פעם אהבו אותי, היום לא, וזה לא הלבד שהורג, אני רגילה להיות לבד וזה בסדר, מה שהורג אותי זה שהלבד הוא מול אנשים שאני רוצה שיהיו חלק מהחיים שלי
אני לא אוהבת לא לסיים משפטים, לא אוהבת לדלג על חלקים ולכתוב פסקאות שלא מכילות בדיוק מה שהן אמורות להכיל, אבל ראינו מה קרה בפעם הקודמת שכתבתי פשוט הכול
לא כואב לי, אני לא כואבת, אני רק מבכה את הסתמיות
אני נגמלת מהכאב ומהמסכנות, אני נלחמת בשביל להרגיש טוב, בשביל להעלים את השעמום והפחד והחרדה, ותראו מה קורה
אני מתקדמת ועדיין לבד
טוב אולי זה כן מפריע לי
לא סיימתי להתמסכן, אני מחכה לקרקע פוריה
חשבון שלכם
כן אני שוהאת אותי קצת
- לקראת נישואין וזוגיות