ב"ה לא עברתי אובדן אבל אני מאוד רגישה בטבעי ומתפתה להיכנס לפה לפעמים להציץ, להבין, להיות רגישה. ולמרות זאת קורה שנופלים בלי כוונה ויוצאים ממש חסרי טקט ואוחי מכאיבים.
שבוע שעבר היתה אסיפץ הורים בגן של הילד שלי ורק בשבוע השלישי ללימודים הגיעה סייעת מסויימת שאמרו לנו (בתחילת שנה) שב14 לחודש היא תחזור "מחופשת לידה".
רציתי לדבר איתה קצת באסיפה כדי להכיר אותה ולתהות על קנקנה, ואמרתי לה ברוכה הבאה, הבנתי שהגעת רק לפני כמה ימים. למה? (פשוט משהו בה וב"חזרה מחופשת לידה" פחות הסתדר לי, לא יודעת למה)
והיא ענתה: חזרתי מחופשת לידה. אז בטבעיות כמובן עניתי: מזל טוב. והיא: לא, לא.
אז מייד הבנתי שעברה לידה שקטה בשלב ש"מזכה" בחופשת לידה ואמרתי: אוי אני ממש מצטערת לשמוע ונתתי לה חיבוק כזה (יצא לי באוטומט למרות שמזה לא מתאים לי). ולצערי הוספתי: אם קיבלת חופשת לידה זה בטח בשלב מתקדם
והיא אמרה: שבוע 22 (שזה בכלל צמרמורת, בדיוק השלב בהריון שאני נמצאת בו, ודי מלחיץ לשמוע..), אז הוספתי: בע"ה שבקרוב תזכו לתינוק בריא. והיא: לא, לא.
ואז הוסיפה משהו כמו: זו לא פעם ראשונה. ואני: ווי, מה את אומרת. והיא: עברתי 5 לידות שקטות, אחת הסתיימה בשבוע 38!! והוסיפה: אבל יש לי ילד. ובהמשך הסבירה שאחד ההריונות היה תאומים ובשבוע 34 לאחד מהם הפסיק הדופק ומהר יילדו את האחר והצילו אותו (אז זה בעצם הילד היחיד שלה).
והוספתי עוד איזה שאלה בנושא כי היא פתחה פתח לכאורה, אני אפילו מתביישת להמשיך לפרט פה...
שורה תחתונה , יצאתי עם הרגשה לא נעימה וחשש שהכאבתי מעבר למה שגם ככה זו התמודדות בלתי נתפסת. תןהה לעצמי למה היא לא פשוט אומרת שחזרה מחל"ת.
ומטרת הכתיבה שלי- שתדעו שגם לאנשים הכי אכפתים ורגישים, במצבים לא נעימים כאלו, לפעמים יוצאים משפטים או שאלות מיותרותמאו לא במקום כי אין מספיק זמן לחשוב על התגובה, וגם לא רוצים שקט מעיק, ואןלי אין איך לצאת צזה בסדר. אז אם נתקלתן במקרה דומה, אל תכעסו עלינו.
שבוע שעבר היתה אסיפץ הורים בגן של הילד שלי ורק בשבוע השלישי ללימודים הגיעה סייעת מסויימת שאמרו לנו (בתחילת שנה) שב14 לחודש היא תחזור "מחופשת לידה".
רציתי לדבר איתה קצת באסיפה כדי להכיר אותה ולתהות על קנקנה, ואמרתי לה ברוכה הבאה, הבנתי שהגעת רק לפני כמה ימים. למה? (פשוט משהו בה וב"חזרה מחופשת לידה" פחות הסתדר לי, לא יודעת למה)
והיא ענתה: חזרתי מחופשת לידה. אז בטבעיות כמובן עניתי: מזל טוב. והיא: לא, לא.
אז מייד הבנתי שעברה לידה שקטה בשלב ש"מזכה" בחופשת לידה ואמרתי: אוי אני ממש מצטערת לשמוע ונתתי לה חיבוק כזה (יצא לי באוטומט למרות שמזה לא מתאים לי). ולצערי הוספתי: אם קיבלת חופשת לידה זה בטח בשלב מתקדם
והיא אמרה: שבוע 22 (שזה בכלל צמרמורת, בדיוק השלב בהריון שאני נמצאת בו, ודי מלחיץ לשמוע..), אז הוספתי: בע"ה שבקרוב תזכו לתינוק בריא. והיא: לא, לא.ואז הוסיפה משהו כמו: זו לא פעם ראשונה. ואני: ווי, מה את אומרת. והיא: עברתי 5 לידות שקטות, אחת הסתיימה בשבוע 38!! והוסיפה: אבל יש לי ילד. ובהמשך הסבירה שאחד ההריונות היה תאומים ובשבוע 34 לאחד מהם הפסיק הדופק ומהר יילדו את האחר והצילו אותו (אז זה בעצם הילד היחיד שלה).
והוספתי עוד איזה שאלה בנושא כי היא פתחה פתח לכאורה, אני אפילו מתביישת להמשיך לפרט פה...
שורה תחתונה , יצאתי עם הרגשה לא נעימה וחשש שהכאבתי מעבר למה שגם ככה זו התמודדות בלתי נתפסת. תןהה לעצמי למה היא לא פשוט אומרת שחזרה מחל"ת.
ומטרת הכתיבה שלי- שתדעו שגם לאנשים הכי אכפתים ורגישים, במצבים לא נעימים כאלו, לפעמים יוצאים משפטים או שאלות מיותרותמאו לא במקום כי אין מספיק זמן לחשוב על התגובה, וגם לא רוצים שקט מעיק, ואןלי אין איך לצאת צזה בסדר. אז אם נתקלתן במקרה דומה, אל תכעסו עלינו.
לקחתי ציטוטק בשבוע שעבר ביום רביעי.. שבוע סביב 8... הגעתי למיון אחרי שהעובר והשק יצאו ונשארה רק שארית קטנה שבשבילה הציטוטק. בשבת עלה לי החום ל39 עם רעידות. נסעתי למיון ושם לא היה נראה שיש חשד לזיהום ברחם או משהו שקשור להפלה או לציטוטק. קרה אולי למישהי משהו דומה? אני קצת תלויה באוויר... מאז לא עלה לי החום..