לא ידעתי איך לקרוא להודעה שלי. מאד שמחתי שבעלי השתכנע לשמור שבת, אבל לפעמים ההכנות התארכו והגעתי מאד עייפה ולא במיוחד חביבה לשבת עצמה. בשבת הקודמת הוא כעס ואמר שאם אני לא שלווה זה לא שווה כלום ושנוותר על השבת וזהו. הוא לא יגע בטלפון ונקרא לזה שבת.
אני ממש התעצבתי והתווכחתי ושכנעתי אותו שזה לא דומה ושננסה שוב.
אתמול דיברנו על ההכנות. הוא לא מוכן שאני אתאמץ, לקח על עצמו את ההכנה של ארוחת ליל שבת, קופץ לקנות לי את הבשר של תבשיל המעודה, תכנן איתי לפרטי פרטים את הסלטים, התוספות והקינוחים (לא צריך, אל תגזימי....) ואפילו (בלי שביקשתי) קרצף את התבנית של התנור (נשמע טפשי, אבל זה ממש ריגש אותי לגלות שהתבנית נקיה).
משהו טוב ונעים קורה בינינו. זכינו.
אני ממש התעצבתי והתווכחתי ושכנעתי אותו שזה לא דומה ושננסה שוב.
אתמול דיברנו על ההכנות. הוא לא מוכן שאני אתאמץ, לקח על עצמו את ההכנה של ארוחת ליל שבת, קופץ לקנות לי את הבשר של תבשיל המעודה, תכנן איתי לפרטי פרטים את הסלטים, התוספות והקינוחים (לא צריך, אל תגזימי....) ואפילו (בלי שביקשתי) קרצף את התבנית של התנור (נשמע טפשי, אבל זה ממש ריגש אותי לגלות שהתבנית נקיה).
משהו טוב ונעים קורה בינינו. זכינו.
ממש לא מחליף קשר קרוב, עם מבט בעיניים ותחושה פיזית של קרבה...