מעלה נושא ישן ואפילו סתם לשם שיתוף:שםאנונימי
כתבתי פה בעבר..
בקצרה: נשוי כבר כמעט חצי שנה, טרם ביצענו ביאה ראשונה

היא הייתה צריכה זמן והרגישה שהיא צריכה להתרגל ואחרי שהמון זמן היה תסכול בנושא מהצד שלי וחוסר רצון מצידה, כל פעם ניסינו מעט מעט.
נניח איך שהיא טבלה היא לא רצתה. כי חבל, רק עכשיו טבלתי.
אחרי זה כל פעם כשהיינו מנסים מחדש (בעיקר לקראת השלב שנהיה אסורים), זה לא היה עובד כי כאב לה.

מתישהו תודה לאל היא הפסיקה עם הגלולות שמסתבר שממש הורידו לה את החשק, ואז היא הייתה יותר בעניין.

כשגם אז שנייה לפני המחזור נכשלנו, הפריע לי שכל פעם כשיש בעייה בזוגיות, אני הולך ומברר ובודק איך אני יכול לשפר את המצב למענה, אבל כשיש בעייה מהצד שלה, ועוד בנושא שאמרתי לה מלא פעמים שזה מפריע לי, היא לא מוכנה ללכת לאיש מקצוע.
רק מציין שהיא ממש חששה ועודנה חוששת לפתוח את זה מול זרים, לא ברור אם מצניעות או פחד אחר. אני מאמין שזו הסיבה לעניין שרק אני הולך ומברר ולומד מה לעשות.

אחרי הפיצוץ ההוא, תודה לאל, היא הסכימה שנלך ליועץ זוגי.
עלו ועדיין עולים תובנות.
אצלי הבעיה היא בעיקר איך להפגין רגשות אליה בלי לפחד להיפגע (זה מה שאני מאמין שהבעיה אצלי).

כל ההקדמה בשביל החלק הבא:
חשבנו לקחת שבועיים חופש כדי להיות לבד ולשפר את הזוגיות.
לפני כמה ימים, מעט לפני שהטיול אמור להתחיל, היא חזרה מהמקווה והייתה בעניין מאד.
היא סיפרה לי שמעולם לא הרגישה כזה רצון להתייחד.

מאד שמחתי, אבל ידעתי שאם נצליח זה אומר שאנחנו אסורים ברוב המוחלט של הנופש.
שאלתי אותה אם היא מודעת לזה והיא אמרה שאין צורך, נעשה הכל חוץ מהחלק האחרון והכל יהיה בסדר.

אני עוזב את החלק שטיפה נפגעתי מהמשפט שלה (בעיקר כי היא נפגעה בענק אחרי זה), היא פשוט גילתה שבעייתי הלכתית לבצע את המשחק המקדים בלי שמנסים באמת, כלומר שזה אסור.

אני לא רוצה לתאר את מפח הנפש שעבר עליה וכמה שהיא בכתה בלילה (בסוף גם לא עשינו את זה, כי היא לא ידעה אם זה שווה את זה או לא) מהנושא הזה.

אני גם מצד אחד רוצה לפרוק על ידי שיתוף הסיפור. זה היה ממש לא נעים.

מצד שני, אשמח עד כמה שאפשרי לדעתכם, אם יש לכם רעיונות איך אני אוכל להרגיש יותר "חופשי" להביע רגש לאשתי.
היא באמת מקסימה, אבל יש לי נטייה לצערי (גיליתי את זה לא מזמן) להסתכל על זה כמו שותפות מוצלחת שמנסים ממש לעזור לשני, כשזה לא אמור להיות ככה באמת.

סליחה על האורך, מקווה ששרדתם.
ולא, אני לא טרול...
כל הכבוד שהלכתם להתייעץ.מיקי מאוס
אבל נראה שאתם צריכים יותר מאשר ייעוץ זוגי, מישהו מקצועי שיוכל להכווין ולייעץ בנושא המיני, וגם ההלכתי (בכלל לא כזה ברור שאסור להתחיל בלי לסיים בביאה. כשזה חד פעמי ונובע מקושי רגשי וכו. צריך פה הכוונה הלכתית אישית)

אתם עדיין טריים. תעבדו על להכיר אחד את השני ואת הזוגיות והמיניות שלכם. לא בריא ולא טוב להציב את הביאה כמטרה שמובילה אתכם. בעז"ה זה יגיע כשתהיו מוכנים....

לגבי עניין הרגש- זה באמת קושי למי שלא טבעי לו הבעת רגשות. אין לי עצה קונקרטית אבל חשוב מאוד למצוא איך לפתח ולקדם את זה כי זה באמת מהותי בבניין זוגיות והגיוני שגם זה מהווה מחסום בפני אשתך בנושא המיני(אצל נשים יש קשר הדוק בין הדברים...)

בהצלחה!
תודה על התגובהשםאנונימי
אתייעץ לגבי מה שהצעת עם היועץ.

נראה לי מוזר לא לסיים עם ביאה, במיוחד שמדובר בשבועיים שיהיו לאחר מכן.
כלומר, מה מגדיר חד פעמי?

בעיה נוספת ולא קטנה מכך, היא שאין לי רצון לעשות את זה.
אני אוהב אותה והכל, אבל כשזה מגיע לתחום הזה איתה, אני נהיה עייף פתאום.
ספציפית אז גם הייתה סיבה לזה שהייתי עייף, אבל לא היה לי חשק מיני גדול מדי... אני מקווה שלא התייאשתי
אני לא פוסק,עוד סתם אחד
ובטוח יש חולקים, אבל מדריך החתנים שלי אמר לי במפורש, ויותר מפעם אחת, שמותר גם לא לסיים בביאה אם זה מה שטוב לאשה באותו הרגע.

לגבי הבעיה השניה - אני מצטער לומר, אבל זה נשמע כמו ייאוש. אני לא יודע מה עושים עם זה בפועל, אבל טוב שאתה לפחות מודע לזה. מקווה שהטיפול הזוגי יעזור גם בזה.
קודם כל, לגבי היחסיםשוקולד פרה.
אפשר מאוד להבין את התסכול העצום מההתעסקות האובססיבית בנושא- בלי שעדיין יש משהו בכלל.
מאוד מתסכל.
ואם נוסיף לזה את העובדה ששניכם באתם עם ציפיות גבוהות מהנישואים (אתם רק חתן וכלה)- אז זה ממש מפח נפש.
בעיקר מהצד שלך, שבוודאי יותר ציפה לחיי אישות תקינים.

אחרי כל הרכבת הזאת אתה מתאר מצב שבו יש רצון מצידה אבל מתפקשש, וגם שאתה כבר עייף וכל העניין כבר לא מלהיב אותך כמו אז (לפחות לפי מה שאני הבנתי).

לדעתי כל הדרמה שהיתה ביניכם היא בגלל העומס הרגשי שמונח ביניכם.
מן הסתם שיש עוד דברים בזוגיות שקצת מתוחים, אבל נדמה שהכל מתנקז לשם.. (לחיי אישות).

חוסר הדיבור הרגשי ביניכם הוא לדעתי המפצח לבעיה.
בקטע הרגשי אתה קצת מתנהל מולה בחשבונאות ובריחוק.
שאל את עצמך היכן אתה נשי יותר- נפעל ממנה בקלות, פוחד להיפגע, פוחד להביע אהבה, בוחן אותה לראות מה תעשה קודם,
והיכן אתה גברי יותר- מעניק בטחון, לא מפחד להיפגע ממנה, לוקח בקלות ומאמין בעצמך.

שווה לך לחזק את הבטחון שלך. לא לפחד להביע רגש ולהיות זה ששואל את עצמו איך אפשר לגרום לה להיות בטוחה יותר.

שווה לקחת ייעוץ זוגי, זה ממש יכול לפתור את הקשיים שאתם נתקלים בהם.. בהצלחה!
העיקר ברגועתה ה
כמובן שהכי חשוב זה כל הזמן דיבור פתוח ותקשורת בעיקר שמדובר בנושאי אישות
ואני ממליץ לך פשוט תהיו רגועים בלי מטרות בלי לנסות להשיג משו בלי להילחץ
פשוט תנסו להיות שם ולהנות אחד מהשני בלי מטרה להצליח משו.. שיקח לכם עוד שנה הכל בסדר..
הלחץ הזה שצריך להספיק
מוריד חשק
מוריד ריכוז
מוריד הנאה
פשוט תהנו ללא מטרות והספקים ורעיונות!
והכי חשוב שזה לא יכאב לשני.. לא עושים שום דבר אם זה לא נעים לאחד מבני הזוג..שום דבר!
ואם יש בעיה הלכתית תברר.. אל תפסוק לבד.
וכמובן שכל הזמן צריך לפרגן ולהגיד דברים נעימים.
מקווה שעזרתי.
ואם לא בא לי גם?שםאנונימי
באמת חשבתי שההלכה היא כמו שאמרתי, אבל גם לא היה לי כוח ורצון.

אז לא עושים?
לא נורא שלא היה לך כח ורצוןסוסה אדומה
קורה... אל תיבהל מזה ואל תתן לזה להגדיר אותך.
תנסה לנתח מה הביא אותך לייאוש הזה, ותשאל את עצמך אם טוב לך איתו (עם הייאוש)... ולאט לאט או מהר מהר יחזור לך הכח והרצון.

זה קורה... שעד שקמתי אני לפתוח לדודי, דודי חמק עבר.....

כואב, אבל לא נורא. ה' מחדש בטובו כל יום ורגע מחדש...
תגובההעני ממעש
זאת בעיה.!
לפנות למי שיהיה.
לעשות מה שצריך, ולא מדיי לחשב חישובים.

כל טוב
ב"ה בקצרה פעם הבאה שהיא מוכנה לזרום אז תזרום בלי בלאגןmetorafi

אתה יכול לעשות ביאה חלקית ולא מלאה ואז היא תדמם ורק ממש לפני המחזור לעשות ביאה מלאה 

 

ואז אין לך בעיה לשכב איתה כמה פעמים ובכלל קודם תשכב איתה פעם אחת אח"כ תחשוב מה הלאה תראה עד שהיא זרמה הכל נדפק ובקמם לחשוב על בעיות כל היום תחשבו על פתרונות ואין שום בעיה לעשות משחק מקדים בלי ממש לשכב אבל שוב היית יכול לעשות ביאה חלקית מלא עושים את זה בין החתונה למחזור הראשון ואז לפני המחזור ביאה מלאה אח"כ גם הולכים לגניקולוגית שתנקה אם נשאר חלק מהקרום בתולים כדי שלא יהיה בעיה בחודש אח"כ

אני לא מצליח להבין...שםאנונימי
אם ביאה חלקית גורמת לה לדמם, אז זה לא משיג את המטרה.

המטרה שלה הייתה שלא לדמם כדי שנהינ מותרים בשבועיים חופש שלנו.
ב"ה ביאה חלקית לא גורמת לדימום לא ישר יורד דםmetorafi


אוקיי, לא ידעתי..שםאנונימי
והזרע יוצא בפנים? למרות שזה חלקי?

זה מותר לכתחילה?
זה שאלה לרב שלךשוקולדד ציפס

באופן כללי יש הקלות הרבה יותר ממה שנדמה,

שמעתי גם מרבנים ממש מחמירים

אם זה ביאה ראשונה.

ב״ה אם אתה בפנים חלקית כן וכןmetorafi
זה חלק מהרעיון של לא להיות ישר טומאה אחרי ביאה ראשונה
רבותיי!העני ממעש
יש כאן זוג במצוקה,
שבמקום לשלוח אותם באופן החלטי למעשה מסויים,
הפך לדיון צדדי כאילו זה להלכה ולא למעשה.

נראה לעניות דעתי שדיי והותר במה שנרשם כאן.

@אלעד
אתם לוקחים חופש כדי לנסות לעלות לשלב הבאים...

ועד שהיא רוצה אתם לא מנסים בגלל שאם זה יצליח תיאסרו....

חבל מאוד מאוד

פעם הבאה קחו את הסיכון ולכו על זה, 

וכאשר תיאסרו תעבדו על התיקשורת המילולית, כל עוד אתם מותרים יש המון תיקשורת במגע שהיא הרבה יותר קלה וטבעית

אתם (שניכם!!) מקסימים ❤❤❤סוסה אדומה
קודם כל, איזה כיף שהפסקתם עם הגלולות. זה פשוט זוועת עולמים...

איזה כיף!!! לשמוע שהיא הגיעה למצב שהיה לה ממש חשק. תנסו להבין מה קרה עכשיי שהגיע לה חשק כזה.
חופש? פחות עול? יותר זמן איכות? פניות?
תנסו כדי שתצליחו להבין איך לגשת לזה בפעם הבאה.
היא רצתה להתייחד(!)... זו התקדמות מטורפת.

שתדע שרוב הזוגות שלוקח להם הרבה זמן, זה בגלל הידיעה שכשהם יעשו את זה סוף סוף, הם יצטרכו להאסר. אתם לא לבד שם.
ואמרת לה את זה מיוזמתך זה חמוד, כי זה משהו שמתאים לאישה לומר... תחליט שאתה מוכן להקריב את השבוע הזה בשביל שיהיה מותר לכם כל הזמן אחר כך במקום כל חודש להיתקע עם הקטע הזה.
אם אתה לא תהיה מוכן להקריב אותו, היא בטוח שלא...

למה נפגעת מהמשפט שלה? היא מבחינתה לא אמרה שום דבר רע. כי היא חושבת שאתה נהנה מהחלק המקדים כמוה. ואגב, תמשיך לשדר לה שזה מהנה אותך כי אחרת היא לגמרי לא תהנה. (אם כי, אפשר להבין שמי שעוד לא גמר, קשה לו יותר להנות מהתהליך כשהוא לא בטוח שבסוף הוא יוכל לפרוק).

כדאי שתבררו הלכתית שזה באמת אסור.
לפי מה שאני בררתי, מותר לקיים משחק מקדים בלי לגמור בסוף. במיוחד בנסיבות שלכם(!!!).
אתם צריכים לנסות ולנסות ולנסות עד שזה יקרה, בלי שתהיה עליכם שום מגבלה.
הקב"ה רוצה שתצליחו, והוא רוצה שיהיה בינכם שלום.
יש עניין של סדרי עדיפויות, וחבל שלא מלמדים את זה.
תברר את זה עם רבנים שאתה סומך עליהם אחרי שתספר להם את כל הסיפור.

כואב לי הלב עליכם, ובמיוחד עליה ועל המפח נפש שעבר עליה. עד שהיא הגיעה למקום שהיא רוצה את זה , ההיצר הרע מצא מקום למנוע מכם את זה שוב.
זה לא קל בכלל. לשניכם... אבל משמח לראות שאין לה שום בעיה, ושהיא רוצה בזה.

חשוב שתנסו ותנסו לעשות את זה בימים שאחרי המקווה, שאז האישה הרבה יותר רוצה בזה (אחר כך, אצל הרבה נשים החשק הולך ופוחת וגם פיזית המקום הולך ומצטמצם)...
תשמח אותה ממש, תענג אותה בחכמה עד שהיא ממש ממש תרצה את זה. ותמשיך להאמין ולחכות בסבלנות, אתה מקסים עם העבודה שאתה עושה עם עצמך!

כדי להצליח, אני לא יודעת אם המליצו לכם, הרבה פעמים יותר קל לאישה בהתחלה לנהל את הקצב ואת הכיוון, ולכן הרבה פעמים נח בהתחלה שהיא תהיה מעל ולא להפך.
אחר כך אפשר לחזור לתנוחה המסיונרית.
אם לא ירד דם, ולא הצלחתם עד הסוף ממש, אם זכור לי נכון, זה לא אוסר אתכם. תמשיכו שוב למחרת או אם יש לכם כח, כמה זמן אחרי (זה יכול להיות מאוד כואב לאישה).
וגם אם לא הצלחתם, אל תדאגו... המקום מתרחב לאט לאט. וכל פעם כזאת מקרבת אתכם למטרה...
מה שבטוח, אתם תדעו להעריך את זה יותר מזוגות שהכל הלך להם חלק על ההתחלה

שורה תחתונה, אל תעשו חשבונות. ואם אתם צריכים היתר מרב, תבקשו ממנו. הרבנים יודעים שהדבר החשוב ביותר הוא שתצליחו. גם ככה יש לכם מגבלות.

נסו להגיע שוב לזמן שבו מתקיימים התנאים שלדעתכם גרמו לה לרצות בזה מאוד.
חברות טובה בינכם, געגוע, פניות נפשית (בלי מבחנים ועבודות), ערנות, אוכל טוב.
תוכלו להעזר גם במעט יין לבן, זה יכול לעזור מכל מיני בחינות.

בקיצור, ב"ה נראה שאתם הולכים ומשתפרים, וזה מאוד משמח.
בהצלחה, אתם עוד רגע שם ויהיה לכם הכי כיף ושמח בעולם. אל תתנו לשום יצר הרע להפריע לכם.
נשמח לבשורות טובות!!


נ.ב. אישתך מקסימה ועובדת מהמם, בצורה שונה משלך, אבל לגמרי לא פחות ממך. אתם ראויים זה לזו בעיניי.
את מקסימה ומיוחדת!!!כלה נאה
אוהבת לקרוא אותך.
את בעצמך ❤❤סוסה אדומה
גם אני נהנה לקרוא אותךשםאנונימי
תודה על המילים החמות.
אנסה למצוא היתר.
בשמחה, בהצלחה...!סוסה אדומהאחרונה
בהצלחה רבההסטורי
מעולה שהלכתם ליעוץ.

יכול להיות שכדאי לשניכם 'לשחרר קצת'. אם היא באה ורוצה (כשמותר) - אז קדימה, זה יוכל מאוד לשחרר לכם את הפלונטר. מה יהיה אח"כ, תחשבנו אח"כ...
מישהו מבין טוב בליסינג?חזקה בעורף

אנחנו מתניידים בשני רכבים. בעלי מקבל מהעבודה רכב+דלקן של 7 מקומות, שלרוב נמצא אצלו. ויש לנו רכב פרטי שלנו (5 מקומות שלרוב נמצא אצלי) עד עכשיו הרכב הפרטי שלנו היו רכבים זולים ודי מתפרקים, לא כ"כ השקענו ברכב כי הוא שימוש בעיקר אותי לעבודה (ממש קרוב לבית) ובהקפצות של הילדים (שוב, לרוב נסיעות ממש קצרות)


עכשיו ב"ה כבר תקופה שהרכב 7 מקומות לא מספיק לנו❤️ אז הרכב הפרטי הופך להיות גם להרבה נסיעות (לשבתות ולטיולים) הרכב הנוכחי כבר מתפרק וכבר תקופה שאנחנו מחפשים רכב ממש טוב שיחזיק מעמד לאורך זמן. הקצבנו עד 50,000 אבל לא מוצאים משהו שמספק אותנו מבחינת הנתונים של הרכב😬


התחלנו קצת להתלבט אולי כדאי לנו להשקיע בליסינג. מצד אחד מרגיש לי קצת כמו לזרוק כל חודש כסף לפח. מצד שני, נותן לנו שקט נפשי עם הרכב (קצת זקוקים לזה)


אבל בסופו של דבר, לא באמת מבינים בליסינג עד הסוף…

נשמח לשמוע איך זה עובד. יתרונות וחסרונות.

למה צריך להתייחס כשרוצים להתחיל? על מה לשים דגש? מאמינה שאנשי מכירות של הליסינג יידעו ל"סובב" אותנו טוב, כדי להרוויח, אז רוצים לבוא כמה שיותר מוכנים מראש.


תודה לעוזרים🙏🏻

לא בדיוק מה ששאלתפשוט אני..

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.


 

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

גם אנחנו נעזרנו במישהו כזהבארץ אהבתי

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

ממליץ גם על ארי ויילר1223334444
זה בדיוק הבנאדם 🤩פשוט אני..
גם אני ממליץ עליו, בחום רבדוד100
+972 54-532-0036
תודה! נחשוב גם על זה.חזקה בעורף
נשמע שזה לא נכון לכם ליסינגזיויק
תודה על התגובה. יכול לפרט למה?חזקה בעורף
כי הרצון שלכם זה ברכב טובזיויק
זו לא סיבה מספיקה לליסינג עם כל הכבוד..
ליסינג אף פעם לא יהיה משתלם לאדם הפרטינפשי תערוג

עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.

עם סכום כסף כניסה ויציאה

כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש

אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב


בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש

כן, חברות הליסינג תמיד מצחיקות אותיפשוט אני..אחרונה
''ירידת הערך - עלינו''.

נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם... 

מישהי חייבת לי כסף ולא נעים לי להזכיר להפשוט אני..
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך כ"ב בסיוון תשפ"ו 19:59

אבל עם חוסר נעימות לא הולכים למכולת, לכן הזכרתי למדינת ישראל בכל זאת...


 

 

 


 

כן חברים,

לפעמים מומלץ למלא דוחות להחזר מס 😀

לא המצב ... אבל תודה!לאחדשה
המלצות לצימרחושבת בקופסא

מקווה שזה מתאים לשאול פה ויהיו מספיק תשובות.

יכול להיות שעדיף לשאול בהו"ל.


אנחנו רוצים לצאת לצימר זוגי מהתקציב שנשאר לנו מהמילואים וכנראה נוסיף קצת.

מחפשים צימר חדר אחד לזוג, עם ברכה פרטית (באמת פרטית, שלא רואים אותנו ואנחנו לא רואים אחרים)

עם ארוחת בוקר יהיה נחמד אבל לא חובה.

תקציב של סביבות 1,000 שקל לילה, (נחמד אם יהיה בפחות) שני לילות בסוף אוגוסט כנראה (אני מקווה שלא יהיה עמוס או יקר מידי בזמן הזה, אין לנו כל כך אפשרות אחרת)


אזור בארץ: לא ירושלים או המרכז ממש, ולא צפון רחוק ודרום רחוק. אולי בשולי המרכז?

אנחנו מתניידים באוטובוסים.

עדיפות אם יש אטרקציות, מסלולים ודברים מעניינים לעשות באזור שאפשר להגיע אליהם באוטובוס.


אשמח לעזרה כי ממש לא מבינה בזה.

מכירים את די סיטי במישור אדומים?ברגוע

האם יש שם חנויות במחירים טובים?

מחפשים בעיקר ספה ומיטת ילדים, אולי גם שולחן אוכל ותנורים

הייתי שם לפני שנה, זה היה בעיקר בית קברות לעסקיםפשוט אני..

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

תודהברגוע
ואולם שמחות של ארועים חרדייםמשה

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

אם אתם מהאיזורנפשי תערוג

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

תודה, יש לך המלצה על חנות מסויימת בירושלים?ברגוע
לא.נפשי תערוגאחרונה

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט


מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

חיבוקחדווית

יש לי חברה סופר סופר קרובה,

חברת נפש כמו שאומרים..עברנו הכללל ביחד..

ברגיל היינו מתחבקות חיבוק ארוך (יכול להיות כמה דקות) מלא משמעות ,צורה לבטא את האהבה ואת הקשר העמוק ומשמעותי, מתוך אהבה נקיה.

עכשיו אני מתחתנת עם הבחור שלי.

ואני לא יודעת מה לעשות.

האם זה סבבה שאני ככה מתחבקת איתה באמת מתוך אהבה כנה ואמיתי? האם זה משהו שאוכל לעשות גם אחרי החתונה. הרי למרות שיש לי את האיש שלי אני עדיין רוצה את החיבוק דווקה שלה, כמו שאני עדיין רוצה תחיבוק של אמא
מה אתם אומרים על זה

פשוט לעדכן את האיש שלי ואז זה סבבה??

מה אתם ממליצים, הכל זה יכול פשוט להמשך כרגיל?
וגם בכללי איך מנהלים חברות כלכך קרובה אחרי החתונה 

 

משהו לא מסתדרפשוט אני..

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

היא לא כתבה שהיא מתחתנתזיויק
אלא שאלה מה יהיה אחרי שתתחתן מתישהו
''עכשיו אני מתחתנת''פשוט אני..
שאלה טובהמחפש אהבה
ואלה יפה שאתם עוקבים ושמים לבחדוויתאחרונה

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

מודעות לאתגרים בקדושת הזוגיות במרחב הזוגימחפש אהבה

נראה לי שהשאלה מורכבת משתי חלקים, אחד מופנה לגברים שבינינו ואחד לנשים:

לגברים: האם אתם משתפים את האישה שלכם באתגרים שאתם חווים מול נשים אחרות?...

לנשים: האם אתם מעוניינות שהבעל שלכם ישתף אתכם בנושא הזה? שיהיה פתוח עד הסוף?

האם קרה לכם שהוא שיתף אותכם, ומה היתה תגובתכם [המודעת והלא מודעת..]?

לא בדיוק אבל בערךפשוט אני..

אני משתף בצורה קיצונית.


זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.


גם אצלנו יש שיח פתוח בתחום הזהנעמי28

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

 

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי. 

למה הניסוח פה שזה תמיד מהצד הגברי?ירושלמית במקור
מה הכוונהזיויק
למה הוא שואל אם הגבר משתף ולא אם האשה משתפתפשוט אני..
אין סימטריה אבל שאלה טובהזיויק
נו, אשמח לשמועמחפש אהבה
(הוא לא אמר על השאלה שלך שהיא טובה אלא על שלי)ירושלמית במקור
זה מה שהתכוונתי. מוזמנת לשתף מהצד השנימחפש אהבהאחרונה
מה זה אומר אם קשה לי ממש?נגמרו לי השמות

ומה זה אומר עלינו כזוג?

ומה אם פשוט נמאס לי מכל הריבים האלה?

או מכל הריחוק הזה?

או מכל הקושי הזה?

 

יצא לי להתבונן בחג השבועות האחרון במגילת רות,

ובקריאה הזו קפצו לי לעין המילים "ודבקה בה".

לפני הרי מתואר שגם עורפה וגם רות הלכו עם נעמי

אבל נתקלו שוב ושוב באתגר או סירוב או שימת המציאות כפי שהיא על כל קשייה ומורכבויותיה שהציבה בפניהן נעמי - ובעוד עורפה בחרה לחזור אחורה, על רות כתוב: "ודבקה בה".

ובעצם התבוננות על זה הביאה אותי לחשוב שדבקות מובילה לחיים, דבקות יוצרת חיים.

הרי בזכות אותה הדבקות נוצר אפילו המשיח שלנו! חיים. גאולה. בזכות הדבקות הזו. בזכות הלא לוותר הזה.

 

וגם במקום אחר בספר בראשית ששם נאמר "ודבק באשתו והיו לבשר אחד" - ורש"י מפרש בילדים, ופירושים אחרים מפרשים גם באחד ממש באיחוד הנשמתי והגופני והכולל כולו. כלומר יש כאן עוד דבקות שמובילה לחיים. גם להמשך החיים (ילדים) וגם לאיכות החיים עצמם ושמחת החיים שזה הביחד והאחדות של הזוג.

 

וגם בתפילה ששם נאמר: "ודבקנו במצוותיך" ואנו לומדים על התורה הקדושה ש"עץ *חיים* היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר". וגם אם העץ מתנדנד ברוח - אנחנו מחזיקים. דבקים. בתורה. במצוות. באתגרים שהחיים מזמנים לנו.

 

ועוד מקור שעלה לי בהקשר הזה הוא "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם *חיים* כולכם היום" - שוב דבקות שמובילה לחיים!

 

זה פשוט מדהים.

כמה הדבקות מובילה לחיים

כמה להמשיך, לדבוק, להתמיד, לא לוותר יכול להוביל אותנו לחיים.

לדבוק בטוב כמובן.

* ודבקה בה - לדבוק בטוב. רות ראתה בנעמי את הטוב ודבקה בטוב הזה. "באשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין עמך עמי ואלוקייך אלוקיי" - זה הטוב. ה' אלוקי ישראל ולהיות חלק מעם ישראל ולהיות עם חמותי הטובה - זה הטוב עבורי ובו אני דבקה.

* ודבק באשתו - לדבוק בטוב שבאשתי. לדבוק בטוב שבבעלי. לדבוק באשתי עצמה. לא לוותר עליה. לדבוק באישי עצמו. לא לוותר עליו. 

לדבוק ולהתכוונן אליה ולהשקיע בה כמה שאני רק יכול. לדבוק ולהתכוונן אליו ולהשקיע בו כל מה שאני יכולה.

* ואתם הדבקים בה' אלוקיכם - לדבוק כמובן בקב"ה שבידו הכל וממנו הכל ומקור כל החיים וכל הטובה וכל הברכה.

* ודבקנו במצוותיך - לדבוק בטוב שבמצוות ובתורה. יש טוב ויש רע ובחרת בחיים - לבחור בטוב.

 

ואפשר ללמוד מזה גם על הזוגיות שלנו ועל ההורות שלנו - ולזכור שמעבר לזה שכל דבר בעולם הזה צריך אנרגיה כדי להתקיים, צריך עבודה כדי להתקיים ולקרות,

יש עוד משהו מאוד מאוד חשוב:

הטוב הגדול יותר, השלם יותר, האמיתי יותר והשורשי והעמוק יותר – כל אלה באים *רק* אחרי ההשקעה. רק אחרי הדבקות. רק אחרי שעובר זמן של השקעה מתמשכת ומרוכזת.

 

למשל,

לא דומה אהבה לתינוק בן יום

לאהבה לילד בן שנתיים

לאהבה לאותו הילד בן 10

 

ככל שהילד גדל,

ככל שנשקיע בו יותר - יותר נאהב אותו.

כמובן שמהתחלה אנו אוהבים אותו.

אבל אי אפשר להשוות את האהבה שהייתה לנו בלב כשרק ראינו אותו לראשונה, לאהבה שיש לנו בלב כשהוא פתאום קורא "אמא", "אבא", לאהבה שיש לנו בלב שהוא כבר משחק עם האח הקטן, מחבק אותנו וכותב לנו ברכה ואנחנו משחנשי"ם איתו ומגלים בו עולם שלם ואישיות שלמה שלא הכרנו! ואז האהבה מתעצמת אפילו עוד יותר!

 

אותו רעיון גם עם בני זוג,

בהתחלה יכולה להיות אהבה, חיבה, התרגשות וכו'

ופוטנציאל הצמיחה של האהבה עצמה הוא עצום

אחרי שנה עוד יותר

אחרי 10 שנים עוד יותר

ואחרי 20 ו30 שנים עוד יותר.

 

וגם אם קשה לנו עכשיו -

הרי אם נלך אחורה למקומות שחווינו קשיים בחיים הרבה פעמים נוכל לראות שאם לא היינו חווים את כל הקשיים האלה, את כל המשברים והרע שעברנו - לא היינו באותו מקום שאנחנו עכשיו. וכל אחד ואחת ומה שזה אומר עבורם.

כך גם אם אנו עוברים עכשיו קשיים בזוגיות שלנו - נוכל להגיע דווקא מהם ומתוכם גם לכמויות של *טוב* גדול אפילו עוד יותר בינינו. 

כמה שזה נשמע מופרך, לפעמים רק מהמשברים אפשר לצמוח ולהעמיק בעוצמה הכי חזקה שיש,

לפעמים דווקא מהרע אפשר לחוות את הטוב יותר בשלמות ויותר בחוזקה ועוצמה.

 

וזה נכון לכל תחום בחיים - אדם שעובר ומתגבר על מכשולים וקשיים - לרוב יכול לצאת הרבה יותר מחוזק, עם הרבה יותר כוחות ותעצומות נפש שגילה על עצמו, הרבה יותר לעזור גם לאחרים, הרבה יותר לפתח את השריר של הנתינה וגם של הקבלה, לפתח ולהרחיב עוד את כוחות הנפש שלו, וגם לחוות את הטוב הרבה יותר בעוצמה כאשר הוא מגיע.

 

אז דווקא אחרי ריב או אתגר או קושי זוגי - אם נצליח לעבור דרכו, בתוכו וממנו נכון -

או אז נוכל גם לגלות את הטוב העמוק יותר, הגדול יותר,

מה שלא היינו זוכים לו אם היינו נשברים באמצע!

מה שלא היינו זוכים לו אם היינו מרימים ידיים בקושי הראשון או השני או השלישי.

אז אם יש קשיים ואנחנו חושבים אולי להרים ידיים?

רגע!

לומר לעצמנו - רגע, בעצם עדיין אין לנו מושג עוד כמה טוב נוכל לקבל מהקשר הזה ואחד מהשנייה עוד יום, עוד חודש, עוד שנה ועוד 20 שנים.  

אז ננסה לאפשר לעצמנו את אותה השקעה והתמדה, את אותה דבקות, את אותו לימוד, וב"ה לזכות לטוב עמוק וחזק עוד יותר.

 

ובעצם אם חושבים על זה אז גם בהורות, גם בזוגיות, גם במיניות, גם בכל מערכת יחסים עם המשפחה, גם בעבודה, וגם בהכל - המתמיד זוכה! לגמרי זוכה ❤️

וזה הזכיר לי גםנגמרו לי השמות

קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:

 

אשתי, תודה שחיכית.

היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.

 

זה משהו לחגוג יום הולדת 80.

לא בא ברגל...

 

וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.

ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?

המחשבה עלייך.

המחשבה על כך שחיכית לי.

את חיכית.

 

חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.

וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!

 

חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו

או לא להאמין.

לבחור

אם להישאר

או להיפרד

אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",

או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.

 

ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.

את בחרת בנו.

כל פעם מחדש.

את בחרת לחכות.

 

את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,

את ידעת מבפנים, שזה יגיע,

שאנחנו נעבור את זה.

וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,

שאמר לך להילחם

שאמר לך לחכות.

 

זמן.

כמה כמה שהוא משאב חשוב.

ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת

כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול

כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול 

כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול

כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,

שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?

 

ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?

ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?

ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?

ומה היה קורה אם היינו נפרדים?

בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?

 

אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.

על מה הייתי יכול לפספס

על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי

על המשפחה המדהימה שבנינו

על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות

ושרים לנו שירים

ומחברים לנו ברכות

וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!

אתם!

 

אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?

אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל

ושוב נפל

ושוב קם

ושוב 

ושוב

 

אנחנו מודל להערצה!

ממנו שואבים!

 

והאמת? אני מבין אותם.

תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!

תראי כמה אהבה יש בינינו

כמה עוצמות

כמה חוויות

כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.

כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.

 

ואיזה מזל שחיכית לי

ואיזה מזל שהאמנת בי

ואיזה מזל שלא וויתרת

ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר

ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך

ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,

ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -

אנחנו עדיין בדרך!

וכמה בהמשכה השמים צלולים

והשמש מאירה

והחיים מחייכים

וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה, 

במורד הגבעה,

בהמשך הדרך הזו.

 

ואת, שחיכית,

וידעת

והאמנת

ובחרת

ואהבת

ללא תנאים 

לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.

תודה.

את לא יודעת עד כמה תודה.

תודה שחיכית.

(רציתי לכתוב ישר ולא הספקתינגמרו לי השמות

בעקבות בלת"ם שמיד צץ,

אז חוזרת עכשיו רק לציין הבהרה:

@oo היקרה רק למען הסר ספק היה חשוב לי לכתוב שאת הקטע הנ"ל רציתי לכתוב כבר מחג השבועות שאז חשבתי על הדברים ופשוט חיכיתי לזמן פנוי לנסח ולכתוב אותו.

וכמובן שאין באמור שום התייחסות ספציפית למקרה ספציפי כזה או אחר או שום ביטול חלילה לדברים שנאמרו בשרשור אחר.

אלא רק התבוננות אישית שעלתה לי מקריאה במגילה וכל מה שפירטתי כאן. 

ואם יש מקרים שיתחברו וזה יהיה מתאים להם - מצוין, ואם יש מקרים אחרים שלא יתחברו או שלא יהיה שייך אליהם - זה גם כמובן בסדר גמור ואין הדברים מתיימרים להתאים לכל המצבים ולכל האנשים ולכל המקרים באשר הם כמובן, אלא רק לאלה שכן ).

ובכלל רוצה להודות לך גם כאן על הדיון המכבד, המפרה, המדייק והמחכים שם 🙏❤

כבר זמן רב כאן בפורומים אפשר ללמוד ממך המון מתוך המודעות הגדולה שלך, העבודה העצמית מעוררת ההערכה שלך, הגמישות המחשבתית שלך, החתירה למען מיקסום האושר בכל התחומים בחיים ועוד

🔴 מצב מלחמה 🔴 - תוספת קטנה לעכשיונגמרו לי השמותאחרונה

יש משפט חשוב של דוקטור ויקטור פרנקל (ועוד רבים וטובים) שחשוב רגע להנכיח לעצמנו עכשיו:

 

כל התנהגות/תגובה בלתי נורמלית במצב/במציאות בלתי נורמלית - היא נורמלית.

 

אז מצאת את עצמך / את אשתך / את אישך / את הילד ברגרסיה בתחום מסוים?

אתם נורמליים.

זו המציאות שלא נורמלית.

 

אז לוקח לך שוב שנה לעשות פעולה פשוטה?

הכל עמום, מבולבל, לא מרוכז?

את נורמלית. אתה נורמלי.

 

פתאום בוכה כאילו בלי סיבה הנראית לעין?

כל פעולה הכי קטנה נראית כמו הר?

התחלת דיאטה בדיוק לאחרונה ומאתמול מחפשת רק מתוק ומנחם?

הסבלנות מתקצרת לפתיל קצרצר או אפילו בלתי נראה?

לא מבינה את עצמך?

שואל מה נסגר איתי?!

תוהה לעצמך או אפילו מבקרת את עצמך: מה זה מה קורה איתי?!

את נורמלית. אתה נורמלי.

 

ומה יעזור גם לנו וגם לזוגיות שלנו עכשיו?

בעיקר חמלה.

הבנה.

לגיטימציה לאנושיות שלנו.

המון חמלה ואהבה.

לעצמי. לאשתי. לאישי.

לקחת נשימה עמוקה

ועוד אחת

להוריד סטנדרטים כרגע במה שאפשר

ובעיקר לזכור שגם אני וגם בעלי/אשתי - אנושיים.

ועוברים, שוב, בתוך מציאות מוטרפת.

ולנסות למצוא עוגנים גם כעת

ולנסות לחזק את עצמינו ולהתמלא ממה שעוזר

לנו, ולזוגיות שלנו.

 

בשורות טובות ב"ה 🩵🙏

שאלה יותר לגבריםבוריס

אשמח להמלצות על תחתונים.

אני לא מוצא משהו שהוא באמת נח ואני סובל מזה מאוד

תודה

מאצ'טונים דלתא - יש גזרות שונותפ.א.
אני אוהב בוקסר קצר 
גזרה?חתול זמני

אני אישית אוהב את הבוקסרים הארוכים של פוקס (יש לי מבנה גוף רזה־בינוני בערך L)

לגזרה רחבה הרבה אוהבים רפויים

א. גזרה רחבההסטורי
ב. שתי מידות יותר משאר הבגדים...
כעיקרוןשפויאחרונה

אין נוסחא מנצחת, לכל אחד נח משהו אחר,

זה פשוט לקנות אחד ולבדוק.

אולי יעניין אותך