"נקם נקמת ישראל מאת המדיינים", "כל ת"ח שאיננו נוקם ונוטר כנחש איננו ת"ח"(יומא כ"ב-כ"ג).
דוד המלך נקם בעמלקים אחרי צקלג ובמואבים אחרי שמרדו בו.

אך ה' ית' ברא את האדם על מנת שישכלל את עולמו, שיגלה הוא בעצמו את ה' בעולם ולא רק בהשפעה מלמעלה.
כאשר שאלו את ר"ע מה יותר מעולה, חיטה או הלחם? ענה ר"ע שודאי שהלחם, אע"פ שהחיטה היא מעשה ידיו של ה' ית', הלחם הוא התכלית, השכלול של החיטה. וזה מה שה' ית' רוצה.

כאשר אדם נוקם את נקמת ה' הוא מקיים את רצון ה' לגלותו מתוך האדם עצמו ומעשיו.

מעשה פנחס.

"זכות הנקמה ביהדות היא רק בידי השם" - לא נכון, ראה מקורות.

"כל(!) יהודי שלוקח זכות זאת הינו כופר ביכולתו של השם"- גם לא נכון.

אתה רוצה לעשות חילוקים מתי מותר וצריך לנקום ומתי אסור (אני מסכים שיש חילוקים) אבל זה כבר דיון אחר לגמרי שלא קשור לדיון בעצם הנקמה.

....למה בדיוק מתכוונים?

נקמה...

או שאולי הכוונה היא פשוט שה' יעניש את הרוצחים ע"י שליחים, בין ע"י אנשים(אנחנו או אחרים), בין בדרך מסויימת אחרת.

כמו שנאמר על גואל הדם "כי יחם לבבו". לעתים יש דברים שאסור לעשות בלי רגש ומותר בלי ולהיפך.

המצוה שינקום גואל הדם ברוצח ע" הבאתו לדין או הריגתו

 

בכל מקרה, אתה צריך להבין שהספרי מדבר רק על הרוצח בזדון שאפשר להביאו לפני בי"ד, יצא הרוצח בשגגה שאי אפשר להביאו לפני בי"ד.

וגם הרמב"ם בפירוש כותב שיש גאולת דם ברוצח שאינו במיתת בי"ד -

"ויש הורג בשגגה ותהיה השגגה קרובה לזדון והוא שיהיה בדבר כמו פשיעה או שהיה לו להזהר ולא נזהר, ודינו שאינו גולה, מפני שעונו חמור אין גלות מכפרת לו ואין ערי מקלט קולטות אותו שאינן קולטות אלא המחוייב גלות בלבד. לפיכך אם מצאו גואל הדם בכל מקום והרגו פטור."

ורש"י בכלל סובר שאפילו בשוגג גמור ולא קרוב למזיד יש גאולת דם

 

מכלל שכל הראשונים סוברים שיש מציאות של גואל דם ושל ויחם לבבו, אלא רק חולקים בפרטים

ועוד זה בטרם התייחסת למורידין ולא מעלין, וכלשון הרמב"ם: מיתתו ביד כל אדם וכל ההורג אחד מהם עשה מצוה והסיר מכשול

הרמב"ם מדבר על הרוצח בשוגג קרוב למזיד שאין ערי מקלט קולטין וגם אינו נהרג בבי"ד, ואפילו שאינו מובא לבי"ד יש רשות לגואל הדם להרגו.

בכל מקרה נראה שהתבררה לך גודל טעותך וחוסר הבנתך בספרי, וכי ברור שיש לגואל הדם להרוג את הרוצח בתנאים מסוימים והספרי שהבאת אינו פוסל גאולת דם כדבר לא מוסרי אלא רק מגביל אותה.

 

ועל רוצח שיצא מחוץ לעיר מקלט אתה כן מסכים (טוב, זו כבר גמרא מפורשת במכות)? זה כן בסדר? זה כן מוסרי לרדוף אחרי אדם שבסה"כ יצא מהעיר לקנות חלב ולתקוע לו חרב בגרון? ועוד שזו מצוות עשה מהתורה אליבא דרבי יוסי הגלילי?

 

ומה הקשר בין לא מורידין ולא מעלין לעיר הנידחת? שוב אתה ממציא הקשרים שאינם? הרמב"ם כבר כתב (על המינים והאפיקורסים והמוסרים והמשומדים) "מצוה ביד כל אדם להרגו וכל ההורג אותם עשה מצוה והסיר מכשול". הרמב"ם מוסרי בעיניך, סתם ככה להרוג באמצע הרחוב בן אדם שרק חושב אחרת ממך? והרי האפיקורס הוא אפילו אחד שאומר שאות אחת מהתורה משה כתבה מעצמו.

 

אוי ויי, היהדות הזאת ממש לא מוסרית. הרמב"ם הזה, והרמב"ן הזה, הספרי הזה והפסיקתא. והתלמוד הנורא והאיום הזה...פויה. לא פלא ששרפו אותו בצרפת.

לא כדאי שתתנצר או לכל הפחות תהפוך לנזיר בודהיסטי?

אמנם אני מבין את עלבונך, אבל לא יכולתי להמנע מגילוי תורה כהלכה כנגד גילוי פנים בתורה שלא כהלכה מצדך.

 

נקווה שבימי התשובה הללו תינתן לך הזדמנות לשוב בתשובה שלמה ולתקן את הדעות הנפסדות ונוגדות התורה שנטעה בך התרבות המערבית הקלוקלת, וחבל שתתקיים בך אזהרת החכמים על המגלה פנים בתורה שלא כהלכה.

חוצפה ועזות מצח שכאלה יכולים להיות רק למי שאינו מזרע ישראל, שנאמר והגבעונים לא מבני ישראל המה.

 

אגב, אני אדם אחד. ואין לי התפצלשויות. ואין לי דעות הפוכות (רק הפוכות לדעות הקריפטו-נוצריות שלך).

אין צורך לדבר עמי בלשון רבים, אלא אם כן זה מנהג המקום במוסד הסגור שלך.

הטענה שלך היא טענת כפירה ומובאת בראשונים ככפירה בעניינו של ה' בעולם הזה - היינו טענת הפילוסופים שהקב"ה ברא את העולם ועזב אותו לנפשו ולא מעניינים אותו מעשי בני אדם.

למה הקב"ה צריך שתניח תפילין, הוא לא יכול להניח לך תפילין? התשובה הנכונה הנאיבית ביותר תהיה שכן, כנראה שיש לו צורך מסוים בפעולה שלך, כפי שיש לו צורך במציאות העולם.

התפיסה שנקמה גרועה יותר מכל מעשה פעיל אחר מקורה לא בקשקוש הפסאודו פילוסופי הזה, אלא בתסביך נפשי של אנשים שלא מסוגלים לפגוע באנשים אחרים.

 

וגם כשיש ציווי מפורש כמו גואל הדם, והבועל ארמית, ושבעת עממין, ועמלק, ומורידין ולא מעלין, ומה לא - הם לא יעשו את זה אלא ימציאו תירוצים לייבוביציאניים שונים ומשונים למה לא לעשות את זה

הכפירה היא לטעון שהקב"ה צריך את העולם לצורך מילוי חסרונו. לטעון שהוא צריך את העולם כדי להשפיע ולהיטיב זו לא כפירה אלא עובדה ברורה. בכל מקרה, ברור שהקב"ה לא מעוניין בתוצאה אלא בפעולה - אחרת הוא באמת היה עושה זאת בעצמו.

 

ולמה אין צורך להענות לטיעון שהמנעות מנקמה היא תסביך? הרי זה ידוע שבחוגים מסוימים שאינם בדיוק אמונים על 13 העיקרים זו אמונה מאוד נפוצה. כמו גם האמונה שהמשיח "תמיד מגיע אבל לעולם לא יגיע" ושלעולם לא נחזור להקריב קרבנות.

למה הציווי, וכי ה' לא יכול לנקום בעצמו? ואולי משה מצמצם את כח ה'?

 

או ש..אתה פשוט מקשקש שטויות והבלים לייבוביציאניים בלי שום בסיס תורני.

לא אני אמרתי את זה. אנשים ענקיים אמרו את זה. 

נכון שהשם פועל באמצעות שליחים (יש שליחים למקום) ופעולות שהם נקמה לכאורה קיימות. 

אבל כעקרון נקמה כדרך חיים  היא לא דרך חיים של יהודי עם יראת שמיים.

ובמקרה שלך, כנראה גם לא חושב.

..מעבירות שבין אדם לחברו.

וכעת לסוגית הנקמה.

לפי עניות דעתי הדבר קשור בגדול לסוגיה של בחירה חופשית יש או אין.

אני אוכל ושותה מתוך יראת שמיים (ברכה לפני ברכה אחרי) ולכן אני הופך פעולה זאת

פעולה מתוך יראה. אני משתדל לעשות כל פעולה כולל כתיבת תגובה זאת מתוך יראת שמיים.

אני גם מתפלל שלוש פעמים ביום "אתה חונן לאדם דעת" כדי שמחשבתי תהיה שקולה וטהורה.

לא תמיד זה עובד (אני לא מלאך) אבל אני משתדל.

יצר הנקמה כמו כל יצר רע קיים אצל כולנו ועלינו להתגבר עליו כמו שעלינו להתגבר על כל יצר אחר.

למרבה הצער לא תמיד אנחנו עומדים במשימה.

" זכות הנקמה ביהדות היא רק בידי השם. כל יהודי שלוקח זכות זאת הינו כופר ביכולתו של השם ומצמצם את כוחו".

לבעל דרגה נבואית כן מותר לכפור ולצמצם את ה'?

וגם...התורה כולה ניתנה ביד משה, מותר בכלל לקיים את התורה?

ואם לא, מה בדיוק שונה נקמה מכל דבר אחר בתורה?

שכל תם שקורא במקרא - הן בתורה והן בנביא - לא יגיע לכזו מסקנה לעולם. לא תיקום אלו שתי מילים מתוך מאות איזכורים של נקמה, חלקם חיוביים. ולא תיקום מתייחס רק לבני ברית. התלמוד מצמצם את לא תיקום עוד יותר.

 

אין שום כלל כזה, שנקמה היא דבר אסור ונקמת בני ישראל במדין יוצא דופן. זו המצאה שאתה המצאת כדי להצדיק את השכל שלך שאינו תמים אלא נשען על תרבות זרה ליהדות.

תקרא קצת תנ"ך, ריבונו של עולם! תקרא על דוד והעמונים, מה עשו החשמונאים לניקנור וכו'.

מה לך להשליך את השכל האירופאי שלך על תורת ישראל?

@ימ''ל?

חבל, דרך ארץ קדמה לתורה (בסדר בסדר, זה לא הפשט... ביינישים)