לדעתי זה להיות שותף במשו שלא מאמינים בו..
 

חלק מרשת, אולי

[נניח, אם את עובדת בתחנת דלק שבה יש משמרות 24/7

שונה מסניף של סופר פארם שסגור בשבת לעומת סניפים אחרים שלא]

מטבע הדברים אני לא עובד בשבתות ובחגים, רק יודע שאלו האחוזים בימי בחירות וביום העצמאות והנחתי שזה אותו דבר.

מתחיל מ 150% 

2 שעות נוספות ראשונות 175% ואז 200%.

ככה גם בחגים - כולל עצמאות

למען האמת יש מלא פרשנויות משפטיות בנושא כי החוק לא ברור.

יום בחירות זה התייחסות שונה ובאמת 200%

(מסייג - אולי אולי מעבדות מסוימות באוניברסיטאות, שכן יש צורך מסוים דחוף, עם אישור מיוחד...). 

כמו שבאופן עקרוני, כל מוסדות הציבור בישראל סגורים בשבת. המגזר הציבורי בישראל, באופן עקרוני (תמיד יש חריגים) לא עובד בשבת, זה דבר פשוט. 

אבל  שבת היא מקור הברכה.

למה לעבוד במקום שהולך על הפסד מראש?

ברכה אין שם.

וגם לא חוקי בישראל לא לקבל אדם על אי הסכמה לעבוד בשבת (אולי למעט מוקדי החירום - מד"א/בתי חולים/כבאות/משטרה...). זה עניין החוק של שעות עבודה ומנוחה. 

פשוט כתבתי שזה החוק. אתה מתנגד לחוק, סבבה, מותר לך...

בפועל החוק הוא שאסור לפטר אדם או לא לקבל אדם בגלל אי הסכמה לעבוד בשבת. תעשה עם זה מה שאתה רוצה. 

(בניגוד לכל מיני מקומות אחרים, שיש מקומות שבהם העבודה לא כוללת חילול שבת - בחברת חשמל היא בוודאות כוללת)

לעניינינו - לא נראה לי. לא שייך... גם אם אתה עצמך לא עובד בשבת. עד כמה שניתן לא לסייע לעסק כזה, כדאי. עם זאת - זה לא אסור הלכתית - נניח נהגי אגד, ועוד... 

וכמובן כמו שכתבתי לעיל יש מקומות שזה טבעם. קייטרינגים שפועלים בשבת בצורה מותאמת, בתי חולים כמובן, ועוד ועוד...

זה אומר גם משמרות בשבת...

מקום שעובד בשבת באופן מוצהר כמו רשת am:pm לדוגמא אז לא. מקום שעובד בשבת אבל בשקט ובלי הצהרות על "מלחמה בכפיה הדתית" אז כן (כאופציה שניה)

ברמה הפשוטה של ההלכה אסור.

אבל אם רוצים "להסתדר" עם התורה זה אפשרי...

או להם לבריות מעלבונה של תורה.

זה הבת קול של היום.

אין פתרונות הלכתיים. אני לא מחפשת פתרונות, התורה 'לא בשמיים היא' וניתנת ליישום.

אלא מאי?! 

בהלכה יש מה שנקרא שבות דשבות- צירוף של כמה מדרבנן אזי מותר, בדיעבד.

ובהקשר הזה יש כל כך הרבה שבות דשבות דשבות דשבות, שזה כבר לא ממש מלכתחילה.

ברור שיש בתורה מלכתחילה ובדיעבד, הכל לפי גופו של עניין.

וכן, תשאלו כל רב לגבי רמה פשוטה ורמה מורכבת. ישנו בוודאי.

רק אולי אתם לא נתקלתם כי או שלא שאלתם או ששאלתם תמיד שאלות חד משמעיות.

וגאולה?! מה השתגעת?!

מדינה בה  העבירות והעבריינים בראשי חוצות, הברית הבסיסית עם בורא העולם, השבת הברית והתורה מופרים באופן חסר תקדים. אנחנו עמוק עמוק בגלות, וזה ששבנו לארצנו זה בהחלט פעמי משיח ועקבתא דמשיחא, כלומר: באופן מעשי אנחנו קרובים מאוד לגאולה בזמן 'איילת השחר' אבל אל תתבלבלו באיילת השחר שלפני הזריחה זה החושך הכי סמיך.

יהודית ועצמאית?! כאשר כולם מחליטים בשבילנו, בחינוך בבניה ובעבודת ה'. נחמד שאת אופטימית אבל זה ממש ממש לא המציאות.

אז נכון שיש חז"ל שאומר שגזירה על הציבור זה רק כאשר יכולים לעמוד בו ולכן לפעמים פוסקים בצורה כזו ולפעמים אחרת, זה לא דיכוטומי.

אין ספק שבמדינה הזו יש יהודים, וזה נפלא. סדר יום יהודי יש או ההיפך כמ שחז"ל אמו 'כשישראל יורדין יורדין' עד עפר.

זה משהו מאוד מרגש, שיבת ציון. אבל עדיין גלות זה גלות.

עצוב לי מאוד שכך נראית הציונות הדתית, לפחות חלק ממנה.

קרא עלי מועד לשבור בחורי.

חוץ מביטחון, רפואה או צורך שבת ללא חילולה. בע"ה

20190904211257.webp

יצא לי להיות בזמן האחרון פעמיים שבת בבתי חולים. מצד אחד היה מבאס לראות נשים דתיות עוזבות בית משפחה וילדים אבל מצד שני היה מחמם את הלב לראות נשים שמקריבות מעצמן.

א) בקטע האישי שלי, אני כועסת מאוד על מי שרומס את אבא שלי ברגל גסה

ב) לגביך - שאלה לרב, אני לא יודעת אם זה אסור ממש, אם זה אסור אז אסור, יום הדין מתקרב..., אם מותר אז יש שוב את הדיון האישי שלך וכמובן גם תלוי במצב הכלכלי והצורך בעבודה זו בדווקא

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אבל להערכתי בגלישה באינטרנט דרושה הרבה הרבה יותר שליטה עצמית, לא יודעת לפעמים דברים גשמייח יותר קל. וקל גם כשיש איסור חיצוני - למשל שבת, לחכות בין בשר לחלב

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אני מכיר רק בפלאפון.

תחפשי איכות חיים או זמן מסך או ריכוז בהגדרות במחשב, אולי יש.