סיפור העירוי שלי (והלוואי בקרוב סיפור לידה )מק"ר
יאללה אם אני כבר רובצת על הספה בחוסר מעש, אולי אני אכתוב את זה, זה נראה לי יעזור לכמה נשים... ובמיוחד כאות תודה לכל הנשים המקסימות פה בפורום שעזרו גם מעל גבי הפורום ובעיקר באישי, ממש דחפו ודרבנו אותי לא לוותר.
וסליחה מראש אני לא זוכרת בדיוק זמנים מדוייקים, אבל זה בסדר גודל...
איפשהו לקראת השליש האחרון אני מתחילה להרגיש עייפה, מאוד, לא אותו סוג של עייפות כמו של תחילת ההריון, משהו אחר, עייף יותר. אני מגיעה למצב של 10-12 שעות בלילה, מוצאת את עצמי כל בוקר לא מצליחה לקום ומרגישה כאילו לא ישנתי כבר כמה לילות רצוף...
טוב נו, אני בהריון, בקיץ, ההומוגלובין קצת ירד (מ-12, ל-11.2 בערך, אבל יהיה בסדר, אני תמיד עם ברזל מעולה)יש לי תינוקת מתוקה בבית, צריך עוד סיבות?
לאט לאט אני מגיעה לאפס מעש, מתחיל לי גם קוצר נשימה, מרגישה שבריריות שלי לא מצליחות להתמלא, אני מסתובבת כאילו אני לא מצליחה להחזיק את עצמי, לא כאילו, אני לא מצליחה. במסדרון בעבודה נהיה הר בלתי עביר. קובעת לי נקודות עצירה בו בשביל להצליח לחצות אותו. הדרך מהתחנה לעבודה או מהתחנה לבית (בערך לחצות כביש) לוקח לי המוןןן זמן, ואני בכלל מייחלת שהאוטובוס יסע עוד קצת כי למי יש כוח לקום מהכיסא??
עוד שבוע עובר, אני כבר רואה שחור, מרגישה פשוט רעעע.
הרופאת משפחה נותנת לי לבדוק שוב את הברזל, ההומוגלובין עלה מעט, כל שאר הערכים ירדו (בי 12 ובעיקר הפריטין שצונח בקצב מסחרר, בפעם האחרונה שבדקתי עמד על 4!). הרופאה אומרת לי שזה בסדר ושאני אתגבר את האוכל שלי בחלבון ואין מה לעשות ככה זה הריון.
באותה נקודה לא הכרתי את כל הערכים האלה, מה הם, על מה הם משפיעים וכו', הסתכלתי תמיד רק על ההומוגלובין שכאמור היה על גבול הסביר פלוס. אז האמנתי לה.
ליתר ביטחון כתבתי גם לרופא נשים שהחזיר לי תשובה שלא מסתכלים על פריטין בהריון, ושאקבל בסבלנות ובאהבה את העניין שאני בהריון ומה לעשות? זה עניין מעייף...
(ציינתי את זה בעבר, גם הרופא נשים שלי וגם הרופאת משפחה רופאים מעולה, תמיד בסדר גמור פלוס, פה שניהם איכשהו לגמרי...).
ההרגשה שלי רק מחמירה, אני קוראת קצת באינטרנט, מבינה שמאגרי הברזל הם כן פקטור, כותבת כאן בפורום, מבינה עוד קצת, מקבל ייעוץ מנשים מקסימות באישי. ומקבלת דרבון לא לוותר, ובכלל? איך אפשר להמשיך ככה עוד 3 חודשים לפחות??? אני לא חיה! ואני לא מפונקת, אני בן אדם שעם כל ההרצאות של תחילת. ההריון לא מפסספת יום עבודה אחד! מקיאה וממשיכה כרגיל עד הבקרה הבאה בעוד שעה .. או פחות....
ופה אני לא מצליחה! הוכחת מאוחר לעבודה, חוזרת אחרי שעתיים הביתה, לקוחות הרבה ימי מחלה, מה קורה לי?
בעצת אחת מהנשים פה קובעת תור להמטולוג (הרופאת משפחה מסכימה לתת לי בלי להבין מבחינתה מה הצורך) ויש תור רק לעוד חודש וחצי... במוקד אומרים לי שאם ההפניה דחופה אפשר להתקשר למרפאה והם דוחפים קודם. טוב, מקבל. מהרופאה הפניה דחופה, במרפאה של ההמטולוג מתייעצים איתו והוא אומר להם לקבל אותי בשבוע הבא (מקבל רק פעם בשבוע). יופי. מחכים שבוע, לא חודש וחצי. במקביל קבעתי גם תור יום למחרת לרופא משפחה בעקבות איזה עניין שעוררה בי מישהי מפה באישי וגם כי אמרתי לעצמי: אולי אם אני אגיד לה שאני לא מסוגלת יותר, אולי היא תבדוק יותר, אולי יש משהו אחר? כבר פיתחתי סרטים בראש...
קבעתי תור ראשון בבוקר, מסתרחת לי (דרך של 3 דקות למרפאה מהבית שלי לקחה לי רבע שעה!) ומגיעה למרפאה, צונחת על הכיסא הראשון, הרופאה עוד לא הגיעה... מבנה להסדיר את הנשימה, להצליח לנשום, לא ראיתי כלום! רק שחור, ואין לי כוח להכין את הראש! אלוקים!
כנראה נראתי מאוד רע, כי הרופאה נכנסה איזה שתי דקות אחרי ניגשת אלי כולה בהיסטריה: מה יש לך?? סוחבת אותי לתוך החדר ומתחילה לטפל בי, בלי לפתוח מחשב בלי כלום... בודקת לחץ דם, משכיבה אותי, בודקת אותי יסודי מאוד, הכל, במקביל פותחת את המחשב לראות את הנתונים האחרונים שלי ואני בין לבין מנסה להסביר לה מה אני מרגישה כבר כמעט חודש וחצי וזה רק מחמיר...
היא נותנת לי להתאושש אצלה בחדר בערך עשרים דקות, מביאה לי הפניה לעירוי ברזל. בתור התחלה, ונותנת לי עוד בדיקות לעשות. מה שנקרא: טוב מראה עיניים... ה'סידר לי בדיוק בבוקר של התור שלה להרגיש ככה ושהיא תראה את זה בלייב...
קובעת תור לעירוי, בגלל המצב שלי דוחפים אותי ואני מקבלת תור יום לפני התור להמטולוג. מגיעה לשם ומגלה שההמטולוג שמשגיח שם (פעם ראשונה מקבלים עירוי באישפוז יום בהשגחת המטולוג) זה ההמטולוג שאליו אני צריכה להגיע מחר יופי נחסך לי...
הוא מאוד קשוב ונחמד, לא פתחתי את הפה, הוא רק ראה אותי ואת הערכים של מאגרי הברזל ואמר: מה זה? אין לך כלום! נכון את מרגישה רע? פשוט רע?
ואני רק מהנהנת בדמעות, סוף-סוף מחשוב מבין אותי...
מכאן הסיפור רק הולך ומשתפר
הוא נותן לי סדרה של עירויים, מתחילה לראות הטבה אחרי השלישי, ואחריהם אני מרגישה בן אדם חדש! מחאת כוחות, חיים, מרץ! יש לי כוח, יותר מלפני ההריון! יותר מכל מזל אחר בחיים שלי...
אני עוד מוגבלת בחלק מהדברים בגלל הסימפיו'שלא נותן לי להצליח לנקות או לעמוד מדי הרבה... אבל היי! אני מבשלת ארוחת צהריים! מעמידה מכונה! מגהצת!! לא תאמינו....
(אח''כ הרופאת משפחה אמרה לבעלי שמאוד מגבילים אותם בכמה עירויים מותר להם לתת כי זה עולה לקופה הרבה..)

מסקנות:
1. תהיו קשובות לעצמכם, אם אתן לא מרגישות טוב אתן לא מרגישות טוב. אל תתנו למחשבה שאתן בהריון וככה זה, לבלבל אתכם... נכון לפעמים זה רק ההריון אבל לפעמים לא, כלא ישב יודעת על עצמה.
2. תתיעצו בפורום יש פה עיצות ונשים זהב!
3. תקראו באינטרנט, תשאלו אנשים, לפעמים הרופא לא יודע הכל... שוב הקשבה לעצמכם!
4. מאגרי ברזל ריקים לא טובים לאף אחד, לא לאישה ולא לעובר (הוא יוולד אנמי ואז לכן ישאר לטפל בתינוק ישנוני שלא רוצה לי לינוק ולא עולה במשקל וכו', לא לרופא נשים).
5. כל גוף מגיב אחרת לחוסר בברזל, יש נשים שרק ההומוגלובין 8 יתחילו להרגיש לא טוב, ויש כאלה שאם חרד להן טיפה מתחת 12 כבר יחלשו משמעותית. אל תסיקו מאחת לאחת, גם לא מהסיפור שלי.לכו לפי ההרגשה שלכן ותמצאו את איש המקצוע הנכון והטוב להתייעץ איתו.
6. המוגלובין לבד הוא לא מדד לכלום.

בהצלחה ורק בריאות!
וסליחה על כל השגיאות הקלדה, אין לי כוח לתקן מק"ר
מקווה שיהיה מובן גם ככה
וואי איזה סיפור. ממש לשים בנעוצים למעלה!מיואשת******

אוף. קשה לי לקרוא את זה, זוכרת את כל התקופה הזו ואיך דאגתי לך, חשבתי עליך בשבתות! מרחף

 

כל כך שמחה שבסוף הקשיבו לך ונתנו לך! באמת כל כך חשוב ללמוד מהסיפור שלך ולא להקשיב לאמירות של -ככה זה בהריון

ככה היה לי בB12 נמוך מאד שלא התייחסו אלי

לגיסתי בכלל היה משהו חמור מאד שבקושי עלו עליו

כל אשה שמרגישה משהו מאד מאד יוצא דופן צריכה להתעקש מאד שישימו לב אליה ויבדקו אותה בלי קשר להריון!

כל כך חשוב!!!!!!!!!!!!!

 

נכון! את אחת מאלה שמוזכרות פה בעילום שםמק"ר
לא רציתי להתחיל לכתוב תודות באופן אישי מהחשש שאשכח מישהי, כי באמת היו המון.
תודה על כל הדאגה, עזרת לי המון ודחפת אותי לא לוותר. חייבת לך
וואו! ב"ה שעכשיו הכל בסדר!אמא ל6 מקסימים
הכי עצבן אותי בסיפור שלך, מה שכתבת בסוגריים, שהרופאה אמרה שמגבילים אותם במספר העירויים... נראה לי שאני לא צריכה להסביר למה זה מכעיס כ"כ...
ברור! אנחנו משלמים שנים על ביטוח לקופות חוליםמק"ר
בינינו? כמה אנחנו עולים להם ביום יום?
אבל כשצריך אותם הם מתקמצנים, וזה נוגע בעוד כל כך הרבה מקרים לא רק זה.

לפחות היא כמה להגיד את זה והיא גם מנסה לעקוף את זה במסגרת מה שמותר לה (היא לא מתקמצנת על הפניות לבדיקת מאגרי ברזל, אפילו שגם על זה מגבילים אותם כי זה יקר לקופה, היא נותנת חופשי. היא אמרה לבעלי שהעירוי ממש כמעט היא לא יכולה לתת, המטולוג לדוגמא, יכול לתת חופשי כמעט, לכן המלצתי בעבר ואמליץ שוב, במקרה שרוצים עירוי ולא מקבלים בקלות הוא הכתובת...)

מה תגידי על העניין של בדיקת קרישיות? אז היא עולה לקופה קצת, אז מה? בגלל זה להעביר נשים כזה סבל לא אנושי עד שהן זכאיות לברור הזה? או לסכן נשים שבקבוצת סיכון?
אצלי (בכללית) ביקשתי הפניה לעירוי מרופאת משפחהעזות דקדושה
והיא נתנה לי בלי להניד עפעף. גם את התור לעירוי עצמו קבעו לי די זריז.
בהריון הראשון הגעתי עם המוגלובין 8 ללידה והפעם ביקשתי כבר כשהייתי על 11 בעודי לוקחת איזה ארבעה תוספים מסוגים שונים במקביל וטוחנת בשר בלי הכרה.
הייתי פשוט סמרטוט כל הזמן (ישר מהתחלת ההריון) והעירוי לא העלה לי רק שמר אותי גבולית על קצת פחות מ- 10.

אגב בדיקות קרישיות די מקיפות קיבלתי מרופא פוריות במהלך בירור בלי הסטוריה של הפלות. כניראה שזה תלוי ברופאים ולאו דוקא בנהלי הקופה.
שלא נצטרך לא לרופאים ולא לרפואות ושתהיה לידה קלה והרבה נחת.
זה ידוע שקרישיות לא נותנים בקלות בכללמק"ראחרונה
פורום אובדן הריון יספר את זה טוב ממני...
אבל באמת אצלך יכול להיות שגם בגלל הריון התאומים וגם בגלל שהמוגלובין 8 זה נמוך, נתנו בקלות...

וגם לי קבעו תור לעירוי מהרגע להרגע, את זה הם כן עושים, אישה בהריון מקבלת קדימות.
אמרת שטחנת בשר בלי הכרה ולקחת 4 תוספים במקביל, זה עזר לך? כן כשאת לא בהריון הברזל שלך נמוך?
אני שואלת כי כדאי לברר את זה, יש סיבות לאנמיה, בין היתר ציליאק (מכירה לפחות שתי נשים שגילו שהן ציליאקיות רק בגלל ההריונות שלהן שאז ראו שהברזל שלהן נמוך מדי)
אני אמרתי בפירושרק אמונה

מה שאני צריכה מהקופה זה רק עירוי ומעקב הריון עודף

איזה סיפור!!!לא כרגע
ב"ה שהסתיים ככה בטוב!
הרבה נשים, מקבלות תשובה כזו מהרופאים, ומבינות שככה זה, וזה טבעי בהריון, ואח"כ, מגיעות חלילה בעקבות זה לסכנה בלידה והמוגלובין שצונח דרסטית /לתינוק אנמי עם השלכות ועוד...

ובקשר להגבלות של הקופה: ידוע ומרתיח. הפתרון: או המטולוג, או רופא נידח (כזה שכנראה לא עבר את המכסה - נגיד רופא נשים, בדרך כלל, יעבור אותה מהר יותר מרופא משפחה), או הכי פשוט: להתעקש ולא לעזוב את הרופא לפני שמקבלים. (להתאמן בבית ולא לוותר!). יצא לי בעבר לשבת אצל רופא ולא להסכים לצאת, בסוף הוא נכנע העצבים, ונתן לי. אנחנו הלקוחות. זכותנו לדרוש את שמגיע לנו.

ואוו. איזה סיפור!שמחה!!

העיקר שאת מרגישה יותר טוב!
כל הכבוד על זה שהתעקשת!
(ומעצבן לחשוב שאנחנו צריכות להתעקש על דברים כאלה...כאילו הם הגורמים המבינים..לא אנחנו...)

תודה רבה על השיתוף!!! ממש לזכור לכל החייםחביבית
מזל טוב!! מחכות לסיפור לידה, בטח אם הוא מהמם מק"ר
הרבה נחת!
הי מזל טוב!!!מיואשת******
מה את מחליקה את זה ככה. פתחי שרשור חדש (או שפיספסתי??)
מזל-טוב! אשמח לקרוא את הסיפור שלך כי לעולם חסדו
וואו בלי להכיר אותך את נשמעת אדם מדהיםאני זה א
ואני מאחלת לך שתמיד תהיי בריאה ותעברי את הלידה בקרוב בקלות בבריאות וידיים מלאות
תודה לכולכן יקרותמק"ר
איזה הזיה!!רק אמונה

אימאל'ה כמה אני מזדהה.

וואו, ברוך השם שהכל הסתדר. ממש נשמתי לרווחה בשבילך כי לעולם חסדו
שיהיה בשעה טובה ובקלות בעז"ה♡
יוואווווווו. איזה סיפור!!פשיטא
תודה על העלאת המודעות.
שלא נצטרך אף פעם. איזה גיבורה את!!
בדיוק שוחררתי מאשפוז... שבוע 31, פריטין פחות מ1.!!!!!בעזרתו יתברך!!!
הגעתי בגלל '' חולשה כללית'' כך כתבו לי בתיק, אף אחד לא מצליח להבין! אני מרגישה שאני רואה שחור ומאבדת את את עצמי, תחושת טרום עילפון גם כשאני במנוחה ובשכיבה!! ואני כבר חודשיים רק במנוחה..... עושים לי בדיקות ולבקשתי בודקים פריטין... עושים טובה, זה לא בסל הבדיקות. הפריטין יצא פחות מ1... מוכר אצלי מלפני ההריון אבל ציפיתי שיגיבו וצוות הרופאים בשלהם... עם המוגלובין 10.8*את לא צריכה עירוי גם אם הפריטין ריק. כמה מסתכל לעבור חודשים כאלה. גם רופאת משפחה מתנערת ואומרת ללכת לרופאת נשים. אף אחד לא מזכיר המטולוג.... איך יכול להיות כל כך הרבה בורות בתחום?!
רק מי שלא הרגיש את זה יכול לומר כזה דבר!!!!תאומים


דאיייי. וקיבלת עירוי?מיואשת******
קיבלתי עירוי כי רופא המשפחה במיון ראה אותי מעולפת.בעזרתו יתברך!!!
אבלל בסיכום אשפוז הם לא ציינו שום פריטין!!! הם משאירים כביכול לשיקול דעת הרופא משפחה. זה שהחליט שאין לי צורך...
והכי גרועה זו ההגדרה '' חולשה כללית''... כאילו אני סתם מתפנקת...

ואין לך הפניה לעוד עירויים??? מה זה המחדל הזהמיואשת******
יאייי אני כל כך בהלם
הזוי ההזוי שאין מילים
אין הפניהבעזרתו יתברך!!!
מחכה לתור מעקב הריון בסיכון... כי יש לי גם רקע קרדיאלי... השאלה אם בכל זאת לקבוע המטולוג!!? עייפתי מהרופאים האלה...
ברור המטולוג!מיואשת******
מה לא מספיק כל מה שאת עוברת גם בלי ברזל? תקבעי. ותדרשי ואם אין לך כוחות קחי אמא או בעל לתור איתך שידרשו
לא מזמן הייתי צריכה תור דחוף למשהוDla
פשוט הלכתי למיון. ושם הרופא אמר לי חד וחלק
"תעלי פוסט זועם לפייסבוק, תוך רגע הם יחזרו אליך.."+כמה סיפורים שהוא מכיר שזה עזר...
דוקא כשאני אושפזתי(מסיבה אחרת) וההמוגלוביןאני זה א
ירד בצורה דרסטית תוך שעתיים בכמה פסיקים נורא נלחצו מיד נתנו בדיקה של פריטין ועירוי ברזל ואמרו לי שחייבת להמשיך בקופה עירוניים נוספים. לא נתנו הפניה אבל בהחלט כתבו המלצה לזה. והרופא נשים מיד נתן לי הפניה בגדול יש לי 2 רופאי נשים אחד רגיל אחד בהריון בסיכון ושניהם נותנים לי תמיד מה שמבקשת. לפעמים צריך לדעת לדרוש. לי היה פריטין 0
כשמגיעים עם המלצה מציון בדרך כלל נותנים לך בקופה הכלמק"ר
מניסיון שלי עם הבדיקת קרישיות דווקא, קיבלתי במכתב שחרור מציון לבדוק את זה בקהילה (דהיינו בקופה) הותירו לי הפניה לבדיקות תוך רגע, רק על סמך המכתב שחרור.
כשההמוגלובין נמוך הם מתייחסים בכובד ראש..בעזרתו יתברך!!!
אבל אם ההמוגלובין בטווח הנמוך נורמלי, דהיינו עד 10. אבל אם ההמוגלובין מעל 10 והפריטין ריק אז הם לא מתרגשים בכלל. ההמוגלובין שלי היה 10.8, זה לא מספיק נמוך
אלוקים שיעזור!!מק"ר
מגיבה גם למה שכתבת בהמשך, לכי להמטולוג, גם אני קיבלתי רק אחד מהרופאה, הוא נתן לי את השאר...

תרגישי טוב!
ווואוווו!!! בהריון הבא בעז"ה תיקחי ברזל מהיום הראשוןתאומים


העניין הוא שכשמדובר בפריטין והוא פחות מ1...בעזרתו יתברך!!!
עירוי ברזל הוא היעיל ביותר. פחות מ1 הכוונה שלא ניתן לדעת כמה חוסר יש... מעבר למאגר שנגמר.
ברור!!תאומים


לקחתי ברזל מסוף השליש הראשון, הרופא שלי ממליץ באופן גורףמק"ר
לכולם, ואת אותו סוג שלקחתי בהריון הקודם והיה לי מצויין. הפעם הוא לא עשה את העבודה... החלפתי לספאטון אבל זה היה כבר כמו כוסות רוח למת...
יואו.בת 30
ב''ה שטופלת...באמת.
מזכירה לי את עצמי, גם אני סבלתי מסימפיזיוליזיס יחד עם ברזל נמוך מאוד. האמת שפשוט התעקשתי שיתנו לי שני עירויים...
סתם שאלה- לפני ההריון הזה הקפדת לקחת פרנטל או מולטיויטמין דומה?
מענין אותי אם זה קשור.
לא הקפדתי, הפסקתי בערך חודש אחרי הלידה בהוראת הרופאמק"ר
כי הבדיקות דם היו בסדר גמור. אני לא זוכרת אם בדקו אז גם מאגרים.
אבל הייתי בהריון, ואז הנקה מלאה 10 חודשים ואז הריון נוסף. נורמלי שיגמרו לי כל המאגרים... הפעם אני אדע יותר לשים לב גם כשאני לא בהריון...
(בין ההריונות ההומוגלובין לי היה כמעט 14! מוכיח שוב שהוא לא פקטור אם דברים אחרים לא בסדר...)
אצלי ההנקה הורידה מאד מאד את המאגריםתאומים


ככה בדיוק היה ליבת 30
גם עם המוגלובין 12 יגידו לא להמשיך ברזל, פשוט מרגיזתאומים


בדיוק, אמרתי לבעלי שמשהו כזה פשוט שאפשר ללמוד מקריאהמק"ר
באינטרנט הרופאים לא יודעים?
ועוד נותנים לך את ההרגשה שהכל בסדר. אני עד הסיפור שלי הייתי בטוחה שרק ההומוגלובין הוא פקטור. כל השאר זה רק נספחים, זה המדד העיקרי...
אצלי יש ערך בספירת דםתאומים
שכשהוא נמוך אני יודעת שגם הפריטין נמוך.

mchc זה מראה שהדם לא מספיק אדום.

אם הוא אצלי גבולי או אפילו קצת נמוך גם הפריטין כבר מאד נמוך.
עגלה נוחה במדרגות- יש חיה כזו?nik

אשמח לשמוע מבעלות ניסיון..

יש לי ספורטליין סיילו בת 6.5, אבל בשניים הקודמים לא היו מדרגות בבית..

עכשיו המדרגות הן על בסיס יומיומי, והאמת שלי קצת קשה לסחוב אותה במדרגות.

יש עגלות טובות יותר? מה אני מחפשת?

גוגל מציע לי בוגבו פוקס 5, שיש לה איזה פיצ'ר מיוחד למדרגות, אבל היא יקרה ברמות..

קיצור אשמח להמלצות🙏

היירק לרגע 1

את צריכה לחפש עגלה יציבה קלה עם גלגלים אחוריים גדולים ושאין לה קיפול מטריה

לגבי מדרגות,כנה שנטעה

מהניסיון שלי צריך גלגלים אחוריים גדולים וזה מקל מאוד. ותהיה קלה כמה שאפשר. ולגבי הבוגבו פוקס - היתה לי והיא כבדה מאווווד. נכון, הגלגלים שלה ענקיים, אבל הכובד בעיניי לא שווה את זה.

טוב לדעת! כי היתה לי איזושהי מחשבה כן להשקיע🫣nik

עונה לשתיכן- ספורטליין נחשבת עם גלגלים גדולים?nik

לא מכירה אבל לא צריכים גלגלים מאוד גדוליםרק לרגע 1

הברייטקס מהדגמים הישנים מעולה במדרגות.

למרות שיש לה הרב חסרונות אחרים אבל אל יד צורך ממד יום יומי במדרגות אז זה טוב

מוסיפה שלא משנ איזו עגלה מדובר על טיולוןרק לרגע 1

כשהילד קשור האמבטיה בשום אופן לא

אז אם מדובר בתינוק קטן חשוב טיולון שמתאים מגיל 0

אז מה עושים בתקופת האמבטיה?nik

מעבירים למנשא?

בגדול כל החברות אומרות שגם טיולון אסוררק לרגע 1

להוריד במדרגות אבל אמבטיה זה ממש סכנה

אם באמת יד צורל גדול יום יום במדרגות אז הפתרון הוא טיולון מגיל 0

מה מהכנה שנטעה

מה הכוונה אסור להוריד במדרגות? מאיזה בחינה ואיך אמורים להוריד?

מדרגות יכולות להרוס את העגלההשם שלי

ויכול להיות שאם עגלה נהרסת עם שימוש במדרגות, לא יתנו אחריות.

אין לי בעיה גם עם אמבטיה במדרגותהשם שליאחרונה

עולים ויורדים לאט ובזהירות.

לי יש את הספורטליין xl , אני חושבת שהגלגלים שלההשקט הזה

יותר גדולים מהסיילו הרגילה.

יחסית סבבה לי איתה במדרגות (אני עולה איתה קומה וחצי כזה) אבל בסוף זה עדיין עגלה ומדרגות😅

הסיילו הרגיל מותר טוב מהאקסל מצד גלגליםהלוואייי

האקסל יותר כבדה והדלגלים יותר מסיביים

פחות להיט במרגות

ממליצה גם על בייבי בוס

אז נשמע שהעגלה שיש לי תהיה מספיק טובהnik

תודה!

כן אה..מדרגות ועגלה זה לא שילוב מוצלח ככה או ככה🫣nik

תודה!

במדרגות יש שתי בעיותהשם שלי

גם הכובד של לסחוב את העגלה במדרגות (בעיקר בעלייה).

וגם עד כמה עגלה עולה יורדת חלק, בלי להיתקע.

לבעיה הראשונה עדיף עגלה כמה שיותר קלה.

לבעיה השנייה עדיף עגלה עם גלגלים גדולים שנוחים יותר במדרגות, ולא נתקעים.

אבל גלגלים גדולים מכבידים על העגלה.

לי יש ספורט ליין סיילו xl, ואני מסתדרת איתה במדרגות.

בטיולון של צ'יקו לייטוואי פחות נח במדרגות.

התייעצות - שמות דומים מדי?*אורחת

נראה לכן סביר לקרוא לשתי אחיות נועה ונעמה, או שזה דומה מדי?

נועה ונעמה כן כי זה נשמע שונה מספיקטארקו

תנסי לצעוק את השמות עם בליעה של התחלה או סוף, זה לא מבלבל...

יש לי בן ובת עם שמות דומיםשיח סוד

(רק אות אחת שונה)

כן חשבתי על זה בבחירת השם, אבל זה לא מורגש ביומיום לא חושבים על זה והשמות בול מדוייקים להם כל אחד לאופי

מכירה אחיות עם השמות האלההשם שלי

(לאחת יש גם עוד שם).

לדעתי זה דומה ולא הייתי נותנת, אבל אפשר גם לתת.

בעיניי ממש סבירשלומית.

נשמע לי סבבההשקט הזה

נגיד נועה ונועם לא הייתי קוראת. אבל נועה ונעמה זה נשמע מספיק שונה

מסכימהאמאשוניאחרונה

תודה לעונות! אשמח מאוד לשמוע נוספות*אורחת

לדעתי בכלל לא דומה בצלילים, לגמרי הייתי קוראתnik

נראה לי שאני לא הייתי קוראתמכחול

מרגיש לי כן דומה מדי.

כאבים בקיום יחסים (נשים בלבד)אנונימית בהו"ל

אני כמה חודשים אחרי לידה

כבר בסוף ההריון התחילו לי כאבים, רופא הביא לי ג'ל לשים כל פעם, עזר חלקית מאוד

בפועל כל סוף ההריון כמעט לא היינו ביחד כי סבלתי

חיכיתי ממש לאחרי הלידה

התאוששתי והכל טוב, אין תפרים, בדיקות טהרה לא כאב לי,

ושוב כאבים בזמן קיום יחסים

זה מייאש אותי

זה אמור להיות דבר טוב ונעים

ואני לא זוכרת את הפעם האחרונה שנהניתי

או שאני ממש סובלת או שלא נעים לא נורא

נמאס לי, זה מבטל לי את החשק לגמרי ולא בא לי כלום

אפילו לא חיבוק

לא יודעת מה אני רוצה ממכן

אולי תתנו לי רעיונות מה יכול לעזור מנסיונכן

מניקה? אם כן,הייתי חוזרת לרופא לברר על קרם אובסטיןאלישבע999

(Ovestin).

זו משחה רפואית, מכילה תוספת של ההורמון אסטרוגן, ומשמשת בעיקר לטיפול ביובש בנרתיק.

בפנים. לנשים בלבד!!!מרגול

כדאי לנסות לדייק מה הכאב.

האם הכאב הוא בפתח או עמוק בפנים

האם שורף או לוחץ

האם כואב גם אחרי? מדממת? יום אחרי האיזור רגיש יותר?

פשוט יכולות להיות כל מיני סיבות.

ממליצה ללכת לרופאת עריה ולדן (שזה גניקולוגית שמתעסקת בעיקר בעריה והלדן, שזה מילים יפות לפות ונרתיק. הן ה-כתובת לכאבים ביחסים)

לא יודעת מה הרופא נתן לך אבל הנה טיפים שניתנו לי ולא אמורים להזיק:

-הרבה משחק מקדים, שהוא יכנס כשאת ממש מגורה

-להשתמש בסיכוך.תנסי חמאת שיאה או שמן שקדים.זה טבעי שניהם ולא שורף או עם ריח

-להדריך אותו כשנכנס, אפשר להאט. אם הכאב עמוק-תנסי לעצור אותו שניה כשכואב, לכווץ חזק ואז להרפות וכשאת מרפה שיכנס עמוק יותר.

מנהלות- ניסיתי לכתוב בצורה עניינית.אם יש צורך לצנזר - לכו על זה.

תודהאנונימית בהו"ל

שלושת הטיפים אנחנו כבר עושים

זה ממש כואב כל חיכוך בפנים

לא ממש בפתח אבל גם לא מאוד עמוק

לא מדממת וכן כואב אחרי אבל בבוקר כבר לא

אז רופאת עריה וגם ייעוץ הלכתימרגול

באתר של ארגון שלמה אמור להיות רשימה

בכל קופה אמורות להיות, לפעמים קשה להשיג תור. אם יש ביטוח/תקציב יש גם אפשרויות לפרטי. לרוב זו פגישה אחת עם הרופאה (ואז טיפול בהתאם. למשל פיזיו)

ייעוץ הלכתי- חשוב! יש דרכים להתיר כל מיני דברים בין בני זוג בסיטואציות כאלו. (תכלס- מגע מיני ללא חדירה). תפנו למי שאתם סומכים עליו, אני לא פוסקת (ובטח שלא בפורום). חשוב להסביר את הכאב, את כמות הזמן וכד'

מצטרפת לגבי החשיבות של ייעוץ הלכתישיפור

מהניסיון שלישיפור

זה יכול להיות הורמונלי, העור דקיק ורגיש, ומה שעוזזאת משחה הורמונלית שקוראים לה אובסטין. מורחים אותה עם האצבע ותוך כמה שבועות ממש כושר אם זאת הבעיה

ויכול להיות קשור לפיזיותרפיהשל רצפת האגן. ממליצה לבדוק את 2 הכיוונים במקביל.

(אני אנונימית אחרת)אנונימית בהו"ל

את המרשם הזה רק רופא נשים מביא? או שאפשר לבקש פניה באפליקציה מרופא משפחה?

תוהה לעצמי אם אני חייבת לקבוע תור בשביל לקבל את המרשם

אני חושבת שמרשם למשחה פעם ראשונהשיפור

זה אצל רופא נשים. גם כנראה ירצה לבדוק שיש צורך בנרתיק ושהכל תקין ברחם לפני שייתן. אחר כך לחדש מרשם אפשר גם אצל רופא משפחה.

יש וגיפם שזה אותו דבר בלי מירשםעל הנס

בהנקה הקודמתאנונימית בהו"ל

זה היה לי והשתמשתי באובסטין

הרגשתי שזה עוזר אבל לא לגמרי

כן היה עדיין רגיש שם הכל

אצלי כשלא הספיק אובסטין אז פיזיו' עזרשיפור

בגלל זה המלצתי לבדוק את 2 הכיוונים במקביל. וזה תהליך, לוקח כמה שבועות עד שהאובסטין עוזר וצריך להתמיד אחרת חוזר להיות רגיש. אם אני לא טועה הרופאה גם המליצה להעלות ל3 פעמים במקום פעמיים בשבוע כשזה לא מספיק עזר. וגם הפיזיו' זה תהליך.

ויכול להיות שיש מקרים שלא עוזר עד הסוף, לא יודעת.

לבדוקזוית חדשה

-פטריה

-דלקת בדרכי השתן

-אם אין, ללכת לרופאה שמומחית לכאבים. לא כל רופא נשים מומחה בזה!

אין את שניהםאנונימית בהו"ל

תודה לך

רופאת עריהילד בכור

יש רשימה של רופאות מומחיות

לא לקיים יחסי מין כואבים.. אפשר בפתח אם לא כואב

יכול להיות מכמה סיבוצ אז צריך שרופאה תאבחן

אולי יובש, אולי כיווץ, אולי הורמונלי

תקראי קצת באתר של אחינעם לב שגיא יש הרבה מידע

אולי צריך פיזיותרפיה רצפת אגן

מה שחשוב לדעת שיש מה לעשות עם זה ושזה לא גזירה לתמיד

תודהאנונימית בהו"ל

לא ידעתי שיש לה אתר

ממש תודה לך!

ננסה כמה כיוונים במקביל באמת

גם אובסטין וגם פיזיו ונקווה שיעזור

תנסי להחליף גלברונזה

אני השתנו לי החיים ברגע שהתחלתי לשים את החמאת סיכוך של חברת ספירולינה

מה זהאנונימית בהו"ל

החמאה הזאת?

יש לך קישור?

לפני כל מה שכתבו פהoo

בהריון וגם כמה חודשים אחרי לידה

הגוף לא מתנהג כרגיל

יש יותר רגישות ופוטנציאל גדול יותר לכאב

נראה לי כדאי קודם כל להרפות

לעשות רק מה שמתאים

ולא כרגיל

לקחת את הזמן

לתת לגוף להחלים ולחזור לעצמו

(מפתיע שזה לא מובן מאליו)

נצודקתאנונימית בהו"ל

וזה מה שעשינו

אבל כמה אפשר

כל סוף ההריון ויתרנו על זה

אבל עכשיו כבר יותר מחודשיים מהלידה

וזה קורה פעמים מידי בודדות

וחסר לשנינו

אםoo

מנסים להחזיר את הגוף בכוח

זה יכול לפגוע הרבה קדימה

כמה אפשר? כמה שהגוף צריך

אין דרך באמת טובה לזרז את זה

ולקחת בחשבון שזה המחיר של הריון

לפעם הבאה

אבלאנונימית בהו"ל

צריך לבדוק אם זה באמת הגוף צריך להתאושש

או שיש בעיה שאפשר לפתור

חוץ מה אני מניקה ולא מתכוונת להפסיק כל כך מהר

וארצה גם עוד ילדים בהמשך

אז בגלל שאני לא מעוניינת להתנזר כל כך הרבה

אני מחפשת פתרונות אחרים

לגוףoo

לוקח הרבה זמן להתאושש מלידה

גם אם אין כאב

האיזור שם לא חוזר לעצמו כ"כ מהר

בטח לא חודשיים אחרי לידה

(גם שנה אחרי

אין חזרה מלאה למה שהיה קודם

אבל בסוף זה קורה

החלמה מלאה של הגוף)

לא צריך להתנזר מהכל

אלא ממה שיוצר את הכאב

וכן

מי שמתכננת הריונות רצופים בלי זמן מספיק להתאוששות

יכולה לשלם במחיר של חוסר יכולת להנות באופן טבעי

דיבור על 'בעיה' 'פתרון'

במקום לתת לגוף להחלים באמת

יכול להוות מכשול בפני עצמו להנות

ואז גם כשהגוף מחלים

הנפש לא

וחבל

שנות הפוריות הם שנים מאד ספציפיות

וחבל שהגישה הלחוצה והלא מקשיבה לגוף

תעצב את החוויה הזו

אולי לכל החיים

אצלי היה הכי קשה דווקא בהריון הכי לא צפוף שליהריון ולידה

זה מרגיש מההודעות שלך שאת פשוט מנסה לשכנע לא להביא הרבה/ צפופים.

לא רק בנושא הזה.. .

אני אחות וזה מרגיש קצת מנותק מהמציאות של הגוף.

נכון שהגוף צריך להתאושש, אבל זה לא אומר שזו הסיבה לכאב וזה לא אומר שלא צריך וטוב לטפל. לפעמים הרגישות היא בלי קשר ליחסים

או דווקא בגלל המניעה.

מקווה שאת קוראת את ההודעה בטון המתאים ולא כביקורת

שיתפתי גם אישית ולכן האנונימי

❤️

מותר לך כמובן להביע את דעתך אבל יהיה טוב שתנסי לנסח בצורה שלא פוגעת במי שבוחרת אחרת. בסוף כולנו רגישות והורמונליות וגם אנחנו לא קוראות לפעמים בטון המתאים

אתoo

לא האחות היחידה שדברה על הנושא הזה

אבל בטח נוח לכתוב ביקורת מאנונימי בלי לעמוד בבטחה מאחורי דעותיך

בכל הריון יש זמן התאוששות שבכלל לא קשור ספציפית לכאב

אבל יכול גם

בכל הריון יכול להיות מחיר כזה או אחר בנוגע ליחסים

בהריונות צפופים זה פשוט לא נותן מרווח התאוששות מספיקה

ואולי את ואחרים מנסים לשכנע שזה הגיוני וטוב לקבל טיפול במקום להניח לגוף

הן מבחינת יחסים מלאים והן מבחינת הריונות

למען הסר ספק

אני לא באה לשכנע כלום

הכי חשוב זו בחירה חופשית

לעשות כל מה שרוצים

ומומלץ בדרך

להיות חשופים לכלל המידע הנכון

מתי אמרתי לטפל בלי לתת מנוחה?הריון ולידה

למה לא גם וגם?

למה לא לטפל במקביל וככה לוודא שלא מפספסים משהו אחר?

חבל סתם לסבול

והסברתי את עניין האנונימי, וששיתפתי משהו אינטימי שלי, אם תרצי אכתוב לך מי אני כשאהיה בניק שלי.

בכל אופן עומדת בבטחה לגמרי מאחורי דעותיי ב"ה

זה פשוט לא סותר, ויש לרפואה הרבה פעמים פתרונות שאנחנולא מודעים אליהם (וגם אני לא מודעת לכולם).

אגב דווקא ההתקן הורמונלי עשה לי כאבים ויובש הכי חזקים גם כשנתתי לגוף את מקסימום המנוחה ואילו כשלא מנעתי הרגשתי מיד את הלחות הטבעית

אבל יש פתרונות שיכולים ממש לעזור!!!שיפור

אם רק מחכים ומרפים זה לא תמיד עובר לבד. חבל לסחוב את הקושי תקופה ארוכה סתם. מדברת מניסיון מר.....

בלידות הראשונות לקח לי זמן להבין שצריך לטפל ואיך, והטיפול היה אחר כל פעם ולקח כמעט שנה כל פעם לצאת מזה. ואם לא הייתי מטפלת אני לא חושבת שהיה עובר לבד.

אחרי הלידה השלישית כבר ידעתי מה יעזור והייתי על זה והיה שיפור משמעותי אחרי חודשים בודדים.

מקצת קריאה בנושא, את צודקת שיש אחוז משמעותי של נשים שיעבור להן לבד אחרי כמה חודשים. אבל זאת לא סיבה בעיניי לא לבדוק את הפתרונות שיכולים להביא לשיפור.

ממש לא כל דבר עובר לבדמרגול

מניסיון גם בתחום הזה וגם בתחומים אחרים

אני גם מאוד בעד לעשות רק מה שנעים

אבל יש דברים שחבל לגרור, בטח כשהם כבר תקופה ארוכה….

ודבר נוסף- הרבה מהטיפולים לתחום הזה דווקא דורשים ממך חיבור לגוף, כך שלפעמים אחרי המצב יותר טוב ממה שהיה לפני אפילו

זה נכון. אבל פה לא מדובר על תקופה ארוכהפרח חדש

נכון שכל חודש בלי יחסים נעימים זה מעיק מציק וכואב

אבל מדובר פה על חודשי הריון ולידה

צריך לקחת בחשבון שהגוף עבר ועדיין עובר תהליך.. לא כל דבר צריך ישר לרוץ לרופאים שיתחילו לחטט שם ולבדוק מה יש

אני בעד לעשות תור טלפוני לרופאת נשים אולי יהיה לה פיתרון או משחה שיזרזו את ההחלמה

אבל לא נשמע מצב חריג כמו שמתארים פה שצריך ללכת לרופא מומחה מאוד

מתי נשים וגברים יבינו שהריון זאת טלטלה רצינית לגוף ולנפש ויתנו מקום וזמן לתהליכים הטבעיים לקרות?!

אני לא אכנס פה יותר מידי לתיאורים

אבל אישית אני יכולה להגיד שאני מרגישה שחוזרת לעצמי בפן המיני רק כשנה וחצי-שנתיים אחרי הלידה.

עד אז אני ובעלי מודעים שהכל קצת אחרת

גם החשק גם הכוח גם הגוף

וזה בסדר

וזאת עסקת חבילה שמגיעה עם כל הריון ולידה

רק להגידנעמי28

שחודשיים אחרי לידה זה ממש מעט ולא חריג בכלל.

לגוף לא אכפת שנמנעתם גם בזמן ההריון, יש לו קצב החלמה משלו וחודשיים זה רק שבועיים אחרי הזמן שהרופאים ממליצים להמנע ממילא.

אפשר לנסות להקל עם מה שאפשר, אבל לפעמים הגוף צריך פשוט זמן ולא פתרונות, וכשדוחקים בו הוא מתנגד עוד יותר.

ויש עוד דרכים ליהנות אחד משניה גם בלי חדירה מלאה.

מיניות אחרי לידה משתנה וזה הזמן לגלות דרכים אחרות, להאט, לחקור ולא לנסות לשכפל את מה שהכרתם עד עכשיו.

חודשיים מהלידה זה כלוםם זה תמיד כואב בשלב הזההלוואייי

לדעתי זה יכל להשתפר עם הזמן

תוך 3+ חודשים לדעתי זה כבר לגמרי אחרת

חודשיים זה ממש טרי

היי אני יכולה להגיד שגם אחרי חצי שנה כואבהריון ולידה

והיו לידות שאחרי חודש לא כאב, הרבה פעמים זה הורמונלי או משהו אחר

ושווה לברר אם זה מפריע לזוגיות

אבל לפעמים אכן ככה היה שפשוט עבר לבד

הי אהובהממשיכה לחלום

מבינה אותך כל כך זה באמת מתסכל בטירוף,

לפי התיאור שלך זה נשמע תיאור מתאים לכיווץ שרירי רצפת האגן, ממליצה לפנות לפזיותרפיה של רצפת האגן

בול מה שרציתי לומרעוד מעט פסח

ואם תרצי המלצה יש לי מישהי מהממת בירושלים.

לא יודעת באמת מה הפתרוןכל היופי

אצלי אחרי כל הלידות כאב במשך כמה חודשים, הנחתי שהאזור פשוט יותר רגיש

קודם כלעוד מעט פסח

את אלופה שבאת לכאן לפורום לכתוב ולחפש פתרון.

כי זה באמת מצב מתסכל מאוד מצד אחד, ומצד שני לא פשוט לדבר על זה ולחפש עזרה.

אני חושבת שבהריון, ובטח סוף הריון, ועוד יותר אחרי לידה- הגוף משתנה. ממש.

וזה בסדר שכרגע אתם פחות יחד. לא כתבת על החשק שלך והאם כשאתם יחד זה מרצון שלך או מ'צריך' ו'לא נעים מבעלי', אבל אני משערת על דעת עצמי שזה המצב (גם כי לך כואב, גם כי מאוד מאוד נפוץ שלנשים סביב הלידה יש פחות חשק), ואם זה המצב, אז תיזהרי ממש. לא מקיימים יחסים כשכואב. לא מכריחים את הגוף לקיים יחסים. ממש לא עם מיליון סימני קריאה.

זה אחר כך רק יוצר מעגל גרוע יותר שהגוף מקשר בין יחסים לכאב. ואת לא רוצה להיות שם.

מצד שני, זה לא אומר להתנזר לגמרי, וממליצה ממש לפנות לייעוץ הלכתי לראות מה אפשר לעשות כדי לשמר רמה מסוימת של תשוקה ואינטימיות בלי להכאיב לך אפילו לרגע.

לגבי הכאב עצמו- לי זה נשמע כמו משהו של פיזיו' רצפת אגן. שרירים מכווצים מדי שקשה להם להרפות (שוב, מצב נפוץ אחרי לידה). זה עניין שיכול להיפתר בשתיים-שלוש פגישות. חוץ מזה שבכל מקרה מומלץ לפנות לפיזיו' אחרי כל לידה, בלי קשר אם מרגישים משהו או לא.

היית בפיזיו רצפת אגן?אמאשוניאחרונה

אם לא היית אז ממליצה ממש ללכת. זה עוזר גם עם בעיות מהסוג הזה.

כדאי לבדוק אם את מונעת הורמונלית והג'ל לא עוזר, אז לשקול להחליף מניעה.

פריקה. בקשה לייעוץ. ארוך.. מאשה בחודש שביעי🙄,שגרה ברוכה

אמנם רק שבוע 28. אבל יש כבר מחשבות והתלבטויות איפה ללדת ומה לעשות לאחר הלידה.

רקע:

כל הלידות שמתי בתינוקיה.. בלילה ביקשתי שיתנו מטרנה כדי שאוכל לישון. ביום היו איתי בתכלס רוב הזמן בהנקה.

דגש: לפחות 8-10 שעות ראשונות של אחרי הלידה אני בקושי יורדת מהמיטה בגלל סחרחורות ולחץ דם נמוך וכו'.

אני לא הולכת לתינוקיה אפילו.(מזל שביממה הראשונה הם הרוב ישנים) שולחת רק את בעלי שיבדוק מה קורה וכו' אבל ככה זה יוצא כל לידה לאחר שהתעלפתי אחרי הלידה השניה קלטו שזה דפוס ממש ולוקח לי זמן לחזור. גם ביום השני אני קצת מסוחררת ולא מתהלכת הרבה מאוד אבל בשיפור ניכר לעומת היממה הראשונה.

ילדתי ארבע פעמים בשמיר(הכי קרוב לי לבית). אחת במקום אחר.

בארבעת הפעמים האלה צברתי האמת טראומןת.

מהלידה עצמה (לא תמיד קשור אליהם)

הלידה שלי מתפתחת מהר מאוד יחסית. מפתיחה 5 עד שעה התינוק בחוץ. והבעיה שאני קצת מושכת בבית כי כביכול לחכות שיהיו צירים יותר ארוכים וקרובים רק שבעצם אצלי הלא ארוכים והלא סדירים וכו' פותחים לי לחמש. ואז אני נוסעת . משם רוצה אפידורל עד שמגיע והכל דוך אני בפתיחה מלאה. גם שמספיקה לקבל אני לא נהנית ממנו בכלל וצריכה ללחוץ. אז צברתי סיפורים ותסכולים מבחינת הלידה. ובנוסף ויותר חזק מהכל, מהאשפוז של אחרי.

מצד אחד שמה בתינוקיה גם בגלל ההתאוששות שלי של אחרי הלידה שיותר ארוכה. אפפעם לא הייתי מאלה שהולכות להתקלח מיד אחרי וניידות והכל.

וגם שבאמת רציתי לישון בלילה. בפועל, מה שאני באה לומר . בלידות האחרונות לא היה כך.

אחיות התינוקיה זלזלו, השפילו אפילו הייתי אומרת. כמה האכלת לא האכלת טוב. כן טוב. לא עשית. כן עשית וכל מה שאגיד קשה להסביר כי התגובה שלי עכשיו לא תהיה כמו מיד אחרי הלידה שאני נפשית ופיזית שבורה ומרוקנת. רגשית במקסימום.

בלידה האחרונה בכלללל.. גם 12 בלילה אני אומרת לאחות תקשיבי אני מאוד עייפה ונרדמת איתו. אין לי מלווה איתי תתני לו מטרנה בבקשה ואגיע בעז"ה בבוקר. היא נזפה בי. הכריחה אותי להשאר להאכיל

ובכללי הרגשתי לאורך כל האשפוז למרות!! שזה לא ילד ראשון שלי בכלללל , מעורערת ביכולתי להיות אמא. הייתי חלשה מאוד פיזית, ורגשית.

יצאתי מהלידה הזו שהיתה כבר לפני כמה שנים טובות בהחלטה שאני עם תינוקיה סיימתי. (ולא כתבתי פה ממש כל הפרטים כמובן של מה היה)!

אז הנה, אני בחודש שביעי.

זה מתקרב והאמת, אין לי שמץ של מושג מה לעשות.

אין לי מלווה איתי צמוד כל הזמן(אשאיר את בעלי איתי לאורך כל האשפוז??? מה עם הילדים שבבית? לא שיש לי בכורה בת 15. היא רק בת 11 תהיה)

אם אעשה ביות(שאני לא יודעת מה זה ואיך זה) איך אצליח לטפל בו לבד? כשאני משתחררת הביתה אחרי האשפוז אני כבר הרבה יותר עם כוחות מאשר מיד אחרי הלידה.

מה עם להתקלח? לשירותים? איך זה עובד?

האם ללכת שוב לביהח שקרוב לי לבית ? אבל שהיו לי ממנו חוויות שליליות?

אז לאן ליסוע?

אני מאוד מאוד מבולבלת. אז ביחד עם הפחד מהלידה וכל המשתמע מכך נוסף לי גם זה שאני לא יודעת לאן ליסוע ללדת ומה יעשה לי טוב.

לא הייתי חוזרת לשם שוב.מוריה

הייתי מחפשת מקום שיכיל יותר את הסיטואציה.

ואם המצב מורכב, לא הייתי מוותרת על התינוקייה.

ממליצה על אסותא אשדוד.

אני גם שמה התינוקיה בלילהפילה

בעין כרם. אף אחד לא אומר לי כלום. אם אני רואה צורך אז מוסיפה מטרנה. אצלי הם לא ישנים ביומיים הראשונים, אז אני מוסיפה מטרנה עד שחלב מתאזן. פשוט באה לעמדת אחיות ולוקחת.

אישה אחרי לידה חייבת כמה שעות לישון ולהתקלח.

לגבי אפידורל, אולי עדיף בלעדיו? לדעתי הוא מיועד לנשים שיש להן שלב צירים ארוך מאוד כואב. ואת באה בפתיחה מתקדמת ואז יולדת מהר. גם מבחינת התאוששות עדיף בלעדיו.

היתה לי גם לידה שלא לקחתי. לא ראיתי הבדל,שגרה ברוכה

בהתאוששות האמת..(אצלי)

תודה על התגובה!,שגרה ברוכה

כשאני לא מיד אחרי לידה אני אומרת לעצמי. פשוט תגידי שאת מביאה מטרנה עכשיו וכו'. או שאת משאירה ללילה בתינוקיה והכל. אבל מיד אחרי לידה אני כעלה נידף . ויכוליות שספציפית אני נתקלתי באחיות חסרות רגישות.. לא יודעת באמת לא יודעת. בדכ הרי הפחד הגדול לפני הלידה סה הלידה עצמה . אצלי האשפוז מחשיש לא פחות

מתואמת

אם יש אפשרות כלכלית - אפשר לקחת דולה לאחרי לידה, שתהיה איתך לפחות בלילה הראשון/ביממה הראשונה לאחר הלידה בביות מלא. זה מה שאני עשיתי אחרי קיסרי (שבו אסור לקום מהמיטה ביממה הראשונה), וזה היה לי מצוין. היא הייתה איתי בלילה ובמשך היום אמא שלי הייתה איתי.

לי אישית קל יותר להתאושש כשהתינוק לידי, גם אם פיזית אני לא מסוגלת לטפל בו מעבר הנקה.

אבל אם לך קל יותר שהתינוק בתינוקייה, אז אפשר לחפש בית חולים אחר שיותר מבין לקשיי היולדת ולא מכריח להיניק...

שיהיה בשעה טובה ובקלות!

מסכימהאפונה

דולה, אמא, אחות או חברה טובה, שתבוא להיות איתך בשעות הראשונות עד שתתאוששי או עד שבעלך יוכל להגיע שוב (או שמראש הוא ישאר).

וגם אני חושבת שהאפידורל לא מועיל לך...

למה יממה?השם שלי

אצלי אמרו 8 שעות, ואחר כך אמרו לי לחכות עוד שעתיים כי הברזל היה נמוך.

ואחרי זה כבר קמתי הולכתי לפגיה.

יכול להיות שיש כאלה שלא מסוגלות לקום, אבל לא שמעתי שאסור.

אחרי קיסרי?🤔מתואמת
אולי האיסור לא היה על לקום (היה אפשר לקום אחרי שפגה ההרדמה לגמרי), אלא על להישאר לבד עם התינוק...
כןהשם שלי

זה ההנחיות שנתנו לי לגבי לקום מהמיטה.

להישאר לבד עם התינוק לא היה רלוונטי לי, כי הוא היה בפגייה.

מתואמת

גם לי היו תינוקות בפגייה אחרי קיסרי, ואני זוכרת שבפעם הראשונה שהגעתי לראות אותם זה היה בכיסא גלגלים... אבל לא זוכרת כמה זמן זה היה אחרי הלידה ולא זוכרת מתי כבר הגעתי אליהם לבד...

הפרוטוקול זה לנסות לקום אחרי שש שעותבוקר אור

אחרי קיסרי

ויממה הראשונה צריך מלווה לביות מלא

תודה! אז זה באמת מה שזכרתימתואמת

לא זכרתי מדויק...

למצוא מלווה לאשפוזהשקט הזה

או אופציה נוספת, אני לא יודעת בדיוק אם היא תענה לך על כל המורכבויות אבל בשיבא לא צריך להחליט אם את רוצה ביות מלא או חלקי. אני למשל שמתי שם לילה אחד בתינוקיה, ולילה אחד הילדה הייתה איתי.

אני לא ככ ממליצה בכללי על בית החולים הזה, כי לי לא היה טוב שם אבל אולי זה יאפשר לך את ההתאוששות הראשונית שאת צריכה ואחכ התינוק יוכל להיות איתך.

אגב, אמנם לא היה לי ככ טוב שם אבל מכל הצוות, צוות התינוקיה זכור לי הכי לטובה דווקא.

בכל מקרה- לא הייתי חוזרת למקום שלא היה טוב בו. אם שמיר קרוב לך אז כנראה שבמרחק של עוד כמה דקות נסיעה יש לך עוד כמה בתי חולים קרובים. בין אם זה לכיוון השפלה- קפלן/ אסותא אשדוד ובין אם זה לכיוון המרכז- וולפסון, שיבא, ועוד..

מה שכן, אם את קצת מרחיקה לבית חולים אחר, צריך לקחת בחשבון שאולי צריך לצאת בשלב מוקדם יותר ולא לחכות עד לצירים הארוכים יותר

זה כמה שאלות שונות.לומדת כעת
  1. האם לשים בתינוקיה

  2. האם לחזור לאותו בי"ח

  3. האם להביא עזרה ליממה הראשונה.

התשובה יכולה להיות שונה בכל אחד מהנושאים.

אם את אומרת שאחרי לידות קשה לך ההתאוששות אז כן הייתי ממליצה לך לשים בתינוקיה ותבקשי שיביאו לך את התינוק כשהוא לא רגוע. את יכולה להיות עם התינוק כל הזמן שאת רק רוצה (חוץ מכמה שעות בודדות בלילה)... אני מאוד רציתי ביות מלא ולא הסכימו לי, ואני ממש שמחה שלא הסכימו לי. זה משחרר שאת לא חייבת להיות צמודה לתינוק.

ועל הבי"ח, אם אין לך נסיון טוב עם הצוות לדעתי הייתי מנסה בי"ח אחר.

קוראת אתכן.,שגרה ברוכה

כמה שאלות:

1.מישהי מכירה את וולפסון? יצא לה ללדת שם?

2.שאלה כללית לגבי ביות. איך זה הולך? האם ברגע שאמרתי ביות אין אפשרות בכלל לתינוקיה? להתקלח? לשירותים? וכו'. איך זה עובד. מה לגבי חדרים? זה חדר פרטי?

לגבי שמישו יהיה איתי לאורך היום הראשון באמת זה משו שאני חושבת עליו . בסהכ הילדים כבר לא קטנטנים ויש סבתות/דודות/ביסיטר בתשלום . אולי אגיד לבעלי באמת להיות איתי ביום הראשון (או מישו אחר) חדר פרטי יהיה יותר נוח בעניין הזה..

לא יודעת ספציפיתהשם שלי

התנאים בהיות מלא משתנים לפי בית חולים/ מחלקה.

אז כדאי לברר ספציפית במקומות שרלוונטיים לך.

יש מקומות שאין שם בכלל תינוקיה, ויש מקומות שיש אפשרות גם לשים בתינוקיה אם צריך.

אני יודעת שלפעמים נשים מבקשות מהאחיות לשמור על התינוק.

גם לגבי החדרים. יש מקומות שיש חדר פרטי ויש מקומות שלא.

אני הייתי בבית מלא בשערי צדק ביולדות ג'.

הייתי עם התינוקת כל הזמן. וכשהתקלחתי הכנסתי אותה איתי לחדר.

היינו שתיים בחדר, כשבמחלקות אחרות יש שלוש.

בתכלס אם יש חדר פרטי אני מעדיפה,שגרה ברוכה

אני יכולה לשים בהגדרה בתינוקיה אבל בעצם יהיה רוב הזמן איתי(ועם מלווה אם אכן זה יקרה)

ואז רק לבדיקות וכאלה נשים שם..

אם אנסה עוד יותר לזקק מה מחזיר אותי בצורה שלילית ככ בלידות האחרונות זה החוסר אונים/השפיטה/ההקטנה

זותומרת, אני רוצה לטפל בתינוק בדרך שלי(כאמור זה לא לידה ראשונה שלי)

מבלי שתבוא אחת ןתגיד לי שהוא ככ הוהוא ככה אם אני צריכה עזרה אני מתייעצת כמובן אבל אם לא אז לא.

אם באמת אסדר שמלווה יהיה איתי אז חלק מתפקידו יהיה באמת להיות חוצץ מול הצוות בעניין הזה לפי איך שאסכם איתו מראש.

באיזה בתי חולים יש חדרים פרטים מישהי יודעת?

אני יודעת שבעין כרם יש חדרים פרטייםמתואמת

אבל זה על בסיס מקום פנוי...

ממה שידוע לי מדובר ממששלומית.

בכמה חדרים בודדים

כן, גם אני הבנתי כך.מתואמת

זה לא כמה בודדים בכלל, זאת כל המחלקה החדשהאמא לאוצר❤

אבל סטטיסטית באמת זה לא אחוז גבוה מהמחלקות..כלומר רוב רובם הנשים לא מקבלות אותן

בכל אופן זה לא בודדים

איזו מחלקה?שלומית.אחרונה

בד' החדשה יש בודדים, אני יודעת כי הייתי שם וביררתי.

אולי יש משהו עוד יותר חדש שאני לא מכירה

יש באיכילובDoughnut

חדרים פרטיים עם מיטה למלווה. הצוות היה מקסים, לא שמתי בתינוקיה אז לא יודעת לומר לך איך היא.

בוופלסון ואיכילוב, בבלינסון גם יש אופציה אני חושבתהשקט הזה

לא בטוחה

ובאסף הרופא הבנתי שעכשיו ב-36 שעות הראשונות יש חדר פרטי ואחכ את יכולה להשתחרר או לעבור לחדר עם עוד נשים

יודעת אם באסף זה לכל יולדת או אם לקחתי,שגרה ברוכה

ביות אז אני במחלקת ביות למשל(שזה שתיים בחדר)

אסף הרופא זה לא שמיר?יעל מהדרום

לא יודעת להגיד, ויעל כן, אסף הרופא זה שמירהשקט הזה

מהפרסום הזה נשמע שזה לכולםיראת גאולה

זה לא אמור להיות ככהמקקה

תנסי בית חולים אחר

אולי קפלן. לי היה שם מעולה.

באמת באסף הרופא הרבה צוותים לא נחמדים. חיבוק

מעלה עוד כיווןשיפור

אולי לחפש מישהי שתהיה עם הילדים כדי שבעלך יוכל להיות איתך ביממה הראשונה? אולי יכול להתאים שיהיו אצל סבתא/ דודה או אולי נערה בוגרת שהם מכירים תוכל להישאר איתם?

ריבוי תנועותכנה שנטעה

מרגישה פרנואידית שפותחת על זה שרשור בכלל🫣

יש סיבה ללכת לבדוק ריבוי תנועות? שבוע 33, כבר כמה זמן מרגישה כאילו העובר זז באקסטרים וגם תנועות שונות ממה שהרגשתי עד עכשיו, די באותו מקום כל הזמן וגם מכאיב לי. לא זכרתי ככה מההריון הקודם.

וואי זוכרת שגם אותי זה ממש הלחיץשיח סוד

יום אחרי ילדתי חח, אבל זה היה 39

אני אישית עם כל ספק אפילו כביכול שטותי הלכתי למיון בקופה (רופא תורן ובחינם) לרוגע האישי

אבל מחכה שיבואו חכמות להרגיע אותך

כן. חשוב לבדוק אם דפוס התנועות משתנה.גם אם יש הרבהכורסא ירוקה.

אני הייתי הולכת*אורחת

עקרונית ההוראות הן כל שינוי בדפוס המוכר

עונה לכולכן, תודה על התגובות!כנה שנטעה

חשבתי שיגידו לי שהכל טוב ולהרגע ושסתם שאלתי ועכשיו נלחצתי יותר, אבאלה

מה זה יכול להיות?

מה זה מיון בקופה? יש בכל קופה? פשוט באים או שצריכה הפניה?

אם את במכבי- יש מוקד נשים, לא צריך הפניהnik

חינם עד 19.

רב הסיכויים שהכל טוב. אבל עדיף לבדוקבאתי מפעםאחרונה

בן 11 חודשים ואוכלפה לקצת

היה על הנקה מלאה

הפסיק לינוק מעצמו ככל שהתבסס על המוצקים

עכשיו יונק רק בלילה (קצת לפני השינה כדי להירדם, ועוד פעם באמצע הלילה)

איך זה הולך עם הארוחות בגיל הזה?

אוכל ארוחה כל 3 שעות?

אני לא יודעת מה לתת לו כל פעם

בבוקר ב6 וחצי-7 אוכל ביסקויט ושותה מים

ב8 וחצי אוכל א.בוקר לחם עם גבינה/חומוס/שמנת/טונה וביצה.

ואז בסביבות 12 שוב ארוחה?

ב4 וחצי בערך אוכל א.מבושלת (בשרי בדכ)

וב7 א.ערב דייסת קוואקר עם פרי

מה אוכלים בין הבוקר לערב?

ועכשיו כשכותבת את זה, זה לא הרבה ההפסקה באוכל בלילה?

אשמח לשמוע את דעתכן ואם יש מה לשנות/להוסיף

אני רגילה לתינוקות עם תמ"ל שצריך לגמול אןתם בגיל שנה פלוס אז לא רגילה לדאוג ככה לאוכל.....

וואי עוקבת.שיח סוד

הייתי מעבירה לו את המבושלת ל12המקורית

וב4 שוב פעם משו

אצלי היה דומהמישהי מאיפשהו

רק שב12 הבאתי את המבושל,

ואז ב4 אפשר איזה פרי,

ובערב שוב ארוחת ערב בסגנון של הבוקר.

והנקה לפני השינה ולפעמים בלילה אם התעורר.

לגבי הלילה, לפי מה שזכור לי עד גיל שנה חשוב תמ"ל או הנקה, אז כל עוד יונק לפני השינה וגם בלילה לפי דרישה נשמע לי מספיק אבל אני לא מומחית.. בגדול אין סיבה שיאכל עוד בלילה

זו לא צריכה להיות ארוחה כל שלוש שעותהשקט הזה

אבל נראה לי צריך 3 ארוחות גדולות ועוד שתיים ביניים

אז נגיד

כשקם אוכל משהו קטן

8:30 א. בוקר

12:00 בערך א. צהריים

אזור 3 נגיד א. ביניים (פרי/ כריך קטן)

ואזור 6 א. ערב.

כמובן תתאימי ללוז הכללי של כל המשפחה..

נשמע לי לוח ארוחות מעולהיראת גאולה

ב12 באמת ארוחה או ארוחה קטנה.

במעונות בד"כ ב12 זו ארוחת צהריים מבושלת, וב3-4 פרי ופרוסה. אבל אני משערת שלך נוח יותר לבשל אח''כ אז אפשר להחליף ביניהן ולתת לו ב12 פרי ופרוסה.

את לא רוצה לתת לו הנקה ב6 וחצי - 7 ?

(גם כי מבחינתי ביסקוויט זה סתם ממתק לא בריא, וגם כי נראה לי שצריך קצת יותר, ובד"כ בבוקר ההנקה נחמדה)

תודה לכן על התגובות!פה לקצת

בדכ ב12 הארוחה עוד לא מבושלת....

עכשיו באמת מביאה ב12 שוב לחם אבל זה לא יותר מידי?

הוא אוכל פרוסה+ בארוחה (רק את הרך)

אז התלבטתי אם פעמיים ביום לחם זה הרבה.

ופרי לבד זה מספיק?

בעצם הכוונה לפירות טחונים? זה מספיק רק פירות בלי תוספת כלשהיא?

@יראת גאולה באמת קצת מציק לי הביסקויט בבוקר כי הוא קטנציק אבל אין לי רעיון מה להביא לו.

הוא רואה את אחים שלו יושבים לשתות ולאכול משהו ודורש גם אז הנקה לא תספק אותו, הוא רוצה לשבת איתם ומנסה לקחת להם את מה שאוכלים.

יש לך רעיון אחר בריא יותר שאפשר להביא לו לנשנש?

תחלקי את זה לארוחות עיקריות וארוחות בנייםמקרמהאחרונה

השעות שלך בסדר

רק החלוקה לעיקרית וביניים קצת לשנות

6 וחצי שבע- ביניים

יכול להיות הנקה/בסקוויט/ וכו

8 וחצי- ארוחת בוקר עיקרית

(חביתה/פנקייק/לחם/פשטידת ירק)

(נשנושי פירות)

12-13 ארוחה צהרים עיקרית עם חלבון/פחמימה/ירק

אחהצ- נשנושי פירות/רבע סנדוויץ

18-19 ארוחת ערב עיקרית

והדלמת הנקה לפיי שינה

עוד בעניין אטופיק דרמטיטיס+שאלה על "חיטוי" דובימתואמת

היינו היום אצל רופא עור עם הקטנה, אחרי שרופאת משפחה אמרה לנו ללכת כי כנראה יש לה אטופיק.

שורה תחתונה, הוא אישר שזה אטופיק, אבל הוא רופא קצת מוזר (שילוב של מבטא כבד+דיבור מהיר מדי+בדיחות בקצב וכל מיני "משלים" לא ברורים), אז אני כבר לא בטוחה אם להקשיב למה שאמר.

הוא נתן מרשם לתרופה מייבשת נוזלים ולמשחה אנטי היסטמינית. על המשחה קראתי שיש בה סטרואידים, אז אני לא מעוניינת לתת לה (במיוחד שהמצב שלה לא חמור בכלל). מתלבטת על התרופה, כמה היא בכלל נצרכת. (אני מכירה את התרופה הזו מייבוש נוזלים באוזניים🤔)

בעיקרון כשהשתמשתי בסבון של לה רושה (ש @אמהלה המליצה עליו) היה נראה שהנגעים ממש חולפים לה. אז אולי זה מספיק?

גם הרופא אמר משהו לא ברור על זה שצריך לחזור אליו בעוד חצי שנה. אז ברור שלא נחזור אליו עצמו, אבל האם באמת צריך לעשות מעקב אצל רופא עור?

תודה מראש לעונות!


(*ורק מציינת שאין צורך לענות לי על השרשור בפרטי, במיוחד לא כל מיני גברים מעוררי תהייה. זה מה שקרה לי אחרי השרשור הקודם שפתחתי... זה נושא שלגמרי אין צורך לשוחל עליו בפרטי*)


>>> ושאלת בונוס:

יש לחמודונת דובי אהוב מאוד, שהיא מסתובבת איתו יום וליל. הוא כמובן סופג לכלוכים וחיידקים מרחבי הבית והרחוב והמרפאות שבהן היא מבקרת.

אני משתדלת לכבס אותו פעם בשבוע (מגניבה אותו לשם בלי שהיא תשים לב, אחרת היא תבכה צעקות קורעות לב מול מכונת הכביסה), אבל זה לא מספיק...

בסופו של דבר היא נכנסת למיטה מקולחת (גם זה לא תמיד), ואילו הוא נכנס איתה למיטה כשהוא מלוכלך...

יש דרך לנקות אותו במהירות בלי לכבס אותו? (גם הכביסה הכי מהירה לא מהירה מספיק, והיא גם לא אוהבת לחבק אותו כשהוא רטוב...)

לגבי מעקב124816

לדעתי אם האטופיק בשליטה ומספיק לה קרמים ללא מרשם אז אין צורך ברופא עור, אם היא סובלת והאטופיק מחמיר אז ברור שצריך ללכת לרופא,

אם גם אצלכם תור לרופא עור טוב קשה להשגה, אז עדיף לקבוע מעקב פעם בחצי שנה ואם אין צורך אז לבטל.

תודה!מתואמת

אולי באמת נקבע ליתר ביטחון תור לעוד חתי שנה.

למישהי יש המלצה לרופא עור טוב ומסביר פנים בכללית ירושלים?

רק לגבי הדובי...אחת כמוני

יש מצב לרכוש עוד אחד זהה?

אם כן, אז לא בקרוב... (הוא מאיקאה, ולא נגיע לשםמתואמת

שוב בקרוב)

אני תוהה אם היא לא תריגש בהבדל, כי הדובי הנוכחי כבר מרוט בהתאם לשימוש בו, ודובי חדש לא ירגיש לה דומה

(מצד שני, אצל המטפלת שלה גם יש את הדובי הזה, והיא תמיד התקשתה לעזוב אותו, כאילו היא חושבת שהוא שלה... והודבי של המטפלת במצב הרבה יותר טוב מהדובי שלה🙄)

התכוונתי לרכוש נוסף ולא במקוםאחת כמוני

כן? לזמןש הוא בכביסה

כן, כן, הבנתי. זה באמת רעיון טוב בעיקרון, תודה!מתואמת

הייתי שואלת בשכונה/בניין אם מישהו מגיע לאיקאהטארקו

בקרוב למשהו קטן..

אצלנו לפחות זה מקובל מאוד לשאול ואני בטוחה שישמחו לעזור..

נכון, חשבתי על זה. אולי באמת כך נעשה...מתואמת

(למרות שזה מרגיש לי "בגידה" בדובי האמיתי, שנביא לו מעין מתחרה🙈 אני כזו שנוהגת לייחס לבובות רגשות, ויהיה לי קשה להימלט מזה🤭🤭)

להיפך, הוא כל כך מוצלח, שאת רוצה לשכפל אותויראת גאולה

היית אומרת אותו דבר על בעל, למשל?🙈מתואמת

לא, אבל על ילדים כן 😍יראת גאולה

במחשבה שניה, לא הייתי מתנגדת שבעלי יתפצל לשני גופים. בזמן שאחד ישן / בעבודה - השני מתפקד בבית. כוח על שימושי דווקא.

😅מתואמתאחרונה
דווקא בילדים יש לי שכפול אחד, אפשר לומר (אם כי ככל שהם מתבגרים אנחנו מגלים יותר הבדלים ביניהם...)
לגבי הבונוסאורוש3

האמת שלא הייתי מכניסה למרפאות. וגם לא מסתובבת איתו ברחוב. מכניסה לתיק.

בבית ואצל המטפלת היא גם ככה מסתובבת ואוספת חיידקים לאורך זמן. אז זה לא כזה משנה בתכלס...

הבעיה שהיא לא מוכנה להיפרד ממנו...מתואמת

גם עוד מעט נתחיל טיפול אצל קלינאית תקשורת בקופה (אחרי שסיימנו טיפול פרטי), והדובי מאוד עוזר לה להשתחרר ולא להתבייש... (לפחות במרפאה קלינאית התקשורת נמצאת בקומה אחרת משאר המרפאה)

אפלייה בין נכדיםאנונימית בהו"ל

נתחיל בזה שאני הטיפוס הנוח והנעים של המשפחה, זאת שתמיד עוזרת, דואגת לכולם, מגיעים לשבת מוקדם ומתקתקת חצי שבת. בעלי המהמם החתן שתמיד עוזר, (ברמה שפשוט יש דברים שמחכים לנו שנבוא ונעשה..). בקיצור הילדה הטובה של המשפחה, זאת שלא עושה בעיות😅

אני חושבת שאני גם טיפוס שמרצה את ההורים

ב"ה נולד לנו בן מתוק לפני כמה חודשים ואני מרגישה שהוא רחוק מלהיות אהוב כמו שאר האחיינים שלי. אנחנו גרים רחוק מההורים שלי ומגיעים פעם במספר שבועות לשבת. יש לי אחים שגרים קרוב להורים והם מגדלים להם את הילדים. אחד האחים שלי מגיע כל שבת קבוע לסעודה.. אישתו הולכת לאימון פעמיים בשבוע וכמובן שהילדים אצל ההורים שלי, אוכלים אצל ההורים חצי מהשבוע וכן הלאה… כמובן שהאחים שגרים קרוב, לא עוזרים להורים בכלום ורק דורשים ואם יצא וההורים ביקשו משהו (העזו לבקש!!), הם עושים טובה ולא מפסיקים להתלונן.

גם האחים שגרים רחוק מקבלים מה שרוצים ורק מצייצים שרוצים לבוא שבת, אומרים להם אמן. לנו חופשי אומרים "אין לנו כוח השבת" ואח"כ אני שומעת שאירחו אח אחר וכמובן את האח ה"קבוע".

זה סתם כדי להבין את הרקע..

תכלס, כשאנחנו מגיעים (אחרי שלא היה לנו כזה נוח להגיע השבת והם אמרו שהתגעגעו אליו..) ומנסים לבקש שישמרו לנו על הילד שעה- שעתיים בשבת בצהריים הם עושים פרצוף ואומרים שאין להם כוח, בקושי מתייחסים אליו (עם שאר האחיינים הם יושבים ומשחקים על הריצפה). אמא שלי אומרת לאחיין שכל השבוע אצלם סבתא שרופה ומטפלת בו כל הסעודה, בזמן שאני ובעלי מעבירים את הבייבי בינינו. בעלי חזר מהר מהתפילה כדי להשכיב את הילד לישון ואחי "הקבוע" מתלונן שצריך לחכות לו 5 דקות!!!! ואשכרה פשוט עשו קידוש והתחילו סעודה בלעדיו (סעודה שאני הכנתי חצי ממנה!!!!). יש עוד הרבה דוגמאות (חלקן אאוטינג), שורה תחתונה מרגישה שאנחנו פשוט לא נספרים, כח אנחנו פשוט נוחים ואלה שלא עושים בעיות. עד עכשיו הצלחתי להכיל את זה ולא נפגעתי, כשזה הגיע לילד שלי זה שורף אותי מבפנים!!

חזרתי משבת בוכה ובשיחה עם בעלי הבנתי שזה כנראה לא ישתנה. אני רוצה לעשות עבודה עם העצמי ולקבל את זה, כדי לא לשדר לילד את התחושה שהוא לא רצוי שם.

אשמח לכל טיפ שיש לכן איך אני יכולה להשלים עם זה בתוכי

סליחה על האורך והפריקה

וואורקאני

אולי יעניין אותך