במדינה הזו גבר שמתגרש גמר על החיים שלו.

כי אישה רוצה רק כספומט מהלך.. היא לא תהיה מסוגלת לכלכל את עצמה בלי בעלה..

אח יקר אני מסכים איתך..הכל עדיף על גירושים..

הורי מעולם לא הסתדרו בינהם, מסיבות כאלה ואחרות הם לא התגרשו.

לילדים? זה הדבר הכי נורא שיש, כל החיים ראיתי מודל נוראי של זוגיות, אבא ואמא רבים כל הזמן, היתי בורחת לחדר כדי לא לשמוע את הצעקות וזה השפיע עלי מאוד שגדלתי על הדרך שאני רואה את הזוגיות...

לא צריך להתגרש בכל מחיר, צריך לנסות הכל על מנת לא להתגרש אבל בהחלט יש מקרים שמה שטוב לילדים זה שההורים יתגרשו והילדים יגדלו בצורה הרבה יותר שקטה ונכונה.. 

ישר כח

א] להתגרש

ב] לטוס לחול לחופשה

ג] לטוס איתה לחופשה ולנסות לבנות משהו

ד] לנסות לבנות משהו בכללי

ה] לחיות במערכת זוגיות פתוחה , זה אומר שתגורו ביחד צמוד לשני או משהו אבל תתן לה גט שהיא גם תוכל להנות ולהתפרפר לה 

ו] למה התחתנת כל כך מוקדם ?

ז] אם זה מנחם אותך המחקרים מוכיחים שאחרי 4 שנים ההתאהבות עוברת מבחינה הורמנולית ואז נשארת רק אהבה שבונים שאתם עדיין יכולים לבנות ביחד ואולי זה יצור משהו 

ח] אם יש לך פנטיזות אז תבקש ממנה שממש לך אותם אולי זה יעזור לך במשהו  

ט]  בהצלחה

חשבתי על המון פתרונות וכתבתי ברור לי שהדברים לא לרוח כולם, לפחות לא העלתי פה דברים מזעזעים כמו שכבר העלו בסטטוסים

אני מביא פתרונות גם טובים וגם פחות טובים אבל לא אני המצאתי את המושג פילגש או אישה שניה , הוא יכול לתגרש ממנה וילך להנות לו אין גם שום סיבה שהיא תסבול ותיהיה עגונה או משהו בזמן שהוא נהנה לו ולכן שישחרר אותה להנות גם כן וזה היה הכוונה

אם הם לא רוצים לעבוד על זה אז שיפרדו 

וגם לא את המושג אישה שניה 

אז שיתן לה גט כדי שהיא תלך להנות גם ותמצא מישהוא שהיא אוהבת והוא אותה 

זה כמובן אם הם לא רוצים לבנות את הקשר לטוס ביחד וכו וכו וכו

פילגש מאיפה הגיע האסור הזה ?! זה מופי המון בתנ"ך

מי שלא כל הזמן זה לא פילגש זה סתם מישהיא חח אני בכוונה הדגשתי פילגש ולא אמרתי לו לך תהנה עם סתם בנות 

בואי נעזוב לרגע את חוקי המדינה נתעסק בהלכה  

את יודעת איזה בלאגן היה בגלל שאסור שמענו על סיפורי רבנים בשנים האחרונות יכול להיות שאם זה היה מותר הם לא היו נופלים בזה 

בגלל שלא הפקר אז שיקח פילגש או אישה שניה 

למרות שבמקרה שלו או שיתגרש או שיטוסו לחול ביחד ויהנו מהחיים אפילו מטוס אירגנתי לו בתמונה האחרונה שיכבה את האש שלו חחח

אתה באמת מטורפי

אישתך (בהנחה שאתה נשוי) צריכה המוןןןןןןןןןןןןןן סבלנות. או לחילופין נהר של אדישות.

א] אפשר לכבד ולקחת עוד אישה 

ב]אשתו כגופו לכן זה לא גניבת דעת  

ג]הוא לא יכול להסתיר אם הוא לוקח אישה שניה סביר להניח שהוא יעדכן את אשתו על ההחלטה ויזמין אותה לחתונה 

ד] בנוגע לרבנים לא בטוח בכלל בכלל

ה]אז או שיטוסו ביחד או שאין להם כוח להשקיע בגל שפשוט לא טוב להם ביחד הכל אצלהם טכני את הבעיה הבנתי טוב נתקלתי בבעיות הזויות בחיים שלי עם חברים שלי והנשים שלהם יש אחד שהתעלה על עצמו ואמר לי שהוא לא נמשך לאשתו בגלל שהיא שמנה לעניינו או שהם ישחררו אחד את השני וכל אחד ילך לדרכו או שיטסוו ביחד בלי הילידים ויראון לאן הדברים הולכים ככה שבוע שבועיים

למה אחת עם אפשר כמה שרוצים וזא במקום לריב איתך הם יריבו עליך

עד שהיה משהו מושלם ביהדות אסרו אותו חחחחחחחחחחחחחחחחחח

אבל בואי נעזוב רגע את האישה השניה שוב זה לא היה כל שלל הפתרונות שהצגתי אני אומר או שיטוס לחופש לבד ואז חזור ויראה מה הולך אולי יתן לו אנרגיות או הוא ואשתו, או שישחררו אחד את השני  

החיים שלהם טכניים הם לא אנושיים הם רובוטים [הם לא באמת חיים]

איך ההתכתבות הזו הגיעה לצחוק כשהאדון מספר בכאב על חייו??

עצוב!

חוסר רגישות!

אני רשמתי חחח בנושא האישה השניה 

אני לא קובע לו אם לטוס איתה או לבד אני רק נותן אופציות 

גברים כל היום חיים בפנטזיות וריגושים תראי אסור ל 1000 שנה ורק לאשכנזים זה עבר חחח

המון דברים אבל הסתכלת רק על מה שרצית אני עושה מחקר על אנשים ביקורתיים שלא אומרים מה טוב במה שבנאדם כותב אלה מסתכלים רק על מה ששלילי  

אלה או שהיא משחררת אותו להנות והם נשואים או שהם מתגרשים כדי שהיא תהנה גם מהחיים שלה

התחתן לפני פחות משנה  הוא טס עם אשתו לטיול היא חזרה בהתחלה עוד והוא המשיך עוד חודשיים לבד בגלל שהיא בהריון הלך לדרום אמריקה וזה בשנה הראשונה של הנישואים מכאן שיש נשים שנותנות ספייס לבעלים שלהם שיטוסו גם בשנה הראשונה בגלל שמתחנתים בגיל מבוגר אז אנשים קצת מבינים את הממשעות בצורה טובה יותר הוא בן 35והיא גם 30+ אולי 34 חח אז כמה שזה ישמע לך דפוק זכותו לטוס למרות שהוא נשוי גם לחודשיים רק שאשתו צריכה לקבל את זה דווקא בגל שהיא אוהבת אותו או שלא בעצם זה נשמע כלא הוא ולא היא אז או שהם יחדשו את הזוגיות או או שיטוסו אחד בלי השני

המצב.

האמת שממש בטעות נכנסתי, ואני לא רגיל להשתתף פה, ממש הרגשתי צורך לכתוב לך.

אני גדול ממך בכמה שנים ועם קצת יותר ילדים,  וגם קצת הרגשתי ככה במצבך. היום ב"ה המצב הרבה יותר טוב, ויש סיפוק וטעם בחיים. אני כמובן מציע לעבוד עם מה שיש. כמה דיבורים בקצרה, מקווה שיתנו כיוון:

א. קודם אחי תקדם את עצמך - מהניסיון שלי, ואני גם חשוף ובקשר עם המון סוגים של אנשים במצבים שונים, הסיפור הוא קודם אתה. לא בקטע של עבודה מוסרית, או לתת לך בראש. הפוך. אתה צריך טעם בחיים - יש עולמות תוכן שאתה אוהב? שמסקרנים אותך? משהו שגורם לך ממש לרצות לקרוא, לראות, לעשות? תתחיל לעשות את זה, תנסה לפתח חברויות סביב זה (אישית אני מסייג דווקא לגברים משום הצניעות). תנסה להלהיב חברים ומכרים לענין. תנסה לבנות את עצמך כאדם שמח וחיוני. יש גם היום ספרות טובה בעניין. לא יודע מה רמת האהבה שלך ללימוד תורה, אבל אם ישנה כזו - זה יכול להיות נהדר לתפוס תחום שאתה אוהב ומתעניין בו, ולבנות לעצמך איזשהו רף התקדמות אישי. זה מספק וממלא. מניסיון, כשהאשה רואה שזה ממלא אותך חיות, היא תרגיש את זה ותשמח לראות שמישהו מדליק את האור בבית, וכמובן תיתן גב.

ב. לגבי האהבה - אולי זה לא יישמע לך אמין, אבל מהניסיון שלי - לי היה קשה מהצורה שבה אשתי מזניחה את המראה החיצוני, ושוקעת בדכאונות ובעייפות, וממילא שאר הפרמטרים של משיכה גופנית לא בדיוק ממריאים (במיוחד שאתה רואה נשים אחרות מסביבך שנראות זורחות, מטופחות, שמחות).. אבל למדתי שכשאתה מתפקד בצורה בריאה יותר, כמו שכתבתי בעיף הקודם, התשוקה והמשיכה חוזרות, גם אם הן לא מופנות למראה החיצוני - הן נותנות חיים גם לאינטימיות שביניכם. ושוב, כשאשתך תראה את התשוקה שלך ואת הדינמיות שחוזרת אליך, זה חוזר גם אליה.

ג. מציע לנסות להכריח את עצמכם לצאת מדי פעם, לפי תאריך נניח. אפילו אם זה לא ממריא, זה בונה את ה"היחד" שלכם. גם לקבוע עם עצמך שאתה מתחיל כל יום אחרי שהילדים ישנים, בזמן קבוע מצדך, להתחיל לספר מה עבר עליך בעבודה, ואפילו בכח. העיקר לפתח שיח.

ד. מאוד ממליץ ללכת לטיפול, אפילו רק נסות מפגש-שניים אצל אילן והילה יפרח, או יצחק מנדלבאום.

בקיצור, אני חושב שכמו הרבה דברים בחיים, כדאי לקחת אחריות. האלטרנטיבה לא משהו. אפילו לא גירושין, במיוחד לאור התיאורים שלך. לא נראה שיהיה לך קל להמריא קדימה בהמשך.

בהצלחה אחי

דיברתם פעם ביניכם על איך שאתם מרגישים בנישואין?

לי זה נשמע שיש 2 אופציות.

או להתגרש, או לנסות לטפל ולהחיות את הנישואין.

ולכאורה אם יש לכם ילדים כדאי להתחיל מאופציה ב' ואם אין ברירה לעבור לאופציה א'.

היתה לאחרונה כתבה בבשבע על הרב לחיאני שמעוררת השראה בעיני.

ממליצה לקרוא ואולי לפנות אליו.

לפחות מאושרת על זה שהתגרשה.

קח את אשתך לבית קפה, יכול להיות שהיא באמת אישה טובה ונבונה.

תגיד לה שהחלטת לפרק את הנישואים ואתה רוצה לעשות את זה בצורה הכי מהירה והכי טובה והכי בריאה.

אחרי שתגיד את זה, אני מאמינה בכל ליבי ונישמתי שתרגיש שנולדת מחדש.

נכון, הדרך לא תהיה פשוטה, אבל כל רגע שעובר עליך עד שתגיד, זה רגע מת.

אתה בן 26 ואני מסכימה עם כל מילה, לא היית צריך להתחתן איתה ובטח ובטח לא להביא ילדים לעולם.

אתה עשית טעויות וגם היא עשתה, אבל אלו לא טעויות שמצדיקות עונש מוות.

אם לא תתגרש, תעביר את הזמן במצב שלא ראוי להקרא חיים.

לכן אל תהסס, צא משם. אתה לא הראשון שהתגרש אחרי שהיו לו ילדים.

במאה שערים יש בדיחה כזו "כשאדם מגרש את אישתו הראשונה, אפילו מזבח מוריד עליו דמעות ועדיף שהמזבח יבכה מאשר אתה"

בקיצור, החיים לפניך, מגיעה לך אהבה.

צא לדרך, מאחלת לך בהצלחה.

ואם אני התגרשתי, למה לי לרצות שכולם יתגרשו?

איזה מין מוח יכול לחשוב דבר כזה.

אם אני אוהבת מסטיק בטעם פטל, אני צריכה שכולם יאהבו.

במקרה שלו, זה באמת נראה הדבר הנכון.

למה נראה לך שכל זוג שלא טוב לו צריך להתגרש?

ועל סמך מה החלטת שזה נראה הדבר הנכון?

את מכירה אותם?

שמעת את הסיפור המדוייק של כל צד?

את יועצת זוגית/ פסיכולוגית/ רבנית?

"כל הפוסל במומו פוסל"!!!

כל זוגיות מצריכה עבודה!

ועם רצון טוב והשקעה האהבה שלהם יכולה לפרוח

קל מאוד בהניף מקלדת או לשון לחרוץ דין של זוג לגירושין.

את תיקחי את האחריות של מה היה קורה אם היו מנסים עוד?

את תיקחי על עצמך את כל הצער והדמעות שהתהליך הזה דורש וגם גובה אח"כ?

את תשלמי טיפולים רגשיים לילדים שהבית שלהם הרוס ואין להם קרקע יציבה??????

עם כל הכבוד תחשבי פעמיים וגם שלוש לפני שאת רוצה להביע דעה בנושאים כאלה ואז תשאירי את דעותייך לעצמך!

חוץ מלעודד אותם ללכת ליועץ מוסמך שאם הוא יראה לנכון ישלח אותם לגירושין... את לא יכולה להוסיף מילה!

זה לא החיים שלך לשחק איתם.

וסליחה אם יצא לי קצת חריף אני באמת חושבת שאת לא יודעת עם מה את משחקת!

לפעמים אנחנו מתקשים לשלוט על המקלדת

הכל בסדר

כל פעם שמזכירים לך איזו שטויות את מדברת, את מתחילה להשתולל.

יש לך דעה והדעה שלך מכובדת.

לי יש דעה אחרת.

זה ממש לא בטוח שהגבר הזה לא היה טוב!!!

אז קודם תבדקי היטב את זה. כי לייעץ להתגרש למישהוא שאולי כן מתאים לו מסגרת זה לא נכון

יש אנשים שלנצח לבד כי לא מתאים להם שמישהוא נושם איתם ישן איתם, אוכל איתם. לא יכולים לקבל אהבה וכו....

לא יפה!

לא קראתי תגובות נוספות - אבל אני חושב שבהיות שמדובר במשהו רציני, וסה"כ אתם נשמעים אנשים טובים - 

ולאידך, "לדעתך גם היא מרגישה תחושת מיצוי ממך"... כלומר, אפילו לא דיברתם גלויות ביניכם - 

אז כדאי שתחליט שאתה נותן צ'אנס לנסות התחדשות (כי בלי שתחליט שאתה רוצה לפחות לנסות, נותן אמון שאולי אפשר - כלום לא ילך) - ותחפשו יועץ/ת הכי טוב שאפשר - דברו ביניכם, ותחליטו שאתם נוצנים צ'אנס שמישהו יעזור לכן להתאהב זה בזה במתינות, להתקרב, לשמוח האחד בשני.

לפחות תנסו. הרי יש לכם משפחה. ולאידך - חייב שתחיו יותר בשמחה..

הצלחה רבה!

אולי עובר עליו משו...מצוברח ממשו...

ניסית לדבר איתו על זה?

התעלמות זו אלימות לכל דבר.

טיפול זוגי אולי יעזור. 

זו התנהגות חריגה ואכזרית כלפייך. לפעמים אין כוחות ואז קצת יורד החשק לדבר, אבל אם זה דפוס אי אפשר לתרץ כנפילה. את אשתו, הוא חייב להתאמץ עלייך. הוא מרגיל אותך בהענשה על התנהגויות שלא כפי רוחו, והעונש הוא נטישה.

אם זה באמת כמו שתיארת זה מאוד מאוד לא תקין. טיפול זוגי דחוף, אין משפיל מההתנהגות הזו.

ממליץ לא לתקוף חזרה אלא לפעול חכם. מן הסתם הוא גם בחור טוב ולכן אתם ביחד. אבל זו התנהגות אולטרה בעייתית, תיזהרי מאוד לא להיות מכילה כלפי דבר כזה

הייתי שולח אותו לתחקור של כמה דברים לנסות להבין איך הנפש שלו פועלת ולמה הוא מתגונן ככה. אבל הוא לא.

איך את מרגישה? מה עובר לך בגוף כשהוא עושה לך את זה ?

חלק מהחברה' כאן לקחו את זה קיצוני קצת, לטעמי. זו לא בהכרח אלימות, זה לא דורש טיפול דחוף, זה גם ממש אבל ממש לא מה שנקרא "טיפול שתיקה".

בסך הכל, מדובר לכאורה באדם טוב שעובר עליו משהו והוא מגיב לזה בצורה מסוימת. חבל באמת שהוא ככה מתנהג, וגם חבל שעובר עליו משהו, אבל זה קורה במשפחות הכי טובות. בשביל להבין כמה זה לא מבהיל, תדמיינו שהשטלה הזו הייתה נשאלת על ידי גבר, ביחס לאשתו. ברור שהתשובות היו שונות לגמרי, וזה משום שלנשים יש יותר לגיטימציה להביע רגשות, להעיר, לעמוד על דעתן וגם להתנהג בצורה כזו. אצלן זה נורמלי שיש תנודות במצב הרוח. מותר להבין שיש גם גברים כאלה. אף אחד לא מת מזה, וכנראה גם אף אחת לא תמות מזה.

לדעתי, תחכי קצת שזה יפשיר ותדברו, ותנסי בכנות להבין מה שורש העניין. דווקא ככל שתאפשרי לו לדבר בפתיחות, יש יותר סיכוי שהוא ילמד לדבר ולהעיר אם גרמת לו עוגמת נפש (אכתוב כאן משהו שיפחיד חלק מהחברות/ים, אבל יש מציאות כזו! יש שיח אלים מאוד כיום כלפי גברים, שגורם להרבה גברים עדינים לחוש שאסור להם להעיר ולדבר על מה שמפריע להם, ואז זה יוצא בצורות כאלה. אז אם באמת רוצים לפתור את הבעיה, צריך לגרום לו כן להעיר ולדבר ואולי זה יעזור).

כמובן שיש עוד הרבה אפשרויות. יכול להיות שזה מזג האוויר (פתאום נזכרתי בשיר היפה "מת אב ומת אלול" של ר' שמואל הנגיד, שמתאר את החוויה הזו בצורה מליצית ויפה), יכול להיות שזו איזו חוויה נפשית או אישית וגם יכול להיות שמישהי מדליקה אותו בחוץ ואז כשהוא חוזר אלייך הוא נכבה (לא תמיד זה סוף העולם, אבל אדרבה, ככל שתנהגו בחכמה ותפתרו את העניין בקלות, הוא יישאר אצלך ויבין כמה זה טוב).

בזכות אחד מחברי הפורום שהאיר את תשומת ליבי, אני רואה שלא מדובר באירוע חד פעמי שקרה לאחרונה, אלא באירוע שקורה מפעם לפעם.

אם זה אכן כך, זה שונה מהיחס המאוד סלחני שהצגתי. אם זה קורה רק בתקופה האחרונה, תנסי באמת להבין, אולי עכשיו ממש יש לו תקופה קשה (נניח, ואתן דוגמה מאירוע שהיה אצל קרובי משפחה שלי: זוג שגם ככה קצת דבוקים להורי האישה וכולם שם "לא מתים" על בעלה, מחליטים לעבור לגור אצלהם לתקופה ממשוכת, והגבר גם ככה מרגיש לא בנוח ועוד זוכה מדי פעם להערות קטנטנות מכיוונים שונים - את יכולה חהבין שזה מצב לא טוב מבחינתו, ובנוסף הוא מקבל עוד משקולת של 2 ק"ג כל יום-יומיים).

אבל כן, חד משמעית שזה לא מצב בריא וזה לא אמור לחזור על עצמו כל פעם שכועסים.

ממש ממש לא תקין

להישאר ככה זה לא יכול להיות

נשמע שכדאי לשוחח על המצב הזה בזמן נינוח ביניכם.

לשתף כמה זה פוגע בך, וכמה זה מכאיב לך, ולבקש שגם אם הוא פגוע ונסער יתנהל אחרת.

מוסיפה שיש אנשים ש"מענישים" בהתנהגות כזאת, ויש אנשים שהתגובה שלהם כשהם נסערים או כאובים היא התנתקות והסתגרות עד שהם נרגעים וחוזרים.

אם זה נעשה באופן מעניש, כדאי לפנות לעזרה חיצונית. אם זה חלק מדפוס התנהלות מסתגר בזמן קושי, אפשר להתחיל גם בשיח ביניכם.

כך או אחרת חשוב לשוחח על התחושות שלך מול זה. אפשר ורצוי, בכללית לדבר על התגובות והאוטומטים שלכם בזמני פגיעות. הרבה פעמים אצל זוגות אלה תגובות שמפעילות זו את זו.

לדוגמא צד שפגוע וצועק, ומלחיץ את הצד השני שרגיש להרמת קול, שמסתגר ומתרחק בגלל זה ואז הצד הראשון מרגיש נטוש, ויותר נפגע וכועס, וחוזר חלילה.

הרבה פעמים אופן התגובות הללו לפגיעות מוסיפות פגיעה נוספת, גם אם הצד השני צועק כי הוא פגוע, והצד המתרחק מתרחק כי הוא נסער, ושניהם לא מתכוונים לפגוע אחד בשני, אבל תכלס זה מה שקורה.

מודעות לאוטומטים האלה יכולה לסייע לשניכם (ולכל זוג) להתנהל יותר נכון בעיתות משבר.

איש שילמד שהוא כרגע פגוע וזקוק להסתגר שיגיד לפני כן, קשה לי לדבר עכשיו ואני צריך זמן לעצמי לעבד מה שהיה. הצד שהדחף שלו הוא להוציא את מה שמכעיס אותו, שילמד להגיד אני ממש ממש נפגעתי ממך ואני רוצה שנדבר על זה, מתי תהיי פנויה לשמוע אותי? וכן הלאה.

מטבע הפורמט, בני זוג עשויים לדרוך זה על הפצעים אחד של השני. זה לא באג אלא פיצ'ר, שבעבודה נכונה מאפשר לכל אחד להכיר לעומק את הפצעים והדפוסים שלו ושל בן הזוג, ולהתרפא בהתנהלות נכונה.

נשמע פה מהתגובות שאת במצב מזעזע והלך לך על הנישואים.

לא מקלילה, ובאמת זה קשה ברמות. זה השפלה נוראית וכאב מאד גדול לאישה.

רק אומרת שאני גם הייתי חווה את זה מבעלי, וב"ה אנחנו אחרי זה. אין דבר כזה היום.

הינו בטיפול טוב ב"ה. ובאמת שבאנו שתינו כדי לטפל ולא לשמוע ולהמשיך הלאה.

אבל לגמרי לגמרי אנחנו אחרי והסיכוי היום שיקרה דבר כזה הוא אפסי.

הוא פשוט הבין בעלי עד כמה זה לא רלוונטי ולא יכול להיות חלק מהחיים שלנו, ולמד להתמודד.

אש רק מעודדת אותך שאפשר לצאת מיזה. טיפול כמובן יועיל פי מאה מכל שיחה שלכם. אם יש לך סיכוי לשכנע אותו אז הכי טוב.

אם את רוצה המלצה למי שאנחנו הלכנו אפשרי באישי.

ולא אומרת לך טיפול עכשיו 40 שנה. הינו בטיפול ממוקד, כמה חודשים ואנחנו מעל זה.

בעז"ה שיהיה כה גם לכם.

חיבוק על הבדידות... לא קל בכלל.

במדינות הגדולות

וגם קרוב מבחינת משך הטיסה.

יש גם את דובאי - לא הייתי שם עדיין ולא יודעת להמליץ 🙃

גם שם יש שפע של מסעדות כשרות

(חפשי בגוגל "מטיילים בכיפה"  אתר מעולה לתכנון נופש לדתיים) 

אני חושבת שלמרות שאמרת את זה בנחת, התפיסה שלך את הגברים עצובה.

אני לא חושבת שהם פוזלים לדשא של השכן. אני חושבת שהם יותר מתרשמים בקלות ממראה עיניים, אבל לפזול לדשא של השכן זה עניין של הלב ולא של מבט.

לא רואה לאן שיחה כזאת מקדמת. מילא אם היה תיאורטי, אבל הבאת דוגמא שבפועל משפילה את בעלך, וזה גם קצת מכה מתחת לחגורה, בשיחה אגבית להגיד לו שהוא התרגש מהמלצרית...זה משפיל.

את מתארת הרבה נחת וזרימה בתחילת השיחה, אבל לפי התגובה שלך בסוף את יכולה להבין שזה לא באמת קליל בעינייך - ובצדק.

את אומרת שלא נפגעת אבל זה רק כי בראש שלך נתת הסבר, אבל הנה ההסבר לא היה נכון וכן נפגעת.

וברור לגמרי למה. זה מעליב.

מיותר לגמרי מצד בעלך להגיד את זה

מיותר לגמרי מצידך לדחוק אותו לשם

וזה בדיוק הסיבה שהשיחה הזאת פשוט היה מיותרת מראש...

איך הייתי מגיבה?

כנראה בצורה תינוקית נעלבת מאד מאד וכועסת ועוזבת את השיחה - או רק שותקת או הולכת ממש.

כלומר, כן, ברור שגם אנשים נשואים יכולים להתרשם מאנשים אחרים בני המין השני.

וגם אני לא חושבת שזו בעיה להעלות את זה כטענה כללית מול האיש.

אני חושבת שזו בעיה להביא את זה לחיים המציאותיים האישיים שלכם.

מילא היית אומרת על אנג'לינה ג'ולי שברור שהיא יפה, או שאפילו היית אומרת על בראד פיט.

אבל זה לא במציאות.

להביא למציאות, בטח כשאת נותנת את הדוגמה השלילית *עליו* (ולא עלייך), זה לבשל לעצמך את הדייסה.

קודם כל העיקרון של להגיד על הצד השני. דמייני שהשיחה הייתה בנושא אחר - קנאה, כעס משהו כזה. את מבינה שזה מאוד שונה אם תתני דוגמה על *עצמך* שהרגשת בה קנאה/כעס, מאשר שתתני עליו?

ולנושא שלכם ספציפית… איך זה יכול לעשות טוב לזוגיות שלכם? או של כל אחד? אם מדברים על זה פרקטית. על ההיא מהמסעדה. ההוא שהסתכל והמלצרית שכך וכך.

זה קצת כמו שתדברו לפרטי פרטים איך הרגשתם כלפי איזה אקס/ית מהעבר. נכון, כנראה היו שם תחושות של אהבה ומשיכה כלשהן, אבל למה לפרט??? איך זה מועיל?

היה, נגמר, מתרכזים בזוגיות שלכם, במחויבות ובייחוד שלכם אחד לשניה. זהו. 

כמה חוכמה תבונה ורגישות יש בך! ❤

ורק לגבי הסיפא -

זו ממש לא צורה תינוקית אלא הכי אנושית שיש,

ואישה ששומעת כך מבעלה ומרגישה פגיעה הכי מוצדקת בבלעדיות, במחמאות, במבט, בכיוונון הלב, שרוצה וצריכה להרגיש היחידה עבורו מגיבה מתוך מנגנון הגנה הכי אנושי שיש בדיוק כמו שהיטבת לתאר - או כעס (FIGHT) או עזיבת השיחה (FLIGHT) או שותקת (FREEZ).

שאלו מנגנוני ההגנה שלנו עד ה120 ולא רק בינקות, וטוב מאוד שהם שם כדי להגן עלינו ולאותת לנו שמשהו כאן באמת פגע בנו והיווה איום עלינו, ע"י איום על מימוש הצרכים שלנו במקרה הזה.

ותיווך נכון ונתינת מקום נכונה לעצמינו לכל המתחולל בנו גם ודווקא אז, ואח"כ תיקשור נכון של זה לבן/בת הזוג יכולים גם להביא לצמיחה גדולה, לריפוי, לבניית קומה נוספת.

לא נפגעתי כי חשבתי שזה מראה עיניים, אבל שהוא דיבר על השפתיים הרגשתי שזה כבר עניין של הלב, ולא האמנתי שהוא ממשיך לחזור על זה...

גם כשהוא התרגש מהמלצרית במסעדה זה פגע בכבודי כי היא הרגישה את זה, אבל הבלגתי עד אותו רגע שהעלתי את זה בשיחה בשבת

ופותח שרשורים הזויים.

ולא תקין בעליל כמובן.

אין סיכוי שהוא דיבר ככה על שפתיים מבלי שהוא חשב לנשק אותן.

ולהגיד שוב ושוב זאת אפילו לא מחשבה חולפת, ממש לקח את זה איתו.

חוסר טאקט מתמשך, אולי הוא חטף שבץ או משהו.

לא מדברת ספציפית על השרשור הזה,

אבל בהחלט באופן כללי:

את צודקת לגמרי שעלולים להיות פעמים (ואף פעמים רבות לצערינו) שיפתחו שירשורים לא אמיתיים.

כלומר שכל הנכתב בהם לא אמיתי, או חלק אמיתי וחלק לא.

או שהפותחת מזדהה כאישה, אך "היא" בעצם גבר.

או שהפותח מזדהה כגבר, אך "הוא" בעצם אישה.

או שמשנים את הפרטים בצורה שקשה לקלוע לסיטואציה האמיתית ולהתאים את המענה,

או שיש באמת מקרים אפילו של מטרידים או אנשים/נשים עם כוונות לא טובות כלל שמנצלים את הבמה ואז פונים באישי להמשך ולעשות עוד רע חלילה,

או "סתם" משועממים,

או נערים/ות,

או טרולים,

או מעוניינים להביא נושאים פרובוקטיבים או עם פן "גופני" / "מיני" / "מוצנע" וכן הלאה

וחשוב ממש להיזהר.

גם לבחור למי להגיב אפילו בבמה פתוחה

ובטח שבאישי

ותמיד אם לא מתאים או מרגיש מוזר אפשר לדווח, ובעיקר לשמור על עצמינו, כל אחד על עצמו או עצמה.

אז כאן ספציפית יכול להיות שהכל אמת לאמיתה? ודאי.

יכול להיות שלא? יכול.

איך נדע? לא יודעת אם אפשר לדעת בוודאות כמעט אף פעם, אבל כל אחד ומה שהוא/היא מרגישים.

וחשוב גם לעקוב ו"להיות עם היד על הדופק" אם משהו נראה חשוד.

וגם כשכתבתי את זה אישית אני באמביוולנטיות,

כי מאוד יכול להיות שהכל אותנטי ואז זה עלול לפגוע בפותחת, ומתנצלת מראש אם כך, לא זו הכוונה.

אך העיקרון באופן כללי חשוב מאוד בפני עצמו ולכן היה חשוב לי בכל זאת לכתוב ולחזק את הנקודה הזו עבור כולנו.

אינך אחראית על ולא תתורו שלו, לא באופן רוחני שתילחצי שיגיע לגיהנום , ולא ב'לחץ' להיות 'מלכת היופי' עבורו

הוא פתוח איתך וזה יפה .

הקטע שהוא המחיש לך ככה - אולי יש לו פער כלשהו נוירולוגי וכו

אינך חייבת לקחת ללב

תחשבי שבעלך יתלונן, שבגלל שקנה לך שמלה חדשה, ולמרות זאת התעכבת על כל חלון ראווה אחרי זה, סימן שאינך אוהבת אותו

ממש קשורה לנושא.

נראה שלא הבנת את כוונתי

שוב - התפעל ממשהו מסויים בחוסר טאקט

אבל משמע ששם נעצר

לגבי שיתוף עם חברותייך זה לכאורה בעייתי

כלומר, פגעו בי - למרות זאת אני יכול לפגוע בחזרה רק לפי התו'ל- הדין . ולא להשתולל יותר מדי. עם כל הכאב והכבוד .

ושוב ממליץ לבדוק אם קיים אצלו פער כלשהו נוירולוגי תקשורתי וכו

וגם אם כן, לא באתי לתת כאן דין וחשבון, נכנסתי כדי לקבל תמונה ותגובות שיפוטיות לא מעליבות אותי אבל פחות משרתות את המטרה שלשמה שיתפתי באנונימיות סיטואציה רגישה.

וזו לא סתם התפעלות בחוסר טאקט, יש פה חוסר כבוד ורגישות ופגיעה באינטימיות. זה לא נעצר שם, זה מלווה אותנו הרבה זמן...

אז כאן יש נקודה שניתן לפתוח

חוסר כבוד וכו שציינת

מתי התחיל , מדוע, האם ואיך ניתן לטפל

עוד משהו -

אנשים כאן כותבים על מנת לנסות לסייע

אז גם אם תגובה אינה מה שהפותח ציפה לקבל - לא צריך לקחת קשה

ולפעמים משהו לא בעניין עלול במבט שני לשפוך אור

נראה לי ש נגמרו לי השמות לא הגיבה כאן

מסתמא יהיה לה מה לאמר

ברור שזה אסור לו הלכתית להסתכל עליה ובטח שלא להתמוגג מיופיה.

והוא נכשל

אבל אפשר בקטע הזוגי להסביר, שהוא מעביר את ההתפעלות אלייך.

וגם לשיתוף איתך.

זה לא כל כך נורא מבחינה זוגית. לדעתי.

אולי סוג של רמז שהוא היה רוצה שתעשי עיצוב שפתיים כלשהו.

באמת אמירה מיותרת יחסית.

מבחינה הלכתית ומוסרית, ברור שההסתכלות והמשך ההתפעלות אסורה.

ולא רוצה עיצוב שפתיים, יש לי שפתיים עבות ויפות וכל מי ששמע שזה מה שאמר, אמר שמוזר שהוא אמר את זה דווקא לי...

אבל הגלגל ממשיך להתגלגל...

למה עוד אנשים בסביתך יודעים עליו שאמר כך? 

שהבעיה היא לא השפתיים שלי אלא האמירה שלו

וכאילו לרמוז לאישה לעשות עיצוב שפתיים זה חכם והגיוני, יש פה תגובות מפתיעות...

כי באמת לא סביר לשתף באמירה כזו של בעלך את הסובבים אותך

לגופו של עניין האמירה לא רלוונטית

לחשוב שגברים פוזלים לדשא של השכן זה לא חשיבה בריאה ונכונה לקשר זוגי ואם בעלך פועל ככה שיעשה עבודה עם עצמו..

גם גבר שהוא לא דוס ולא עם זקן וכיפה גדולה יכול להיות נאמן..המראה זה חארטה אז שיפסיק להתמקד במראה ויתחיל לעשות עבודה פנימית

וזה מקובל עלי שחושבים שאני טרול משועמם, זה לא לוחץ עלי לחשוף פרטים שאני מעוניינת לשמור לעצמי...

אבל אם יש פה נשים וגברים שאמירה כזאת עוברת על ידם בשתיקה, וחושבים שאישה ממשיכה להרגיש נאהבת ונחשקת אחרי דיבור כזה אז כדאי שיזכרו שהחיים והמוות ביד הלשון.

ואם למישהו נראה מוזר ששיתפתי והתייעצתי עם סובבים שלי לגבי אמירה כזאת, כנראה לא מבין כמה זו אמירה שפוגעת בליבה של האינטימיות.

אבל זו הנקןדה זה שיח אינטימי של בני זוג

לא מתאים לשתף אותו עם אף אחד

פרט לבעלי מקצוע במידת הצורך...

אבל אם מציע לך לצאת איתו בהמשך תתחמקי. אל תגידי למה.

אם כבר דיברתם על הנושא שהוא פלרטטן ומסתכל על נשים אחרות והוא יודע שזה כואב לך.

כואב לך זה אומר שזה אמור גם לכאוב לו

אם אשתו עצובה בגלל שהוא מסתכל על נשים אחרות אז הוא פוגע בעצמו

מה הענין שלך לצאת למסעדה איתו ולחזור כאובה

עד שהוא לא יבין שאין פלרטוטים ואין מבטים בצורה כזאת שמכאיבים לך אין סיבה לצאת איתו

אגב אני מסכימה עם הפסקה הראשונה שכתבת, גברים צריכים להעריך ולזכור מה יש להם בבית!

דרך הטבע שיש משיכות כל הזמן. כל עוד לא ממשים אותן חס וחלילה, אין מה לדבר על זה.

זה רק ייצור פגיעה, העלבה ומתח. שום דבר טוב לא יכול לצאת מזה.

אם פתחת בטיפשות את הנושא, קבלי את משיכותיו בכנות. כשמבשלים חמין מקולקל - אין מה להתפלא אם יוצא מזה קלקול קיבה.

יש ציפייה ליצור משיכה, ולכן היעלבות כששומעים על משיכה לאחרות. וזה גם נוגע בדימוי עצמי.

אי אפשר לעצור את המשיכות לאחרות, זה דרכו של עולם. אפשר להעצים את המשיכה אליך. באופן חיובי, לא באופן שלילי.

כלומר: טוב ורצוי לדבר על - כמה אני יפה בעיניך, נכון שאתה אוהב את השפתיים שלי, מה הכי יפה בי שאתה הכי אוהב ונמשך. כאלה שאלות, שיעשו רק טוב.

עכשיו שכבר נאמרה האמירה שלו - מציע לך לא למסגר אותה ולעשות ממנה עניין. זו תחושה רגעית של משיכה מקומית. זה לא אומר שהוא לא נמשך אליך ולא שאת פגומה.

או שעבר פס מגנטי בפועל

האם יש בפירוט מס' טלפון של החברה

האם חיוב מוכר שעבר בעלות

האם מישהו שנתת לו לשלם משהו דרכך

האם הוצג? כן

זה אומר הכרטיס כאילו עבר בפועל? איך זה הגיוני?

בעלי אמר שאולי זה בית עסק ששינה שם וכתובת אבל איך אני יודעת מה הוא?

תכחישי עסקה דרך חברת האשראי. הם מאוד מקפידים על הדברים האלה.

קודם לבדוק טוב מי זה העסק הזה, רק אחר כך להכחיש אם הבירור לא עזר.

לא מקבלים קנס מחברת אשראי כל כך מהר. בתור מי שמתפעל כמה עסקים שסולקים ומקבלים הכחשות.

איך אני מבררת מי זה?

כי השם ממש לא מוכר לי, ולא הכתובת

קרה לי פעם גם שהיה לי חיוב מוזר וכשהשוותי תאריכים וסכומים הבנתי שזה סתם שייק שקניתי בריבר ומשום מה בחיוב הופיע "דעבול גלצבי" או איזה משהו הזוי דומה

תנסי להיזכר מה עשית באותו יום או אולי נתת את הכרטיס למישהו אחר?

אפשר גם לבדוק באתר של החברת אשראי עצמה פעמים יש שם יותר פירוט

את גדולה! צודקת חחחח

תודה גם ל @רק נשמה זה באמת שם מוזר מאוד למשהו אחר חחח

כיוונים מעניינים

ממליץ למצוא חצי שעה פנויה ולטפל

לפחות באפליקציה של מקס.

נניח אם אני מעבירה בביט משהו תפעולי, וזה יורד מהאשראי, כתוב באשראי ביט. אז אני מוסיפה הערה קטנה מה זה כדי שיהיה לי אח"כ.

או לפעמים גם על רכישות משמעותיות שלא ברור מה הן (נניח איזה מוצר חשמל. לכי תזכרי מה קנית במחסני חשמל ביוני).

ברוב הדברים כמובן לא צריך. רמי לוי זה רמי לוי, אין יותר מדי מה להתבלבל… 

סליחה על השליליות, אבל האם יש לדעתך הרבה זוגות שמצליחים לחיות בצורה האידיאלית עליה את מדברת?

נראה שכל כך הרבה זוגות מסתבכים, וגם אצל אלו שלא, נראה שיש יותר מדי מקרים שכלפי חוץ נראים מקסימום כבינוניות, ולא כמשהו מספק מספיק.

הם בד"כ לא יפרסמו זאת בראש חוצות או אפילו בפלטפורמה מצומצמת.

ויש עוד הרבה המון אחרים שיכולים בהחלט להגיע לשם. ואם לא מצליחים לבד אז עם העזרה הנכונה והמותאמת אליהם ביותר.

ויותר מהמילה "אידיאלית" שכתבת הייתי מגדירה זאת כ"השקעה", "לימוד", "כיוונון המשאבים למקום הנכון", "עבודה הכי מתגמלת" וכן הלאה...

כי זה לא "פוף" קורה או שלא

זה לא ש"אנחנו זוג "דפוק" והם לא"

זה לא ש"אין לנו את זה" ו"להם יש"

זה לא "לחיות בחלום ורוד על ענן כל החיים בלי להשקיע"

אלא זה באמת באמת לימוד

ואף אחד מאיתנו לא נולד יודע זוגיות

כולנו

ותורה היא ולימוד היא צריכה

וכלל שיותר נלמד ויותר ניישם נגדל לתוך זה ונצמח עוד ועוד, גם בתור האדם האינדיבידואל שאנחנו וגם בתור הזוג שאנחנו ב"ה.

הכל בראש, באמת.

מיליארדי אנשים חיים באסיה, אירופה ובאמריקה עם טמפרטורות נמוכות בעשרות מעלות צלזיוס לעומת ירושלים, והחיים שם נמשכים כרגיל, ילדים הולכים לגני השעשועים אחר הצהריים, אנשים עושים הליכות וריצות בשביל הכושר, ילדים במעונות יוצאים לחצר אם לא גשום או מושלג...

אין להם dna שונה שמגן עליהם מהקור, הם פשוט רגילים אליו ויודעים שהוא חלק מהחיים. הכל בראש. אם מחליטים שטמפרטורה נמוכה היא חלק מהחיים ופשוט ממשיכים כרגיל, אז זה קורה. 

בקיצור, אל תוותרו בגלל הקור על אף אטרקציה או משהו שאתם רוצים לעשות. תתלבשו חם וצאו ליהנות!

ואסביר:

ארון הבגדים של כל אחד מאיתנו מותאם לצרכים האישיים, מושפע ממזג האויר שרגילים אליו.  

בארץ - ארון הבגדים ומגוון הפריטים של תושבי הערבה ואילת בהכרח שונה מהמקביל לו של תושבי ירושלים, גוש עציון, הגליל העליון והגולן.  

בחו"ל, אופנת החורף מותאמת למזג האויר המקומי.  בגדים הרבה יותר חמים מהמקובל בישראל.  

שכנים שלנו (אנשים מבוגרים) שעלו לישראל לפני לא מעט שנים, היו עכשיו בטיול של שבועיים בארה"ב.  בביקור משפחתי לרגל יום הולדת לסבא שם.  בניו ג'רזי.  סיפרו שקפאו מקור !! נאלצו לקנות שם מעילים כי המעיל שהביאו מהארץ לא הספיק 🥶 - וזה מזג אויר שהם היו רגילים אליו בילדות ובשנות הנעורים עד שעלו לארץ. פשוט הביגוד  שיש להם היום כבר לא מותאם לסביבה הקודמת.

גם שאנחנו מטיילים בחו"ל ונכנסים לעשות שופינג - הרבה מאוד מהאופנה לא מתאימה למזג האויר בארץ. 

אבל הקור הירושלמי הוא לא הקור האירופאי, ולא דורש ביגוד מיוחד... 

פליז ג'וזף קאופמן שיש לכל תלמיד ישיבה תיכונית ומלווה אותו עד שאשתו זורקת לו בגיל 50, בהחלט עושה את העבודה.

אם אתם בקטע של יינות גם את יקב גוש עציון וגם את יקב פסגות שיש סיורי טעימות.

מוזיאון אסירי המחתרות מהמם אם אתם אוהבים היסטוריה.

אני אנסה לחשוב על עוד רעיונות...

כלומר, אני צריך לצאת לשלוש תפילות ביום.

חוץ מזה בפעם האחרונה בשלושה ימים עשינו טיול קצר בחוץ ושאר הזמן נתנו לעצמינו, לדבר, להקשיב ולהתפנק ביחד בלי 'כוננות ילדים' נון סטופ. בהנחה שיש חימום במקום שמתארחים בו - זה לא בעיה.

למען האמת, אולי ישתנה השבוע, נכון לכרגע עוד לא באמת התחיל החורף. שבוע שעבר בירושלים בשעות היום היה אפשר להיות קייצי לגמרי, בערב היה צריך סוודר.

לבדוק באתר של עיריית ירושלים.

או להתקשר ל106 לברר.

יש בירושלים מבחר מקומות בילוי .מוזאונים,אתרי מורשת.

שוק מחנה יהודה .שכונות כמו ימין משה או נחלת שבעה.

מוזיאון המדע בלי ילדים זו חוויה אחרת וממש מומלצת!

הגן הבוטני.

יש סדנת יצירה בקרמיקה השכונת מקור ברוך- 5 דקות הליכה מהשוק. אני רואה שם מלא זוגות.

מוזיאון המוזיקה- ממש קרוב למדרחוב.

מכון המקדש.

יש הרבה הופעות, חפשו לכם משהו שאתם אוהבים ושיתאים לכם (נדמה לי שאבו טבלה בירושלים בזמן הקרוב)