לא חושבת שאי פעם הי'ה אצלנו בבית כ"כ הרבה רעש
מתישהו כבר כאב לי הראש יותר מדי ולא יכולתי לשבת (וחבל, כי הי'ה אצלנו אורח מיוחד, שזה גם סיפור בפני עצמו), אז הלכתי לחדר, וגם שם שיחקו, בכניסה, אז נשכבתי על המיטה (באמצע סעודה. בלי ברכת המזון. סתם ככה) ובהיתי בארון שלי, וכל הספרים שרציתי כבר לא היו שם כי ארזתי לפנימי'ה, לא נתבש פורים ולא אורות ולא חמישי'ה ולא המהרל ולא החומש ולא המסכת ולא של הרב הנזיר, או השני שלו, לא המסלש ולא האורחוצ ולא של הרב ולא ולא ולא
ומתישהו יצאתי והלכתי לסדר וכלים ואוכל ושקיות ולשטוף ולסדר כסאות ולפנות כוסות ולחלק ברכונים והייתי ממש לא מרוכזת בברכה כי כל שני'ה ילד אחר צרח, בכוונה (וזה הזכיר לי שהרב אמר ש), ולהתראות ולסגור את הדלת מאחורי אנשים ולשמוע את הרעש שיורדים במדרגות קומה ועוד קומה ועוד קומה. ודיב} דיברתי קצת עם אמא, מזמן לא דיברנו ככה, ואח"כ היא עלתה לחדר אז שרתי קצת ושפכי ורחם ואסור אבל איך אפשר שלא, ומתישהו התיישבתי ונרדמתי למרות שהשעה היתה בקושי עשר או משהו ובכלל תכננתי ללמוד, אבל הייתי כ"כ מותשת, שלא שלטתי בזה
אוך
(ודיברנו קצת על חתונה והיא אמרה ש ו וואו בעזהי"ת)
- לקראת נישואין וזוגיות