שבוע 39 +3
סוף אוגוסט הילדים בחופש בבית ואני כבר מותשת!!
הריון מאתגר ממש .
חודשיים בחילות קשות . שהם נגמרו התחילו הצרבות בהמשך כאבי וורידים ואז חודש תשיעי בדיוק שמתחיל אוגוסט. חם בטירוף אני כבדה ממש והילדים בחופש.
החודש הזה עבר כמו נצח. מתחילת שמיני אני עם צירונים שלא מובילים לכלום . שבוע 39 כואב לי הכל.
יום רביעי בעלי רוצה לצאת בחמישי בבוקר עם הילדים לצפון אני זורמת איתו רוצה קצת שקט.
באמצע הלילה מתחילה להרגיש צירים . שמתחזקים אמרתי לבעלי שיש מצב שהם נשארים מחר בבית.
ניסיתי לישון קצת בין הצירים עד שנרדמתי .
ב7 בבוקר הילדים קופצים מהמיטה בשיא המרץ ומתחילים לסדר תיקים לטיול. בעלי שואל אותי מה קורה ואני מחליטה לשחרר ולתת להם ליסוע.
גם ככה הצירים פסקו וכנראה זאת הייתה סתם הזעקת שווא.
הם יוצאים ב8 ב10 הצירים חוזרים להם.
מגיע ציר כל חצי שעה צירים קצרים של אולי 10 שניות ולא כל כך כואבים .
מחליטה לא לעדכן את בעלי כל עוד זה לא רציני ושיהנו להם בטיול .
בשעה אחת בצהריים אני מתקשרת להתייעץ עם אימי אומרת לה שהצירים ממש קצרים ולא סדירים בעליל ומחליטות שאין טעם ליסוע.
וככה מעבירה כמה שעות עם ציר שבא לפעמים פעם בחצי שעה לפעמים גם רק לאחר שעה.
ב6 מדברת שוב עם אימי אומרת לה שהצירים לא מתחזקים ושנשארים על 10 שניות אולי קצת יותר אבל פעם בחצי שעה 40 דקות כזה.
אמא שלי מציעה לי שבגלל שכבר מלא שעות זה ככה אולי ניסע רק בשביל לבדוק מה קורה.
אני ממש מתעקשת שאין טעם ולא כואב בכלל!!!
ב6 וחצי אמא שלי מתקשרת ואומרת שצריכה להחליף נעליים ונוסעת למרכז ובגלל שזה ליד הבית חולים אולי בכל זאת שווה לי ליסוע איתה. ושניכנס לבדיקה .
אני זורמת כל הדרך אין צירים בכלל . אנחנו מדברות צוחקות אני אומרת לה שאני לא מבינה איך גררה אותי לבית חולים ושסתם נסענו.
בדרך מקבלת טלפון מחברה שרוצה לקפוץ לבקר מעדכנת אותה שתוך שעה גג בטח כבר אני בבית.
חונים את הרכב בחניה של הבית חולים ופתאום מגיע ציר קצת כואב אבל שוב נעלם לו לאחר כמה שניות.
מגיעים לקבלה יושבת שם ממתינה איזה 20 דקות ושוב ציר של כמה שניות .
ואז מחברים למוניטור ומגיעה רופאה לבדוק
אני כולי מתנצלת שבכלל באתי ומאשימה את האמא הלחוצה שלי.
היא בודקת מסתכלת עליי כאילו אני משוגעת אני שואלת אותה אין פתיחה? והיא אומרת לי גברת את בפתיחה 7 עכשיו לחדר לידה.
אני בהלם!!!! מתחילה לצחוק.. בעלי בצפון!! לא הבאתי תיק בכלל את בטוחה????
נכנסתי ללחץ התקשרתי לבעלי הוא היה בטוח שאני עובדת עליו
אני נכנסת לחדר לידה מבקשת אפידורל למרות שלא כואב ובקושי יש צירים . המיילדת אומרת לי שאני לא נראית כאובה ושעדיף לי לוותר אבל אני מתעקשת כי מתחילה לפחד מההמשך ..
מגיע המרדים אמא שלי ואני בטוחות שאנחנו הוזות אני לא קולטת שאני כאן בכלל.. לא הגיוני!!!!
5 דקות לאחר שקיבלתי אפידורל התחלתי להרגיש את הצירים ואז הם גם התחזקו...
המיילדת מחליטה לפקוע את המיים .
לאחר חצי שעה בודקת אותי פתיחה מלאה !!!!
אני בהלם . בעלי בדרך.
היא מציעה לי להתחיל ללחוץ 3 לחיצות הפיצית בחוץ!!!
המיילדת אומרת לי שהיא מאחלת לכל הנשים לידה חלומית כזאת..
יצאה נסיכה שוקלת 3500. ואני פשוט בהלם.
לא מבינה מה זכיתי שהשם סידר לי לידה קלה כל כך.
שכבתי לי יומיים במחלקה והחיוך לא ירד לי מהפרצוף. לא האמנתי שיש סיפורי לידה כאלה.
זה היה פיצוי על הריון לא פשוט.
חייבת לציין שאמרתי בכל ההריון בכל יום פרק שירה.
מאמינה שבזכות ההודיה להשם בכל יום קיבלתי מתנה לידה מהחלומות.
תודה למי שקראה עד כאן.
מאחלת לכולן לידה קלה כתרנגולת....
סוף אוגוסט הילדים בחופש בבית ואני כבר מותשת!!
הריון מאתגר ממש .
חודשיים בחילות קשות . שהם נגמרו התחילו הצרבות בהמשך כאבי וורידים ואז חודש תשיעי בדיוק שמתחיל אוגוסט. חם בטירוף אני כבדה ממש והילדים בחופש.
החודש הזה עבר כמו נצח. מתחילת שמיני אני עם צירונים שלא מובילים לכלום . שבוע 39 כואב לי הכל.
יום רביעי בעלי רוצה לצאת בחמישי בבוקר עם הילדים לצפון אני זורמת איתו רוצה קצת שקט.
באמצע הלילה מתחילה להרגיש צירים . שמתחזקים אמרתי לבעלי שיש מצב שהם נשארים מחר בבית.
ניסיתי לישון קצת בין הצירים עד שנרדמתי .
ב7 בבוקר הילדים קופצים מהמיטה בשיא המרץ ומתחילים לסדר תיקים לטיול. בעלי שואל אותי מה קורה ואני מחליטה לשחרר ולתת להם ליסוע.
גם ככה הצירים פסקו וכנראה זאת הייתה סתם הזעקת שווא.
הם יוצאים ב8 ב10 הצירים חוזרים להם.
מגיע ציר כל חצי שעה צירים קצרים של אולי 10 שניות ולא כל כך כואבים .
מחליטה לא לעדכן את בעלי כל עוד זה לא רציני ושיהנו להם בטיול .
בשעה אחת בצהריים אני מתקשרת להתייעץ עם אימי אומרת לה שהצירים ממש קצרים ולא סדירים בעליל ומחליטות שאין טעם ליסוע.
וככה מעבירה כמה שעות עם ציר שבא לפעמים פעם בחצי שעה לפעמים גם רק לאחר שעה.
ב6 מדברת שוב עם אימי אומרת לה שהצירים לא מתחזקים ושנשארים על 10 שניות אולי קצת יותר אבל פעם בחצי שעה 40 דקות כזה.
אמא שלי מציעה לי שבגלל שכבר מלא שעות זה ככה אולי ניסע רק בשביל לבדוק מה קורה.
אני ממש מתעקשת שאין טעם ולא כואב בכלל!!!
ב6 וחצי אמא שלי מתקשרת ואומרת שצריכה להחליף נעליים ונוסעת למרכז ובגלל שזה ליד הבית חולים אולי בכל זאת שווה לי ליסוע איתה. ושניכנס לבדיקה .
אני זורמת כל הדרך אין צירים בכלל . אנחנו מדברות צוחקות אני אומרת לה שאני לא מבינה איך גררה אותי לבית חולים ושסתם נסענו.
בדרך מקבלת טלפון מחברה שרוצה לקפוץ לבקר מעדכנת אותה שתוך שעה גג בטח כבר אני בבית.
חונים את הרכב בחניה של הבית חולים ופתאום מגיע ציר קצת כואב אבל שוב נעלם לו לאחר כמה שניות.
מגיעים לקבלה יושבת שם ממתינה איזה 20 דקות ושוב ציר של כמה שניות .
ואז מחברים למוניטור ומגיעה רופאה לבדוק
אני כולי מתנצלת שבכלל באתי ומאשימה את האמא הלחוצה שלי.
היא בודקת מסתכלת עליי כאילו אני משוגעת אני שואלת אותה אין פתיחה? והיא אומרת לי גברת את בפתיחה 7 עכשיו לחדר לידה.
אני בהלם!!!! מתחילה לצחוק.. בעלי בצפון!! לא הבאתי תיק בכלל את בטוחה????
נכנסתי ללחץ התקשרתי לבעלי הוא היה בטוח שאני עובדת עליו
אני נכנסת לחדר לידה מבקשת אפידורל למרות שלא כואב ובקושי יש צירים . המיילדת אומרת לי שאני לא נראית כאובה ושעדיף לי לוותר אבל אני מתעקשת כי מתחילה לפחד מההמשך ..
מגיע המרדים אמא שלי ואני בטוחות שאנחנו הוזות אני לא קולטת שאני כאן בכלל.. לא הגיוני!!!!
5 דקות לאחר שקיבלתי אפידורל התחלתי להרגיש את הצירים ואז הם גם התחזקו...
המיילדת מחליטה לפקוע את המיים .
לאחר חצי שעה בודקת אותי פתיחה מלאה !!!!
אני בהלם . בעלי בדרך.
היא מציעה לי להתחיל ללחוץ 3 לחיצות הפיצית בחוץ!!!
המיילדת אומרת לי שהיא מאחלת לכל הנשים לידה חלומית כזאת..
יצאה נסיכה שוקלת 3500. ואני פשוט בהלם.
לא מבינה מה זכיתי שהשם סידר לי לידה קלה כל כך.
שכבתי לי יומיים במחלקה והחיוך לא ירד לי מהפרצוף. לא האמנתי שיש סיפורי לידה כאלה.
זה היה פיצוי על הריון לא פשוט.
חייבת לציין שאמרתי בכל ההריון בכל יום פרק שירה.
מאמינה שבזכות ההודיה להשם בכל יום קיבלתי מתנה לידה מהחלומות.
תודה למי שקראה עד כאן.
מאחלת לכולן לידה קלה כתרנגולת....
