במדינה הזו גבר שמתגרש גמר על החיים שלו.

כי אישה רוצה רק כספומט מהלך.. היא לא תהיה מסוגלת לכלכל את עצמה בלי בעלה..

אח יקר אני מסכים איתך..הכל עדיף על גירושים..

הורי מעולם לא הסתדרו בינהם, מסיבות כאלה ואחרות הם לא התגרשו.

לילדים? זה הדבר הכי נורא שיש, כל החיים ראיתי מודל נוראי של זוגיות, אבא ואמא רבים כל הזמן, היתי בורחת לחדר כדי לא לשמוע את הצעקות וזה השפיע עלי מאוד שגדלתי על הדרך שאני רואה את הזוגיות...

לא צריך להתגרש בכל מחיר, צריך לנסות הכל על מנת לא להתגרש אבל בהחלט יש מקרים שמה שטוב לילדים זה שההורים יתגרשו והילדים יגדלו בצורה הרבה יותר שקטה ונכונה.. 

ישר כח

א] להתגרש

ב] לטוס לחול לחופשה

ג] לטוס איתה לחופשה ולנסות לבנות משהו

ד] לנסות לבנות משהו בכללי

ה] לחיות במערכת זוגיות פתוחה , זה אומר שתגורו ביחד צמוד לשני או משהו אבל תתן לה גט שהיא גם תוכל להנות ולהתפרפר לה 

ו] למה התחתנת כל כך מוקדם ?

ז] אם זה מנחם אותך המחקרים מוכיחים שאחרי 4 שנים ההתאהבות עוברת מבחינה הורמנולית ואז נשארת רק אהבה שבונים שאתם עדיין יכולים לבנות ביחד ואולי זה יצור משהו 

ח] אם יש לך פנטיזות אז תבקש ממנה שממש לך אותם אולי זה יעזור לך במשהו  

ט]  בהצלחה

חשבתי על המון פתרונות וכתבתי ברור לי שהדברים לא לרוח כולם, לפחות לא העלתי פה דברים מזעזעים כמו שכבר העלו בסטטוסים

אני מביא פתרונות גם טובים וגם פחות טובים אבל לא אני המצאתי את המושג פילגש או אישה שניה , הוא יכול לתגרש ממנה וילך להנות לו אין גם שום סיבה שהיא תסבול ותיהיה עגונה או משהו בזמן שהוא נהנה לו ולכן שישחרר אותה להנות גם כן וזה היה הכוונה

אם הם לא רוצים לעבוד על זה אז שיפרדו 

וגם לא את המושג אישה שניה 

אז שיתן לה גט כדי שהיא תלך להנות גם ותמצא מישהוא שהיא אוהבת והוא אותה 

זה כמובן אם הם לא רוצים לבנות את הקשר לטוס ביחד וכו וכו וכו

פילגש מאיפה הגיע האסור הזה ?! זה מופי המון בתנ"ך

מי שלא כל הזמן זה לא פילגש זה סתם מישהיא חח אני בכוונה הדגשתי פילגש ולא אמרתי לו לך תהנה עם סתם בנות 

בואי נעזוב לרגע את חוקי המדינה נתעסק בהלכה  

את יודעת איזה בלאגן היה בגלל שאסור שמענו על סיפורי רבנים בשנים האחרונות יכול להיות שאם זה היה מותר הם לא היו נופלים בזה 

בגלל שלא הפקר אז שיקח פילגש או אישה שניה 

למרות שבמקרה שלו או שיתגרש או שיטוסו לחול ביחד ויהנו מהחיים אפילו מטוס אירגנתי לו בתמונה האחרונה שיכבה את האש שלו חחח

אתה באמת מטורפי

אישתך (בהנחה שאתה נשוי) צריכה המוןןןןןןןןןןןןןן סבלנות. או לחילופין נהר של אדישות.

א] אפשר לכבד ולקחת עוד אישה 

ב]אשתו כגופו לכן זה לא גניבת דעת  

ג]הוא לא יכול להסתיר אם הוא לוקח אישה שניה סביר להניח שהוא יעדכן את אשתו על ההחלטה ויזמין אותה לחתונה 

ד] בנוגע לרבנים לא בטוח בכלל בכלל

ה]אז או שיטוסו ביחד או שאין להם כוח להשקיע בגל שפשוט לא טוב להם ביחד הכל אצלהם טכני את הבעיה הבנתי טוב נתקלתי בבעיות הזויות בחיים שלי עם חברים שלי והנשים שלהם יש אחד שהתעלה על עצמו ואמר לי שהוא לא נמשך לאשתו בגלל שהיא שמנה לעניינו או שהם ישחררו אחד את השני וכל אחד ילך לדרכו או שיטסוו ביחד בלי הילידים ויראון לאן הדברים הולכים ככה שבוע שבועיים

למה אחת עם אפשר כמה שרוצים וזא במקום לריב איתך הם יריבו עליך

עד שהיה משהו מושלם ביהדות אסרו אותו חחחחחחחחחחחחחחחחחח

אבל בואי נעזוב רגע את האישה השניה שוב זה לא היה כל שלל הפתרונות שהצגתי אני אומר או שיטוס לחופש לבד ואז חזור ויראה מה הולך אולי יתן לו אנרגיות או הוא ואשתו, או שישחררו אחד את השני  

החיים שלהם טכניים הם לא אנושיים הם רובוטים [הם לא באמת חיים]

איך ההתכתבות הזו הגיעה לצחוק כשהאדון מספר בכאב על חייו??

עצוב!

חוסר רגישות!

אני רשמתי חחח בנושא האישה השניה 

אני לא קובע לו אם לטוס איתה או לבד אני רק נותן אופציות 

גברים כל היום חיים בפנטזיות וריגושים תראי אסור ל 1000 שנה ורק לאשכנזים זה עבר חחח

המון דברים אבל הסתכלת רק על מה שרצית אני עושה מחקר על אנשים ביקורתיים שלא אומרים מה טוב במה שבנאדם כותב אלה מסתכלים רק על מה ששלילי  

אלה או שהיא משחררת אותו להנות והם נשואים או שהם מתגרשים כדי שהיא תהנה גם מהחיים שלה

התחתן לפני פחות משנה  הוא טס עם אשתו לטיול היא חזרה בהתחלה עוד והוא המשיך עוד חודשיים לבד בגלל שהיא בהריון הלך לדרום אמריקה וזה בשנה הראשונה של הנישואים מכאן שיש נשים שנותנות ספייס לבעלים שלהם שיטוסו גם בשנה הראשונה בגלל שמתחנתים בגיל מבוגר אז אנשים קצת מבינים את הממשעות בצורה טובה יותר הוא בן 35והיא גם 30+ אולי 34 חח אז כמה שזה ישמע לך דפוק זכותו לטוס למרות שהוא נשוי גם לחודשיים רק שאשתו צריכה לקבל את זה דווקא בגל שהיא אוהבת אותו או שלא בעצם זה נשמע כלא הוא ולא היא אז או שהם יחדשו את הזוגיות או או שיטוסו אחד בלי השני

המצב.

האמת שממש בטעות נכנסתי, ואני לא רגיל להשתתף פה, ממש הרגשתי צורך לכתוב לך.

אני גדול ממך בכמה שנים ועם קצת יותר ילדים,  וגם קצת הרגשתי ככה במצבך. היום ב"ה המצב הרבה יותר טוב, ויש סיפוק וטעם בחיים. אני כמובן מציע לעבוד עם מה שיש. כמה דיבורים בקצרה, מקווה שיתנו כיוון:

א. קודם אחי תקדם את עצמך - מהניסיון שלי, ואני גם חשוף ובקשר עם המון סוגים של אנשים במצבים שונים, הסיפור הוא קודם אתה. לא בקטע של עבודה מוסרית, או לתת לך בראש. הפוך. אתה צריך טעם בחיים - יש עולמות תוכן שאתה אוהב? שמסקרנים אותך? משהו שגורם לך ממש לרצות לקרוא, לראות, לעשות? תתחיל לעשות את זה, תנסה לפתח חברויות סביב זה (אישית אני מסייג דווקא לגברים משום הצניעות). תנסה להלהיב חברים ומכרים לענין. תנסה לבנות את עצמך כאדם שמח וחיוני. יש גם היום ספרות טובה בעניין. לא יודע מה רמת האהבה שלך ללימוד תורה, אבל אם ישנה כזו - זה יכול להיות נהדר לתפוס תחום שאתה אוהב ומתעניין בו, ולבנות לעצמך איזשהו רף התקדמות אישי. זה מספק וממלא. מניסיון, כשהאשה רואה שזה ממלא אותך חיות, היא תרגיש את זה ותשמח לראות שמישהו מדליק את האור בבית, וכמובן תיתן גב.

ב. לגבי האהבה - אולי זה לא יישמע לך אמין, אבל מהניסיון שלי - לי היה קשה מהצורה שבה אשתי מזניחה את המראה החיצוני, ושוקעת בדכאונות ובעייפות, וממילא שאר הפרמטרים של משיכה גופנית לא בדיוק ממריאים (במיוחד שאתה רואה נשים אחרות מסביבך שנראות זורחות, מטופחות, שמחות).. אבל למדתי שכשאתה מתפקד בצורה בריאה יותר, כמו שכתבתי בעיף הקודם, התשוקה והמשיכה חוזרות, גם אם הן לא מופנות למראה החיצוני - הן נותנות חיים גם לאינטימיות שביניכם. ושוב, כשאשתך תראה את התשוקה שלך ואת הדינמיות שחוזרת אליך, זה חוזר גם אליה.

ג. מציע לנסות להכריח את עצמכם לצאת מדי פעם, לפי תאריך נניח. אפילו אם זה לא ממריא, זה בונה את ה"היחד" שלכם. גם לקבוע עם עצמך שאתה מתחיל כל יום אחרי שהילדים ישנים, בזמן קבוע מצדך, להתחיל לספר מה עבר עליך בעבודה, ואפילו בכח. העיקר לפתח שיח.

ד. מאוד ממליץ ללכת לטיפול, אפילו רק נסות מפגש-שניים אצל אילן והילה יפרח, או יצחק מנדלבאום.

בקיצור, אני חושב שכמו הרבה דברים בחיים, כדאי לקחת אחריות. האלטרנטיבה לא משהו. אפילו לא גירושין, במיוחד לאור התיאורים שלך. לא נראה שיהיה לך קל להמריא קדימה בהמשך.

בהצלחה אחי

דיברתם פעם ביניכם על איך שאתם מרגישים בנישואין?

לי זה נשמע שיש 2 אופציות.

או להתגרש, או לנסות לטפל ולהחיות את הנישואין.

ולכאורה אם יש לכם ילדים כדאי להתחיל מאופציה ב' ואם אין ברירה לעבור לאופציה א'.

היתה לאחרונה כתבה בבשבע על הרב לחיאני שמעוררת השראה בעיני.

ממליצה לקרוא ואולי לפנות אליו.

לפחות מאושרת על זה שהתגרשה.

קח את אשתך לבית קפה, יכול להיות שהיא באמת אישה טובה ונבונה.

תגיד לה שהחלטת לפרק את הנישואים ואתה רוצה לעשות את זה בצורה הכי מהירה והכי טובה והכי בריאה.

אחרי שתגיד את זה, אני מאמינה בכל ליבי ונישמתי שתרגיש שנולדת מחדש.

נכון, הדרך לא תהיה פשוטה, אבל כל רגע שעובר עליך עד שתגיד, זה רגע מת.

אתה בן 26 ואני מסכימה עם כל מילה, לא היית צריך להתחתן איתה ובטח ובטח לא להביא ילדים לעולם.

אתה עשית טעויות וגם היא עשתה, אבל אלו לא טעויות שמצדיקות עונש מוות.

אם לא תתגרש, תעביר את הזמן במצב שלא ראוי להקרא חיים.

לכן אל תהסס, צא משם. אתה לא הראשון שהתגרש אחרי שהיו לו ילדים.

במאה שערים יש בדיחה כזו "כשאדם מגרש את אישתו הראשונה, אפילו מזבח מוריד עליו דמעות ועדיף שהמזבח יבכה מאשר אתה"

בקיצור, החיים לפניך, מגיעה לך אהבה.

צא לדרך, מאחלת לך בהצלחה.

ואם אני התגרשתי, למה לי לרצות שכולם יתגרשו?

איזה מין מוח יכול לחשוב דבר כזה.

אם אני אוהבת מסטיק בטעם פטל, אני צריכה שכולם יאהבו.

במקרה שלו, זה באמת נראה הדבר הנכון.

למה נראה לך שכל זוג שלא טוב לו צריך להתגרש?

ועל סמך מה החלטת שזה נראה הדבר הנכון?

את מכירה אותם?

שמעת את הסיפור המדוייק של כל צד?

את יועצת זוגית/ פסיכולוגית/ רבנית?

"כל הפוסל במומו פוסל"!!!

כל זוגיות מצריכה עבודה!

ועם רצון טוב והשקעה האהבה שלהם יכולה לפרוח

קל מאוד בהניף מקלדת או לשון לחרוץ דין של זוג לגירושין.

את תיקחי את האחריות של מה היה קורה אם היו מנסים עוד?

את תיקחי על עצמך את כל הצער והדמעות שהתהליך הזה דורש וגם גובה אח"כ?

את תשלמי טיפולים רגשיים לילדים שהבית שלהם הרוס ואין להם קרקע יציבה??????

עם כל הכבוד תחשבי פעמיים וגם שלוש לפני שאת רוצה להביע דעה בנושאים כאלה ואז תשאירי את דעותייך לעצמך!

חוץ מלעודד אותם ללכת ליועץ מוסמך שאם הוא יראה לנכון ישלח אותם לגירושין... את לא יכולה להוסיף מילה!

זה לא החיים שלך לשחק איתם.

וסליחה אם יצא לי קצת חריף אני באמת חושבת שאת לא יודעת עם מה את משחקת!

לפעמים אנחנו מתקשים לשלוט על המקלדת

הכל בסדר

כל פעם שמזכירים לך איזו שטויות את מדברת, את מתחילה להשתולל.

יש לך דעה והדעה שלך מכובדת.

לי יש דעה אחרת.

זה ממש לא בטוח שהגבר הזה לא היה טוב!!!

אז קודם תבדקי היטב את זה. כי לייעץ להתגרש למישהוא שאולי כן מתאים לו מסגרת זה לא נכון

יש אנשים שלנצח לבד כי לא מתאים להם שמישהוא נושם איתם ישן איתם, אוכל איתם. לא יכולים לקבל אהבה וכו....

לא יפה!

לא קראתי תגובות נוספות - אבל אני חושב שבהיות שמדובר במשהו רציני, וסה"כ אתם נשמעים אנשים טובים - 

ולאידך, "לדעתך גם היא מרגישה תחושת מיצוי ממך"... כלומר, אפילו לא דיברתם גלויות ביניכם - 

אז כדאי שתחליט שאתה נותן צ'אנס לנסות התחדשות (כי בלי שתחליט שאתה רוצה לפחות לנסות, נותן אמון שאולי אפשר - כלום לא ילך) - ותחפשו יועץ/ת הכי טוב שאפשר - דברו ביניכם, ותחליטו שאתם נוצנים צ'אנס שמישהו יעזור לכן להתאהב זה בזה במתינות, להתקרב, לשמוח האחד בשני.

לפחות תנסו. הרי יש לכם משפחה. ולאידך - חייב שתחיו יותר בשמחה..

הצלחה רבה!

עד שתקבעו טיפול רגיל בין בקופ"ח ובין בפרטי.

זה יכול להיות טיפול ראשוני עד שתתארגנו על עצמכם.

שירגיש שהוא לא לבד.

נשמע שאת מאוד תומכת בו, קשובה לו, הוא זכה.

גם את כנראה זקוקה לעצה מיקצועית איך להתמודד.

הוא עבר איזה משבר אישי לאחרונה? משהו שיכול לגרום לדיכאון?

דברו שניכם על חשיבות השליטה העצמית.

בלי הלקאה, בלי ייסורי אשם, בלי לשנוא את מה שהיה.

כי הנטייה להתפרצות היא חלק ממנו, ואם הוא ישנא את הנטייה הזאת ואת החלק הזה בעצמו, במצב דחק היא תתעורר וביתר עוצמה.

בעיניי חשוב שהוא יבטא גם מה המחשבה מאחורי ההתפרצות:

אולי היא "אני כל כך לבד בעולם הזה, בא לי לברוח מכל המחויבויות ותחומי האחריות שלי"

או שהיא אומרת "אני לחוץ כל כך, לא יכול לשאת עוד מיליגרם של לחץ"

או "אין לי כוח להשקיע בחיים ולכן מה שעולה בי מוציא החוצה"

חשוב שתדברו ביניכם לעומק. תנסו להבין את העולם הפנימי שלו.

וכמובן- ליצור לילד חוויה טובה עם אבא. חווייה בונה ביטחון.

אם הילד בר דעת ממש לדבר אתו על שליטה עצמית ולהגיד לו שהוא מבטיח לשלוט בעצמו.

לא רק לטייח, אלא גם לתת מרפא לשריטה שנוצרה.

הסיטואציה לא ברורה לגמרי.

קורה שיש לחצים ועצבים בחיים.

מה זה אומר זרק?

זרק כדור? זרק מלחיה? כדור שלג? זרק מילה?

את לא צריכה להשתלט על הסיטואציה..

את לא אשת מקצוע ואת לא צריכה לאבחן אותו לדכאון.

לדכאון יש תסמינים כללים ותסמינים אישיים.

אתן דוגמא:

אני אוהב מאוד ללמוד תורה.

אבל, יש אנשים שאומרים שכשאני לומד חומר מסויים זה אומר שאני לא בסדר.

בפועל, כשדיברתי עם רופא המשפחה על זה הוא אמר לי שזה לא סימן, להיפף זה סימן שאני בריא.

לכן מאוד חשוב להאציל במקרה הזה את הסמכות של ההכרעה והבדיקה וההתעייצות לאיש מקצוע.

למה לרוץ לטיפול? אולי רופא המשפחה יכול לתת כיוון?

הוא יודע מה הוא עובר בחיים ואת לא. את לא יודע מה העבר והווה משליכים על נשמתו...

ועם כל הדאגה, ער"ן זה לא הפתרון למקרים כאלו לדעתי.

הייתי מתחיל ברופא בהתייעצות משותפת על רופא המשפחה ואז לפי הגישה הכללית שלכם.

יש אנשים שבשבילהם "רב" הוא דמות שהם יכולים לסמוך עליה בנושא.

ויש אחרים שמדברים עם משפחה (אני ממש לא ממליץ) ויש שעם חברים.

אגב, תני לו קצת מרחב..

רק תקחי בחשבון שכנראה לי שאם הוא לחוץ, אולי זה לא הזמן לעוד ילדים במשפחה? (היספור על הרב עם זה שחסר מקום בבית..)

קוראת ולוקחת לתשומת ליבי...

בסוף הוא באמת התקשר לער"ן, גם אם זה לא ממש תאם סיטואציה זאת הייתה התחלה טובה ב"ה שעודדה אותו מאוד. לכל השואלים בנושא זאת כמובן הייתה סיטואציה שלא קרתה בעבר, אין סימנים או דגלים אדומים בענייני אלימות ומעולם לא חשנו מאיימים בבית. פשוט אדם מוצף וחם מזג שלא הצליח לשלוט בעצמו (כמובן מבלי להוריד בחומרת העניין והצורך בטיפול) ובטח שלא התכוון לפגיעה פיזית בשום שלב.

דיברנו אחרי זה עם הילד לשמוע מה הוא חווה ולהסביר את הסיטואציה מהצד שלנו, וכמובן התנצלות

.. בתקווה לצמוח למקומות טובים יותר!

שוב מודה לכולם על התגובות... 

אלו תגובות שמזמינות אותה להיפתח יותר. היא כאילו נותנת לך פה קצה חוט ומצפה שתתעניין בעולמה.

תגובות שיפתחו אותה הן כאלו:

"אני שומע. מתי הרגשת את זה לאחרונה?"

"זה נשמע ממש כואב להרגיש ככה לבד. רוצה לספר לי עוד?"

"איך אפשר להיות שם בשבילך?"

"את רוצה לספר לי יותר? אני מאוד רוצה לדעת"

"איך אפשר לתמוך בך ולהקל עליך?"

וכו'

לשאול שאלות ולא להציע פתרון, זו התורה כולה

להיפך התגובה שלך מחממת את הלב.

קודם כל, לצאת מנקודת הנחה שמישהו שמרגיש שלא רואים אותו והוא לא מעניין זה יכול לכאוב מאד מאד מאד. ובסיטואציות של המשפחה שלך, שהיא לא גדלה בה, באירועים משפחתיים שיש הרבה רעש ובלגן ואפשר למצוא את עצמך בצד בלי מישהו לדבר איתו - זה מאד מקשה.

אחר כך, תשאל אותה. תגיד לה שניסית להיות איתה ולעודד אותה. תן לה לחשוב ולענות - מה את רוצה לשמוע? מה היה מעודד אותך שאני אגיד?

לא בשביל שתדקלם את זה פעם הבאה, אלא כדי שתבין לעומק.

התגובה שלך היתה מעולה, אבל זה לא מה ש*היא* ציפתה, או מה ש*היא* מרגישה כעידוד ותמיכה.

זה ממש הגיוני. מישהו אחד צריך שיגידו לו - קטן עליך אתה מעולה ותעבור את זה, וזהו להתעלם מהקושי, ומישהו אחר צריך שיתנו לו שקט במיטה כשהוא הולך למיטה, ומישהו אחר צריך שדווקא יבואו אחריו וישאלו שוב ויכינו לו שוקו וישתתפו איתו בגל העצב הזה עד שיעבור.

ואם לא ברור לך או לא ברור לה - קח את התשובה של שוקולד פרה

זה באמת סוג התגובות שמאפשרות לפרוק רגש. תגובות של פתרון (אז תהיי איתי/אז אל תבואי) או של עידוד לפני שמקשיבים ממש עד הסוף (את מעולה ברור שכיף לדבר איתך) יכולות לתת הרגשה שהרגש שהיא חווה כרגע בעוצמה לא חשוב/לא משנה/משעמם/מתיש אותך.

בגדול אני מרגיש שהיא מצפה שאני אהיה איתה בזה שבאמת לא מעריכים אותה ואעלב יחד איתה אני מנסה לא לבטל את זה למרות שבתוכי אני חושב שהיא נורא נחיתית (כמובן שלא אגיד )אבל אולי איכשהו אני לא מצליח באמת להראות שאני גם חושב שהיא כזאת לא מוערכת (וגם חושב שכשמישהו כל הזמן משדר את זה אז גם לאנשים קצת קשה עם זה)ומרגישה בודדה 'לא מבינים אותה .

בגדול אני חושב שכן הגבתי כמו שכתבתם שאלתי מה היתה הציפייה שלה שאני יגיב וסוג התשובות הם אני בודדה ותן לי להיות עם זה לבד שאין לי זוגיות (כמו שכתבתי זה על קצה המזלג ...פשוט נשברתי עכשיו לבקש עזרה במקרה האחרון)וזה באמת נורא מתסכל לשמוע את זה כל הזמן. אז אם בכל אופן מתוך לב של אשה לאשה אתן יכולות להעמיק את הטעות שלי בתגובה ממש אשמח.

היא מרגישה רגש, שגם אם הוא נובע מפרשנות לא נכונה של הסביבה - הוא עדיין רגש קיים שמקשה עליה כרגע.

אז לפני שאתה מנסה לעזור לה, למצוא לה פתרונות, וכו' - קודם כל היא רוצה שתבין אותה איפה שהיא נמצאת, שתחבק את המקום שבו היא מרגישה בודדה ולא מוערכת.

הרבה פעמים רגשות כאלו באמת מושפעים מהאופן שבו אנחנו מפרשים את המציאות סביבנו. וזה לרוב מושפע מחוויות ילדות ודברים אחרים שהשאירו בנו רושם. ולכן שני אנשים שונים יפרשו באופן שונה את אותה סיטואציה, וירגישו אחרת בהתאם.

אז יש סיכוי שהפרשנות שלה שגויה, וההסתכלות שלך נכונה יותר. אבל כנראה שהחוויה של בדידות וחוסר הערכה של הסביבה טבועה בה בגלל חוויות קודמות בחיים, וזה מה שמשפיע גם פה (זה ניחוש שלי, אולי יש דברים אחרים שמשפיעים על הפרשנות והחוויה שלה).

בשלב ראשון פשוט תנסה לקבל את החוויה שלה כמו שהיא. לדבר איתה על הרגשות שלה, על כמה זה באמת לא נעים להרגיש ככה.

אחר כך אפשר גם לשאול אותה אם היא רוצה לשמוע איך אתה רואה את הדברים, או אם היא רוצה לחשוב על פתרונות, וכו'. אבל זה לא יכול לקרות לפני שנותנים מקום לרגש שכרגע היא מרגישה.

אבל כן כדאי שתחשבו ביחד איך היא יכולה להפגש יותר עם חברות/משפחה, נשים חייבות את זה בשביל לא להרגיש בדידות.

לגבי התחושות שלה שהיא נעלבת ממך קשה לי לעזור, אולי הנשים כאן ידעו יותר.

כתבו פה הרבה עצות חכמות לפניי. אבל אני אתעסק עם משהו אחר:

התפקיד שלך הוא להציב לה גבול רגשי. הרגשות שלך נשארים אצלך. אני נמצה פה בתור בעל ומוכן לחבק ולהיות ולהקשיב וכו. אבל אתה צריך להשאיר את האשמה שלה אצלה.

את ה"כיווץ" בגוף שאתה מרגיש ושלח אותך כנראה לכתוב את הפוסט הזה- את זה תשאיר אצלה. זה שלה. זה לא קשור אליך.

אתה יכול לעזור? אולי. אתה בן זוג מכיל וכל העצות הטובות? כן ! אבל זה שלה. לא שלך.

1. מציעה בזמן שהיא לא בקושי, לשאול אותה איזה דברים יכולים לעזור לה שתעשה.

אם היא לא אומרת אפשר להציע:

חיבוק, לשבת לידה, להגיד לה שאתה אוהב אותה,

להגיד עליה דברים טובים, מחווה של משהו טעים נגיד שוקולד ושתיה חמה, או ארוחת ערב..

2. באופן כללי כנראה כואב לה והיא רוצה להרגיש אהובה, שרואים אתה ומשתתפים בצערה, ממליצה לעזור לה בשיח של הכרה בתחושות שלה;

נשמע ממש מבאס, זה בטח עצוב וכו

בשלב ראשון לא לתת פתרונות, לא לנסות לשכנע אותה שזה פחות נורא ממה שהיא מרגישה או שזה לא נכון. כדי להכנס לפרופורציה היא צריכה קודם כל תיקוף והכרה במה שהיא מרגישה עכשיו, וזה מה שהיא צריכ  (גם אם כנראה אובייקטיבית זה לא נכון שכולם לא אוהבים אותה או חושבים שהיא גרועה.)

אחרי זה להגיד שאתה ממש אוהב אותה וחושב עליה דברים טובים, ולפרט מה הדברים הטובים שאתה רואה ומעריך..  וגם מחוות כמו שהצעתי ברשימה למעלה.

מעבר לזה, אם אתה רואה שיש לה קשיים משמעותיים כדאי לעודד אותה לקבל עזרה רגשית שתעזור לה להרגיש טוב ולטפל בקשיים מהשורש וגם למד כלי התמודדות. 

תודה על השיתוף,

משתתפת בצערך, כואב

איזה לב גדול שמתבטא במעשים קטנים שמחממים את הלב ומאירים את היום

איזה אומנות, ללמוד להביע ככה אהבה ותשומת לב בשגרה

ממש תודה שכתבת

אקח את זה גם לזוגיות וגם לילדים, להסתכל עליהם בעין טובה ולשלוח להם מסרים מחממי לב

הרבה כוחות יקרה אחת

שתרגישי את השם איתך 

נשמע איש מדהים ואבידה גדולה כל כך💔

תודה ששיתפת וחיבוק גדול ממש🥲

הלוואי שנצליח לאמץ לפחות חלק

איזה אדם מופלא!

איזה איש ובעל מופלא!

וואו וואו

באמת נעתקת הנשימה לקרוא כמה כמה הוא אהב ואוהב אותך! אינסוף, זה באמת באמת אינסוף.

בטוחה שגם עכשיו הוא שומר עלייך מלמעלה ואוהב, כ"כ כ"כ אוהב ורוצה את ההכי הכי טוב עבורך ושתחייכי את החיוך המקסים שלך שכ"כ משמח אותו ❤

ריגשת אותי כ"כ

איזו ברכה ואור עצום הוא והזוגיות שלכם

תודה רבה שנתת לנו הצצה קטנה לאור הגדול הזה שלו, למודל הזוגיות המבורכת הזו, לנתינה, למחשבה על האחר, לאהבה העצומה, לפינוק והשמחה.

זה פשוט מעורר השראה

ב"ה שנזכה כולנו ללמוד ממנו אפילו קצת 🙏

ב"ה שהקב"ה הטוב ישלח לך נחמה עצומה, המון המון כוחות, אור, תקומה וטוב שלם

שלא תוסיפי לדאבה עוד

והלוואי שתיפגשו בקרוב בבריאות בשמחה עצומה בתחיית המתים 🙏

מתפללת עלייך

את בלבי ממש ❤

ומלמד מאוד!

תודה רבה יקרה ששיתפת מהאור הגדול שלו

זה באמת אור אינסוף שבטח ממשיך להאיר

שהשם ישלח לך נחמה כוחות ושמחה!!🙏🩷

מקווה שבאמת ישנה ואפילו רק לאחד מכם משהו

והלוואי שיום אחד הכאב הזה ידהה ויכאב פחות אבל מיום ליום מרגיש שהכאב על מה שנאבד רק מתגבר ולא צריך הרבה מספיק ריח שמזכיר שיר או אפילו תמונה שאין למי לשלוח..שומרת את המילים המחבקות שלכם לזמנים קשים ויש לא מעט כאלה

באמת שאין מילים

הלב נשבר 😢

זה כ"כ כ"כ כואב וקשה מנשוא

אוי ה' איזו אבידה עצומה 😢

שולחת לך אהבה ותפילות וחיבוק ענק

אם יש דרך לעזור מעבר תגידי לנו 🙏

כמובן ששום דבר לא יכול למלא את החלל העצום

אבל אם יש דרך טיפה להקל מעלייך או כל דבר אחר שכן אפשרי?

יקרה שאת ❤️ אני חושבת עלייך הרבה, את בלבי ובתפילותיי, בהדלקת נרות ובתהלים ב"ה ובכלל ביומיום 🙏 

שהקב"ה ילווה אותך יד ביד בכל רגע ויתן לך המון נחמה, כוח, אור, ישועה שלמה

אמן כן יהי רצון 🙏❤️❤️

האמת חוסר לא נתפס

שולחת לך כוחות ותפילות! 🙏❤️

ליבי ❤️❤️❤️❤️

שה' יימלא חסרונך כמה שאפשר 🩷

חסר מילים

(יש קצת מילים מיותרות, אבל הן לשרשור אחר)

נשמע אדם מיוחד, וכמה הוא אהב אותך!

איזה אובדן😢

זכית בבן זוג נדיר

לא יודע איך ממלאים כזה חסרון, אבל ה יתברך גדול מכולנו...

שבת שלום

קרובה יותר לכניסה/מרווחת יותר

כך שזה בדרך כלל יתרון ולא חיסרון.

כמובן שאם זאת חניה שצמודה אליכם בטאבו. אין משמעות לכך שזאת חנית נכים.

זה רכוש פרטי שלך.

כמובן שחובה להקפיד שהחניה תרשם על שמכם בטאבו. אבל זה מובן מאליו.
 

אם בפועל זה יסומן כחניית נעים,

פקח או שוטר יכולים לתת דוח (אפילו אם לא מוצדק), ובנוסף לכך אנשים נכים ירגישו חופשי לחנות שם כי הם יחשבו שזה עבורם

גם אם היא מסומנת חניית נכים.
 

זה חתיכת לאקונה בחוק שבתי משפט פסקו נגד הנכים בקצת שישבתי לקרוא על זה קודם כי זה עניין אותי. גם אצלנו בבניין יש חניית נכה שצמודה לאחת הדירות ואם אני מבין אין מניעה (לבעל החניה) לחנות שם.

עד היום זה לא קרה, ונכים שגררו בעלי חניות פרטיות-נכים לבית המשפט הפסידו שם עד היום. העניין זה התגובה הנוספת שלי ושם זה יכול להסתבך.

מסתבר שזה בעיה יותר קשה  מאז אמצע 2025. עד אז הקבלן צבע את  החניות הנגישות ומכר אותן לאחת הדירות והכל היה סבבה.

והיום, מסתבר, העיריות לא נותנות לזה לקרות ודורשות שחניית נכים תישאר רכוש משותף:

ועדה מקומית רשאית למנוע מהיזם להצמיד חניית נכה לדירה פרטית? - מרכז הנדל"ן

אם כן זה חלק מעבודתו

אם לא, מומלץ להעזר במישהו שיודע לקרוא תשריט בית משותף (לא תורה מסיני. אבל עדין רצוי מישהו שיוכל לוודא שזה נרשם כראוי)

לא חושבת שצריך תו נכה בשביל זה

והיא תהיה מרווחת ונוחה

אצלינו השכן עם החניית נכים נהנה והשאר מחפשים את עצמם ביציאה ובכניסה לחניה

מזכיר לי את המתנה שקבלתי ל38 שלי

תשובה חיובית מעבודה חדשה

עד היום אני שם

המשרה הכי טובה שהיתה לי

בהצלחה

והמעבר לעבודה אחרת... שיהיה בהצלחה.

שתזכה לשנים רבות ונעימות לצד אישתך וליצ'י (עדיין חי הוילדע חייא?).

בכל 19 שנה נפגשים (בערך) הפער בין המולד לבין התאריך הלועזי.

אבל תתכן סטיה של ימים בודדים משיקולי "לא אִדּוֹ ראש" וחבריו (לדוגמא בהיותי בן 19 - היה לי פער של יום אחד, ובהיותי בן 38 - היו יומיים).

וכן להיפך - תתכן פגישה של התאריכים גם בשנים אחרות (לדוגמא לי, הפעם הראשונה שיהיה לי איחוד בין ימי ההולדת - יהיה בהיותי בן 46).

נ.ב. סליחה שקצת הרסתי את ההתלהבות...

יש כלל אחר?

לא קשור לנושא אבל זה כן כלל, דוחים את ראש השנה בכוונה אם המולד יוצא באד"ו, וכן יש עוד שלשה כללים. (מולד זקן, גטר"ד בפשוטה ובט"ו תקפ"ט אחר עיבור)

וואלה, לא ידעתי.

ובכל אופן, זה לא חשוב בהקשר הנוכחי.

של סוגי השנים (מעוברות ולא, שנ"ד ושנ"ה ימים) כחזל תקנו לוח קבוע וקידשו את השנים מכאן והלאה(בימי רבי הלל? לא זוכר) אז יצרו בכוונה כדי שראש השנה לא יצא באד"ו?

צר לי לומר שלא הבנתי את השאלה.

ואם התכוונת להצביע על כך שיש פרשנויות בנושא בין חכמי ישראל - זה דבר מפורסם בין העוסקים בסוגיא זו.

רק שמחה ואושר

שנית

זה לא נכון מה שכתבת כי הם מתאחדים יותר

אומנם רק לכמה שעות מצאת הכוכבים  העברי ועד חצות הלילה הלועזי..

לא יודע מה החישוב המדויק לחשב זאת אבל בפועל ראיתי שזה קורה

אני יודע שביקשת להתעלם מהנושא הכלכלי, אבל לדעתי זה הפיל שבחדר - אי אפשר באמת לשקול מקום מגורים אם אין אפילו טווח ריאלי.

האם למשל בית פרטי ברעננה, תמורת 5-7 מיליון ש''ח, יכול להתאים לכם?

לא חושב שרעננה יענה על קהילתי ושקט, מאמין שזה כנראה צריך להיות משהו בסגנון של יישוב/קיבוץ/מושב וכדומה

לגבי העניין הכלכלי - אנחנו רוצים להבין מה האופציות שיש (שמקיימות את התנאים העיקריים שלנו, כרגע לא ברור לנו אם יש כל כך מבחר), אחרי זה נכניס את הפן הכלכלי לתמונה

זה בשומרון, אבל לפי מה שהם כותבים בפרסומים שלהם - "לא עוברים מחסום" בשביל להגיע אליהם.

אני לא מכירה מאוד מקרוב, אבל הוא נשמע יישוב נחמד ומתאים לבקשות שלכם, והמחירים שם זולים יותר מעיר... (לא יודעת כמה המרחק בדיוק מהשרון, אבל זה אמור להיות יחסית קרוב)

ראיתי שהם כותבים שלא עוברים מחסום, אבל נראה מאוד קרוב לכפרים ערביים

תודה על ההצעה 

אני לא זוכרת את כולם

יש לי משפחה בחמד והם מרוצים...

אבל כמו שכבר אמרו המחירים שם מאוד יקרים

אולי בעצם לגור יותר רחוק זה אופציה?

אולי לפחדים מה'מעבר לקו הירוק', אין יותר מידי סיבה אמתית ואפשר להתיידד עם הרעיון?

האמת שכבר ניסינו והורדנו כל מיני רצונות אחרים שהיו לנו..

הפחד הוא קשה להתגברות (בעיקר לאשתי)

לגבי המשפחה - 30-40 דקות זה אחרי עבודה של שנים בעבר, הדרישה הייתה באותה עיר או מקסימום עיר שכנה..

אם יש בכל זאת רעיונות (אפשר להתעלם מהפן הכלכלי!) נשמח לשמוע

האיזורים שקרובים לשרון, ברובם הם כאלו שבקושי רואים בהם ערבים.

בקניה, ספק. אולי יחידת דיור בתוך וילה קיימת.

נשמח לשמוע רעיונות אם אתה מכיר יישובים קהילתיים ושקטים שעומדים בתנאים של המיקום

את כפר הראה או אם יש משהו דומה בסביבה (עמק חפר).

אבל כמו שאמרו מעליי, זה יהיה יקר. מאוד יקר.

כמה קהילתי שם? משפחות צעירות?

אבל אולי מישהו אחר מהפורום יכיר.

ויש ישובים נוספים בעמק חפר. אולי יש ישובים נוספים, שפשוט פחות מוכרים, אבל אולי גם הם יענו על הדרישה.

(וגם תלוי איפה בשרון נמצאת המשפחה. אולי גם פרדס חנה נמצאת בטווח שלכם).

וגם צופים רשמית זה לא בדיוק התנחלות.

או בכיוון של אלקנה/עץ אפרים/שערי תקווה.

(לא מכירה אישית את המקומות הנ''ל. זורקת כיוונים).

אבל כשאתה מחפש בית קרקע, חשוב לקחת בחשבון משהו-

ברוב המקומות, הבתים הפרטיים הם בשכונות הישנות, כלומר בהם גרים המבוגרים של הישוב.

הצעירים לרוב יגורו בשכונות הצעירות, שבהן בד''כ כבר תהיה בנייה רוויה (לרוב בניינים נמוכים של 3-4 קומות). אז הרבה פעמים, באותו ישוב ממש, תיאלץ לבחור בין לגור בשכונה של הצעירים, לבין לגור בבית צמוד קרקע (גם אם יהיו לך כמה מיליונים פנויים לרכישת הבית הפרטי).

יש כמה ישנים שעברו הרחבות

השאר קטנים מאוד

אם זה סביר עד 40 דק, אז יש גם את נוף איילון, מבוא חורון, ויישובי נחל שורק- יד בנימין, גני טל, נצר חזני

אצלנו באיזור יש מגוון אפשרויות לצאת לטייל. עשינו זאת בשבוע שעבר אחרי ארוחת הצהריים. היה מזג אויר מאוד יפה ונעים.

בערב שבת אפשר משחקים שמעניינים אתכם.  

משחקים שחמט שיש זמן

או יניב- למי שמי מכיר

היה גשום מידי השבת אז לא יצאנו כמעט,

נשפכנו מעייפות אבל היה טוב 👌