ראשית, אני לא מרגישה בנח לסטות מהנושא של פותח השירשור, אז לא יודעת אם זה המקום להרחיב בעניין...
אז אכתוב רק כמה נקודות בקצרה ואם רוצים להרחיב אולי עדיף לפתוח על זה שירשור נפרד.
א. אני חייבת להבהיר שהאמירה שלי לא נאמרה חלילה מתוך מקום שיפוטי בכלל! לא דנה אף אחד ולא "מאשימה" אף אחד במצב שלו/ה. מבינה מאד ומזדהה עם הקושי. יש בחיים ניסיונות שונים וקשים. ולכל אחד ניתנו כלים שונים להתמודדות.
האמירה שלי דווקא באה לתת תקווה וכח שאפשר גם אחרת, שלא נשאר שבויים בידי שום דבר.
ב. "אושר" הוא מושג מופשט. לא ניתן למדידה. אצל כל אחד זה נתפס אחרת. וגם המושג "להיות מאושר" הוא מושג שגוי.
רק באגדות מתארים לנו ש"הם חיו באושר עד עצם היום הזה". למעשה החיים עצמם מורכבים מהמון רגעים. יש רגעים שהאדם מרגיש מאושר ויש רגעים של יאוש מוחלט ורוב הזמן יש המון רגשות אחרים על הרצף.
הבחירה שאני מדברת עליה היא בכל רגע נתון. היכולת לבחור להיות מאושר "ברגע הזה". אולי יותר נכון לדבר על שמח/חיובי/אופטימי. כי אושר זו מילה גדולה מידי בעיני.
אבל יש לאדם בחירה ברגע מסויים, בניסיון מסויים, לבחור איך להסתכל עליו. האם ליפול ממנו או לגדול, אם לראות רע או טוב, אם להשאר בפחד/יאוש/מסכנות או לחפש דרך אחרת.
ג. מדגישה שוב, שנתוני הפתיחה שונים בין בני אדם. כי כל אחד והתיקון שלו בעולם.
יש אנשים אופטימיים מטבעם ולהם יהיה קל יותר בתחום הזה.
ויש אנשים ששייכים למשל ליסוד העפר (יש 4 יסודות. אש מים רוח ועפר) ולהם תהיה משיכה חזקה יותר לעצבות. אדם כזה יצטרך לעבוד קשה יותר בשביל לשלוט במחשבות וברגשות שלו ולא לתת להם לשלוט בו. לפעמים זו תהיה עבודת חייו ממש! והוא יתמודד עם זה שוב ושוב בזמנים שונים.
אבל- בכל רגע בחיים שבו הוא יבחר כיצד לחיות *באותו הרגע*, (ויכול להיות שהוא יבחר באותו רגע גם להמשיך להיות מבואס, אבל מבחירה ומתוך מודעות, שאין לא כרגע כח לעבוד על זה כדי להיות שמח) ברגעים הללו הוא יהיה אדם שלם!
ד. ההבנה שלי מתבססת על מס' דברים:
1. ההנחיה האלוקית להיות בשמחה. מופיע כמה וכמה פעמים בהקשרים שונים. הקב"ה לא מצווה עלינו דברים שאנחנו לא יכולים לעמוד בהם.
2. התבוננות באנשים לאורך ההיסטוריה עד ימינו, של התמודדות במצבים הכי קשים ואיומים ל"ע (שואה, מחלות שונות, יסורים, שכול, וכו ) שהצליחו להתרומם ולהפוך את הקשה והרע לאפשרי ואפילו לטוב ולצמיחה ענקית. ואנשים שמעידים על עצמם שעשו שינוי בעקבות שינוי חשיבה והרגלים.
3. הבנה שזה ניסיון, כמו ניסיונות אחרים. ואם שוללים את הבחירה זה מקטין מאד את האדם ואת צלם האלוקים שבו.
(4. גם נסיון אישי. נכון שלא תמיד מצליחים. אבל כבר לא שבויים. ויש בחירה ב"ה.)
אז תשאלו למה אדם בכל זאת לפעמים בוחר בראיה שלילית ושחורה, ביאוש ועצבות?!
יש לכך המון סיבות.
1. טבע מולד, נטייה, כפי שאמרנו.
2. דפוסי חשיבה והרגלים שנרכשו. הן בילדות מהבית או הסביבה והן בבגרות.
3. "רווח" כלשהו שיש מכך, ולכן קשה לוותר ולשחרר. כמובן זה בתת מודע! אבל כן, חשוב להיות מודעים לכך שיש לנו רווח כלשהו מהמצב הזה. יש רווחים שונים וכדאי לנסות לברר אותם עם עצמנו או איש מקצוע.
אז איך אפשר בכל זאת לעבוד על זה לבחור אחרת ולהתקדם?! בשילוב של כמה תחומים:
1. חיזוק האמונה בה'.ובכלל לימודי אמונה.
2. חיזוק האמון בעצמנו ובכח הבחירה החופשית.
3. לימוד על מטרת הניסיונות בחיים ותפקיד האדם בעולם.
4. לימודי מודעות שונים, שיחרור פרדיגמות, וכו וכו... ישנן שיטות רבות ומגוונות וכל אחד ישתמש במה שמועיל לו (שיטת "העבודה" של ביירון קטי, NLP, לימודי ימימה, הבנת "הטעות הבסיסית" ע"פ גישת שפר. ועוד ועוד....)
5. לקרוא/לראות סרטים וכו,על אנשים שמתמודדים וקמים, זה נותן כח ותקווה.
6. להתנדב עם אנשים שזקוקים לעזרה.
7. לעשות ולפתח דברים שגורמים שמחה, מוזיקה, ריקוד, ספורט, הליכה, שחיה, אומנות ויצירה, טיפוח אישי, טיול בטבע/בים, וכו וכו.
8. טיפולי גוף ונפש. עזרה מקצועית, רפואית, נפשית וכו.
זהו לבינתיים
מקווה ששופך קצת אור. בהצלחה.
תגובה נפלאה