1. ג'ורג' מתנהג בצורה שנחשבת ילדותית, ככה הוא גם מוצג לקוראים, כאילו הוא עדין לא הבין איפה הוא נמצא ומה המקום שלו בעולם. לוקח זמן להבין למה הוא מתנהג ככה. מצד שני הדבר שהכי מפחיד אותו בתחילת הסיפור הוא להפוך לשלם עם המקום שבו הוא נמצא, מגעילה אותו המחשבה שאחרי עשר שנים שם גם הוא יהפוך לשלו ורגוע ששכח את מה שהוא חלם עליו.
2. הוא מנסה להילחם, והתפקיד של האלי הוא ליאש אותו, להסביר לו שכולם ככה בהתחלה ושהוא לא מיוחד יותר.
זה מבלבל אותו נורא, הוא לא מבין למה הוא שם, הוא בטוח שעשו טעות נוראית לגביו. האלי מנסה להסביר לו שלא טועים בענין הזה, ג'ורג' לא מוכן לקבל את זה.
3.חג ההשכלה הוא משהו שנע בין רעיון גאוני, למטופש לגמרי.
אין לאף אחד שליטה על החיים שלו, מישהו חיצוני בוחר בשביל כל אחד מה הוא יעשה, לכל החיים. פעם ראשונה שאני מזדעזעת מהרעיון, עכשיו הבנתי שחוץ מלקוות, אין להם שום יכולת לבחור.
מצד שני, זה אמור להיות מה שמתאים לכל אחד, בצורה הכי מדויקת שאפשר, וכנראה שאנשים יוצאים מאושרים גם ככה. אולי כשאתה גדל בעולם שאין לך בו בחירה, אתה הופך למוכן למה שהחיים יפילו עליך.
4. הוא היה בטוח בעצמו מאוד, וזה מה שגרם לו לא לוותר כשהוא גילה לאן הוא מגיע. אבל זה כואב, ויש שם שנה וחצי של מלחמה בכלום.
התחלתי לחשוב שהמבחן הזה לא הוגן.
אני לא זוכרת אם חשבתי ככה גם בפעם הראשונה, אבל משהו בזה נראה לי לא הגיוני גם אז, למרות שהיה ברור לי שאני הייתי עוברת.
היום אני לא בטוחה בזה שהייתי עוברת את המבחן הזה. אבל אם הייתי מדרגת את ההוגנות של מבחנים לפי הסיכוי שלי לעבור אותם בגרויות היו נחשבות בעיני להוגנות מאוד, והן לא. אז לא רק בגלל זה נראה לי שהמבחן לא הוגן.
5.הוא חכם מדי, ומשוויץ מדי בשכל שלו. וזה מה שהרס לו.
מה אמרתי על להזדהות עם הסיפור?
6. "הוא סירב לנסות ללא הסרט"
"סירב, אה? כנראה זהו סוג של בחור שיסרב לעוף ללא כלי רחף"
7. "זו שיטה שיכולה להיות אכזרית, אך היא פועלת יפה. לא ייתכן לומר לאדם "אתה יכול ליצור. עשה כן." בטוח יותר להמתין עד שהאיש עצמו יאמר "אני מסוגל ליצור, ואני אעשה זאת אם תרצו ואם לאו""
יש בזה משהו גאוני. ואכזרי.