לא אני כתהתי השו"ע כתב- אז בבקשה:
"אין שמחה [לבורא עולם במקום]
כשיצר הרע שולט"!
ישיבה מעורבת של גברים עם נשותיהן,
הוא חיסרון גדול להצלחה אמיתית
של כל וועידה לשם שמיים,
כמו כל סעודת מצווה,
מעל ומעבר לפרומקייט.
מובא בספר המנהגים לרבנו יצחק אייזיק טירנא. מנהג כל השנה: בהגהות שם, י"ד, (והביאו הב"ח בטור אבן העזר - ברכת חתנים - סוף סימן ס"ב), וזה לשונו: כל מקום שאנשים ונשים רואים זה את זה כגון בסעודת נשואים, אין לברך שהשמחה במעונו, לפי שאין שמחה לפני הקדוש ברוך הוא במקום שיש בו הרהורי עבירה. וכן בקיצור שולחן ערוך לרבי שלמה גאנצפריד, סימן קמ"ט א', דיני ברכת המזון בנישואין ומצוות שמחת חתן וכלה: "צריכים להיזהר שלא יאכלו אנשים ונשים בחדר אחד" (אפילו בשולחנות נפרדים), "שאם אוכלים אנשים ונשים בחדר אחד, [בלי מחיצת חמשת החושים] - אין אומרים שהשמחה במעונו", (בברכת הזימון שלפני ברכת המזון), "כי אין שמחה [לבורא עולם במקום] כשיצר הרע שולט"! לכאורה, המעמד איננו נחשב כסעודת שמחה של מצווה, ונפגם כוחן של הברכות. כי עוצמת נוכחות האשה, משליטה לפחות שמץ מהדחף הגשמי הניזון מכל חמשת החושים, ויוצר אצל כל אדם מעצורים נפשיים הבולמים ומקטינים את ההתרכזות בתפלה לבורא עולם. ולכן, כל סעודת מצוה, 'שהשמחה במעונו', כמו כל תפילה בציבור, מחייבת מחיצת חמשת החושים, החוצצת גם בפני חוש הראייה.
ולכן, כל העורך סעודת "שבע ברכות", חייב לזכור שהוא רק שליח, ושל כל ההורים. ולכן, לא יעלה על הדעת לא להזמין אחד מהם. ולכן, חובתו לדאוג, מלבד למצב ההלכתי של כשרות האוכל וצניעות המעמד הקדוש המחייב מחיצות, שתתאפשר השתתפות כל ההורים, גם מהצד של החתן וגם מהצד של הכלה. ולכן, מי שאינו יכול לעמוד בתנאים אלו, מוטב שיוותר על כבודו, וישאיר תפקיד נעלה זה לאדם המתאים, "לרעותה הטובה ממנה".
כל הזכויות שמורות ©, עמנואל ראב"ד, ערב פסח תשס"ג