לאחרונה מלווה אותי תחושה שממש לא ברור לי מאיפה הגיעה, ואני כל כך מתביישת בה. חשבתי שאם אשתף, אולי היא תיעלם לה..
אני אמא לשלושה ילדים מהממים, ועכשיו קיבלנו הריון נוסף בהפתעה. רוב ההריונות הגיעו יחסית בקלות, הלידות היו מהירות וטובות.
כולם בריאים ונבונים ושובבים, ואני כל כך גאה בהם.
אני עובדת במקצוע מהמם, בעלי הוא אחד האנשים הטובים שאני מכירה, ואנחנו חיים במסגרת חיים מאוזנת וטובה מאד, ב"ה..
בתקופה האחרונה התברר לי שמישהי קרובה מהמשפחה נכנסה להריון עם תאומים זהים.
פתאום זה היה נראה לי כל כך מיוחד ויפה, וממש התחלתי לקנא בה.
זה ממש הזוי, נראה לי שגדול עליי לגמרי לגדל תאומים, וכשבעלי פעם סיפר לי שהוא היה רוצה, אמרתי לו שהוא נסחף לגמרי..
ועכשיו, שזה אצל מישהי קרובה, פתאום אני כל כך מצטערת שלא קיבלנו גם (בינתיים..).
המחשבה הזאת כל כך הזויה, לא ברור לי מאיפה היא מתחילה בכלל ובכל זאת לא מרפה ממני.
אולי עכשיו אוכל לשחרר ולהמשיך הלאה..
תודה גדולה, בשורות טובות ומשמחות, וחודש טוב ומבורך.
