ענני השמיים הצמיחו בי גל שקט של תקווה
לא ידעתי מדוע הדרך הביתה היא כה ארוכה
נעצר מול שמיים כהים
ונדמה שמכאן לא אזוז
זה רק געגוע, רק געגוע.
מתי ירד גשם?
שדות יבשים מחכים.
מה הביא אותי הנה?
מכל עבר מוקף זיכרונות ישנים.
נעצר מול נהר של דמעות
שאיש אותו לא יעבור
זה רק געגוע, רק געגוע.
לא לברוח.
למצוא את השקט זה מה שנשאר.
לא לברוח.
בתוך הכאב יש אושר נסתר.
לא לברוח עד
שתפתח לי הדרך
ואמצא אותך.
היופי הנורא
קורא לי לבוא מתוך סערה
לא תשתגע רק תמצא שפיות שאבדה
נעצר מול חלומות אבודים
ונדמה שמכאן לא אזוז
זה רק געגוע, רק געגוע.
לא לברוח.
למצוא את השקט- זה מה שנשאר
לא לברוח
בתוך הכאב- יש אושר נסתר
לא לברוח
עד שתפתח לי הדרך.
~~~
הרבה זמן שלא היה את הפינה שלנו
תמחלו לי כן? תקופה קצת לא מאופסת.
שיר שמספר את התקופה הזאת.
שמכין אותי לקראתה
עד שתפתח לי הדרך,
לא לברוח מהדרך, אלא ללכת בתוכה
בשבילי חיי.
ויש בנו שדות יבשים שמחכים
שכמהים
ובע"ה יבוא גשם גדול, אחד כזה מבורך
עם טיפות עדינות שירוו את הצימאון של השדה.
שישטפו את האבק שהצטבר.
לילה טוב.
