הבת שלי, בת כמעט 6, פעם היתה כוססת הרבה את הציפורניים. בשלב מסויים ניסינו להפסיק אותה מההרגל הזה, קראתי איפשהו רעיון לשים פלסטרים על קצות האצבעות כדי לעזור לה להפסיק עם ההרגל הזה (היה נשמע לי עדיף ממשחה מרה). בפועל ברגע שהזכרתי את הרעיון היא לא אהבה אותו והפסיקה עם זה בעצמה.
בימים האחרונים שמנו לב שהיא שוב מתחילה להיות עם אצבעות בפה, כוססת ציפורניים או מוצצת דברים אחרים (את השמלה, את השיער וכו'). לא כל הזמן אבל יותר ממה שהיה פעם (דברים אחרים בפה היו מידי פעם גם לפני כן, אבל כסיסת ציפורניים המון זמן לא היתה).
אני מניחה שזה קשור בעיקר לכיתה א' שהיא בדיוק התחילה. סה"כ אני יודעת שטוב לה, אבל יש אתגרים של התחלה וכל השינוי בכלל חדש לה.
השאלה אם ואיך להגיב לכסיסת הציפורניים. בינתיים בעלי התחיל לנסות להגיב ישירות וזה רק הגביר משמעותית את התופעה (עד לרמה שאחרי שאמרתי לו להפסיק להתייחס כי זה בשביל תשומת הלב שלו, היא ראתה שהוא לא מגיב וקראה לו כדי להגיד לו שהאצבע שלה שוב בפה).
מצד שני, אני לא רוצה שההרגל הזה יתקבע יותר, ומעדיפה לעזור לה להפסיק עם זה (וזה גם ממש מציק לראות אותה עם דברים בפה, במיוחד לבעלי אבל גם אני לא אוהבת את זה...).
ומצד שני, יחס ישיר לנושא גורם לה רק להגביר את התופעה. וגם אם יש לזה גורם רגשי אז אולי פשוט לחכות שהיא תסתגל יותר לכיתה ולשינוי וזה יעבור לבד?
אשמח לכיווני חשיבה..
בימים האחרונים שמנו לב שהיא שוב מתחילה להיות עם אצבעות בפה, כוססת ציפורניים או מוצצת דברים אחרים (את השמלה, את השיער וכו'). לא כל הזמן אבל יותר ממה שהיה פעם (דברים אחרים בפה היו מידי פעם גם לפני כן, אבל כסיסת ציפורניים המון זמן לא היתה).
אני מניחה שזה קשור בעיקר לכיתה א' שהיא בדיוק התחילה. סה"כ אני יודעת שטוב לה, אבל יש אתגרים של התחלה וכל השינוי בכלל חדש לה.
השאלה אם ואיך להגיב לכסיסת הציפורניים. בינתיים בעלי התחיל לנסות להגיב ישירות וזה רק הגביר משמעותית את התופעה (עד לרמה שאחרי שאמרתי לו להפסיק להתייחס כי זה בשביל תשומת הלב שלו, היא ראתה שהוא לא מגיב וקראה לו כדי להגיד לו שהאצבע שלה שוב בפה).
מצד שני, אני לא רוצה שההרגל הזה יתקבע יותר, ומעדיפה לעזור לה להפסיק עם זה (וזה גם ממש מציק לראות אותה עם דברים בפה, במיוחד לבעלי אבל גם אני לא אוהבת את זה...).
ומצד שני, יחס ישיר לנושא גורם לה רק להגביר את התופעה. וגם אם יש לזה גורם רגשי אז אולי פשוט לחכות שהיא תסתגל יותר לכיתה ולשינוי וזה יעבור לבד?
אשמח לכיווני חשיבה..
