לא זוכה אפילו מבט.
תורה שלך מצטמקת והולכת בתוכי
עד לידה שקטה, חיוורת, כואבת.
אין לי לתת לעולם שלך
אלא מוות.
יש ימים תורה שלך בועטת בתוכי,
מתפרצת, מדהירה בתוכי תשוקה:
תפוז באמצע הקיץ. רוץ לחפש לי,
שלא אלד תורה שלך עם כתם תפוז.
יש ימים תורה שלך
קורעת אותי מבפנים
החוצה בדם, מסרבת להינתק
נכרכת בחבל טבור, צורחת שואגת עד דמעות: עולם חדש
ומפחיד, מי יבין
- לקראת נישואין וזוגיות