אני מתחילה להכין את השבתות בבית.

אני אוהבת את זה,באמת.

היום דיברתי עם שירה בצהריים ואכשהו הגעתי למצב שדיברתי איתה על הפגיעה ועל זה שאני באמת לא אוכלת...

(היא שמה לב לזה כבר ממזמן וכל היום ביררה אם אני אוכלת או לא.)

נחמד שסיפרתי לה,

לפחות עכשיו היא יודעת ואני כבר לא מסתירה את זה מימנה,בכל זאת,היא אחות קרובה.

יש מישהו!

בפורום?
הזה?
..
..

כשאני לא יודע מה לעשות?

וכל כך הרבה נתיבים בחיי, ואני זורם בהם, אבל הם מושכים אותי, והמשיכה חזקה, ואין לי כוח להתנגד.

גם רצון אין.

אבוד, אבוד.

מאין יבוא פתרון ועצה?

דווקא פה יש מלא פורומים!

פה זה של מח"ר!!!!!!!!!!!!!