(זו היתה עלייה של 6 שעות, מסלול רציני, לא יודעת איך שרדתי.)

היה נוף משגע וריח משכר של הרים וחופש. עברנו בחוות שלוות מלאות קש, מרחבי דשא אינסופיים, אבל הדרך לכפר למטה היתה ארוכה מאד.

ואז ראינו רכב, והוא לקח אותנו טרמפ. ברכב ישבו איטלקי וגרמנייה, והם סיפרו לנו שיש פסטיבל ספרים בכפר, ושאלו איך אנחנו לא מכירים את האישה כי היא סופרת די מפורסמת

בפועל תכננתי לברר אחר כך מי היא ושכחתי

אבל זה מדהים כמה התרבויות שונות ממדינה למדינה

הידעתם שבצרפת למשל אין סלבריטאים כמו שיש כאן? אין מפורסמים והתעסקות מפגרת בחיים אישיים של אישים רנדומליים שלא מגיעה להם דקה נוספת של יחס.

הם מעריכים שם אומנות. אנשים עומדים ימים בתור כדי להיכנס לתערוכות היסטוריות. כשהיינו שם היתה תערוכה ענקית ונדירה על המלך תות! כל כך רציתי ללכת אבל צריך להזמין כרטיסים חצי שנה מראש!!!

ויש לי עוד הרבה מה לומר
כמו לספר על זה שיש מקומות עם נהרות ומפלים וכפרים שלווים וכל כך ציורי שבא לך לטבוע בתוך השקט

ויש מקומות כל כך סואנים וזה נהדר

מה נזכרתי בזה בכלל עכשיו

הצחקתם אותי...