן מה להאריך- עכשיו זה רגע לפני אחרון

כי מחר זה כבר יהיה רגע אחרי.

 

אז שלום יקרים, נפלאים וטובים.

חיים מלאים ונעימים.

 

לשלוח את השמיים מילה מעומק הלב

עכשיו אני מתחיל(ה) חדש

המנגינה סוללת את דרכי איתה.

אשכרה.

קפוץ לי