היי בנות. אני ממש מרגישה שאני צריכה עזרה ועצות לעבור את המשבר הזה..
ילדתילפני 3 חודשיים בת. יש לי בכור בן שנה ו5 בבית.
מאז ההריון שלה אני מרגישה שאני שונאת את בעלי.
נכון שיש הורמונים אבל זה עובר את גדר ההורמונלי. פתאןם כאילו התפכחתי ואני רואה בכמה אנחנו שונים וכמה אנחנו לא מסתדרים ולא מצליחה למצוא בו כמעט ושום נק טובה להיאחז בה.
אנחנו רבים המון ולא מסכימים על כלום. מלא פעמים כבר העליתי את נושא הגירושין הוא לא בעניין אומר שזה יהרוס לילדים את החיים אבל מצד שני הנוכחות שלו בבית מפריעה לי.
הוא כלכל לא קשוב לצרכים שליוכלכך חא מבין אותי.. דיברנו המון פעמים וזה לא עוזר. גם האינטימיות בינינו מתה. לא נמצאים הרבה ביחד. אני טהורה כבר חודשיים והיינו יחד 3 פעמים רק שתבינו.
דיברנו על זה והוא אומר שכשאנחנו רבים אז לא בא לו. בסדר גם לי לא בא אבל יש לו חובה לפייס אותי. הגדלתי לעשות וישבתי וקראתי איתו ספר של הלכות אישות כדי שיבין את החובות שלו כלפיי ואת החשיהות של הקרבה הגופנית לאישה וזה לא עזר.
בכללי שום דבר לא מספיק לו ועל הכל יש ביקורת
חושבים שונה רואים את העולם שונה וכאילו התעוררתי בין רגע למציאות שבא לי לברוח ממנה.
אני מרגישה כלואה בתוך מערכת נישואין כושלת. חוסר שביעות הרצון שלי ממה שקורה בינינו גרמה לי ממש להפסיק לאהוב אותו ועכשיו אנילא מסוגלת לסבול אותו.
איך זה קורה שצורך לא ממומש לאהבה ולקשר מגיע לכדי כמעט שנאה??
חשבנו על טיפול זוגי אבל אין לנו כסף כרגע בכלל.
תודה על האפשרות לפרוק
ילדתילפני 3 חודשיים בת. יש לי בכור בן שנה ו5 בבית.
מאז ההריון שלה אני מרגישה שאני שונאת את בעלי.
נכון שיש הורמונים אבל זה עובר את גדר ההורמונלי. פתאןם כאילו התפכחתי ואני רואה בכמה אנחנו שונים וכמה אנחנו לא מסתדרים ולא מצליחה למצוא בו כמעט ושום נק טובה להיאחז בה.
אנחנו רבים המון ולא מסכימים על כלום. מלא פעמים כבר העליתי את נושא הגירושין הוא לא בעניין אומר שזה יהרוס לילדים את החיים אבל מצד שני הנוכחות שלו בבית מפריעה לי.
הוא כלכל לא קשוב לצרכים שליוכלכך חא מבין אותי.. דיברנו המון פעמים וזה לא עוזר. גם האינטימיות בינינו מתה. לא נמצאים הרבה ביחד. אני טהורה כבר חודשיים והיינו יחד 3 פעמים רק שתבינו.
דיברנו על זה והוא אומר שכשאנחנו רבים אז לא בא לו. בסדר גם לי לא בא אבל יש לו חובה לפייס אותי. הגדלתי לעשות וישבתי וקראתי איתו ספר של הלכות אישות כדי שיבין את החובות שלו כלפיי ואת החשיהות של הקרבה הגופנית לאישה וזה לא עזר.
בכללי שום דבר לא מספיק לו ועל הכל יש ביקורת
חושבים שונה רואים את העולם שונה וכאילו התעוררתי בין רגע למציאות שבא לי לברוח ממנה.
אני מרגישה כלואה בתוך מערכת נישואין כושלת. חוסר שביעות הרצון שלי ממה שקורה בינינו גרמה לי ממש להפסיק לאהוב אותו ועכשיו אנילא מסוגלת לסבול אותו.
איך זה קורה שצורך לא ממומש לאהבה ולקשר מגיע לכדי כמעט שנאה??
חשבנו על טיפול זוגי אבל אין לנו כסף כרגע בכלל.
תודה על האפשרות לפרוק
