התכנון היה לעשות את צוק תמרור לעין בוקק, נסעתי בבוקר ובגלל שהמסלול לא מעגלי חניתי ליד סוף המסלול באזור המלונות. צעדתי לתחנה וניסיון לתפוס טרמפים לכיוון תחילת המסלול, כשהבנתי שטרמפ לא יהיה היום החלטתי לשנות את התוכנית ולעשות מסלול מעגלי - הלוא הוא נחל בוקק.
המסלול היה הרבה יותר קצר מהמסלול המקורי, וגם היה כולו במים (אמנם זרזיף אבל לפחות מים) בניגוד למקורי שלא היו בו מים בכלל.
אילוסטרציה:
אז המסלול היה קצר ולכן רוב הזמן נחתי לי בג'קוזי טבעי, ממש בתחתית הזרם, עם מוזיקה באוזניות ומלא מחשבות בראש. אילוסטרציה:
באיזשהו שלב התרגלתי למוזיקה עד ששכחתי שאני עם אוזניות ונשכבתי איתן בתוך המים, ואז הפסיקה המוזיקה (אבל אל דאגה, בדרך חזור עצרתי לקנות אוזניות חדשות).
שמתי לב שאנשים שעברו שם הסתכלו עליי באופן מוזר, לרוב עם חיוך מאוזן לאוזן כאילו עשיתי משהו ילדותי ושובב ולא סתם נחתי באיזו שלולית כאחד האדם (חלקם אפילו העירו דברים בסגנון של ''הו, הוא יודע לעשות את העבודה'' או ''אתה יודע איך לחיות''. בני אדם הם יצורים מאוד מוזרים).
אחר כך שנצתי, עשיתי כמה דברים ואז התפנקתי בארוחת ערב איכותית בבקשה כיאה ליום מוצלח שכזה. אילוסטרציה:
ועכשיו, עכשיו אני הולך לישון.






תופעה שחוזרת על עצמה אצלך ככל הנראה







