באמת,
שום דבר,
זה לא מבאס אותי,
כי אני משתדל,
אבל אני באמת די אפס,
אני סתם קשה עם עצמי,
ואז אני מדמיין את עצמי עומד ליד ראש הישיבה,
ומרגיש חלקיק זעיר בקוסמוס אינסופי של ידע, של עבודת ד', של יראת ד', של נחת, של קדושה, של אהבה,
אז כן,
אבל, יש לי הרבה עבודה, ברוך ד',
הרב אמר לי פעם בעקיפין שברור לו שאני אהיה תלמיד חכם,
לא זכרתי שאמרתי לו שאני רוצה אבל יש לי כמה השערות מדברים שאמרתי,
אני רוצה חיבוק מהרבנים ולא בא לי לחכות לפורים.
- לקראת נישואין וזוגיות